22 בינואר 2021 מאת עופר ליברגל
צילום של סיקוונסים שלמים מתוך סרט בשוט בודד תמיד נחשב להישג טכני מאגתר עבור הבמאי. זה עדיין המצב בימינו, גם אם בעידן הדיגיטלי היכולת לצלם טייקים ארוכים יותר, או להחביא קאטים סמויים בעזרת אפקטים ועריכה, תרמו לריבוי יחסי של שוטים ארוכים כאלו וגם לסרטים שנראים כאילו צולמו (או צולמו בפועל) בשוט בודד לכל אורכם. אולם, נדמה לי כי הבמאי האמריקאי… להמשך קריאה
21 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
בצהריים גשומים במיוחד השבוע, בזמן שאני צפון בדירתי, סוג של עובד מהבית אך למעשה בעיצומו של יום יחסית חלש מבחינת משימות, מצאתי את עצמי בלי תעסוקה. ובזמן שאסור לצאת החוצה כי יש משפט לראש הממ... סגר שלישי, פתאום הבנתי מאיפה מוכרת לי התחושה הזו. אני מרגיש כמו אותן הפעמים שנשארתי חולה בבית הריק מהורים בלי ללכת לבית ספר. רק בלי… להמשך קריאה
18 בינואר 2021 מאת אורון שמיר
במהלך השנה החולפת הפך דוקאביב מפסטיבל קולנוע, עם סניפים בכל הארץ ונוכחות קבועה בסינמטקים, לשירות סטרימינג לכל דבר ועניין. מיזם ״דוקוסטרים״ של עמותת דוקאביב היה בעצם פלטפורמת הצפייה הביתית החדשה הראשונה להצטרף אל ההיצע הקיים ממילא של עולמות תוכן, בשלבים מוקדמים יחסית של השפעת המגפה על חיינו. למעלה מחצי שנה עברה מאז נערכה הטבילה הראשונה והמים הווירטואליים כנראה היו מספיק… להמשך קריאה
16 בינואר 2021 מאת עופר ליברגל
לכל סרט מגיע שייתחסו אליו רק בפני עצמו, אבל הטבע של הסיקור הקולנועי ושל עונת הפרסים יוצר לפעמים "צמדי סרטים" שיוצאים בסמוך. דומה כי ביקורות או כתבות עליהם יזכירו אותם ביחד, בעיקר אם לשניהם יש תקוות מסוימות באוסקר. "לילה אחד במיאמי" (One Night In Miami), סרטה הראשון באורך מלא של רג'ינה קינג כבמאית (השחקנית המוערכת ביימה לא מעט דברים בטלוויזיה),… להמשך קריאה
15 בינואר 2021 מאת אורון שמיר
השנה הזו התחילה כמו שהקודמת נגמרה, בחוסר ודאות לגבי מערך הפצת סרטי הקולנוע בישראל. יש המאמינים, ואנחנו בשלב האמונה יש לציין, שאולי בחודש מרץ נוכל לחזור אל האולמות. אני נאלץ להקשיב לכל ניחוש כזה כדי להשהות כתיבה על סרטים מדוברים שכבר נצפו כמעט בכל מקום מלבד ישראל, מ״טנט״ בקיץ ועד ״נשמה״ בסוף השנה. ברור לי שלא רק הקהל אלא גם… להמשך קריאה
12 בינואר 2021 מאת עופר ליברגל
בקשת עזרה: אני לא אוהב לנצל את האתר עבור בקשות אישיות, אבל אני נואש. אני תוהה לאן נעלם הדג שלי. אהבתי אותו מאוד. והוא הלך לאן שאני הלכתי (שזה די הרבה בהתחשב בהיותו דג). אם אתם חושבים שאתם יודעים איפה הדג, אל תשמרו זה לעצמכם. אבל אל תכתבו את זה בתגובות, פשוט תצעקו על מסך המחשב. או מול הטלפון, במידה… להמשך קריאה
10 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
9 בינואר 2021 מאת אורון שמיר
דצמבר הפך רשמית להיות החודש של נטפליקס, עם יותר צפיות מבכל זמן אחר בשנה. בארה״ב ממילא הכל מתנקז אל מה שקרוי תקופת החגים ואווירה של התחפרות ביתית, בטח כשיש מגפה בחוץ והרבה מבתי הקולנוע בערים מרכזיות עדיין סגורים. בהיעדר מודל שוברי קופות נורמטיבי כבר כמעט שנה, הרגעים בהם קברניטי נטפליקס משתפים במספרים שלהם הם הכי קרוב לזה שיש כרגע. להיטי… להמשך קריאה
8 בינואר 2021 מאת עופר ליברגל
מבין כל הבמאים האירופאים שפרצו לתודעה במאה ה-21, דומה כי המעבר של ההונגרי קורנל מונדרוצו ליצירה בשפה האנגלית הוא הטבעי ביותר. לא מפני שהסרטים שלו הם המוערכים ביותר ביקורתית, למעשה רובם שנויים במחלוקת בתחום זה. זה מפני שהסגנון שלו תמיד עירבב השפעות של קולנוע אמנותי עם הוליוודי. בשני סרטיו הקודמים, "אל לבן" ו"ירח צדק" הוא נתן מוקם נרחב לקטעי פעולה… להמשך קריאה
5 בינואר 2021 מאת אורון שמיר
בדרך כלל על קולנוע קצר אפשר לקרוא אצלנו במסגרת סיקורי פסטיבלים, או טקסי פרסים בדגש על האוסקר. לרוב צריך להיות עד כדי כך בולט ומיוחד, לפחות מבחינת הילה, וגם זה לא ממש מספיק עבור הרבה מאתרי ביקורת הקולנוע כדי להתייחס לסרט שהוא במקרה קצר. אני מודה שגם בסריטה אנחנו יכולים לעשות יותר, כלומר עושים אבל רק מדי פעם, ולכן חשבתי… להמשך קריאה
צילום של סיקוונסים שלמים מתוך סרט בשוט בודד תמיד נחשב להישג טכני מאגתר עבור הבמאי. זה עדיין המצב בימינו, גם אם בעידן הדיגיטלי היכולת לצלם טייקים ארוכים יותר, או להחביא קאטים סמויים בעזרת אפקטים ועריכה, תרמו לריבוי יחסי של שוטים ארוכים כאלו וגם לסרטים שנראים כאילו צולמו (או צולמו בפועל) בשוט בודד לכל אורכם. אולם, נדמה לי כי הבמאי האמריקאי… להמשך קריאה
בצהריים גשומים במיוחד השבוע, בזמן שאני צפון בדירתי, סוג של עובד מהבית אך למעשה בעיצומו של יום יחסית חלש מבחינת משימות, מצאתי את עצמי בלי תעסוקה. ובזמן שאסור לצאת החוצה כי יש משפט לראש הממ... סגר שלישי, פתאום הבנתי מאיפה מוכרת לי התחושה הזו. אני מרגיש כמו אותן הפעמים שנשארתי חולה בבית הריק מהורים בלי ללכת לבית ספר. רק בלי… להמשך קריאה
במהלך השנה החולפת הפך דוקאביב מפסטיבל קולנוע, עם סניפים בכל הארץ ונוכחות קבועה בסינמטקים, לשירות סטרימינג לכל דבר ועניין. מיזם ״דוקוסטרים״ של עמותת דוקאביב היה בעצם פלטפורמת הצפייה הביתית החדשה הראשונה להצטרף אל ההיצע הקיים ממילא של עולמות תוכן, בשלבים מוקדמים יחסית של השפעת המגפה על חיינו. למעלה מחצי שנה עברה מאז נערכה הטבילה הראשונה והמים הווירטואליים כנראה היו מספיק… להמשך קריאה
לכל סרט מגיע שייתחסו אליו רק בפני עצמו, אבל הטבע של הסיקור הקולנועי ושל עונת הפרסים יוצר לפעמים "צמדי סרטים" שיוצאים בסמוך. דומה כי ביקורות או כתבות עליהם יזכירו אותם ביחד, בעיקר אם לשניהם יש תקוות מסוימות באוסקר. "לילה אחד במיאמי" (One Night In Miami), סרטה הראשון באורך מלא של רג'ינה קינג כבמאית (השחקנית המוערכת ביימה לא מעט דברים בטלוויזיה),… להמשך קריאה
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
דצמבר הפך רשמית להיות החודש של נטפליקס, עם יותר צפיות מבכל זמן אחר בשנה. בארה״ב ממילא הכל מתנקז אל מה שקרוי תקופת החגים ואווירה של התחפרות ביתית, בטח כשיש מגפה בחוץ והרבה מבתי הקולנוע בערים מרכזיות עדיין סגורים. בהיעדר מודל שוברי קופות נורמטיבי כבר כמעט שנה, הרגעים בהם קברניטי נטפליקס משתפים במספרים שלהם הם הכי קרוב לזה שיש כרגע. להיטי… להמשך קריאה
מבין כל הבמאים האירופאים שפרצו לתודעה במאה ה-21, דומה כי המעבר של ההונגרי קורנל מונדרוצו ליצירה בשפה האנגלית הוא הטבעי ביותר. לא מפני שהסרטים שלו הם המוערכים ביותר ביקורתית, למעשה רובם שנויים במחלוקת בתחום זה. זה מפני שהסגנון שלו תמיד עירבב השפעות של קולנוע אמנותי עם הוליוודי. בשני סרטיו הקודמים, "אל לבן" ו"ירח צדק" הוא נתן מוקם נרחב לקטעי פעולה… להמשך קריאה
בדרך כלל על קולנוע קצר אפשר לקרוא אצלנו במסגרת סיקורי פסטיבלים, או טקסי פרסים בדגש על האוסקר. לרוב צריך להיות עד כדי כך בולט ומיוחד, לפחות מבחינת הילה, וגם זה לא ממש מספיק עבור הרבה מאתרי ביקורת הקולנוע כדי להתייחס לסרט שהוא במקרה קצר. אני מודה שגם בסריטה אנחנו יכולים לעשות יותר, כלומר עושים אבל רק מדי פעם, ולכן חשבתי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות