20 באפריל 2021 מאת אורון שמיר
על הסרטים המועמדים לאוסקר השנה דיברו אולי אפילו יותר מאשר בשנה רגילה. בעיקר דובר על אנונימיות יחסית, או חוסר גישה לקהל הרחב, ולא רק בישראל בה חצי מרשימת המועמדים לפרס הראשי לא זמינה בשום פלטפורמה. בקטגוריות המוקדשות לקולנוע קצר, מצאתי שהמצב דווקא הפוך מבחינת זמינות. כי למרות שרצה הגורל ואני בישראל במקום בארה״ב דווקא בתקופת האוסקר, הגישה אל רוב הסרטים… להמשך קריאה
19 באפריל 2021 מאת עופר ליברגל
לכאורה, צפיתי כבר פעמיים בסרטה של קלואי ז'או, "ארץ נוודים" (Nomadland). אולם יותר מבסרטים אחרים בהם צפיתי בבית, בהיעדר אולמות קולנוע, יש לי תחושה כי חווית הצפייה שלי בסרט זה היא חלקית ביותר. גם בגלל שעיצוב המראה של הסרט מתבסס לא מעט על מרחבים גדולים ופתוחים, הנראים מבעד למצלמה של הצלם ג'ושוע ג'יימס ריצ'ארדס, אבל גם בגלל שלתחושתי זה סרט… להמשך קריאה
16 באפריל 2021 מאת אור סיגולי
כל אחד שמתעסק למחייתו בקולנוע על שלל תחומיו מגיע לוויכוח הזה באיזשהו שלב, בו הוא עומד מול מישהו שאת הפער בטעם האישי מאשים בידענות. "פשוט ראית יותר מדי סרטים, זה הרס לך את החוויה", "אתה צופה בסרטים ממקום ביקורתי, אז ההנאה נעלמה" וכל אלה. אתם מכירים את זה, הייתם שם, לא משנה מאיזה צד של השיח. התשובה לזה מאוד קלה,… להמשך קריאה
15 באפריל 2021 מאת עופר ליברגל
הזכייה של מיכל בת אדם בפרס ישראל לקולנוע הובילה להקרנות מבורכות של חלק מסרטיה בסינמטקים, כאשר כל סרטיה גם זמינים להשכרה באתר ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים. כך יצא שצפיתי לראשונה בסרטה "אהבה ממבט שני", שעד כמה שהתרשמתי אינו אחד מן הסרטים היותר מוכרים של הבמאית. הסרט נוצר בשנת 1998, שנים ספורות לפני שהתחלתי לעקוב אחר הקולנוע הישראלי. כאשר… להמשך קריאה
12 באפריל 2021 מאת לירון סיני
הפעם הייתי יכולה לתמצת את הטקסט במילה אחת: כן. אבל קרה משהו במהלך הצפייה בסרט המד"ב-אקשן אמנויות-לחימה "ג'יו ג'יטסו" (Jiu Jitsu), שגרם לי לחשוב על הקו הדק בין סרט נורא עם ניקולס קייג' חובש כובע סירה מנייר שהדמות שלו עשתה שיהווה הנאה צרופה, לעומת סרט נורא עם ניקולס קייג' חובש כובע סירה מנייר שהדמות שלו עשתה שיעורר תסכול. מספיק תסכול… להמשך קריאה
11 באפריל 2021 מאת אורון שמיר
לפני כשנה וחצי, באולם קולנוע, נחשפתי במקרה לטיזר משונה ומסקרן. נראה שאין קשר בין מה שמוצג על המסך לבין עלילה מסוג כלשהו. זה התחיל יותר כמו וידאו-קליפ בכיכובו של מחלק עיתונים מזמר. זה הסתיים בשיחה בין שתי נשים משוחחות על טריילרים של סרטים, מדברות זו על גבי דבריה של חברתה, ומבלי שהפנים שלהן נחשפות. במקום זה, המצלמה מתמקדת בשיערן הצמרירי… להמשך קריאה
10 באפריל 2021 מאת עופר ליברגל
