15 בנובמבר 2019 מאת עופר ליברגל
ארז תדמור מייצג עבורי את המיינסטריים של הקולנוע הישראלי. הסרטים שיצר בשיתוף עם גיא נתיב ושרון מימון ומאוחר יותר לבדו, משלבים ומבטאים היטב מספר נטיות של הקולנוע הישראלי: שילוב בין קומדיה לדרמה, עיסוק בתא המשפחתי הישראלי ובחיפוש אחר האהבה. הדבר לרוב נעשה כאשר ברקע של הסרט נמצא מצב פוליטי ייחודי לישראל או ליהודים, אך להוציא אולי את "ארץ פצועה" (שהוא… להמשך קריאה
12 בנובמבר 2019 מאת אור סיגולי
בבתי הקולנוע נמצא עכשיו (וכנראה לא לעוד הרבה זמן) סרט האימה "דוקטור סליפ" שלהפתעתי אני פחות או יותר הבן האדם היחיד שיצא ממנו עם סימפטיה אליו, ואם אינני טועה זהו סרט האימה האחרון שנקבל בזמן הקרוב, לפחות עד הגעת "קאטס". סתם, אני צוחק. "על החגים ועל המוות" (הרימייק ל"בלאק כריסטמס") אמור לצאת לפניו. לכן זה זמן טוב להשלים כמה מסרטי… להמשך קריאה
10 בנובמבר 2019 מאת מערכת סריטה
עבר זמן מאז שהגיע אל בתי הקולנוע סרט שגרם לכולנו כאן בסריטה להתפעל באופן קולקטיבי. זה בדיוק מה שקרה עם ״דיוקן של נערה עולה באש״ (Portrait of a Lady on Fire / Portrait de la jeune fille en feu), זוכה פרס התסריט בפסטיבל קאן האחרון. בשבחה של הבמאית והתסריטאית סלין סיאמה אפשר לקרוא אצלנו לכל אורך העשור - את ״טומבוי״… להמשך קריאה
9 בנובמבר 2019 מאת עופר ליברגל
מאחורי הכותרת העברית המאוד הגנרית "חיים שלי", שאני מניח קצת קשורה לסרט, מסתתרת הכותרת המקורית "Last Christmas". עכשיו, להתלונן על השם העברי מרגיש לי די מיותר, בעיקר מפני שהמחשבה הספק-מבוססת של המפיצים לפיה קהל ישראלי לא יילך לשום סרט עם שם של חג נוצרי בכותרת היא בעצם די מבוססת. אלא שהשם המקורי הוא גם סוג של נקודת המוצא של יצירת… להמשך קריאה
8 בנובמבר 2019 מאת אור סיגולי
2019 הביאה לנו לא פחות מארבעה סרטי קולנוע על פי כתביו של סופר האימה סטיבן קינג. אם הבדיקה שלי נכונה, זה המספר הרב ביותר של סרטים פר שנה מאז הקולנוע גילה את הסופר ב-1976 (להוציא, כמובן, סרטים קצרים וסדרות). אם אתם עוקבים אחרי פרויקט סרטי סטיבן קינג שלי, אתם יודעים שלרוב אחרי כזה פיק כזה מגיעה נפילה כואבת, אבל בינתיים… להמשך קריאה
7 בנובמבר 2019 מאת אורון שמיר
קל להתחיל דווקא בשורה התחתונה במקרה של ״המחשמלים״, שכמו כל קומדיה מסחרית שנוצרת בישראל צריך להריע לו על עצם קיומו. אלה גם הסרטים שהכי קל לשפוט לחיוב או לשלילה, לעתים בחומרה יתרה מהצד שלי, כי או שהם משיגים את מטרתם או שלא. בעיניי, הסרט הזה הוא שעה וחצי של צחוק ובילוי שבסיומו יוצאים עם חיוך מהקולנוע. זה לא פלא בהתחשב… להמשך קריאה
4 בנובמבר 2019 מאת אור סיגולי
מסתמן שזאת תהיה רוטינה שנתית. עם בוא הסתיו, כמו כל אולפן קולנוע שמכבד את עצמו, גם חברת הסטרימינג נטפליקס מתחילה להוציא את הסרטים הכבדים שלה כאשר המטרה היא לכבוש את עונת הפרסים. השאיפה של נטפליקס להשיג לעצמה שם (ורווחים בבורסה) בזכות קבלה למועדון היוקרתי ביותר של תעשיית הסרטים היא כבר מזמן ערך עליון בשבילה, ואחרי שבשנה שעברה שברה כמה תקרות… להמשך קריאה
3 בנובמבר 2019 מאת אורון שמיר
יש סרטים שאפשר לראות סתם כך ובכל מצב או זמן, ויש כאלה שתזמון הגעתם קריטי והסיפור שהוביל אותם אל המסכים יכול להסביר לא מעט אודותם. ״המלחמה על הכוח״ (The Current War: Director's Cut) שעלה לאקרנים בסוף השבוע שעבר, משתייך לסוג השני. הוא היה מתוכנן להיות חלק מעונת הפרסים של 2017, עם בכורה בפסטיבל טורונטו בספטמבר ותאריך יציאה לאקרנים בנובמבר של… להמשך קריאה
2 בנובמבר 2019 מאת אורון שמיר
אם היה אפשר לשלוח מחסל רובוטי אל העבר כדי שימנע קטסטרופה ויציל את המין האנושי, הייתי בוחר בכל נקודת זמן שתוכל אולי לבטל את כל סרטי ההמשך של ״שליחות קטלנית״ שנוצרו במאה הנוכחית. אפילו להקריב את שני הסרטים המקוריים זו מחשבה שעוברת בראש בכל פעם שנוחת עלינו עוד המשכון מיותר. כזה שמגיח כמתוך סערת ברקים עד שכולם רואים שהוא עירום,… להמשך קריאה
31 באוקטובר 2019 מאת אור סיגולי
הקולנוע על פי סטיבן קינג ידע עליות ומורדות מאז פריצתו בסוף שנות השבעים. זה התחיל, כזכור, בנקודה גבוהה מאוד ואז הלך ואיבד כוח אל תוך האייטיז, זוכה לעדנה מחודשת עם תום העשור, ואז שוב נחיתה די רצינית, ואז שוב רגע של גאולה עם "גרין מייל". בתקופת הזמן שלנו, תום העשור השני של האלף החדש, העיבודים לסטיבן קינג הם סחורה לוהטת… להמשך קריאה
ארז תדמור מייצג עבורי את המיינסטריים של הקולנוע הישראלי. הסרטים שיצר בשיתוף עם גיא נתיב ושרון מימון ומאוחר יותר לבדו, משלבים ומבטאים היטב מספר נטיות של הקולנוע הישראלי: שילוב בין קומדיה לדרמה, עיסוק בתא המשפחתי הישראלי ובחיפוש אחר האהבה. הדבר לרוב נעשה כאשר ברקע של הסרט נמצא מצב פוליטי ייחודי לישראל או ליהודים, אך להוציא אולי את "ארץ פצועה" (שהוא… להמשך קריאה
בבתי הקולנוע נמצא עכשיו (וכנראה לא לעוד הרבה זמן) סרט האימה "דוקטור סליפ" שלהפתעתי אני פחות או יותר הבן האדם היחיד שיצא ממנו עם סימפטיה אליו, ואם אינני טועה זהו סרט האימה האחרון שנקבל בזמן הקרוב, לפחות עד הגעת "קאטס". סתם, אני צוחק. "על החגים ועל המוות" (הרימייק ל"בלאק כריסטמס") אמור לצאת לפניו. לכן זה זמן טוב להשלים כמה מסרטי… להמשך קריאה
עבר זמן מאז שהגיע אל בתי הקולנוע סרט שגרם לכולנו כאן בסריטה להתפעל באופן קולקטיבי. זה בדיוק מה שקרה עם ״דיוקן של נערה עולה באש״ (Portrait of a Lady on Fire / Portrait de la jeune fille en feu), זוכה פרס התסריט בפסטיבל קאן האחרון. בשבחה של הבמאית והתסריטאית סלין סיאמה אפשר לקרוא אצלנו לכל אורך העשור - את ״טומבוי״… להמשך קריאה
מאחורי הכותרת העברית המאוד הגנרית "חיים שלי", שאני מניח קצת קשורה לסרט, מסתתרת הכותרת המקורית "Last Christmas". עכשיו, להתלונן על השם העברי מרגיש לי די מיותר, בעיקר מפני שהמחשבה הספק-מבוססת של המפיצים לפיה קהל ישראלי לא יילך לשום סרט עם שם של חג נוצרי בכותרת היא בעצם די מבוססת. אלא שהשם המקורי הוא גם סוג של נקודת המוצא של יצירת… להמשך קריאה
2019 הביאה לנו לא פחות מארבעה סרטי קולנוע על פי כתביו של סופר האימה סטיבן קינג. אם הבדיקה שלי נכונה, זה המספר הרב ביותר של סרטים פר שנה מאז הקולנוע גילה את הסופר ב-1976 (להוציא, כמובן, סרטים קצרים וסדרות). אם אתם עוקבים אחרי פרויקט סרטי סטיבן קינג שלי, אתם יודעים שלרוב אחרי כזה פיק כזה מגיעה נפילה כואבת, אבל בינתיים… להמשך קריאה
קל להתחיל דווקא בשורה התחתונה במקרה של ״המחשמלים״, שכמו כל קומדיה מסחרית שנוצרת בישראל צריך להריע לו על עצם קיומו. אלה גם הסרטים שהכי קל לשפוט לחיוב או לשלילה, לעתים בחומרה יתרה מהצד שלי, כי או שהם משיגים את מטרתם או שלא. בעיניי, הסרט הזה הוא שעה וחצי של צחוק ובילוי שבסיומו יוצאים עם חיוך מהקולנוע. זה לא פלא בהתחשב… להמשך קריאה
מסתמן שזאת תהיה רוטינה שנתית. עם בוא הסתיו, כמו כל אולפן קולנוע שמכבד את עצמו, גם חברת הסטרימינג נטפליקס מתחילה להוציא את הסרטים הכבדים שלה כאשר המטרה היא לכבוש את עונת הפרסים. השאיפה של נטפליקס להשיג לעצמה שם (ורווחים בבורסה) בזכות קבלה למועדון היוקרתי ביותר של תעשיית הסרטים היא כבר מזמן ערך עליון בשבילה, ואחרי שבשנה שעברה שברה כמה תקרות… להמשך קריאה
יש סרטים שאפשר לראות סתם כך ובכל מצב או זמן, ויש כאלה שתזמון הגעתם קריטי והסיפור שהוביל אותם אל המסכים יכול להסביר לא מעט אודותם. ״המלחמה על הכוח״ (The Current War: Director's Cut) שעלה לאקרנים בסוף השבוע שעבר, משתייך לסוג השני. הוא היה מתוכנן להיות חלק מעונת הפרסים של 2017, עם בכורה בפסטיבל טורונטו בספטמבר ותאריך יציאה לאקרנים בנובמבר של… להמשך קריאה
אם היה אפשר לשלוח מחסל רובוטי אל העבר כדי שימנע קטסטרופה ויציל את המין האנושי, הייתי בוחר בכל נקודת זמן שתוכל אולי לבטל את כל סרטי ההמשך של ״שליחות קטלנית״ שנוצרו במאה הנוכחית. אפילו להקריב את שני הסרטים המקוריים זו מחשבה שעוברת בראש בכל פעם שנוחת עלינו עוד המשכון מיותר. כזה שמגיח כמתוך סערת ברקים עד שכולם רואים שהוא עירום,… להמשך קריאה
הקולנוע על פי סטיבן קינג ידע עליות ומורדות מאז פריצתו בסוף שנות השבעים. זה התחיל, כזכור, בנקודה גבוהה מאוד ואז הלך ואיבד כוח אל תוך האייטיז, זוכה לעדנה מחודשת עם תום העשור, ואז שוב נחיתה די רצינית, ואז שוב רגע של גאולה עם "גרין מייל". בתקופת הזמן שלנו, תום העשור השני של האלף החדש, העיבודים לסטיבן קינג הם סחורה לוהטת… להמשך קריאה
תגובות אחרונות