סרטים חדשים: ״שבע ברכות״, ״הנזירה 2״, ״פנים אל מול פנים״, ״ההר״, ״הבנק של דייב״, ״האקר במלכוד״, ״החייל״

את חודש ספטמבר פתחנו בסערה, בזכות הדיווחים השוטפים של עופר מפסטיבל ונציה, שעדיין לא תמו. כל זאת בזמן שמספיק מדינות הכריזו על נציגיהן לאוסקר הבינלאומי, מה שהעסיק את אור בזמן שהוא ממשיך בפרויקט האופירים שלו. אני מנסה לסגור עדיין פערים עם סקירה מאוחרת לסרט שלא בדיוק הלהיט את הקיץ, שהולך ומסתיים תודה לאלות, מפנה את מקומו לטובת פסטיבלי הסתיו. ביניהם פסטיבל חיפה שכבר התחיל לטפטף את התוכניה, עניין שנתייחס אליו בהרחבה בפוסט נפרד, וגם פסטיבל ניו יורק שיתקיים במקביל ואני מקווה לפקוד. מה שכן התלהט זה המצח שלי, והחולי הזה שכולם תופסים גם בסביבתי קצת שיבש את פעילות סריטה. לכן המדור המוקדש לסרטים החדשים בבתי הקולנוע, עולה לאוויר אחרי הסקירה הראשונה של הסופש. נתחיל עם הסרט שמככב בה ונגלה האם צפויות לנו עוד סקירות לשישי-שבת.

שבע ברכות – לא תמיד קורה שהסרט הישראלי של השבוע הוא גם הכי גדול ומדובר, לפחות בתחושה, אבל הנה אנחנו כאן. אני מוכן להמר מעל דפי הבלוג שמבחינת מספר צופים וצופות, הוא יסיים מעל לכל הרשימה. ונראה כמה פרסי אופיר הוא יסחוף ביום ראשון הקרוב, שכן הוא מוביל במספר המועמדויות ובחר לו סופש של מנצחים ליציאה לאקרנים. לא רק שבע ברכות, או ״7 ברכות״ כפי שכתוב על הפוסטר, אלא גם השביעי בספטמבר. לרוב הייתי כותב שהסרט של מי שביימה אותו, אבל היוצרות בחרו להתחלק בקרדיט ולכן זהו אמנם סרטה של איילת מנחמי, שביימה וערכה, אבל גם של המפיק רונן בן טל ושל הכותבות-כוכבות אלינור סלע וריימונד אמסלם. הראשונה הצטנעה בבחירת התפקיד שהיא מגלמת והשנייה היא השמש סביבה נעה העלילה. מי שירצו לראות איך הופכת שחקנית אהובה ואהודה לדיווה החדשה של הקולנוע הישראלי, מוטב אם יצפו ולטענת אור עדיף יותר מפעם אחת. יש גם עלילה, במבנה מבריק למדי של שבע ארוחות ערב כנגד שבע ברכות של משפחתה הענפה של הכלה (אמסלם) המארחת לשבוע את החתן (ערן מור) ומשפחתו הצנועה בגודלה. אני ממליץ לא לדעת יותר מזה, למרות שבהחלט יש עלילה והמון ממנה. חשוב יותר לדעת שבסרט מככבות גם: תיקי דיין, רבקה בכר, עידית טפרסון, אנה בזיז, מורין אמור, סתיו מגן, יעל לבנטל, דניאל סבג ועמנואל בוסידן.

פנים אל מול פנים (All Your Faces) – צרפתית היא אחת השפות של הסרט לעיל, והעיקרית בסרט הזה מאת ז'אן הארי ("בידיים טובות"). המסגרת הסיפורית היא המיזם החברתי ״צדק מאחה״, המפגיש בין אסירים לבין קורבנות של פשעים (בלי קשר ביניהם, אם הבנתי נכון). עבור האסירים זו הזדמנות לשמוע על ההשלכות של חיי הפשע מהצד של מי שנפגעו ממעשים דומים לשלהם, ועבור הנפגעים זו גם הזדמנות לעבד את הטראומה ואולי לתרגל מחילה. על המסך נפגשים דורות של הקולנוע הצרפתי, עם שמות כמו ז'יל ללוש ומיו-מיו בצד הוותיק, ומולם אדל אקסרקופולוס וליילה בקטי, הצעירות יותר.

