• פסטיבל סולידריות 2025

״שיר מריר מתוק״ (Song Sung Blue), סקירה

9 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
בתקופה בה הקולנוע ועשיית סרטים בכלל נמצאת במשבר, דומה כי הביוגרפיה המוזקלית היא ז'אנר פורח, בסרטים תיעודיים ועלילתיים כאחד. הבעיה בז'אנר היא שלרוב, בעיקר בגרסה העלילתית שלו, הוא מלווה בעשייה קולנועית רגילה ובתחושה כי הסיפורים של המוזיקאים נועדו לפנות למעריצים שלהם, ובמקרים רבים גם לזכות במידה מסוימת באישור האמן. לכן הם הופכים לדומים למדי. גם להציג את הכוכב בתור קוף… להמשך קריאה

״מפלצות אמיתיות״ (Dust Bunny), סקירה

8 בינואר 2026 מאת רוי יודקביץ׳
בתור ילדים, לרובנו הייתה מפלצת. היא הייתה יכולה להיראות כמו יצור מפחיד שראינו בסרט או בטלוויזיה או עליה קראנו בספר, היא הייתה יכולה להיות גרסה של חיה שמפחידה אותנו או חסרת צורה ברורה, רק קונספט של הדבר שאנחנו מפחדים ממנו ולא יודעים בדיוק לתת לו שם או לדמיין. המפלצת הזו בדרך כלל מתגוררת מתחת למיטה או בארון, במקומות החשוכים שאי-אפשר… להמשך קריאה

״עוזרת הבית״, סקירה

4 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
נהנתי מן הסרט "עוזרת הבית" (The Housemaid) של הבמאי פול פייג. טוב, המשפט הזה לא מדויק, כי נהנתי רק מן החלק האחרון של הסרט. חצי השעה האחרונה, אם להיות נדיב, בפועל קצת פחות. על פניו זה מציב בפני אתגר להסביר מדוע נהנתי רק מן החלק של הסרט שכמעט כל כתיבה עליו תהיה ספוילרים, אבל אנסה לעשות זאת בכל זאת. הסרט… להמשך קריאה

״צליל של נפילה״, סקירה וניתוח

2 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
על "צליל של נפילה" (Sound of Falling) סרטה של מאשה שילינסקי, כתבתי לראשונה כאשר הציג בפסטיבל ירושלים בקיץ שעבר, וכבר אז כתבתי שהסרט היה מן המפצלים ביותר בפסטיבל. בסופו של דבר זה גם נכון לשנה הקולנועית שהסתיימה כאשר עלה לאקרנים בבתי הקולנוע. לא היה סרט באותו פסטיבל ירושלים עליו שמעתי יותר תלונות והאשמות כנגד ההמלצה, ומנגד לא היה סרט ששמעתי… להמשך קריאה

סיכום 2025: על העיבודים לסטיבן קינג

28 בדצמבר 2025 מאת רוי יודקביץ׳
המשיכה של הוליווד אל סיפוריו של סטיבן קינג קיימת כבר מעל ל-50 שנה, מאז פרסם את רומן הביכורים פורץ הדרך שלו, "קארי". ב-1976 יצא העיבוד הקולנועי הראשון לספריו של קינג, המבוסס על אותו "קארי", בבימויו של אחד השמות החשובים של הוליווד החדשה, בריאן דה פלמה. מאז כתב סטיבן קינג עוד 64 רומנים, עשרות נובלות ומאות סיפורים קצרים, כמות נכבדה מהם… להמשך קריאה

״אווטאר: אש ואפר״, סקירה

25 בדצמבר 2025 מאת רוי יודקביץ׳
כבר ברגעי הפתיחה של "אווטאר: אש ואפר" (Avatar: Fire and Ash), הבמאי ג'יימס קמרון שב ומזמין את הצופים לחוויה קולנועית סוחפת ומסחררת. ממש כפי שלמדנו לצפות ולקבל מסרטי הסדרה, שהחלה ב-2009 אז הפך הסרט הראשון לאירוע תרבותי חסר תקדים, והמשיכה לפני שלוש שנים בסרט ״דרכם של המים״. הסרט השלישי נפתח עם שני הבנים לבית סאלי, לואק ונטאיים, רוכבים על גבי… להמשך קריאה

אוסקר 2025/26: סקירות על כמה מתמודדים לסרט הבינלאומי – A Useful Ghost, Happy Birthday, The President's Cake, My Father's Shadow, It Was Just an Accident

16 בדצמבר 2025 מאת עופר ליברגל
ראשית, הקדמה שכבר נתתי: את כל הסרטים המתמודדים לפרס האוסקר לסרט הבינלאומי סקרתי כאן בסדרה של פוסטים, אף כי הדבר התצבע בעיקר על סמך מידע חלקי ומבלי שצפיתי ברוב הסרטים. כיום, רגע לפני מועד ההכרזה על הרשימה המצומצמת של 15 סרטים, עדיין לא צפיתי ברובם, אבל אני מתקרב לכך ועומד כעת על יותר משליש מהרשימה כולה. אל קו היעד של… להמשך קריאה

״זוטרופוליס 2״ (Zootopia 2), סקירה

5 בדצמבר 2025 מאת רוי יודקביץ׳
בשנת 2016 אולפני דיסני שחררו לאוויר העולם את "זוטרופוליס" (Zootopia), סרט אנימציה על ארנבת מהכפר שחולמת להיות שוטרת גיבורה החושפת קונספירציה רחבה ומטרידה בעיר החיות הגדולה בעולם, זוטרופוליס, בעזרתו של שועל מפוקפק בעל לב זהב. הסרט הפך לתופעה של ממש, הכניס מעל מיליארד דולר בקופות הקולנוע ברחבי העולם וזכה בפרס האוסקר עבור סרט האנימציה הטוב ביותר. סרט המשך להצלחה כה… להמשך קריאה

ספיישל נטפליקריסמס: "חג מולד אקס-טרה שמח", "שוד לחג המולד", "צרות מבעבעות"

1 בדצמבר 2025 מאת אור סיגולי
פעם, לפני שנים רבות, 2022 כזה, כשהחיים שלי היו אחרים בתכלית מרהיבה ממה שהם היום, החלטתי לשתף את קוראי סריטה בסטייה מוזרה שלי עם סקירה על שלושה סרטי כריסמס חדשים שעלו בנטפליקס. זה היה אחרי שכתבתי על כמה אחרים, וכמובן הופעת האורח שלי בפודקאסט טראש-טוק שם ליהגתי על סרטי חג מולד להט"בים. עופר שלנו בעצמו עשה משהו כזה עוד ב-2019,… להמשך קריאה

״רצח כתוב היטב: התעורר, איש מת״, סקירה

27 בנובמבר 2025 מאת עופר ליברגל
בימינו, דומה כי הקולנוע שזוכה לתקציבים הגבוהים מורכב יותר מסדרות סרטים מאשר סרטים עם סיפורים מקוריים ומגע אישי של במאי. בתוך המציאות הזאת, ריאן ג'ונסון מצא נישה שמאפשרת שילוב: סדרת הסרטים שממשיכה את "רצח כתוב היטב" - סרטים שהם זיכיון המבוסס על סרטי המשך, דמות חוזרת, ומבנה עלילתי דומה שהיא סוג של צעצוע אישי שלו, עם הקול הייחודי שלו כיוצר,… להמשך קריאה
×