13 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
הייתה תקופה, לא לפני יותר מדי זמן, בה סרטים בכיכובו של וויל פארל לא זכו להפצה מסחרית בישראל ובאופן קבוע. ניתן להבין מדוע: יש משהו בסגנון המשחק המוגזם של השחקן הזה בקומדיות שמהווה טעם נרכש. הסרטים בכיכובו תמיד עשויים להיראות במבט ראשון מופרזים מדי והמשחק שלו לרוב אף מוקצן יותר מהנחות היסוד המופרכות של התסריט. אבל בסופו של דבר, פארל… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
סיום סרטו של ג'ון פורד ״המחפשים״ (The Searchers) הוא אולי הרגע הכי מוכר בתולדות ז'אנר המערבון, למרות שהסיום הזה מרגיש קצת כמו אנטי-קליימקס (ספוילר לסרט בן למעלה מ-60 שנה): אחרי שהגיבור איתן אדוארדס מצא את הילדה/נערה אחריה חיפש במשך שנים (לא אציין בטקסט זה מה היה המניע שלו) הוא שב לעיירת המוצא. כל הדמויות שנותרו בחיים בסרט נכנסות לבית, חוץ מאיתן, בגילומו… להמשך קריאה
6 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
עבורי, פרנסואה אוזון הוא אחד מן הבמאים הכי מרתקים בקולנוע הצרפתי העכשווי, קודם כל בזכות הכישורים הטכניים שלו. מדובר בבמאי שעושה תמיד שימוש מוקצן ומרהיב באמצעי המבע הקולנועיים - הסרטים שלו מבליטים את העשייה בעזרת צילום עשיר ולא טבעי ועריכה לא שגרתית, דבר אשר הופך גם את סרטיו הפחות טובים למעניינים לצפייה. אוזון משלב את הפן הטכני הזה עם עבודה… להמשך קריאה
5 באוגוסט 2017 מאת אור סיגולי
קל להבין מדוע כל כך הרבה סרטים נעשים על נושא חטיפת ילדים. זה הרי טריגר תסריטאי קל נורא, כזה שמייצר אצלנו חיבה מיידית לגיבור או הגיבורה שאיבדו את היקר להם מכל, וגם מעלה אצלנו הצופים את רמת המתח והחרדה באופן כמעט אוטומטי, כי אף אחד מאתנו לא רוצה שיאונה כל רע לילד תמים שנמצא במצב של סכנה. לא משנה כמה… להמשך קריאה
30 ביולי 2017 מאת אור סיגולי
החודש איבדה קהילת האימה את אחד האבות המייסדים שלה - הבמאי ג'ורג' א. רומרו, שהלך לעולמו בגיל 77. מדובר באיש שהמציא מחדש את הזומבים, ששינה את פני הז'אנר, והשפיע על דורות של קולנוענים מסוף שנות השישים ועד היום. "ליל המתים החיים" משנת 1968 היה ונשאר אחד מסרטי האימה הגדולים בכל הזמנים, כזה שהיה לאחד מסרטי הדגל של דור האימה שבקע… להמשך קריאה
29 ביולי 2017 מאת עופר ליברגל
הבמאי הבריטי ג'ואל הופקינס מצא את הנישה שלו בעשיית סרטים - התמקדות בגיבורים המצויים בשלב בחיים שבין גיל הפרישה לבין גיל הזהב, מתוך כוונה להראות כי נעורים יכולים לבוא גם בשלב מאוחר יחסית של החיים. הכותרת של סרטו השני, "הזדמנות אחרונה לאהבה", יכלה להיות מודבקת גם לסרטו הנוכחי ובמידה פחותה גם לסרטו הקודם, "אהבה בועטת". הופקינס עצמו צעיר מן הגיבורים שלו… להמשך קריאה
28 ביולי 2017 מאת אורון שמיר
את הדקירה בצלעות אפשר להרגיש כבר בשלב הזמנת הכרטיסים לסרט ״פצצה אטומית״ (Atomic Blonde), בעיקר באשמת שמו העברי. זה משום שהסרט כאילו ממרפק את הצופה בחיבה תוך שהוא מפטיר: ״אחי אחי, קולט את הקטע? היא בחורה שנראית טוב וגם מבינה באמל״ח!״. מה רע בתרגום הישיר ״בלונדינית אטומית״? זה היה יכול לייצג באותה נאמנות את העובדה שמדובר בסרט פעולה המתיימר לקלילות… להמשך קריאה
27 ביולי 2017 מאת אורון שמיר
לא פשוט בכלל לכתוב על ״הקיר״, סרטה של מורן איפרגן שמוצג בימים אלה (וגם בחודש הבא) בסינמטקים. היצירה התיעודית החלה את דרכה בפסטיבל דוקאביב בחודש מאי, אז כתב עליה עופר ושם גם זכתה בפרס הסרט הטוב ביותר. את הקרנתו של הסרט בפסטיבל קולנוע דרום פספסתי בגלל תאריך ההגעה שלי לשדרות (ולישראל), וסוף סוף צפיתי בו כשהיה כבר עטור תהילה, במסגרת… להמשך קריאה
22 ביולי 2017 מאת אור סיגולי
על אף שהוא דובר אנגלית והקאסט המרכיב אותו הוא האמריקאי/בריטי, "ולריאן ועיר אלף הכוכבים" (Valerian and the City of a Thousand Planets) הוא בכלל סרט צרפתי, ויותר מזה – ההפקה היקרה ביותר בתולדות צרפת (בתרגום לדולרים, תקציב הסרט עומד על 180 מיליון). ההצלחה המפתיעה של "לוסי", סרטו הקודם של הבמאי והמפיק לוק בסון שהרוויח מעל 400 מיליון דולר מתקציב של עשירית… להמשך קריאה
20 ביולי 2017 מאת עופר ליברגל
מבצע פינוי הכוחות הבריטיים מדנקרק שבצפון צרפת הוא אחד מן האירועים הידועים ביותר במהלך מלחמת העולם השנייה, גם מפני שאין דרך חד משמעית לתאר אותו - זהו סוג של מבצע מזהיר הגובל בנס של נסיגה. כלומר תבוסה אשר החלק האחרון שלה בוצע באורח הירואי, הציל חיים של מאות אלפי חיילים והעניק גם כוח מורלי שעזר לבריטניה להחזיק מעמד בקרב הקשה… להמשך קריאה
הייתה תקופה, לא לפני יותר מדי זמן, בה סרטים בכיכובו של וויל פארל לא זכו להפצה מסחרית בישראל ובאופן קבוע. ניתן להבין מדוע: יש משהו בסגנון המשחק המוגזם של השחקן הזה בקומדיות שמהווה טעם נרכש. הסרטים בכיכובו תמיד עשויים להיראות במבט ראשון מופרזים מדי והמשחק שלו לרוב אף מוקצן יותר מהנחות היסוד המופרכות של התסריט. אבל בסופו של דבר, פארל… להמשך קריאה
סיום סרטו של ג'ון פורד ״המחפשים״ (The Searchers) הוא אולי הרגע הכי מוכר בתולדות ז'אנר המערבון, למרות שהסיום הזה מרגיש קצת כמו אנטי-קליימקס (ספוילר לסרט בן למעלה מ-60 שנה): אחרי שהגיבור איתן אדוארדס מצא את הילדה/נערה אחריה חיפש במשך שנים (לא אציין בטקסט זה מה היה המניע שלו) הוא שב לעיירת המוצא. כל הדמויות שנותרו בחיים בסרט נכנסות לבית, חוץ מאיתן, בגילומו… להמשך קריאה
עבורי, פרנסואה אוזון הוא אחד מן הבמאים הכי מרתקים בקולנוע הצרפתי העכשווי, קודם כל בזכות הכישורים הטכניים שלו. מדובר בבמאי שעושה תמיד שימוש מוקצן ומרהיב באמצעי המבע הקולנועיים - הסרטים שלו מבליטים את העשייה בעזרת צילום עשיר ולא טבעי ועריכה לא שגרתית, דבר אשר הופך גם את סרטיו הפחות טובים למעניינים לצפייה. אוזון משלב את הפן הטכני הזה עם עבודה… להמשך קריאה
קל להבין מדוע כל כך הרבה סרטים נעשים על נושא חטיפת ילדים. זה הרי טריגר תסריטאי קל נורא, כזה שמייצר אצלנו חיבה מיידית לגיבור או הגיבורה שאיבדו את היקר להם מכל, וגם מעלה אצלנו הצופים את רמת המתח והחרדה באופן כמעט אוטומטי, כי אף אחד מאתנו לא רוצה שיאונה כל רע לילד תמים שנמצא במצב של סכנה. לא משנה כמה… להמשך קריאה
החודש איבדה קהילת האימה את אחד האבות המייסדים שלה - הבמאי ג'ורג' א. רומרו, שהלך לעולמו בגיל 77. מדובר באיש שהמציא מחדש את הזומבים, ששינה את פני הז'אנר, והשפיע על דורות של קולנוענים מסוף שנות השישים ועד היום. "ליל המתים החיים" משנת 1968 היה ונשאר אחד מסרטי האימה הגדולים בכל הזמנים, כזה שהיה לאחד מסרטי הדגל של דור האימה שבקע… להמשך קריאה
הבמאי הבריטי ג'ואל הופקינס מצא את הנישה שלו בעשיית סרטים - התמקדות בגיבורים המצויים בשלב בחיים שבין גיל הפרישה לבין גיל הזהב, מתוך כוונה להראות כי נעורים יכולים לבוא גם בשלב מאוחר יחסית של החיים. הכותרת של סרטו השני, "הזדמנות אחרונה לאהבה", יכלה להיות מודבקת גם לסרטו הנוכחי ובמידה פחותה גם לסרטו הקודם, "אהבה בועטת". הופקינס עצמו צעיר מן הגיבורים שלו… להמשך קריאה
את הדקירה בצלעות אפשר להרגיש כבר בשלב הזמנת הכרטיסים לסרט ״פצצה אטומית״ (Atomic Blonde), בעיקר באשמת שמו העברי. זה משום שהסרט כאילו ממרפק את הצופה בחיבה תוך שהוא מפטיר: ״אחי אחי, קולט את הקטע? היא בחורה שנראית טוב וגם מבינה באמל״ח!״. מה רע בתרגום הישיר ״בלונדינית אטומית״? זה היה יכול לייצג באותה נאמנות את העובדה שמדובר בסרט פעולה המתיימר לקלילות… להמשך קריאה
לא פשוט בכלל לכתוב על ״הקיר״, סרטה של מורן איפרגן שמוצג בימים אלה (וגם בחודש הבא) בסינמטקים. היצירה התיעודית החלה את דרכה בפסטיבל דוקאביב בחודש מאי, אז כתב עליה עופר ושם גם זכתה בפרס הסרט הטוב ביותר. את הקרנתו של הסרט בפסטיבל קולנוע דרום פספסתי בגלל תאריך ההגעה שלי לשדרות (ולישראל), וסוף סוף צפיתי בו כשהיה כבר עטור תהילה, במסגרת… להמשך קריאה
על אף שהוא דובר אנגלית והקאסט המרכיב אותו הוא האמריקאי/בריטי, "ולריאן ועיר אלף הכוכבים" (Valerian and the City of a Thousand Planets) הוא בכלל סרט צרפתי, ויותר מזה – ההפקה היקרה ביותר בתולדות צרפת (בתרגום לדולרים, תקציב הסרט עומד על 180 מיליון). ההצלחה המפתיעה של "לוסי", סרטו הקודם של הבמאי והמפיק לוק בסון שהרוויח מעל 400 מיליון דולר מתקציב של עשירית… להמשך קריאה
מבצע פינוי הכוחות הבריטיים מדנקרק שבצפון צרפת הוא אחד מן האירועים הידועים ביותר במהלך מלחמת העולם השנייה, גם מפני שאין דרך חד משמעית לתאר אותו - זהו סוג של מבצע מזהיר הגובל בנס של נסיגה. כלומר תבוסה אשר החלק האחרון שלה בוצע באורח הירואי, הציל חיים של מאות אלפי חיילים והעניק גם כוח מורלי שעזר לבריטניה להחזיק מעמד בקרב הקשה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות