13 בספטמבר 2018 מאת אורון שמיר
מעריב לנוער שלום, ראיתי סרט על איך זה לחוות את ראשית גיל ההתבגרות בשנות האלפיים-עשרה, אבל נזכרתי דווקא בשנות התשעים. האם אני בהריון? או אולי סתם מזדקן ולא בטוח איך להתחיל טקסט על סרט אודות טינאייג׳רים מלאי שאלות מביכות בלי דוגמה לפורמט דומה, שנראה היום קצת עתיק. האמת היא שזה אולי מקום טוב להתחיל לדבר בו על פערי הדורות שיפלגו… להמשך קריאה
10 בספטמבר 2018 מאת אור סיגולי
מכל העיבודים לספרי סטיבן קינג, ייתכן ו"הנרדף" (The Running Man) הוא הפחות מזוהה עם מורשת הסופר. זה לא קשור רק לז'אנר והסגנון העתידני של הסרט, שבאים בניגוד לאימה העל טבעית שבוקעת מחיי היומיום כפי שמאפיינת את קינג, אלא גם לעובדה ששמו של הסופר בכלל לא מוזכר בקרדיטים, הפעם הראשונה אי פעם שזה קורה. הסיבה לכך פשוטה וקלה למדי – סטיבן… להמשך קריאה
8 בספטמבר 2018 מאת אורון שמיר
לא אחד אלא שני סרטים ישראלים יצאו לאקרנים סביב טקס פרסי אופיר - ״שרוכים״ שהגיע למסכים בדיוק שבוע לפני המאורע וקצת לפני ההצבעות, ו״הנשף״ שעשה זאת ממש בערב בו חולקו הפרסים. שני הסרטים אולי חשבו להנות מן היח״צ סביב פרסי אופיר כאשר קבעו את המועדים הללו, ואכן לא יצאו בידיים ריקות, אבל הזוכה הבולט של הערב היה ״האופה מברלין״ -… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2018 מאת אורון שמיר
התכנון המקורי היה לפתוח את הפוסט עם כמה תלונות הפצה הנוגעות ליחס שזוכים לו לעיתים תכופות מדי סרטים מונפשים בישראל. אחד הטריגרים היה הפצתו של הסרט ״Teen Titans Go! To the Movies״ בדיבוב עברי בלבד ותחת השם ״כוח הטיטאנים! חיים בסרט״, כאשר החלק השני של הכותרת הוא ״חידוד״ לשוני שאין לו מחילה ב-2018 מבחינתי. אלא שכפי שאולי כבר גילו מי… להמשך קריאה
1 בספטמבר 2018 מאת לירון סיני
אם מגיעים לסרט התיעודי החדש של תומר היימן בלי לדעת יותר מדי, אפשר לחשוב שהשם מדבר על מישהו שמושא הסרט עזר לו. אולי נצפה במי שיגידו שיונתן אגסי, האדם והפרסונה, שחקן פורנו ודוגמן אהוב ונערץ ברמה בינלאומית, מייצג עבורם משהו. שהנוכחות הבימתית שלו עזרה להם להתגבר על מכשולים בחיים הפרטיים שלהם, ושזה הופך את המסע שלו לבעל ערך. דקות ספורות… להמשך קריאה
28 באוגוסט 2018 מאת אור סיגולי
האם אתם שומעים את זה? כן, בהחלט, זה הקיץ שעוד שנייה נגמר. נכון שמדובר רק בקיץ הקלנדרי, ונכונים לנו עוד ימים ארוכים של חום בלתי נסבל, אבל עוד מעט יגיע הסתיו, פסטיבל חיפה, אוקטובר עם סרטי האלווין ועם הרימייק ל"האלווין" (צפו לספיישל מיוחד בסריטה לקראת הסרט בהמשך), ואז, עם המעבר ל-2019 שאני מאוד מקווה שתהיה טובה יותר מהנוכחית אחרת מה… להמשך קריאה
27 באוגוסט 2018 מאת לירון סיני
קצת בדומה ל"כריסטופר רובין", ומאוד בדומה ל"7 דקות אחרי חצות", בכולם ישנו עיסוק בעולם דמיוני ובמשחקי פנטזיה כדי לברוח או להתמודד עם מציאות קשה, היה לי קצת קשה להניח לאיזה קהל מיועד העיבוד הקולנועי של הקומיקס "אני הורגת ענקים" (I Kill Giants). זו בכורת הבימוי לסרט באורך מלא של אנדרס וולטר שגם כתב את התסריט ביחד עם ג'ו קלי –… להמשך קריאה
26 באוגוסט 2018 מאת אורון שמיר
דמיינו שסרט קולנוע היה מאחד בין וויל פארל, אדם סנדלר וסת׳ רוגן – על מסך אחד. מפגש פסגה קומי שכזה ודאי היה זוכה לסיקור משוגע, עם או בלי קשר לאיכות התוצאה הסופית. עכשיו שמרו על רוח הדברים אבל הקטינו לא רק למימדים מקומיים, אלא גם דחקו לנישה של הומור אינטרנטי שמתגנב מדי פעם לפריים טיים בטלוויזיה – ותקבלו את המשולש,… להמשך קריאה
25 באוגוסט 2018 מאת לירון סיני
לפני שאתייחס לסרט עצמו, בואו נקדיש רגע לשם שבחרו לו בתרגום לעברית. המקור הוא "Crazy Rich Asians" כלומר, "אסיאתיים עשירים בטירוף". אני מבינה את הרצון לא להרתיע את הקהל עם כותרת שמרמזת על "סרט זר" כשמדובר ביצירה הרבה יותר נגישה ודוברת אנגלית, והשם שנבחר, ״עשיר בהפתעה״, כן מתאר חלק מהפרמיס של הסרט. אבל אני חושבת שאפשר היה לבחור משהו יותר… להמשך קריאה
24 באוגוסט 2018 מאת אור סיגולי
לפני הכל חשוב לומר שאני שמח שאני חי בעולם בו סרט כמו "בובה של רצח" (The Happytime Murders) קיים. אם הייתם אתנו בתחילת הקיץ, אתם אולי זוכרים שהכרזתי עליו כסרט העונה שאני הכי מחכה לו, ונראה לי שהסיבות לכך ברורות מאליהן. כמו רוב בני דורי, וגם אלו שלפנינו ואחרינו, גדלתי על "החבובות" ו"רחוב סומסום" והאהבה שלי אל הבובות הפרוותיות לעולם… להמשך קריאה
תגובות אחרונות