16 ביולי 2018 מאת אור סיגולי
בשלב הזה, לצופי הקולנוע של תחילת שנות השמונים אין מנוס מלהבין שלסופר ההוא, הסטיבן קינג הזה שכל שנה יוצאים איזה שלושה עיבודים לספרים שלו, יש בעיה מאוד רצינית עם ילדים. מתוך שמונה עיבודים קולנועיים, היו ביניהם שני סרטים על מתבגרים שההורמונים מעבירים אותם על דעתם ("קארי" ו"כריסטין"), עוד אחד על ילד קריפי ומלחיץ שהוזה שתי תאומות מתות ("הניצוץ"), ואחד נוסף… להמשך קריאה
15 ביולי 2018 מאת אורון שמיר
בניסיון לאזן בין הסרטים שלא מוקרנים בארץ אבל עדיין זוכים לסיקור בבלוג זה לבין אלה שעונים על שתי הדרישות, חשבתי לאחד בין שתי יצירות דוקומנטריות שרצה הגורל וראיתי גב אל גב. אחת מהן בהחלט מוקרנת בבתי הקולנוע בישראל, ואף זכתה כבר לטקסט מטעם עופר. זה קרה בעת הבכורה בפסטיבל דוקאביב, שם הוענק ל״אתה מת רק פעמיים״ פרס התחקיר ופרס חביב הקהל,… להמשך קריאה
14 ביולי 2018 מאת אורון שמיר
כמה זמן יכולים בתי הקולנוע לשרוד בלי סרט בכיכובו של דוויין ג׳ונסון? כנראה שלעולם לא נדע את התשובה לשאלה הזו. אחרי ש״ג׳ומנג׳י: שורדים בג׳ונגל״ עלה לאקרנים בשלהי אשתקד ושרד כמה חודשים טובים, הגיע תורו של ״פרא״ להחליף אותו בתור הספק של מנת דה רוק הקולנועית לחובבי ולחובבות האקשן המופרך. אם לא תמצאו אותו יותר באולם הקרוב אליכם או אליכן, אל… להמשך קריאה
12 ביולי 2018 מאת אור סיגולי
בחצי השנה האחרונה הפכה דרמת הפשע "גוטי" (Gotti) מעוד ביוגרפיה קולנועית שכנראה הייתה פשוט באה והולכת מבלי להשאיר סימנים, לסיפור די מעניין על הפצה מודרנית ועל מצב הקולנוע המסחרי בעולם מאוד משתנה. זה אירוני – ואפילו כואב, אם להיות דרמטים – כי הרעיון היה ליצור אופרת פשע על אחת מהדמויות המפורסמות ביותר של עולם הפשע המאורגן בארה"ב, אבל הסתבר שהטרגדיה… להמשך קריאה
9 ביולי 2018 מאת אור סיגולי
העיבוד הקולנועי החמישי על פי סטיבן קינג, והשני מתוך שלושה שיצא בשנת 1983, היה "האיזור המת" (The Dead Zone). אמנם תרגומו הרשמי בעברית היה "איזור הדמדומים", כי הרי אף אחד לא מכיר את אחת מסדרות הטלוויזיה המפורסמות ביותר בכל הזמנים ככה שבטוח לא יהיה בלבול, אבל ברשותכם אשאר עם התרגום הישיר במהלך הפרק. "האיזור המת", שהתבסס על ספר של קינג… להמשך קריאה
8 ביולי 2018 מאת עופר ליברגל
בניית ציפיות יכולה להפיל סרט, אך גם לרומם אותו. כי במקרים בהם רעיון של סרט נשמע מופרך ומגוחך במיוחד, ברגע שהסרט עצמו מתגלה כ"דווקא לא רע" הוא הופך למהנה יותר או למסקרן יותר להמליץ עליו. דבר זה בולט במקרה של ״תופסת״ (Tag) סרט אשר אכן מבוסס על משחק הילדים הפשוט שכולם מכירים. טוב, הוא מבוסס על מקרה אמיתי של קבוצת… להמשך קריאה
7 ביולי 2018 מאת לירון סיני
יש משהו שמייצר ציפיות נמוכות בדמות של אנטמן ביחס לשאר גיבורי מארוול הקולנועיים, למרות החינניות המתפתחת של פול ראד שמגלם אותו. אם תבקשו ממני לתאר עכשיו את הסרט הראשון, למשל, אני לא חושבת שאצליח להיזכר. התחושה הכללית שנשארה היא "היו כמה צחוקים טובים, היו כמה בדיחות מתאמצות וקצת נמתחות, מייקל דאגלס אחלה, למה לאוונג'לין לילי יש קסדה על הראש? רגע,… להמשך קריאה
6 ביולי 2018 מאת אורון שמיר
עמוק אל תוך עונת הקיץ הקולנועית, איני יכול שלא לרחם על הסינפיל הישראלי. כלומר, מצד אחד לקנא במי שפוקדים או פוקדות את כל הפסטיבלים שהם תמיד משב רוח של רעננות, אבל מצד אחר להשתומם מול לוח ההפצה הרציף שפשוט חסר באופן מובהק יצירות מקוריות או סתם טיפה פחות שבלוניות. כל זאת בזמן שבארצות הברית, או לפחות בניו יורק, התקופה הנוכחית… להמשך קריאה
5 ביולי 2018 מאת אור סיגולי
הפופולריות של קינג צברה תאוצה כל כך מרשימה בתחילת האיטייז, שב-1983 לבדה יצאו לא פחות משלושה סרטים המבוססים על ספריו. הראשון באוגוסט, ולשמו התכנסנו בפרק הזה, הבא באוקטובר והשלישי בנובמבר. שניים מהם נעשו על ידי במאים מהשורה הראשונה, ואחד, הנוכחי, מהשורה השלישית באמצע כזה. "קוז'ו" (Cujo) בולט בכך שהוא בעצם הסרט הראשון של קינג שבויים על ידי יוצר אלמוני באופן… להמשך קריאה
30 ביוני 2018 מאת לירון סיני
נתחיל בחדשות הטובות באופן יחסי: ״על חוף צ'סיל״ (On Chesil Beach), העיבוד הקולנועי לרומן של איאן מקיואן מ-2007, מתמודד קצת יותר טוב משחששתי עם האתגר המרכזי שלו. הבימוי של דומיניק קוק לפי תסריט שמקיואן כתב בעצמו עומד כרגע על 69% ב"Rotten Tomatoes" לפי המבקרים, ו-77% לפי הצופים. הסיפור הקטן לכאורה, על ליל הכלולות של פלורנס (סירשה רונן, ששיחקה לפני שנים… להמשך קריאה
בשלב הזה, לצופי הקולנוע של תחילת שנות השמונים אין מנוס מלהבין שלסופר ההוא, הסטיבן קינג הזה שכל שנה יוצאים איזה שלושה עיבודים לספרים שלו, יש בעיה מאוד רצינית עם ילדים. מתוך שמונה עיבודים קולנועיים, היו ביניהם שני סרטים על מתבגרים שההורמונים מעבירים אותם על דעתם ("קארי" ו"כריסטין"), עוד אחד על ילד קריפי ומלחיץ שהוזה שתי תאומות מתות ("הניצוץ"), ואחד נוסף… להמשך קריאה
בניסיון לאזן בין הסרטים שלא מוקרנים בארץ אבל עדיין זוכים לסיקור בבלוג זה לבין אלה שעונים על שתי הדרישות, חשבתי לאחד בין שתי יצירות דוקומנטריות שרצה הגורל וראיתי גב אל גב. אחת מהן בהחלט מוקרנת בבתי הקולנוע בישראל, ואף זכתה כבר לטקסט מטעם עופר. זה קרה בעת הבכורה בפסטיבל דוקאביב, שם הוענק ל״אתה מת רק פעמיים״ פרס התחקיר ופרס חביב הקהל,… להמשך קריאה
כמה זמן יכולים בתי הקולנוע לשרוד בלי סרט בכיכובו של דוויין ג׳ונסון? כנראה שלעולם לא נדע את התשובה לשאלה הזו. אחרי ש״ג׳ומנג׳י: שורדים בג׳ונגל״ עלה לאקרנים בשלהי אשתקד ושרד כמה חודשים טובים, הגיע תורו של ״פרא״ להחליף אותו בתור הספק של מנת דה רוק הקולנועית לחובבי ולחובבות האקשן המופרך. אם לא תמצאו אותו יותר באולם הקרוב אליכם או אליכן, אל… להמשך קריאה
