10 בינואר 2022 מאת אור סיגולי
תקופת סיכומי השנה יצרה פער גדול יחסית בין הפרק הקודם בעונת הבונוס של פרויקט המפסידים, לבין זה הנוכחי. אבל מעבר לחלק הטכני, דבר נוסף שמנע ממני להכין את הפרק התשיעי היה השאלה המאוד מהותית באיזה סרט לבחור. כאמור, העונה השישית (והאחרונה. נראה לי הגיע הזמן למשהו אחר) מורכבת מסרטים בבחירה חופשית שלי, בלי תימות משמעותיות, ולכן מגוון האופציות מעט בלבל… להמשך קריאה
6 בינואר 2022 מאת אור סיגולי
שוב שינו את החוקים. אמנם לא דרמטי או משהו, אבל אחרי עשור של שיטת הצבעה על פיה מספר המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר ינוע בין חמישה לעשרה (מה שלרוב הביא לשמונה בסופו של דבר), החל מהאוסקר ה-94 לא משנה מה יהיו עשרה מועמדים. בשלב הזה יש משהו כמו שישה סרטים שכולם מסכימים עליהם ("סיפור הפרברים", "חולית", "כוחו של הכלב", "משפחה… להמשך קריאה
2 בינואר 2022 מאת אור סיגולי
אחרי "האלווין", "מגרש השדים", "סיוט ברחוב אלם", "פולטרגייסט", "פסיכו" ו"המנסרים מטקסס", חיפשתי את הפרנצ'ייז הבא ששווה להסתער עליו לטובת סדרת מותגי האימה הגדולים. הבחירה ההגיונית הייתה כמובן "יום שישי ה-13", אבל עם לא פחות מתריסר סרטים זאת הייתה השקעה כבדה מדי כרגע (אם כי סביר להניח שזה יגיע מתישהו). אחר כך חשבתי על "מלתעות" אבל לא הצלחתי לשרוד את הסרט… להמשך קריאה
30 בדצמבר 2021 מאת אור סיגולי
לפעמים הדבר הכי מעניין בסרט לא נמצא על המסך אלא דווקא בקרדיטים. "שטני" (Demonic), סרט אימה שזכה להתעלמות כמעט מוחלטת במהלך 2021, או לחילופין לביקורות מאוד לא מזהירות, והצטרף ללוח ההפצה הישראלי ממש עכשיו די כלאחר יד, הוא בדיוק כזה. על פניו, עוד אחד מסרטי האימה-מד"ב הקטנים האלו, שנעשים בשולי התעשייה, צצים לרגע ולרוב נעלמים במהירות. עם זאת, משהו כן… להמשך קריאה
25 בדצמבר 2021 מאת אור סיגולי
יש עוד כמה ימים בודדים עד ש-2021 תסתיים באופן רשמי, אבל כבר בשלב הזה אני יכול להכריז בהתרברבות רבה שהשנה שברתי שוב את שיאי הצפייה שלי. את 2020 סיימתי עם 359 סרטים, ובעת פרסום הפוסט הזה אני כבר עומד על 362. הידד לי. ומכיוון ש-238 מהם היו סרטים חדשים, זה כמובן הפך את מלאכת הרכבת 20 הרגעים למייגעת במיוחד. אבל… להמשך קריאה
23 בדצמבר 2021 מאת אור סיגולי
על אף כל מה שקרה לנו בשנתיים האחרונות, עדיין מוזר לחשוב שסרט גדול ומדובר של אחד היוצרים הכי מוערכים כיום, ארון סורקין, ובכיכובם של כמה מהכוכבים ושחקני האופי המחובקים ביותר של תקופתנו, לא מגיע לאולמות הקולנוע באופן מסחרי ומסודר. זה עוד יותר משונה כשמדובר בסרט שנכנס היישר אל המרוץ לאוסקר, וגם אם לא מנבאים לו גדולות ונצורות בשלב זה, הוא… להמשך קריאה
22 בדצמבר 2021 מאת אור סיגולי
כחודש וחצי לפני הכרזת המועמדים הסופיים בהחלט לאוסקר ה-94, הוציאה האקדמיה את הרשימות המקוצרות בעשר קטגוריות שונות, בהן הסרטים שיתמודדו על חמשת המקומות האחרונים, ומהם ייבחר הזוכה האחד והיחיד. ישראל, למרבה הצער, לא קיבלה נוכחות בקטגוריות של הסרטים באורך מלא, כלומר לא "ויהי בוקר" בסרט הבינלאומי, ולא "שפאר הולך להוליווד" בתיעודי. עם זאת, יש לפחות נוכחות אחת משלנו באיזור הקצרים,… להמשך קריאה
19 בדצמבר 2021 מאת אור סיגולי
עם גוויעתה של 2021 אפשר להגיד, במידה כזו או אחרת של ביטחון, שהיא לא הייתה שנת שיא בתחום האימה. כמובן שהיו דברים משובחים ומלהיבים (כולם יוזכרו בסיכום הזה, כמובן) אבל עד לחלקים מאוד מתקדמים של השנה היה קשה למצוא סרט אימה עליו אפשר להגיד שהוא משהו מיוחד, משהו שצריך לשמר ולזכור. למעשה, רוב הסרטים שהכי ציפינו להם התגלו כאכזבות או… להמשך קריאה
10 בדצמבר 2021 מאת אור סיגולי
מצחיק להסתכל על זה ככה, אבל איכשהו הפכו המיוזיקלס הקולנועיים של 2021 לסוג של עבודת שורשים, או אולי "חזרה למקורות" יהיה יותר נכון לומר. כאילו כל סרט שהגיע חשף שכבה נוספת בדרך אל בראשית. זה התחיל בקיץ עם "שכונה על הגובה" שביים ג'ון צ'ו על פי המחזמר זוכה הטוני מ-2005 של לין-מנואל מירנדה. כחצי שנה לאחר מכן, בנובמבר, יצא "טיק,… להמשך קריאה
7 בדצמבר 2021 מאת אור סיגולי
רצף די קיצוני של אירועים הביא לכך שבשנה שעברה קרה מקרה מאוד משונה - סרט הכריסמס האהוב והמדובר ביותר היה סיפור אהבה להט"בי. סגירת בתי הקולנוע בעקבות המגיפה, הזמן הממושך בתוך הבית מול הטלוויזיה, התחזקות הסטרימינג, הפופולריות העצומה של הסדרה "שיטס קריק", וההחלטה הביזארית שלנו כחברה על פיה קריסטן סטוארט יודעת לשחק, כל אלו הצטברו למין רגע ייחודי בזמן בו… להמשך קריאה
תקופת סיכומי השנה יצרה פער גדול יחסית בין הפרק הקודם בעונת הבונוס של פרויקט המפסידים, לבין זה הנוכחי. אבל מעבר לחלק הטכני, דבר נוסף שמנע ממני להכין את הפרק התשיעי היה השאלה המאוד מהותית באיזה סרט לבחור. כאמור, העונה השישית (והאחרונה. נראה לי הגיע הזמן למשהו אחר) מורכבת מסרטים בבחירה חופשית שלי, בלי תימות משמעותיות, ולכן מגוון האופציות מעט בלבל… להמשך קריאה
שוב שינו את החוקים. אמנם לא דרמטי או משהו, אבל אחרי עשור של שיטת הצבעה על פיה מספר המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר ינוע בין חמישה לעשרה (מה שלרוב הביא לשמונה בסופו של דבר), החל מהאוסקר ה-94 לא משנה מה יהיו עשרה מועמדים. בשלב הזה יש משהו כמו שישה סרטים שכולם מסכימים עליהם ("סיפור הפרברים", "חולית", "כוחו של הכלב", "משפחה… להמשך קריאה
אחרי "האלווין", "מגרש השדים", "סיוט ברחוב אלם", "פולטרגייסט", "פסיכו" ו"המנסרים מטקסס", חיפשתי את הפרנצ'ייז הבא ששווה להסתער עליו לטובת סדרת מותגי האימה הגדולים. הבחירה ההגיונית הייתה כמובן "יום שישי ה-13", אבל עם לא פחות מתריסר סרטים זאת הייתה השקעה כבדה מדי כרגע (אם כי סביר להניח שזה יגיע מתישהו). אחר כך חשבתי על "מלתעות" אבל לא הצלחתי לשרוד את הסרט… להמשך קריאה
לפעמים הדבר הכי מעניין בסרט לא נמצא על המסך אלא דווקא בקרדיטים. "שטני" (Demonic), סרט אימה שזכה להתעלמות כמעט מוחלטת במהלך 2021, או לחילופין לביקורות מאוד לא מזהירות, והצטרף ללוח ההפצה הישראלי ממש עכשיו די כלאחר יד, הוא בדיוק כזה. על פניו, עוד אחד מסרטי האימה-מד"ב הקטנים האלו, שנעשים בשולי התעשייה, צצים לרגע ולרוב נעלמים במהירות. עם זאת, משהו כן… להמשך קריאה
יש עוד כמה ימים בודדים עד ש-2021 תסתיים באופן רשמי, אבל כבר בשלב הזה אני יכול להכריז בהתרברבות רבה שהשנה שברתי שוב את שיאי הצפייה שלי. את 2020 סיימתי עם 359 סרטים, ובעת פרסום הפוסט הזה אני כבר עומד על 362. הידד לי. ומכיוון ש-238 מהם היו סרטים חדשים, זה כמובן הפך את מלאכת הרכבת 20 הרגעים למייגעת במיוחד. אבל… להמשך קריאה
על אף כל מה שקרה לנו בשנתיים האחרונות, עדיין מוזר לחשוב שסרט גדול ומדובר של אחד היוצרים הכי מוערכים כיום, ארון סורקין, ובכיכובם של כמה מהכוכבים ושחקני האופי המחובקים ביותר של תקופתנו, לא מגיע לאולמות הקולנוע באופן מסחרי ומסודר. זה עוד יותר משונה כשמדובר בסרט שנכנס היישר אל המרוץ לאוסקר, וגם אם לא מנבאים לו גדולות ונצורות בשלב זה, הוא… להמשך קריאה
כחודש וחצי לפני הכרזת המועמדים הסופיים בהחלט לאוסקר ה-94, הוציאה האקדמיה את הרשימות המקוצרות בעשר קטגוריות שונות, בהן הסרטים שיתמודדו על חמשת המקומות האחרונים, ומהם ייבחר הזוכה האחד והיחיד. ישראל, למרבה הצער, לא קיבלה נוכחות בקטגוריות של הסרטים באורך מלא, כלומר לא "ויהי בוקר" בסרט הבינלאומי, ולא "שפאר הולך להוליווד" בתיעודי. עם זאת, יש לפחות נוכחות אחת משלנו באיזור הקצרים,… להמשך קריאה
עם גוויעתה של 2021 אפשר להגיד, במידה כזו או אחרת של ביטחון, שהיא לא הייתה שנת שיא בתחום האימה. כמובן שהיו דברים משובחים ומלהיבים (כולם יוזכרו בסיכום הזה, כמובן) אבל עד לחלקים מאוד מתקדמים של השנה היה קשה למצוא סרט אימה עליו אפשר להגיד שהוא משהו מיוחד, משהו שצריך לשמר ולזכור. למעשה, רוב הסרטים שהכי ציפינו להם התגלו כאכזבות או… להמשך קריאה
מצחיק להסתכל על זה ככה, אבל איכשהו הפכו המיוזיקלס הקולנועיים של 2021 לסוג של עבודת שורשים, או אולי "חזרה למקורות" יהיה יותר נכון לומר. כאילו כל סרט שהגיע חשף שכבה נוספת בדרך אל בראשית. זה התחיל בקיץ עם "שכונה על הגובה" שביים ג'ון צ'ו על פי המחזמר זוכה הטוני מ-2005 של לין-מנואל מירנדה. כחצי שנה לאחר מכן, בנובמבר, יצא "טיק,… להמשך קריאה
רצף די קיצוני של אירועים הביא לכך שבשנה שעברה קרה מקרה מאוד משונה - סרט הכריסמס האהוב והמדובר ביותר היה סיפור אהבה להט"בי. סגירת בתי הקולנוע בעקבות המגיפה, הזמן הממושך בתוך הבית מול הטלוויזיה, התחזקות הסטרימינג, הפופולריות העצומה של הסדרה "שיטס קריק", וההחלטה הביזארית שלנו כחברה על פיה קריסטן סטוארט יודעת לשחק, כל אלו הצטברו למין רגע ייחודי בזמן בו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות