• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סרטים חדשים: ״גארפילד״, ״57 שניות״, ״חלומות מסוכר״, ״העוקץ הג'נטלמני״, ״הזרים: חלק 1״

15 במאי 2024 מאת אורון שמיר

החגים והמועדים הרשמיים של מדינת ישראל לחודש זה חלפו, אבל אירועי הקולנוע של החודש הזה רק מתחילים. עופר כבר חימם מנועים לקראת פסטיבל דוקאביב בעוד שבוע, עם הרבה המלצות משלו, והבטחה לסיקור בהמשך. לירון התייחסה לסרט תיעודי שזמין אונליין, למי ששאלו בתגובות, בעוד אור וגם אני מצאנו את עצמנו בריביירה הצרפתית – הוא מלקט סרטים לפסטיבל ירושלים בקיץ שיבוא עלינו לטובה (אני מקווה) ואצלי יצטברו כמה סרטים לדיווח כאן בסריטה, אני בטוח. רק צריך למצוא זמן לשבת ולכתוב, אחרי שהפסטיבל החל רשמית ביום שלישי והיום כבר מקרין לעיתונאים סרטים מהתחרות הרשמית. גם כאן מומלץ להיעזר בפוסט המוקדם-מאוד של עופר בנושא, אם תרצו להשתתף מרחוק בנעשה בקאן. הסרטים שמגיעים מחר אל בתי הקולנוע נראים דווקא רחוקים למדי מהריביירה, אבל אפשר לקוות שנמצא על מה לכתוב גם מתוך ההיצע הזה.

גארפילד (The Garfield Movie) – חלפו 20 שנה מאז ביקר החתול הכתום המפורסם בבתי הקולנוע, ונשאלת השאלה האם הוא עדיין מפורסם. הקומיקס והסדרה ודאי מוכרים למי שלא נולד במאה הנוכחית, אבל אני תוהה לגבי השאר. נגלה בקרוב בסרט אנימציה שביים מארק דינדל, שיש לו רקורד מעניין (״חתולים אינם רוקדים״, ״הקיסר נפל על הראש״, ״צ׳יקן ליטל״). כריס פראט מגלם בקולו את היצור הפרוותי שאוהב לזניה ושונא את ימי שני, כאשר בסרט הנוכחי הוא מתאחד עם אביו חתול האשפתות (סמואל אל. ג׳קסון) וגורר הרחק מביתם הנוח גם את אודי הכלבלב (הארווי גווילן שדיבב כלב גם ב״החתול של שרק 2״). עוד בקאסט הקולי המקורי: האנה וודינגהם, ברט גולדסטין, ניקולס הולט, וינג ריימס, וכמובן סנופ דוג, בתפקיד חתול. התמונה לעיל היא מתוך הסרט כדי שתתרשמו מן האנימציה.

הזרים: חלק 1 (The Strangers: Chapter 1) – גם סרט בבימויו של רני הרלין שמגיע לקולנועים בישראל זה לא דבר שקרה מזה זמן מה, אולי עשור אפילו, אם כי הבמאי המשיך ליצור בקצב מאז האייטיז. בסרטו הנוכחי, שכתבו אלן אר כהן ואלן פרידלנד, זוג צעיר נאלץ לבלות את הלילה בעיירה משונה אחרי תקלה ברכבם. הם ישנים בבקתה ומי שראו סרט אימה בחייהם יודעים שהלילה לא יעבור בשלום, מה שאכן קורה כאשר אותם זרים מן הכותרת מגיחים חבושים מסכות ולכאורה נטולי מניע מלבד להתעלל בגיבורים. מדליין פטש (״ריברדייל״) ופרוי גוטיירז (״הוקוס פוקוס 2״) מככבים.

57 שניות (57 Seconds) – ג׳וש האצ׳רסון ממשיך להתעקש על קריירה קולנועית ומגלם בלוגר שמשיג ראיון עם גורו טכנולוגיה (מורגן פרימן). הראיון לא ממש הולך כמתוכנן כאשר הגיבור נאלץ למנוע ניסיון למתקפה על מושא הראיון, שמשאיר אחריו טבעת מסתורית בזירת האירוע. הטבעת מסוגלת להשיב את העונד אותה אל העבר, כמספר השניות משם הסרט, והגיבור מחליט להשתמש בה. לאיזו מטרה? כדי לנקום בחברת התרופות שאחראית למות אחותו, כמתבקש. או לא כמתבקש, אני לא ראיתי את המשפט האחרון מגיע. הרעיון המד״בי נקמני הזה מגיע מסיפור קצר, שעובד לתסריט בידי מייקון בלייר וראסטי קנדיף (״Fear of a Black Hat״), כאשר האחרון גם מביים.

חלומות מסוכר

חלומות מסוכר (À la belle étoile / Sugar and Stars) – הכי קרוב לפסטיבל קאן לשבוע זה, לפחות מבחינת השפה הצרפתית. סרטו של סבסטיאן טולאר הוצג לראשונה בישראל במסגרת פסטיבל הקולנוע רהט, שם טעיתי לחשוב שהוא תיעודי משום מה, אבל מדובר בסרט עלילתי לכל דבר, גם אם אפשר לחשוד פה ושם ביסודות אוטוביוגרפיים. למשל שאחד התסריטאים שמו יזיד, וזהו גם שם הדמות הראשית שמגלם ריאד בלאיש. יזיד של הסרט הוא צעיר בן מהגרים, שעבר בילדותו בין משפחות אומנה אבל מעולם לא ויתר על התשוקה שלו ליצירת מאפים. הקונדיטור בהתהוות חולם לעבוד עם הגדולים ביותר בתחום, בתקווה להתעלות על כולם יום אחד, והסרט עוקב אחר הנסיונות הנחושים שלו להתמקצע ולהגיע לפסגה.

העוקץ הג'נטלמני (Bandit) – סרט שכן מבוסס על סיפור אמיתי, על אגדת הפשע ״השודד המעופף״. ג'וש דוהמל מגלם אותו בסרט, כנוכל חלקלק ומקסים שנמלט מכלא במישיגן, משיג לעצמו זהות חדשה בקנדה, ושודד מספר שיא של 59 בנקים וחנויות תכשיטים. הכל בזמן שכוח משטרתי רודף אחריו, אבל לא יכול לו. על המסך תמצאו שמות מן העבר, מאלישיה קתברט ועד מל גיבסון, וגם הסרט עצמו כבר בן שנתיים. הבמאי הוא אלן אונגר, שהספיק להפיק מאז את ״נוסע מהגיהנום״, ואת התסריט כתב קרייג וונמן על פי ספר שנכתב על השודד המעופף.

Spy x Family Code: White – סרט אנימה שאין לו שם עברי רשמי, עד כמה שמצאתי, אז לא רציתי לכלול אותו בכותרת. כבוד הדדי וכל זה. כמו הרבה סרטים אנימציה יפניים שמגיעים ארצה, גם זה שביים טקאשי קטגירי מבוסס על מותג מוכר (Spy x Family) של מנגה/אנימה, אבל לא מוכר לי אישית. לכן אני יכול רק להעתיק את התקציר הרשמי שאינו מובן לי ואני מניח שגם לכל מי שלא מתמצא בעלילה, או שאני מזדקן וזו תמיד אופציה. זה הולך ככה: לויד מקבל פקודה להיות מוחלף במבצע סטריקס. הוא מחליט לעזור לאניה לזכות בתחרות הבישול באקדמית עדן על ידי הכנת המנה האהובה של המנהל – ולמנוע את החלפתו.

המשאלה של תלמה (Thelma the Unicorn) – נסיים אצל נטפליקס, עם סרט אנימציה צפון-אמריקאי נוסף למדור זה. בשביל סגירת המעגל, אפילו שגם אנימה היה יכול להיחשב כסוג של סיום הולם. תלמה היא סוסת פוני מזמרת שחולמת להצליח, והמשאלה שלה מתגשמת כאשר היא נהפכת לחדת-קרן ורודה ונוצצת שמושכת הרבה תשומת לב ופרסום. כמובן שהיא תלמד דבר או שניים על תהילה ומחירה. ג׳ארד הס (״נפוליאון דינמיט״) ולין וונג (״יוניקיטי״) ביימו במשותף, ובגרסה באנגלית מדבבת את תלמה הזמרת בריטני האוורד.

תגובות

  1. גיא הגיב:

    ״הזרים: חלק 1״ היה נשמע לי קצת מוזר. על הסרט הראשון מודיעים שיהיו עוד? בכל זאת, לא כל אחד הוא חולית.

    נכנסתי לויקיפדיה ולמדתי, שלמעשה זה הסרט השלישי בסדרה (כלומר קדמו לו שניים) שאף מתעתד לפתוח טרילוגיה חדשה. כלומר זה סרט מספר 3, המכונה גם ״חלק 1״. עשו מעשה מלחמת הכוכבים… עכשיו נשאר רק לראות איך ילך להם בקופות.

  2. The real shakespeare הגיב:

    בתור חובבי קולנוע…האם לא ראוי להקדיש
    כמה שורות לרוג'ר קורמן הגדול,ז"ל..???
    סקירה או שתיים על האיש שנתן צ'אנס להמון שמות גדולים והיה בעצמו במאי מוכשר?

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.