בחצי השנה האחרונה הפכה דרמת הפשע "גוטי" (Gotti) מעוד ביוגרפיה קולנועית שכנראה הייתה פשוט באה והולכת מבלי להשאיר סימנים, לסיפור די מעניין על הפצה מודרנית ועל מצב הקולנוע המסחרי בעולם מאוד משתנה. זה אירוני – ואפילו כואב, אם להיות דרמטים – כי הרעיון היה ליצור אופרת פשע על אחת מהדמויות המפורסמות ביותר של עולם הפשע המאורגן בארה"ב, אבל הסתבר שהטרגדיה… להמשך קריאה
העיבוד הקולנועי החמישי על פי סטיבן קינג, והשני מתוך שלושה שיצא בשנת 1983, היה "האיזור המת" (The Dead Zone). אמנם תרגומו הרשמי בעברית היה "איזור הדמדומים", כי הרי אף אחד לא מכיר את אחת מסדרות הטלוויזיה המפורסמות ביותר בכל הזמנים ככה שבטוח לא יהיה בלבול, אבל ברשותכם אשאר עם התרגום הישיר במהלך הפרק. "האיזור המת", שהתבסס על ספר של קינג… להמשך קריאה
בניית ציפיות יכולה להפיל סרט, אך גם לרומם אותו. כי במקרים בהם רעיון של סרט נשמע מופרך ומגוחך במיוחד, ברגע שהסרט עצמו מתגלה כ"דווקא לא רע" הוא הופך למהנה יותר או למסקרן יותר להמליץ עליו. דבר זה בולט במקרה של ״תופסת״ (Tag) סרט אשר אכן מבוסס על משחק הילדים הפשוט שכולם מכירים. טוב, הוא מבוסס על מקרה אמיתי של קבוצת… להמשך קריאה
יש משהו שמייצר ציפיות נמוכות בדמות של אנטמן ביחס לשאר גיבורי מארוול הקולנועיים, למרות החינניות המתפתחת של פול ראד שמגלם אותו. אם תבקשו ממני לתאר עכשיו את הסרט הראשון, למשל, אני לא חושבת שאצליח להיזכר. התחושה הכללית שנשארה היא "היו כמה צחוקים טובים, היו כמה בדיחות מתאמצות וקצת נמתחות, מייקל דאגלס אחלה, למה לאוונג'לין לילי יש קסדה על הראש? רגע,… להמשך קריאה
עמוק אל תוך עונת הקיץ הקולנועית, איני יכול שלא לרחם על הסינפיל הישראלי. כלומר, מצד אחד לקנא במי שפוקדים או פוקדות את כל הפסטיבלים שהם תמיד משב רוח של רעננות, אבל מצד אחר להשתומם מול לוח ההפצה הרציף שפשוט חסר באופן מובהק יצירות מקוריות או סתם טיפה פחות שבלוניות. כל זאת בזמן שבארצות הברית, או לפחות בניו יורק, התקופה הנוכחית… להמשך קריאה
הפופולריות של קינג צברה תאוצה כל כך מרשימה בתחילת האיטייז, שב-1983 לבדה יצאו לא פחות משלושה סרטים המבוססים על ספריו. הראשון באוגוסט, ולשמו התכנסנו בפרק הזה, הבא באוקטובר והשלישי בנובמבר. שניים מהם נעשו על ידי במאים מהשורה הראשונה, ואחד, הנוכחי, מהשורה השלישית באמצע כזה. "קוז'ו" (Cujo) בולט בכך שהוא בעצם הסרט הראשון של קינג שבויים על ידי יוצר אלמוני באופן… להמשך קריאה
נתחיל בחדשות הטובות באופן יחסי: ״על חוף צ'סיל״ (On Chesil Beach), העיבוד הקולנועי לרומן של איאן מקיואן מ-2007, מתמודד קצת יותר טוב משחששתי עם האתגר המרכזי שלו. הבימוי של דומיניק קוק לפי תסריט שמקיואן כתב בעצמו עומד כרגע על 69% ב"Rotten Tomatoes" לפי המבקרים, ו-77% לפי הצופים. הסיפור הקטן לכאורה, על ליל הכלולות של פלורנס (סירשה רונן, ששיחקה לפני שנים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות