12 בינואר 2025 מאת רוי יודקביץ׳
כמו הרבה שחקנים לפניו, גם ג'סי אייזנברג עשה בסופו של דבר את המעבר אל כיסא הבמאי. אחרי קריירת משחק של יותר מעשרים שנה, בה התפרסם בזכות דמויותיו הנוירוטיות, לרוב בסרטים אמריקאיים עצמאיים כמו "חיים בין השורות" ו"סוף הסיור", לצד תפקידים בסרטים בעלי פרופיל גבוה יותר כמו ב"הרשת החברתית" או בתור הנבל לקס לות'ר ב"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" ו"ליגת הצדק",… להמשך קריאה
19 בדצמבר 2024 מאת עופר ליברגל
לסרטי האנימציה של חברת וולט דיסני יש מקום מיוחד בתרבות המערבית בת זמננו, בתור משהו שפחות או יותר כולם גדלו עליו. בתוך הקאנון של החברה, ייתכן ש"מלך האריות" זוכה למעמד מיוחד אף יותר כאחד מסרטי הדגל של החברה. קלטת הווידאו שלו הייתה הנמכרת ביותר אי פעם ובגלל ההנחה שילדים רבים צפו בקלטת שוב ושוב, יש קייס די רציני שזה הסרט… להמשך קריאה
13 בדצמבר 2024 מאת עופר ליברגל
הבמאי שון בייקר צמח מן הקולנוע אמריקאי הכי דל בתקציב או ביחס ציבור. דומה כי מסרט לסרט הוא צבר יותר קהל. אם את סרטיו המוקדמים כגון "נסיך ברודווי" (Prince of Broadway) כמעט אף אחד לא ראה בזמן אמת, "סטארלט" (Starlet) קיבל קצת תשומת בפסטיבלים, "טנג'רין" (Tangerine) הפך ללהיט בפסטיבלים, "פרויקט פלורידה" (The Florida Project) כבר היה נוכח בשיח של האוסקר… להמשך קריאה
5 בדצמבר 2024 מאת עופר ליברגל
בשנים האחרונות נוצר מיני-טרנד של סרטים על ישראלים שחוזרים לאירופה לטיול שורשים/ללמוד על השואה והעבר היהודי. זה נכון לגבי כמות גדולה של סרטים תיעודיים, ובקולנוע עלילתי את "המשלחת" של אסף סבן שעסק במשלחת לפולין (ואפשר לציין גם את "חדר משלו" כסרט שנסיעה לפולין נמצאת ברקע שלו) ובנוסף את "הטבעת" של אדיר מילר והאחים פז, שעתיד לצאת מסחרית בקרוב. עוד סרט… להמשך קריאה
30 בנובמבר 2024 מאת לירון סיני
חשבתי שיהיה לי שלל דל החודש, ואולי אלו מחשבות מתפזרות לקראת סיום השנה הבלתי נסלחת הזו. אבל מתוך ערימות של צפייה, חלקן איומות - אל תתקרבו ל"Apartment 7A", לא כי הוא פריקוול ל"תינוקה של רוזמרי", אלא כי הוא פריקוול חסר מעוף - התקבצו ארבעה סרטים טובים למדי למדור נובמבר של אימה לנשמה. כל אחד בסגנון שונה לגמרי, אחד בקולנוע ממש… להמשך קריאה
28 בנובמבר 2024 מאת עופר ליברגל
כאשר יצא הסרט "מואנה" (Moana) אי שם בימים הרחוקים של נובמבר 2016, קצת אחרי שדונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב, הסרט התקבל בצורה חיובית אך לא נלהבת עד כמה שזכור לי. גם מן הסקירה של לירון, גם מביקורות אחרות והמצב בקופות. די מהר, הקהל הצעיר סחף אחריו את הקהל המבוגר ודי קיבע את הסרט כסוג של תופעה תרבותית וכאחד משני הסרטים… להמשך קריאה
21 בנובמבר 2024 מאת עופר ליברגל
המחזמר "מרשעת" (Wicked) בגרסה הבימתית שלו הוא אחד מן הטקסטים התרבותיים הכי מצליחים במאה ה-21. מאז עלה על במות ברודווי בשנת 2003 הוא הפך ללהיט המדובר לא רק בקרב חובבי מחזות זמר, מישהו שמי שמבקר בניו יורק על פניו צריך לנסות ולראותו אם יצליח להשיג כרטיסים. המחזה רץ בהצלחה עד היום, גם אם ייתכן ו"המילטון" גנב לו את התהילה בתור… להמשך קריאה
19 בנובמבר 2024 מאת עופר ליברגל
הסקירה הזו לא עולה מיד עם צאת "החייל הנעלם" לאקרנים, בין היתר כי חשבתי שכבר כתבתי עליו. מתישהו בסמוך לשתי הציפיות הראשונות שלי, בקיץ ובסתיו של שנת 2023, משמע לפני ה-7 לאוקטובר. אך מסתבר שלא. תמצאו אצלנו המלצה של אור לקראת ההקרנה בפסטיבל הסרטים של חיפה, וכתיבה על סרטו של דני רוזנברג ביחס לנוכחות שלו באותו פסטיבל שם זכה בפרס… להמשך קריאה
16 בנובמבר 2024 מאת לירון סיני
מצביא גדול מתבונן על הניצחון המוחלט שלו. קבר אחים, קריאות שבר, גופות על גבי גופות. בסצנת הקרב שקדמה לסצנת הפרידה רק סגנון הקסדות הבדיל בין הגברים והנשים ששרועים ללא רוח חיים עם תום הקרבות. הגנרל הגדול מסב את גבו אל תמונת האבל. הוא נאנח. בשובו לרומא המסואבת הוא מתקבל בתרועות על ידי האנשים, צמד הקיסרים תאב הכוח, הדם והשעשועים עונד… להמשך קריאה
11 בנובמבר 2024 מאת עופר ליברגל
הפוסט הזה מאגד שתי ביקורת על סרטי אנמיציה, שתי ביקרות שמגיעות באיחור רב בגלל סיבות שונות. כולל מחשבה רגעית שכבר כתבנו על הסרטים הללו, משהו שאורון אכן עשה אבל לא בסריטה. אולם, שני הסרטים ראויים להתייחסות ושניהם עדיין מוקרנים בבתי הקולנוע בארץ, גם אם כבר הצטמצם מספר ההקרנות. מעבר לכך, הם שונים מאוד באופי שלהם ואין להם יותר מדי במשותף,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות