25 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ירושלים ממשיך כל השבוע (וקצת מעבר לו). אני וגם אור סיגולי כבר צוברים סרטים לדיווחים הבאים/התייחסות עתידית. בינתיים, הדיווח השני שלי (זה הראשון) כולל שני סרטים צרפתיים שונים מאוד זה מזה, סרט על חמור וסרט בלשי. את כולם אהבתי מסיבות שונות וכולם לא בהכרח מתאימים לכל הצופים, אבל יש בהם מגע של במאים עם תפיסה קולנועית מגובשת. התמונה בראש… להמשך קריאה
24 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
ביום החמישי האחרון, פסטיבל ירושלים נפתח בשאגה. מילולית. הבמאי השוודי רובן אוסטלונד שאג על הבמה וביקש מן הקהל לשאוג יחד איתו. מאוחר יותר הסתבר כי הבקשה מתכתבת עם רגע אחד, לאו דווקא אחד מרגעי השיא, מסרטו "משולש העצבות" שפתח את הפסטיבל. לא אחשוף כיצד השאגה משתלבת בסרט ולמעשה לא אחשוף כמעט אף פרט העלילה מתוך הסרט בסקירה הראשונית אודותיו בהמשך,… להמשך קריאה
22 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
הסרט "מאסטר שף צ'נג" (Master Cheng באנגלית, Mestari Cheng בפינית), מגיע ארצה כמעט שלוש שנים אחרי שיצא לאקרנים בפינלנד, בה נוצר. עיכוב שנובע מכמה סיבות כולל קורונה, אבל זה לא באמת משנה. הסרט הזה מרגיש שהוא מ-1996 כפי שהוא מ-2019, וסביר להניח שניתן יהיה לעשות אותו גם ב-2030 עם שינויים טכנולוגיים מסוימים. זה גם סרט שמרגיש מוכר במהלך הצפייה משום… להמשך קריאה
16 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
לפעמים דומה כי בשנים האחרונות, הקולנוע הישראלי שב והתפצל לשני קצוות בשאיפות שלו: מצד אחד, יש את הקולנוע שמכוון לאהדה ביקורותית, פסטיבלים בחו"ל, פרסי אופיר, וכתוצאה מכך אולי גם כמות יפה של קהל שוחרי אמנות שיובילו להצלחה קופתית מסוימת בארץ. מנגד, יש את הקולנוע המסחרי שדומה כי הוא מכוון בעיקר לבני נוער. אני כותב זאת משום שהקולנוע הישראלי המסחרי לרוב… להמשך קריאה
10 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
עושה רושם שקולנוע טראש נהיה פופולרי בשיח הקולנועי בעברית, או לפחות שזה כך בסביבתי הקרובה. המרצה ניר פרבר העביר השנה קורס באוניברסיטת תל אביב בשם "טראש, אקספלויטיישן וקולנוע בטעם רע", פחות או יותר שנה אחרי השקת הפודקאסט "טראשטוק" של שני קיניסו וגילי פורת. פודקאסט בו גם אני התארחי בפרק שצפוי לצאת בקרוב, כמו גם ניר פרבר והכותבים האחרים ב"סריטה" (אם… להמשך קריאה
7 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
שוב צריך לכתוב על סרט חדש ביקום הקולנועי של מארוול, מלאכה שיש בה פתח לשחזור טקסטים קודמים וגם אתגר בכל פעם: האם בכל זאת לחדש בכתיבה על סדרת סרטים שהמשותף ביניהם הוא לא רק ההקשר העלילתי, אלא גם היתרונות והחסרנות, נגיד שכן בסדר הזה. בדברים המשותפים, אני כולל גם את השאיפה לעבוד עם במאים שיש להם חזון אמנותי ייחודי בכל… להמשך קריאה
1 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
הקולנוען פרנסואה אוזון הוא אחד מן הבמאים הצרפתיים הכי פורים והכי מוכרים בקולנוע הצרפתי בעשורים אחרונים. דומני כי אין הרבה יוצרים עכשוויים מצרפת שלא רק שכמעט כל הסרטים שהם מביימים מופצים מסחרית בארץ, בקצב של בערך פעם בשנה (ובאופן מסורתי, תמיד יש לו סרט חדש יותר בפסטיבל כלשהו בשעה שסרט שלו מופץ בארץ), אלא גם שקהל גדול בארץ מכיר את… להמשך קריאה
28 ביוני 2022 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע הגאה של תל אביב נדד מחודש הגאווה לסתיו ונשאר שם, מה שמקל מעט על העומס בעונת הפסטיבלים של הקיץ. אולם, הפסטיבל מארגן גם אירועים והקרנות לאורך כל השנה ובמהלך יוני נערך "סופשבוע גאווה" מאז המעבר של המהדורה העיקרית. השנה הוא כלל בעיקר הקרנות חוזרת לסרטים בולטים מתכנית הפסטיבל בשנים האחרונות וגם בכורה ישראלית אחת, לסרט בעל השם הראוי… להמשך קריאה
26 ביוני 2022 מאת עופר ליברגל
בסקירה זו אחבר בין שני סרטים תיעודיים וישראליים, שבגלל עומס ופסטיבלים, הכתיבה עליהם התעכבה מעט עבורי. אחד מוקרן בסינמטק תל אביב, השני הוקרן בפסטיבל דוקאביב וכעת עולה לשידור ביס דוקו. שני הסרטים עוסקים בתרבות ישראלית, במה שנראה כמו שתי קצוות מנוגדים שלה: הסרט הראשון עוסק בתרבות ששאפה להיות בשוליים בעוד השני בדמות שהייתה בלב הזרם המרכזי. רבים מן הצופים בסרט… להמשך קריאה
20 ביוני 2022 מאת עופר ליברגל
במוצאי שבת ננעל בסינמטק תל אביב פסטיבל סרטי הסטודנטים 2022, ממנו דיווחתי פעמיים במהלך השבוע שעבר, אחרי פוסט ההמלצות שלי ושל אורון טרם הפסטיבל. כפי שציינתי כבר, לא כתבתי על כל הסרטים שראיתי ודומני כי בסופו של צפיתי בכמעט כל התחרות העצמאית (לפני הפסטיבל עצמו), בכחצי מן התחרות הישראלית ובכשליש מן התחרות הבינלאומית. כך שבאופן טבעי צפיתי רק בחלק מן… להמשך קריאה
תגובות אחרונות