22 באוקטובר 2022 מאת אורון שמיר
לצד החסרונות הברורים, יש גם יתרון בכניסה מאוחרת לדיון על סרט מאוד שנוי במחלוקת. כאשר הלהבות גבוהות השיח סביב הסרט מתלקח בקלות ושני הצדדים עלולים להקצין את הדעה שלהם רק כדי לתת קונטרה, בוודאי שלא להקשיב לאחר. כאשר הלהבות נמוכות יותר, או כשהדיון בשלב הגחלת העמומה או פחות מכך, קל יותר להתנסח בעיניי ואולי גם לקרוא דעות הפוכות. אניח שקראתם… להמשך קריאה
20 באוקטובר 2022 מאת אור סיגולי
יש סרטים, בעיקר בתקופת הזו של השנה בין הפסטיבלים לאוסקר, שחלון הרלוונטיות שלהם קטן להדהים. אפשר אפילו לומר שרוב השפעתם, אם בכלל ישנה, מתרחשת בכלל לפני שהם יוצאים. שתי דוגמאות כאלו קרו ממש לאחרונה, עם "אין גברים כאלה" ו"אמסטרדם". לפני שנה, קומדיה רומנטית אולפנית שעוסקת בגייז, והסרט החדש של דיויד או. ראסל עם קאסט של מאתיים משחקני הקולנוע האהובים ביותר… להמשך קריאה
16 באוקטובר 2022 מאת אור סיגולי
בטקס האוסקר השלישי, שהוענק לסרטי 1930, בחרה האקדמיה האמריקאית להעניק את פרס הסרט הטוב ביותר של השנה ל"במערב אין כל חדש". בשנים שהקדימו אותו זכו "כנפיים" המצוין ו"ברודווי מלודי", שני סרטים שנשכחו עם השנים, ולכן כפועל יוצא קיבל סרטו של לואיס מיילסטון גם תואר נוסף, כיצירה הקאנונית הראשונה שהאוסקר זיהה בזמן אמת. מאז נשמר סרט המלחמה ההוא כאחת מנקודות השיא… להמשך קריאה
14 באוקטובר 2022 מאת אור סיגולי
בשלב הזה של פסטיבל חיפה אני לא באמת יודע באיזה יום אנחנו, כמה עברנו וכמה זמן עוד נשאר. הימים די מתאחדים לרצף אחד ארוך של אימג'ים ואנשים, אבל בעיקר מה שאני רואה זה את האולמות ממשיכים להתמלא בקהל שמגיע לגלות סרטים מכל מיני סוגים, סיפורים מתרבויות רחוקות, ושהקולנוע ממשיך להיות מוקד עלייה לרגל. קשה שלא להתרגש מזה, אם להיות כן.… להמשך קריאה
12 באוקטובר 2022 מאת אור סיגולי
נקודת אמצע פסטיבל חיפה 2022 הגיעה, אבל המרתון עוד לא מתקרב אפילו להאטה. במהלך היומיים האחרונים, מאז הסיקור הקודם שלי, צפיתי בעשרה סרטים, על כמחצית מהם תוכלו לקרוא באריכות ממש פה. לפניהם, הסרטים הנוספים אותם ראיתי, שאשמח לזרוק עליהם מילה או שתיים ברשותכם, היו "44 שעות" מתחרות סרטי התעודה הישראליים, שהתגלה כשמונים דקות אפקטיביות, מלחיצות, וגם איכשהו מצחיקות מאוד. רצף… להמשך קריאה
10 באוקטובר 2022 מאת אור סיגולי
יומיים מפסטיבל חיפה 2022 חלפו מאז יריית הפתיחה שהזניקה את המרוץ השנתי עם "אל תדאגי יקירתי". אני על הכרמל מההתחלה ועופר הצטרף אתמול, וכאן גם נישאר עד סוף החג, בתקווה לצפות ולדווח על כמה שיותר סרטים מהתוכנייה. הספקתי לצפות בשבעה סרטים, כשעל חמישה מהם ארחיב בסיקור הראשון שלנו מהפסטיבל. ביניהם כמה סרטי אוטרים, הפתעה אחת שהגיעה די משום מקום, נציג… להמשך קריאה
8 באוקטובר 2022 מאת לירון סיני
