• סרטים חדשים: ״נשים קטנות״ של גרטה גרוויג
  • ״נשים קטנות״, סקירה
  • סקירה כפולה לסרטי אמזון פריים וידאו
  • אוסקר 2019/20: חוגגים כאילו זו 1994 שוב
  • בחורים רעים
  • ״השחור האחרון בסן פרנסיסקו״ ו״קווין וסלים״, סקירה
  • ריצ'רד ג'ול
  • אוסקר 2019/20: אז מה היה לנו ברשימת המועמדים
  • אוסקר 2019/20: רשימת המועמדים המלאה
  • מה אפשר להפיק מסרטים מאתגרים וקשים לצפייה
  • בעקבות ״ג׳וג׳ו ראביט״: מחשבות על ייצוג הסבל הגרמני
  • ״המורה לאנגלית״, סקירה לסרטו של יובל אדלר
  • סקירה ל-
  • המלצות סינמטקים: מהדורת ינואר 2020

״נשים קטנות״, סקירה

23 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
באחת מן הסצנות הראשונות בסרטה של גרטה גרוויג, "נשים קטנות" (Little Women), ג'ו מארץ המגומלת בידי סירשה רונאן רצה בפראות מתלהבת ברחובות ניו יורק של שנת 1868, כמעט נתקלת מספר פעמים בגברים המהלכים ברחוב. הדימוי הזה קובע את אופי הסרט במספר דרכים. ראשית, הוא מהווה סוג של הצהרה כי הסרט הוא לא רק עיבוד מכובד ומושקע לרומן ידוע מן המאה… להמשך קריאה

סקירת אמזון פריים וידאו כפולה: ״The Report״ ו-״Brittany Runs a Marathon״

20 בינואר 2020 מאת אורון שמיר
למי כאן יש מינוי לשירות של אמזון פריים וידאו? כבר כמה שנים שתאגיד העל האמריקאי מאפשר הזרמת תוכן גם בישראל, אבל קשה לומר ששומעים עליו כמו על נטפליקס, או על המקבילות הישראליות (יס, הוט, סלקום, פרטנר). אולי זה מכיוון שכמו שקרה עם נטפליקס בהתחלה, הספריה המתורגמת לעברית הייתה מצומצמת בהרבה מן ההיצע בחו״ל. אולי זה הממשק הבלתי אפשרי של אמזון,… להמשך קריאה

"בחורים רעים לתמיד", סקירה

18 בינואר 2020 מאת אור סיגולי
את "היו זמנים בהוליווד" ראיתי לראשונה ב-14 לאוגוסט, יום יציאתו לבתי הקולנוע. נכנסתי לאולם והתיישבתי במקום אליו הזמנתי כרטיס כמה ימים לפני כן. כשהמושבים החלו להתמלא, התמקמה מצד שמאל שלי חבורה של ארבע או חמש בנות, לדעתי בגיל התיכון, כאשר הסמוכה ביותר לצדי הייתה עסוקה למדי בנייד שלה. היא סמסה בקדחתנות בזמן שהאנשים תפסו את מקומם, בזמן שהאורות חשכו, בזמן… להמשך קריאה

סקירה כפולה ושחורה: ״Queen & Slim״ וגם ״The Last Black Man in San Francisco״

17 בינואר 2020 מאת אורון שמיר
אחת המשבצות הקבועות של עונת הפרסים שייכת לסרטים העוסקים בחוויה השחורה בארצות הברית. גם אני כותב על כך מדי שנה, ובעוד לצבוע סרט בגוון מסויים כדי להבליטו בתקופה כל-כך תחרותית עדיין נראה לי גזעני לפחות כמו להדיר סרטים או אנשים בגלל צבעי עור, זאת לגמרי המציאות באמריקה גם בשנות ה-20 של המאה ה-21. כפי שהתברר עם הכרזת המועמדים לאוסקר, הסרטים… להמשך קריאה

"ריצ'רד ג'ול", סקירה

16 בינואר 2020 מאת אור סיגולי
רוב הרעש שנוצר בעקבות סרטו האחרון של קלינט איסטווד, "ריצ'רד ג'ול" (Richard Jewel), היה סביב דמות אחת, ואפילו לא הדמות הראשית. הסרט, המבוסס על סיפורו האמיתי של מאבטח מאטלנטה שגילה מטען נפץ באירועי חגיגות האולימפיאדה בעיר ולאחר מכן הואשם בכך שהוא זה שהטמין את הפצצה, נותן לא מעט מקום לאישה בשם קאת'י סקראגס, העיתונאית שחשפה את האשמות נגד ג'ול בזמן… להמשך קריאה

״נפילת אימפריית הכסף״ ו״השנה הראשונה שלי״, סקירה כפולה

5 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
תקופת המעבר בין סוף שנה אזרחית לתחילתה של שנה חדשה ממלאה את בתי הקולנוע בסרטים עתירי יחסי ציבור ושאיפות לזכייה באוסקר. כתוצאה מכך, חלק מן הסרטים האחרים שיוצאים לאקרנים במקביל זוכים לתשומת לב מועטה יותר בתקשורת, כמו שני הסרטים שבסקירה כפולה זו. שניהם סרטים דוברי צרפתית שפונים לקהל בוגר, אך בניגוד לחלק הארי של סרטים העונים להגדרות אלה הם מנסים… להמשך קריאה

״המורה לאנגלית״, סקירה

4 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
בשנת 2013, ״בית לחם״ של יובל אדלר היה הזוכה הגדול של פרסי אופיר, זכה להערכה ביקורתית יחסית גורפת (עם כמה הסתייגויות). בסקירה שלי אודותיו התייחסתי אליו בתור כנראה הסרט הישראלי המדובר של השנה, גם אם בראייה לאחור ייתכן והתואר הזה הגיע אז ל"מי מפחד מהזאב הרע" או ל"שש פעמים". לעומת זאת, דומה כי סרטו השני של אדלר, "המורה לאנגלית" (The… להמשך קריאה

"1917", סקירה

3 בינואר 2020 מאת אור סיגולי
בחירה אומנותית קיצונית היא סוג של חרב פיפיות. מצד אחד היא מראה על חזון בלתי מתפשר של יוצר או על יכולות טכניות מרשימות, משהו שאנחנו כמעט תמיד מחפשים בקולנוע. מצד שני, יש לדברים האלה נטייה להשתלט על היצירה, לתפוס יותר מדי תשומת לב ולגרום לנו להתפעל במקום להיסחף. יש כאלה שכמובן מחפשים את האפקט הזה, כמו למשל הבחירה בצילום שחור-לבן… להמשך קריאה

״רק רוצה לשיר״, סקירה

21 בדצמבר 2019 מאת אורון שמיר
אל כישורי השירה של אל פאנינג אפשר היה להיחשף מאז ראשית הקריירה שלה. כשחקנית-ילדה שנמצאת על המסך בערך מאז שלמדה לדבר, יצא לה גם להפגין את יכולות הזימרה שלה באותו גיל חד-ספרתי. אבל קולות משתנים עם הזמן ואולי בשנים האחרונות אפשר להתרשם ממנה באמת. פאנינג, שהתחילה בתור אחותה של דקוטה אבל עקפה אותה מזמן למרות שהיא עדיין רק בת 21,… להמשך קריאה

"פצצה", סקירה

20 בדצמבר 2019 מאת אור סיגולי
מכל האירועים שקרו בעולם הבידור - ואולי אפילו בכל תחום שהוא - במהלך העשור האחרון, תנועת ה-metoo# כנראה תירשם כעוצמתית והמשפיעה מכולם. או לפחות ככה אנחנו רוצים לחשוב. מה שהתחיל עם גל המתלוננות נגד פשעי המין של המפיק והמפיץ הארווי וויינשטין ב-2017, הפך לתופעה סוחפת עולם ובזכותה נשים רבות מתעשיות שונות אזרו את האומץ לדבר כנגד בוסים וקולגות שהפכו את… להמשך קריאה