סרטם של הבמאי רומן שומונוב והתסריטאי סימון שכטר, "ברנשטיין: הפרטיזן האחרון", הוקרן בבכורה בערב יום השואה בתאגיד השידור כאן והוא זמין כעת לצפייה באתר התאגיד. מדובר בדוקו-דרמה העוסקת בחיי לאוניד ברנשטיין, לוחם ומפקד ביחידת פרטיזנים באוקראינה, פולין וסלובקיה במהלך מלחמת העולם השנייה. סיפור ההישרדות והתרומה של ברנשטיין כה סבוך עד כי דומה כי חלקים ממנו נותרו מחוץ לסרט, המשלב בין… להמשך קריאה
5 באפריל 2021 מאת עופר ליברגל
ייתכן שמבין כל במאי הקולנוע שפרצו במאה ה-21, הבמאי הרומני כריסטי פויו הוא השאפתן ביותר. אין ספק כי מבין הבמאים המפורסמים בנוף הקולנועי העולמי, הוא אחד מן המאתגרים ביותר. מאז פרץ עם סרטו השני "מותו של מר לזרסקו" (The Death of Mr. Lazarescu) בשנת 2005, סרטיו של פויו מעולם לא ירדו מאורך של שעתיים וחצי. והאורך הוא לא בהכרח הדבר… להמשך קריאה
4 באפריל 2021 מאת לירון סיני
לפני כשנה, מגזין האימה הרבעוני "FANGORIA", שעדיין יוצא במהדורה מודפסת בלבד כל שלושה חודשים, הציע שני שערים לבחירה למי שרכשו אותו. אחד מתוך "משחקי ציד", עם תמונה מדממת במיוחד של אישה שפלג גופה התחתון חסר ובמקומו אפשר לראות את טיב האפקטים המיוחדים שאחראים על ייצור מעיים אמינים. השני מתוך "מוד הקדושה" (Saint Maud) והוא מהווה ניגוד אלגנטי ומוחלט לשער הראשון.… להמשך קריאה
3 באפריל 2021 מאת עופר ליברגל
הטקסט הזה מגיע באיחור. "הטיגריס הלבן" (The White Tiger) כבר שוכן בנטפליקס יותר מחודשיים, וזה לא שהוא עלה לשם בסתר. מיד עם צאתו הוא הפך לאחד מן הסרטים הכי נצפים בנטפליקס ישראל וגם נידון בביקורות, כיאה לעיבוד לרב המכר המוערך של ארבינד אדיגה. על התסריט והבימוי מופקד הבמאי האיראני-אמריקאי ראמין בהראני, מי שהוא עדיין בעיני רבים אחד מן היוצרים האמריקאים… להמשך קריאה
על הסרטים המועמדים לאוסקר השנה דיברו אולי אפילו יותר מאשר בשנה רגילה. בעיקר דובר על אנונימיות יחסית, או חוסר גישה לקהל הרחב, ולא רק בישראל בה חצי מרשימת המועמדים לפרס הראשי לא זמינה בשום פלטפורמה. בקטגוריות המוקדשות לקולנוע קצר, מצאתי שהמצב דווקא הפוך מבחינת זמינות. כי למרות שרצה הגורל ואני בישראל במקום בארה״ב דווקא בתקופת האוסקר, הגישה אל רוב הסרטים… להמשך קריאה
לכאורה, צפיתי כבר פעמיים בסרטה של קלואי ז'או, "ארץ נוודים" (Nomadland). אולם יותר מבסרטים אחרים בהם צפיתי בבית, בהיעדר אולמות קולנוע, יש לי תחושה כי חווית הצפייה שלי בסרט זה היא חלקית ביותר. גם בגלל שעיצוב המראה של הסרט מתבסס לא מעט על מרחבים גדולים ופתוחים, הנראים מבעד למצלמה של הצלם ג'ושוע ג'יימס ריצ'ארדס, אבל גם בגלל שלתחושתי זה סרט… להמשך קריאה
כל אחד שמתעסק למחייתו בקולנוע על שלל תחומיו מגיע לוויכוח הזה באיזשהו שלב, בו הוא עומד מול מישהו שאת הפער בטעם האישי מאשים בידענות. "פשוט ראית יותר מדי סרטים, זה הרס לך את החוויה", "אתה צופה בסרטים ממקום ביקורתי, אז ההנאה נעלמה" וכל אלה. אתם מכירים את זה, הייתם שם, לא משנה מאיזה צד של השיח. התשובה לזה מאוד קלה,… להמשך קריאה
הזכייה של מיכל בת אדם בפרס ישראל לקולנוע הובילה להקרנות מבורכות של חלק מסרטיה בסינמטקים, כאשר כל סרטיה גם זמינים להשכרה באתר ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים. כך יצא שצפיתי לראשונה בסרטה "אהבה ממבט שני", שעד כמה שהתרשמתי אינו אחד מן הסרטים היותר מוכרים של הבמאית. הסרט נוצר בשנת 1998, שנים ספורות לפני שהתחלתי לעקוב אחר הקולנוע הישראלי. כאשר… להמשך קריאה
הפעם הייתי יכולה לתמצת את הטקסט במילה אחת: כן. אבל קרה משהו במהלך הצפייה בסרט המד"ב-אקשן אמנויות-לחימה "ג'יו ג'יטסו" (Jiu Jitsu), שגרם לי לחשוב על הקו הדק בין סרט נורא עם ניקולס קייג' חובש כובע סירה מנייר שהדמות שלו עשתה שיהווה הנאה צרופה, לעומת סרט נורא עם ניקולס קייג' חובש כובע סירה מנייר שהדמות שלו עשתה שיעורר תסכול. מספיק תסכול… להמשך קריאה
לפני כשנה וחצי, באולם קולנוע, נחשפתי במקרה לטיזר משונה ומסקרן. נראה שאין קשר בין מה שמוצג על המסך לבין עלילה מסוג כלשהו. זה התחיל יותר כמו וידאו-קליפ בכיכובו של מחלק עיתונים מזמר. זה הסתיים בשיחה בין שתי נשים משוחחות על טריילרים של סרטים, מדברות זו על גבי דבריה של חברתה, ומבלי שהפנים שלהן נחשפות. במקום זה, המצלמה מתמקדת בשיערן הצמרירי… להמשך קריאה
סרטם של הבמאי רומן שומונוב והתסריטאי סימון שכטר, "ברנשטיין: הפרטיזן האחרון", הוקרן בבכורה בערב יום השואה בתאגיד השידור כאן והוא זמין כעת לצפייה באתר התאגיד. מדובר בדוקו-דרמה העוסקת בחיי לאוניד ברנשטיין, לוחם ומפקד ביחידת פרטיזנים באוקראינה, פולין וסלובקיה במהלך מלחמת העולם השנייה. סיפור ההישרדות והתרומה של ברנשטיין כה סבוך עד כי דומה כי חלקים ממנו נותרו מחוץ לסרט, המשלב בין… להמשך קריאה
ייתכן שמבין כל במאי הקולנוע שפרצו במאה ה-21, הבמאי הרומני כריסטי פויו הוא השאפתן ביותר. אין ספק כי מבין הבמאים המפורסמים בנוף הקולנועי העולמי, הוא אחד מן המאתגרים ביותר. מאז פרץ עם סרטו השני "מותו של מר לזרסקו" (The Death of Mr. Lazarescu) בשנת 2005, סרטיו של פויו מעולם לא ירדו מאורך של שעתיים וחצי. והאורך הוא לא בהכרח הדבר… להמשך קריאה
לפני כשנה, מגזין האימה הרבעוני "FANGORIA", שעדיין יוצא במהדורה מודפסת בלבד כל שלושה חודשים, הציע שני שערים לבחירה למי שרכשו אותו. אחד מתוך "משחקי ציד", עם תמונה מדממת במיוחד של אישה שפלג גופה התחתון חסר ובמקומו אפשר לראות את טיב האפקטים המיוחדים שאחראים על ייצור מעיים אמינים. השני מתוך "מוד הקדושה" (Saint Maud) והוא מהווה ניגוד אלגנטי ומוחלט לשער הראשון.… להמשך קריאה
הטקסט הזה מגיע באיחור. "הטיגריס הלבן" (The White Tiger) כבר שוכן בנטפליקס יותר מחודשיים, וזה לא שהוא עלה לשם בסתר. מיד עם צאתו הוא הפך לאחד מן הסרטים הכי נצפים בנטפליקס ישראל וגם נידון בביקורות, כיאה לעיבוד לרב המכר המוערך של ארבינד אדיגה. על התסריט והבימוי מופקד הבמאי האיראני-אמריקאי ראמין בהראני, מי שהוא עדיין בעיני רבים אחד מן היוצרים האמריקאים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות