6 בדצמבר 2020 מאת עופר ליברגל
סרטה הראשון באורך מלא של הבמאית האוסטרלית שאנון מרפי, הוא סרט מרשים למרות שהוא לא ממש אמור לעבוד. "שיני חלב" (Babyteeth) עוסק בסיפור שהוא טרגי מראשיתו, כאשר האירוע המחולל שלו התרחש לפני תחילת התקופה המתוארת בעלילה: נערה בגיל התיכון חלתה בסרטן. אולם, מרפי והתסריטאית ריטה קאלייס בחרו סגנון שנראה לעתים קליל וקופצני, עם כותרות המתארות את הצפוי להתרחש או את… להמשך קריאה
1 בדצמבר 2020 מאת עופר ליברגל
סרטה של אלייזה היטמן, "אף פעם, לעיתים רחוקות, לפעמים, תמיד" (Never Rarely Sometimes Always), הוא אחד מן הסרטים הכי מוערכים ביקורתית בשנה המוזרה שהיא 2020. הוא החל את השנה עם שבחים ופרסים בפסטיבלים של סאנדנס וברלין, כאשר ההפצה שלו כללה ימים ספורים בבתי הקולנוע בארה״ב, לפני שנסגרו ואז זמינות ב-VOD בתשלום. לאחרונה זה גם המצב בישראל דרך סלקום tv ואז… להמשך קריאה
28 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
בשנת 2007 תיעד ורנר הרצוג את אנטארקטיקה בסרטו "מפגשים בסוף העולם" (Encounters at the End of the World). כתוצאה מכך, השלים הבמאי צילום של סרט באורך מלא בכל יבשת בכדור-הארץ, הישג שאיני יודע אם קולנוען אחר שותף לו. באותו סרט הוא ראיין לראשונה את חוקר הרי געש קלייב אופנהיימר והקשר בין השניים המשיך לסרט "אינפרנו" (Into the Inferno), שהתמקד רק… להמשך קריאה
22 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע הסקנדינבי, או מבט על קולנוע נורדי כפי שהוא נקרא בסינמטק הרצליה, ייערך השנה באופן מקוון. בשל כך הם קוראים לו ״מהדורה 2.5״ אחרי שנתיים ראשונות מוצלחות (על הראשונה כתבנו בפירוט). הפסטיבל השנה עומד בסימן שיתוף פעולה עם שגרירות פינלנד, וכל סרטי החצי-מהדורה הנוכחית מגיעים מהמדינה הצפונית. ממהדורות קודמות אפשר יהיה לצפות שוב בסרטים ״תהום״, דרמה קומית זוכת פרסי… להמשך קריאה
19 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
פוסט ההמלצות שלנו על פסטיבל הקולנוע הגאה 2020 כלל מספר סרטים, אבל נגע מטבעו רק בחלק קטן מן התכניה של הפסטיבל שמציג כ-180 סרטים. מכיוון שהם זמינים באתר הפסטיבל עד יום שבת ה-21 בנובמבר, ומכיוון שמאז תחילת האירוע המקוון הזדמן לי לצפות בעוד מספר סרטים מתוכו, אני מוסיף כמה המלצות, השתיים הראשונות חמות למדי. האם אנחנו אבודים לנצח ?Are We… להמשך קריאה
14 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
כאשר צופים בסרטים מרחבי העולם, לפעמים יש סרטים שונים שקווי הדמיון ביניהם נראים לפתע רבים. כך זה גם במקרה של שני הסרטים בהם עוסק הפוסט הזה, שניהם: נוצרו בידי במאיות סקנדינביות, דרמות משפחתיות המתמקדות בדמות של אם, מתרחשים לאורך תקופה של פחות משבועיים, כוללים אירועים מאוד דרמטיים אבל המוקד בהם הוא המפגשים בין הדמויות, מרגישים צנועים וקטנים אבל ניכר כי… להמשך קריאה
