16 באוקטובר 2022 מאת אור סיגולי
בטקס האוסקר השלישי, שהוענק לסרטי 1930, בחרה האקדמיה האמריקאית להעניק את פרס הסרט הטוב ביותר של השנה ל"במערב אין כל חדש". בשנים שהקדימו אותו זכו "כנפיים" המצוין ו"ברודווי מלודי", שני סרטים שנשכחו עם השנים, ולכן כפועל יוצא קיבל סרטו של לואיס מיילסטון גם תואר נוסף, כיצירה הקאנונית הראשונה שהאוסקר זיהה בזמן אמת. מאז נשמר סרט המלחמה ההוא כאחת מנקודות השיא… להמשך קריאה
14 באוקטובר 2022 מאת אור סיגולי
בשלב הזה של פסטיבל חיפה אני לא באמת יודע באיזה יום אנחנו, כמה עברנו וכמה זמן עוד נשאר. הימים די מתאחדים לרצף אחד ארוך של אימג'ים ואנשים, אבל בעיקר מה שאני רואה זה את האולמות ממשיכים להתמלא בקהל שמגיע לגלות סרטים מכל מיני סוגים, סיפורים מתרבויות רחוקות, ושהקולנוע ממשיך להיות מוקד עלייה לרגל. קשה שלא להתרגש מזה, אם להיות כן.… להמשך קריאה
12 באוקטובר 2022 מאת אור סיגולי
נקודת אמצע פסטיבל חיפה 2022 הגיעה, אבל המרתון עוד לא מתקרב אפילו להאטה. במהלך היומיים האחרונים, מאז הסיקור הקודם שלי, צפיתי בעשרה סרטים, על כמחצית מהם תוכלו לקרוא באריכות ממש פה. לפניהם, הסרטים הנוספים אותם ראיתי, שאשמח לזרוק עליהם מילה או שתיים ברשותכם, היו "44 שעות" מתחרות סרטי התעודה הישראליים, שהתגלה כשמונים דקות אפקטיביות, מלחיצות, וגם איכשהו מצחיקות מאוד. רצף… להמשך קריאה
10 באוקטובר 2022 מאת אור סיגולי
יומיים מפסטיבל חיפה 2022 חלפו מאז יריית הפתיחה שהזניקה את המרוץ השנתי עם "אל תדאגי יקירתי". אני על הכרמל מההתחלה ועופר הצטרף אתמול, וכאן גם נישאר עד סוף החג, בתקווה לצפות ולדווח על כמה שיותר סרטים מהתוכנייה. הספקתי לצפות בשבעה סרטים, כשעל חמישה מהם ארחיב בסיקור הראשון שלנו מהפסטיבל. ביניהם כמה סרטי אוטרים, הפתעה אחת שהגיעה די משום מקום, נציג… להמשך קריאה
8 באוקטובר 2022 מאת לירון סיני
יכול להיות שהדרך הטובה ביותר לפתוח את הפוסט הזה היא להצהיר שכן, זה בסדר לגעת בפרות קדושות, או במכשפות אהובות, ולשחוט. או במקרה שלנו, לברוא אותן מחדש. תעשיית הקולנוע המיינסטרימי האמריקאי עושה כך קופות נאות במשך שנים, קוראת לזה ריבוט, אתחול. או אתחול רך, אם מדובר בגרסה חדשה שרק מעדכנת חלק מהפרטים בלי למחוק את כל מה שהיה בעבר. הרבה… להמשך קריאה
7 באוקטובר 2022 מאת אור סיגולי
לפני הכל אולי כדאי לקחת רגע, ובכלל לשמוח מעצם הפצתו של "לוחמת" בישראל. האמת הלא נעימה היא שסרטים שעוסקים באופן מוחלט בשחורים כמעט ולא מגיעים לארץ במסגרת מסחרית, אלא אם כן הם הוכחו כלהיטים גדולים או כשחקנים מרכזיים באוסקר. ל"גדרות" של דנזל וושינגטון אפילו זה לא עזר. על כל "מאחורי המספרים" ו"אור ירח" יש את "תקופת מבחן", "סיפורו של רחוב… להמשך קריאה
3 באוקטובר 2022 מאת לירון סיני
אפתח בכך שאני לא האישה הנכונה לכתוב סקירה על הסרט הזה. "They\Them", (מבוטא They Slash Them) מתיימר להיות סרט סלאשרים קווירי, הראשון עם דמות ראשית לא בינארית. בכורת הבימוי של התסריטאי הוותיק ג'ון לוגאן ("סוויני טוד", "ספקטר" ו"סקייפול", אבל גם "הנוסע השמיני: קובננט"), שהוא גם מחזאי זוכה פרס הטוני היוקרתי, מתרחשת כולה במחנה המרה, בו המדריך הראשי (קווין בייקון המצוין… להמשך קריאה
30 בספטמבר 2022 מאת אור סיגולי
אימת החודש הראשונה לשנת תשפ"ג הגיעה, ואני מקווה שהיא התחילה לכם בטוב. כמו כולם גם אנחנו בטירוף של החגים, מתכוננים לפסטיבל חיפה, למתקפת סרטי האוסקר שכבר הנצו בסטרימינג, והחיים עצמם שגם איכשהו דורשים כל מיני דברים. לפחות פסטיבל ונציה, האופיר ויום ההולדת לסריטה כבר מאחורינו. בין לבין, ממש בשנייה האחרונה של ספטמבר, הצלחתי לדרדס את מהדורת אימת החודש רגע לפני… להמשך קריאה
29 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
סופרת המתח הבריטית אגתה כריסטי זוכה לפופולריות בקולנוע של השנים האחרונות. בין העיבודים עתירי הכוכבים של קנת' בראנה לספרי הרקול פאורו (״רצח באוריינט אקספרס״, ״מוות על הנילוס״), לסרטו של ריאן ג'ונסון "רצח כתוב היטב" שאמנם מבוסס על תסריט מקורי אבל כולו מחווה ארוכה לעלילות ספריה של כריסטי, תוך עדכון קל של סגנונה לימינו. סרטו של ג'ונסון צפוי להפוך לסדרה ארוכה… להמשך קריאה
25 בספטמבר 2022 מאת אור סיגולי
הדבר הראשון שאני צריך שתדעו לגבי "עושות נקמה", ואולי גם היחיד אבל זו סקירה של סריטה אז נאריך במילים בכל מקרה, הוא שבסרט החדש יש איגואנה ששמה המלא הוא "זוכת האוסקר אוליביה קולמן". כבר בשלב הזה אני מצפה מכל מי שאני מכיר לעזוב הכל ולפתוח נטפליקס, כי באמת שהבדיחה הזו כל כך ספציפית לקבוצה לכל כך מצומצמת, שמי שזו מדברת… להמשך קריאה
תגובות אחרונות