אונס ונקמה בקולנוע – פרק 4: "משאלת מוות"

11 בנובמבר 2018 מאת לירון סיני

כשהתחלתי את הנבירה ההדרגתית בסרטי אונס-נקמה ציינתי שיש אבחנה, בגדול, בין שני סוגים של נקמות. האחת כוללת נקמה של אישה אחרי התקיפה המינית הברוטאלית אותה היא שורדת. השנייה, היא זו שבה האישה לא שורדת, או לכל הפחות לא נמצאת במצב לנקום בעצמה. מי שנוקם "בשבילה" הוא גבר מרכזי בחייה. בינתיים למודל הזה התאים "הבית האחרון משמאל" ועכשיו מצטרף אליו הפרנצ'ייז… להמשך קריאה

אונס ונקמה בקולנוע – פרק 3: "נקמה" (Revenge)

28 ביולי 2018 מאת לירון סיני

צפייה בסרטי "אונס נקמה" יכולה להיות קשה עד כדי טריגרית ממש, או לפעמים פשוט מתסכלת. כי בינתיים, מצפייה בחלק מהשמות ברשימת הסרטים שעונים על חוקי הז'אנר שהרכבתי לעצמי, רואים המון כוונות טובות, אבל ביצוע שנופל בפח שהסרט טומן לעצמו. רובם רוצים לומר משהו על החוויה של אישה שחיה בעולם אחרי תקיפה מינית, או בכלל, חווה הטרדות מיניות אגביות ו"יומיומיות" והנזק… להמשך קריאה

אונס ונקמה בקולנוע – פרק 2: "מותחן: סרט אכזר" ו"מיס 45"

18 ביוני 2018 מאת לירון סיני

אם בפרק הראשון של סקירות סרטי אונס-נקמה כבר עלתה התהייה הבסיסית האם מדובר בסרטי סקספלויטיישן נטולי רובד סמוי או לא, שני הסרטים הבאים מאירים את הקודמים באור מחמיא. ביחס אליהם ברור עוד יותר שיש ניסיון לא רע לאמירה ביקורתית ב"יומה של האישה" וב"הבית האחרון משמאל". בהשוואה, יש משהו פשטני בנושאי הסיקור הפעם, האחד כולל סצנות פורנוגרפיות, והשני לוקח את הקונספט… להמשך קריאה

אימת החודש – מאי 2018: "נקמה", "דם משפחתי", "הנרפאים" (וקצת על "מטען")

22 במאי 2018 מאת אור סיגולי

חודש מאי הביא לפתחנו שלושה (וחצי) סרטי ז'אנר מארבע ארצות שונות: צרפת, ארה"ב, אוסטרליה ואירלנד. הסרטים מתחלקים לארבעה במאים ושתי במאיות (סרט אחד חולק קרדיט כפול בבימוי), שתי תוספות נטפליקס, שני סרטי זומבים, מעשיית ערפדים וסרט אונס-נקמה מדובר. מתוכם אתייחס בכמה מילים לסרט "מטען" (Cargo) שהגיע לפני כמה ימים לנטפליקס, שיוותר מחוץ למניין מכיוון שאורון כבר הרחיב עליו במהלך פסטיבל… להמשך קריאה

אונס ונקמה בקולנוע – פרק 1: "אני יורקת על קברך" ו"הבית האחרון משמאל"

13 במרץ 2018 מאת לירון סיני

אחד הדברים שהופכים את ז'אנר האימה למרתק במיוחד בעיניי, היא העובדה שהוא אמור לעורר רתיעה ודחייה. הוא לא מבדר באופן חד משמעי כמו קומדיה, ואין לו את העידון של מתח. מדובר בסוגה שמעמתת אותנו באופן חוזר ולפעמים אגרסיבי עם הפחדים שלנו, ומאפשרת לחוות אותם בצורה מבוקרת בסביבה בטוחה בתוספת פופקורן. נוסף על הרובד הגלוי של הפחדים שהם מציגים - פלישה… להמשך קריאה