13 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
״אסיה״, סרטה של רותי פרי-בר בהפקת יואב רועה ואורית זמיר, הוא הזוכה המרכזי של פרסי אופיר שהתקיים בפעם ה-30 בתולדותיו אך ללא טקס השנה. תשעה פרסים גרף הסרט, כולל פרסי המשחק הנשיים בהם התכבדו אלונה איב ושירה האס, וגם פרס צילום היסטורי לצלמת דניאלה נוביץ, האישה הראשונה לזכות בקטגוריה זו. ״הנה אנחנו״ של ניר ברגמן לא יצא מקופח, עם פרסי… להמשך קריאה
8 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
סרט הפתיחה של המהדורת הווירטואלית של פסטיבל "סרטים בערבה", שיקיים השנה גם מהדורת דרייב-אין (כפי שכבר סקרנו), הוא "חברים יקרים" (Dear Comrads) של הבמאי הרוסי הוותיק והמשובח אנדריי קונצ'לובסקי. כמצופה מן הלקטורה של הפסטיבל המדברי, לא מדובר בסרט פתיחה המכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר, אלא באחד מן הסרטים הטובים של השנה. צר לי כי צפיתי בו על המסך הביתי ולא… להמשך קריאה
6 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
פרויקט הכתיבה על מונטי פייתון בסריטה ממשיך ומגיע לנקודה מוזרה - משהו במעבר אל "מונטי פייתון והגביע הקדוש" (Monty Python and the Holy Grail) מרגיש לפתע הגיוני מדי. יש כאן גם התקדמות עם הכרונולוגיה וגם כתיבה על סרט קולנוע בבלוג שמוקדש לסרטים. אבל ייתכן והדרך לכתוב על הגדוּלה של מונטי פייתון היא להתרחק מן הפיתוי לכתיבה ברוח האנרכיה של הסרט… להמשך קריאה
31 באוקטובר 2020 מאת עופר ליברגל
בשנת 2017 יצרה הבמאית גארט ברדלי את הסרט התיעודי הקצר זוכה הפרסים "לבד" (Alone), אודות אישה צעירה העומדת להתחתן עם אסיר לפני משפט שכנראה יכניס אותו לכלא לתקופה ארוכה. מאוד אהבתי את הסרט הקצר הזה שלא התפשר על תפיסה אסתטית ושימוש מורכב בפסקול על מנת להעביר סיפור פשוט ומצב רגשי. מצב הן של אישה פרטית והן של הקהילה האפריקאית-אמריקאית בדרום… להמשך קריאה
סרטה הראשון באורך מלא של הבמאית האוסטרלית שאנון מרפי, הוא סרט מרשים למרות שהוא לא ממש אמור לעבוד. "שיני חלב" (Babyteeth) עוסק בסיפור שהוא טרגי מראשיתו, כאשר האירוע המחולל שלו התרחש לפני תחילת התקופה המתוארת בעלילה: נערה בגיל התיכון חלתה בסרטן. אולם, מרפי והתסריטאית ריטה קאלייס בחרו סגנון שנראה לעתים קליל וקופצני, עם כותרות המתארות את הצפוי להתרחש או את… להמשך קריאה
סרטה של אלייזה היטמן, "אף פעם, לעיתים רחוקות, לפעמים, תמיד" (Never Rarely Sometimes Always), הוא אחד מן הסרטים הכי מוערכים ביקורתית בשנה המוזרה שהיא 2020. הוא החל את השנה עם שבחים ופרסים בפסטיבלים של סאנדנס וברלין, כאשר ההפצה שלו כללה ימים ספורים בבתי הקולנוע בארה״ב, לפני שנסגרו ואז זמינות ב-VOD בתשלום. לאחרונה זה גם המצב בישראל דרך סלקום tv ואז… להמשך קריאה
בשנת 2007 תיעד ורנר הרצוג את אנטארקטיקה בסרטו "מפגשים בסוף העולם" (Encounters at the End of the World). כתוצאה מכך, השלים הבמאי צילום של סרט באורך מלא בכל יבשת בכדור-הארץ, הישג שאיני יודע אם קולנוען אחר שותף לו. באותו סרט הוא ראיין לראשונה את חוקר הרי געש קלייב אופנהיימר והקשר בין השניים המשיך לסרט "אינפרנו" (Into the Inferno), שהתמקד רק… להמשך קריאה
פסטיבל הקולנוע הסקנדינבי, או מבט על קולנוע נורדי כפי שהוא נקרא בסינמטק הרצליה, ייערך השנה באופן מקוון. בשל כך הם קוראים לו ״מהדורה 2.5״ אחרי שנתיים ראשונות מוצלחות (על הראשונה כתבנו בפירוט). הפסטיבל השנה עומד בסימן שיתוף פעולה עם שגרירות פינלנד, וכל סרטי החצי-מהדורה הנוכחית מגיעים מהמדינה הצפונית. ממהדורות קודמות אפשר יהיה לצפות שוב בסרטים ״תהום״, דרמה קומית זוכת פרסי… להמשך קריאה
פוסט ההמלצות שלנו על פסטיבל הקולנוע הגאה 2020 כלל מספר סרטים, אבל נגע מטבעו רק בחלק קטן מן התכניה של הפסטיבל שמציג כ-180 סרטים. מכיוון שהם זמינים באתר הפסטיבל עד יום שבת ה-21 בנובמבר, ומכיוון שמאז תחילת האירוע המקוון הזדמן לי לצפות בעוד מספר סרטים מתוכו, אני מוסיף כמה המלצות, השתיים הראשונות חמות למדי. האם אנחנו אבודים לנצח ?Are We… להמשך קריאה
כאשר צופים בסרטים מרחבי העולם, לפעמים יש סרטים שונים שקווי הדמיון ביניהם נראים לפתע רבים. כך זה גם במקרה של שני הסרטים בהם עוסק הפוסט הזה, שניהם: נוצרו בידי במאיות סקנדינביות, דרמות משפחתיות המתמקדות בדמות של אם, מתרחשים לאורך תקופה של פחות משבועיים, כוללים אירועים מאוד דרמטיים אבל המוקד בהם הוא המפגשים בין הדמויות, מרגישים צנועים וקטנים אבל ניכר כי… להמשך קריאה
סרט הפתיחה של המהדורת הווירטואלית של פסטיבל "סרטים בערבה", שיקיים השנה גם מהדורת דרייב-אין (כפי שכבר סקרנו), הוא "חברים יקרים" (Dear Comrads) של הבמאי הרוסי הוותיק והמשובח אנדריי קונצ'לובסקי. כמצופה מן הלקטורה של הפסטיבל המדברי, לא מדובר בסרט פתיחה המכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר, אלא באחד מן הסרטים הטובים של השנה. צר לי כי צפיתי בו על המסך הביתי ולא… להמשך קריאה
פרויקט הכתיבה על מונטי פייתון בסריטה ממשיך ומגיע לנקודה מוזרה - משהו במעבר אל "מונטי פייתון והגביע הקדוש" (Monty Python and the Holy Grail) מרגיש לפתע הגיוני מדי. יש כאן גם התקדמות עם הכרונולוגיה וגם כתיבה על סרט קולנוע בבלוג שמוקדש לסרטים. אבל ייתכן והדרך לכתוב על הגדוּלה של מונטי פייתון היא להתרחק מן הפיתוי לכתיבה ברוח האנרכיה של הסרט… להמשך קריאה
בשנת 2017 יצרה הבמאית גארט ברדלי את הסרט התיעודי הקצר זוכה הפרסים "לבד" (Alone), אודות אישה צעירה העומדת להתחתן עם אסיר לפני משפט שכנראה יכניס אותו לכלא לתקופה ארוכה. מאוד אהבתי את הסרט הקצר הזה שלא התפשר על תפיסה אסתטית ושימוש מורכב בפסקול על מנת להעביר סיפור פשוט ומצב רגשי. מצב הן של אישה פרטית והן של הקהילה האפריקאית-אמריקאית בדרום… להמשך קריאה
תגובות אחרונות