סרטים חדשים: ״שפה זרה״, ״משחק מסוכן״, ״לזמן את הרוע 4: הפרק האחרון״, ״הרועה״, ״חשבון משותף״, ״המטרה: קוד אדום״

נחצה רף 700 הימים של מלחמת הנצח, המספר והגבול שאינם הכי מבעיתים בכל המצב המתמשך הזה כמובן, אבל הרגשתי צורך לציין בתוך איזו מציאות אנחנו פועלים. כל זה בזמן שכדור הארץ ממשיך להסתובב ועולם הקולנוע נשא עיניים לפסטיבל ונציה, ממנו דיווח עופר באדיקות וישלים את משימתו ושהותו מחר. כעת המבט העולמי יהיה מופנה אל עבר פסטיבל טורונטו ויתר פסטיבלי הסתיו של צפון אמריקה, הפתיחה הלא-רשמית של עונת הפרסים שתתחיל להיות מורגשת גם בבתי הקולנוע בישראל בחודשים הבאים. את החודש הקרוב נבלה בציפייה לטקס פרסי אופיר ב-16.9, כאשר מועמד מוביל אחד עלה לאקרנים בסוף השבוע הזה, ואת החצי השני של החודש בענייני חגים. כמו בשנה שעברה, הם יהיו בסימן המלחמה וזוועותיה.

שפה זרה – מועמד ל-12 פרסי אופיר, זוכה פרס התסריט בפסטיבל ירושלים, שם כתב עליו עבורנו עופר, ועמוס שבחים מאז הבכורה עולמית בפסטיבל טרייבקה. סרטם של מיכל ברזיס ועודד בן נון (״החיוך האטרוסקי״) הוא הרחבה לסרטם הקצר והמועמד לאוסקר ״איה״, שעל פי דבר היוצרים תמיד נועד להיות סרט באורך מלא. לשם כך הם חברו אל תום שובל ועמיטל שטרן, שותפיהם לסרטים קודמים, כדי לכתוב את התסריט עליו חתומים כל הארבעה. שרה אדלר שבה לגלם אישה בשם איה, ששוב אוספת משדה התעופה נוסע שאין לה שום קשר אליו, מתחזה לנהגת שלו. הנוסע שלה הוא שוב השחקן הדני אולריך תומסן (״החגיגה״), הפעם בתפקיד קצת אחר, אבל שוב בתור זר שמסקרן את איה מאוד. המפגש ביניהם ספק מעיר אותה מחייה המנומנמים וספק מרדים אותך לתוך פנטזיות שלא בטוח איך תגשים. בתפקידי משנה תמצאו את יחזקאל לזרוב וגל מלכה מהצד הישראלי, ואת לארס איידינגר הגרמני כשחקן חיזוק נוסף לסרט על שפות וזרויות.

לזמן את הרוע 4: הפרק האחרון (The Conjuring: Last Rites) – הפרק הרביעי בסדרה הראשית של יקום סרטי האימה שהחל ג׳יימס וואן, וכעת כולל גם טרילוגיה שלמה לבובה ״אנאבל״ ואת צמד סרטי ״הנזירה״. האם זה באמת יהיה הפרק האחרון והאם צריך לראות את כל הסרטים או שניתן להסתפק באזכור של הפעם הקודמת בה פגשנו את חוקרי העל-טבעי אד ולוריין וורן? שבים לגלם אותם פטריק ווילסון ו-ורה פרמיגה, בהתאמה כמובן, והם שוב מתמודדים מול ישות זדונית שיש להכניע. כנראה שהפעם לתמיד, ובוודאי שיש קשר לעברם הרחוק כפי שנרמז בטריילר או אפילו בליהוקים לתפקיד גרסאות צעירות של הצמד. הבמאי הוא מייקל צ׳אבס שפחות או יותר השתלט על המותג הקולנועי בשנים האחרונות, עם התסריטאים הקבועים איאן גולדברג, ריצ׳רד נאן ודייויד לזלי ג׳ונסון מקגולדריק (זה אדם אחד).

משחק מסוכן (Relay) – שיהיו בריאים כל המפיצים בישראל עם השמות העבריים לפעמים. אין שום משחק או תחושה משחקית בסרט הזה, שכל כולו מחווה או חזרה למותחני הפרנויה של הסבנטיז (סטייל ״השיחה״). דייויד מקנזי (״באש ובמים״) ביים את תסריט הביכורים של ג׳סטין פיאסצקי, שלהערכתי ראה איזה סרט או שניים של מייקל מאן בחייו, לפי כמות הזמן המוקדשת למקצוענים מבצעים את עבודתם במיומנות. המרכזי שבהם הוא גיבור חסר שם, או בעל שמות רבים, שמגלם ריז אחמד. בתחילה חשבתי שהוא חירש כמו ב״צלילי המטאל״, משום שאינו מוציא הגה ונעזר בשירות הקראת הודעות טלפוני לחירשים, שאכן קיים במדינת ניו יורק ושכנותיה. אבל הגיבור, נקרא לו המתווך (אחלה שם לסרט קולנוע בעיניי), משתמש בו על מנת להישאר בצללים ולקדם את העסק שלו – תיווך בין חושפי שחיתויות לבין תאגידים נסחטים. הוא מייצג את שני הצדדים ומביא לגישור ולפיצוי כספי, ממנו נגזרת עמלה משני הצדדים, ומגלה עניין מיוחד בלקוחה החדשה שלו, בגילומה של לילי ג׳יימס. אחלה סרט, כתבתי עליו ל״הארץ״.