יכול להיות שהדרך הטובה ביותר לפתוח את הפוסט הזה היא להצהיר שכן, זה בסדר לגעת בפרות קדושות, או במכשפות אהובות, ולשחוט. או במקרה שלנו, לברוא אותן מחדש. תעשיית הקולנוע המיינסטרימי האמריקאי עושה כך קופות נאות במשך שנים, קוראת לזה ריבוט, אתחול. או אתחול רך, אם מדובר בגרסה חדשה שרק מעדכנת חלק מהפרטים בלי למחוק את כל מה שהיה בעבר. הרבה… להמשך קריאה
7 באוקטובר 2022 מאת אור סיגולי
לפני הכל אולי כדאי לקחת רגע, ובכלל לשמוח מעצם הפצתו של "לוחמת" בישראל. האמת הלא נעימה היא שסרטים שעוסקים באופן מוחלט בשחורים כמעט ולא מגיעים לארץ במסגרת מסחרית, אלא אם כן הם הוכחו כלהיטים גדולים או כשחקנים מרכזיים באוסקר. ל"גדרות" של דנזל וושינגטון אפילו זה לא עזר. על כל "מאחורי המספרים" ו"אור ירח" יש את "תקופת מבחן", "סיפורו של רחוב… להמשך קריאה
3 באוקטובר 2022 מאת לירון סיני
אפתח בכך שאני לא האישה הנכונה לכתוב סקירה על הסרט הזה. "They\Them", (מבוטא They Slash Them) מתיימר להיות סרט סלאשרים קווירי, הראשון עם דמות ראשית לא בינארית. בכורת הבימוי של התסריטאי הוותיק ג'ון לוגאן ("סוויני טוד", "ספקטר" ו"סקייפול", אבל גם "הנוסע השמיני: קובננט"), שהוא גם מחזאי זוכה פרס הטוני היוקרתי, מתרחשת כולה במחנה המרה, בו המדריך הראשי (קווין בייקון המצוין… להמשך קריאה
30 בספטמבר 2022 מאת אור סיגולי
אימת החודש הראשונה לשנת תשפ"ג הגיעה, ואני מקווה שהיא התחילה לכם בטוב. כמו כולם גם אנחנו בטירוף של החגים, מתכוננים לפסטיבל חיפה, למתקפת סרטי האוסקר שכבר הנצו בסטרימינג, והחיים עצמם שגם איכשהו דורשים כל מיני דברים. לפחות פסטיבל ונציה, האופיר ויום ההולדת לסריטה כבר מאחורינו. בין לבין, ממש בשנייה האחרונה של ספטמבר, הצלחתי לדרדס את מהדורת אימת החודש רגע לפני… להמשך קריאה
לצד החסרונות הברורים, יש גם יתרון בכניסה מאוחרת לדיון על סרט מאוד שנוי במחלוקת. כאשר הלהבות גבוהות השיח סביב הסרט מתלקח בקלות ושני הצדדים עלולים להקצין את הדעה שלהם רק כדי לתת קונטרה, בוודאי שלא להקשיב לאחר. כאשר הלהבות נמוכות יותר, או כשהדיון בשלב הגחלת העמומה או פחות מכך, קל יותר להתנסח בעיניי ואולי גם לקרוא דעות הפוכות. אניח שקראתם… להמשך קריאה
יש סרטים, בעיקר בתקופת הזו של השנה בין הפסטיבלים לאוסקר, שחלון הרלוונטיות שלהם קטן להדהים. אפשר אפילו לומר שרוב השפעתם, אם בכלל ישנה, מתרחשת בכלל לפני שהם יוצאים. שתי דוגמאות כאלו קרו ממש לאחרונה, עם "אין גברים כאלה" ו"אמסטרדם". לפני שנה, קומדיה רומנטית אולפנית שעוסקת בגייז, והסרט החדש של דיויד או. ראסל עם קאסט של מאתיים משחקני הקולנוע האהובים ביותר… להמשך קריאה
בטקס האוסקר השלישי, שהוענק לסרטי 1930, בחרה האקדמיה האמריקאית להעניק את פרס הסרט הטוב ביותר של השנה ל"במערב אין כל חדש". בשנים שהקדימו אותו זכו "כנפיים" המצוין ו"ברודווי מלודי", שני סרטים שנשכחו עם השנים, ולכן כפועל יוצא קיבל סרטו של לואיס מיילסטון גם תואר נוסף, כיצירה הקאנונית הראשונה שהאוסקר זיהה בזמן אמת. מאז נשמר סרט המלחמה ההוא כאחת מנקודות השיא… להמשך קריאה
בשלב הזה של פסטיבל חיפה אני לא באמת יודע באיזה יום אנחנו, כמה עברנו וכמה זמן עוד נשאר. הימים די מתאחדים לרצף אחד ארוך של אימג'ים ואנשים, אבל בעיקר מה שאני רואה זה את האולמות ממשיכים להתמלא בקהל שמגיע לגלות סרטים מכל מיני סוגים, סיפורים מתרבויות רחוקות, ושהקולנוע ממשיך להיות מוקד עלייה לרגל. קשה שלא להתרגש מזה, אם להיות כן.… להמשך קריאה
נקודת אמצע פסטיבל חיפה 2022 הגיעה, אבל המרתון עוד לא מתקרב אפילו להאטה. במהלך היומיים האחרונים, מאז הסיקור הקודם שלי, צפיתי בעשרה סרטים, על כמחצית מהם תוכלו לקרוא באריכות ממש פה. לפניהם, הסרטים הנוספים אותם ראיתי, שאשמח לזרוק עליהם מילה או שתיים ברשותכם, היו "44 שעות" מתחרות סרטי התעודה הישראליים, שהתגלה כשמונים דקות אפקטיביות, מלחיצות, וגם איכשהו מצחיקות מאוד. רצף… להמשך קריאה
יומיים מפסטיבל חיפה 2022 חלפו מאז יריית הפתיחה שהזניקה את המרוץ השנתי עם "אל תדאגי יקירתי". אני על הכרמל מההתחלה ועופר הצטרף אתמול, וכאן גם נישאר עד סוף החג, בתקווה לצפות ולדווח על כמה שיותר סרטים מהתוכנייה. הספקתי לצפות בשבעה סרטים, כשעל חמישה מהם ארחיב בסיקור הראשון שלנו מהפסטיבל. ביניהם כמה סרטי אוטרים, הפתעה אחת שהגיעה די משום מקום, נציג… להמשך קריאה
יכול להיות שהדרך הטובה ביותר לפתוח את הפוסט הזה היא להצהיר שכן, זה בסדר לגעת בפרות קדושות, או במכשפות אהובות, ולשחוט. או במקרה שלנו, לברוא אותן מחדש. תעשיית הקולנוע המיינסטרימי האמריקאי עושה כך קופות נאות במשך שנים, קוראת לזה ריבוט, אתחול. או אתחול רך, אם מדובר בגרסה חדשה שרק מעדכנת חלק מהפרטים בלי למחוק את כל מה שהיה בעבר. הרבה… להמשך קריאה
לפני הכל אולי כדאי לקחת רגע, ובכלל לשמוח מעצם הפצתו של "לוחמת" בישראל. האמת הלא נעימה היא שסרטים שעוסקים באופן מוחלט בשחורים כמעט ולא מגיעים לארץ במסגרת מסחרית, אלא אם כן הם הוכחו כלהיטים גדולים או כשחקנים מרכזיים באוסקר. ל"גדרות" של דנזל וושינגטון אפילו זה לא עזר. על כל "מאחורי המספרים" ו"אור ירח" יש את "תקופת מבחן", "סיפורו של רחוב… להמשך קריאה
אפתח בכך שאני לא האישה הנכונה לכתוב סקירה על הסרט הזה. "They\Them", (מבוטא They Slash Them) מתיימר להיות סרט סלאשרים קווירי, הראשון עם דמות ראשית לא בינארית. בכורת הבימוי של התסריטאי הוותיק ג'ון לוגאן ("סוויני טוד", "ספקטר" ו"סקייפול", אבל גם "הנוסע השמיני: קובננט"), שהוא גם מחזאי זוכה פרס הטוני היוקרתי, מתרחשת כולה במחנה המרה, בו המדריך הראשי (קווין בייקון המצוין… להמשך קריאה
אימת החודש הראשונה לשנת תשפ"ג הגיעה, ואני מקווה שהיא התחילה לכם בטוב. כמו כולם גם אנחנו בטירוף של החגים, מתכוננים לפסטיבל חיפה, למתקפת סרטי האוסקר שכבר הנצו בסטרימינג, והחיים עצמם שגם איכשהו דורשים כל מיני דברים. לפחות פסטיבל ונציה, האופיר ויום ההולדת לסריטה כבר מאחורינו. בין לבין, ממש בשנייה האחרונה של ספטמבר, הצלחתי לדרדס את מהדורת אימת החודש רגע לפני… להמשך קריאה
תגובות אחרונות