שרה אדלר מתוך ״שפה זרה״

חשבון משותף (Two to One) – קומדיה גרמנית זה לא משהו שרואים כל יום, ואם זה לא מספיק מסקרן אפשר לציין כי בתפקיד הראשי מככבת סנדרה הולר (״טוני ארדמן״, ״אנטומיה של נפילה״). סיבה בפני עצמה לראות כל סרט, בשלב זה של הקריירה שלה. בסרט שכתבה וביימה נטיה ברונקהורסט היא מגלמת חלק ממשפחה קומוניסטית בברלין של רגע אחרי נפילת החומה. המשפחה מוצאת אוצר מטבעות בבונקר סמוך ומבינה כי אחרי האיחוד הצפוי בגרמניה, המטבע המזרח-גרמני יאבד את ערכו משמעותית. הם מחליטים לבזבז הכל ומהר, כדי להיכנס לגרמניה המאוחדת והקפיטליסטית ברגל ימין, אבל הסכום כה מכובד עד כי הם יזדקקו לעזרת השכנים והאיזור כולו.

הרועה (Shepherds) – נדלג אל קנדה הצרפתית, משם מגיע סרטה של סופי דראספ (״בשם האח״). פרסומאי צעיר ממונטריאול (פליקס-אנטואן דובל) עובר לחיות כשוליה לרועה צאן בפרובנס. הוא מוצא שם אתגרים בדמות נוף הררי וזאבים שמאיימים על שלמות עדר הכבשים. מצבו משתנה שוב עם כניסתה של דמות נוספת לעלילה, פקידה שהתפטרה מעבודתה (סולן ריגו) ומחפשת הפסקה או התחלה חדשה, ממש כפי שעשה הוא. על רקע האלפים הצרפתיים, הם משתנים יחד עם הטבע סביבם ואולי גם האחד עם השנייה.

המטרה: קוד אדום (Aftermath) – מאחורי גיבוב המילים העבריות הזה מסתתר סרט אקשן שנראה כמו בי-מובי מוצהר ולא מתנצל. הבמאי הוא פטריק לוסייר הקנדי (״מרדף עצבני״, ״כלואים״) וכמו בסרט מאוד שונה לעיל, גם כאן מדובר בתסריט ביכורים, מאת נייתן גרהם דייויס. העלילה מתחקה אחר חייל השב הלום קרב אל מולדתו, שנלכד יחד עם אחותו בת-העשרה על גשר טובין שבבוסטון. הוא וקבוצה לא קטנה של אנשים נופלים בני ערובה לכנופיה חמושה ומאיימת של יוצאי צבא לשעבר, לכולם לכודים יחד על הגשר. מטרת השובים היא עדה שאמורה להעיד נגדם ונמצאת באחת המכוניות על הגשר הממולכד. גיבורנו מבין שאין ברירה ועליו להשתמש בכישוריו כדי להציל את המצב או לפחות לחלץ משם את אחותו. השחקנים לא מאוד מפורסמים, אם להתנסח בעדינות, החבוב הראשי שמו דילן ספראוס.

מהפסגה לתהום (Highest 2 Lowest) – מזמן לא עדכנתי כאן בחידושים של שירותי הסטרימינג, אבל יש נסיבות חורגות. למשל סרט חדש של ספייק לי, שהוצג בבכורה בפסטיבל קאן בתחילת הקיץ, שעלה לשירות אפל TV+ בסוף השבוע. לא סתם ספייק אלא שיבה אל עבודה משותפת עם דנזל וושינגטון, בפעם החמישית, ברימייק-סיקוול-משהו על פי ״למעלה ולמטה״ של אקירה קורוסאווה. וושינגטון מגלם תעשיין מוזיקה אמיד שבנו נחטף בידי דורשי כופר, עד שמתגלה כי טעות בזיהוי הובילה את מבקשי רעתו של הגיבור לחטוף בשוגג את בנו של הנהג שלו. דרישת הכופר עדיין בעינה אבל האם גיבורנו יעשה את הדבר הנכון, או יבגוד בנהג שמגלם ג׳פרי רייט על רקע הזדמנות עסקית שכספי הכופר נועדו לה? אם ראיתן או ראיתם את המקור התשובה ברורה, בעצם גם אם לא, אבל הדרך לשם ברחובות ניו יורק ובלי טושירו מיפונה בכל זאת שונה בגרסה הזו.