ההר (The Mountain) – נישאר בצרפת ונמשיך אל סרט שמגיע עם שם קצת שגור מדי (להערכתי יש סרט בשנה בשם זה), אז צריך להזכיר ולהסביר באיזה ״הר״ מדובר למרות שהוא מיודע. במקרה זה, מדובר בסרטו של תומס סלבדור שזכה לפני שנה בתחרות עוגן הזהב של פסטיבל הקולנוע החיפאי. בלינק תוכלו לקרוא מה חשב עליו עופר כשצפה בו אז. עוד קודם לכן זכה הסרט ב״שבועיים של הבמאים״ בפסטיבל קאן, ובין לבין בפרסים נוספים. סלבדור גם מגלם את גיבור הסיפור, איש עסקים המגיע אל הרי האלפים הצרפתיים כדי להעביר מצגת ללקוחות. הוא נשבה בקסמו של האיזור ובמיוחד בחזות המלכותית של המון-בלאן, מחליט להישאר במקום ולהתקרב אל הטבע. ואולי גם אל השפית של מסעדה איזורית, בגילומה של לואיז בורז׳ואה.

ההר

הנזירה 2 (The Nun 2) – תאמינו או לא אבל אנחנו עדיין בצרפת, אם כי הסרט הזה אמריקאי ולכן דובר אנגלית. מדובר בהמשכון לסרט האימה מלפני חמש שנים, וחלק מן היקום הקולנוע של ״לזמן את הרוע״. חשוב לציין שהרוע מגיע בסרטים האלה גם כשלא מזמנים אותו, במקרה הנ״ל בצורת נזירה דמונית. סיפור שמתחיל בצרפת של אמצע המאה עם כומר מחולל, ממשיך אל מנזר בו נפגוש שנית את גיבורת הסרט הראשון, הנזירה איירין בגילומה של טאיסה פרמיגה. היא מחליטה לרדת לשורש העניין ושוב מוצאת עצמה מול הכוח השטני שעירער אותה בסרט הקודם – ואלאק. אל הקאסט מצטרפת הכוכבת הצעירה סטורם ריד וביים מייקל צ׳אבז, שאינו זר ליקום הקולנועי הזה אחרי ״מקוללת״ ו״לזמן את הרוע 3״. גם במשבצת התסריט תמצאו כמה שמות מעולמות האימה: אקילה קופר (״מורעל״, ״מייגן״), איאן גולדברג וריצ׳ארד נאינג (״גופתה של אלמונית״). ג׳יימס וואן חתום כמפיק, אל דאגה.

הבנק של דייב (Bank of Dave) – נחצה את התעלה לטובת הדרמה הקומית והבריטית הזו, המבוססת על אירועים אמיתיים. דייב מן הכותרת הוא רורי קיניר, והוא מעוניין לפתוח בנק. על שמו. באנגליה לא נפתח בנק חדש מזה 150 שנה, אבל דייב שבנה עצמו בשתי ידיים והגיע ממגורים בברנלי לכמה מיליונים משוכנע שהוא יצליח במשימה. מולו ניצבים נציגי הבנקים הקיימים, אחד מהם בגילומו של יו בונוויל. בפינה של דייב אפשר לזהות את ג׳ואל פריי ופיבי דינבור, שנמצאת בכל מקום באשמת ״ברידג׳רטון״. פירס אשוורת' כתב את התסריט וכריס פוגין ביים, מה שאומר איחוד של הצוות מאחורי ״ידיד הדייגים״.

האקר במלכוד (Hot Seat) – לפני שבועיים, ליאם ניסן התיישב על כסא ממולכד בפצצה. השבוע זה קורה לקווין דילון. מישהו חייב לפתוח קורס בנושא בהוליווד, זו סכנת נפשות. דילון מגלם האקר לשעבר, שמספק היום תמיכה טכנית כחוק, עד שהוא מתיישב על הכסא המשרדי שלו ומפעיל פצצת זמן. אם יקום מהכיסא יתפוצץ ויחד איתו בניין המשרדים, וגם אם ייכשל בהשלמת המשימה שמטיל עליו האקר מסתורי. המשימה היא לשדוד בנק, אני מקווה שלא את של דייב, בלי לקום מהכסא ותוך שימוש בכישורי ההאקינג החלודים שלו בלבד. לעזרתו נחלצים כבאים (מל גיבסון ואדי סטיפלס) ומפקדת המשטרה (שאנון דוהרטי). על פי הקאסט, אני צריך שמישהו יבדוק מה השנה עכשיו. אפשר גם לשאול את הבמאי ג'יימס קאלן ברסק (״תוכנית פריצה״), או הכותבים לאון לנגפורד וקולין וואטס.

החייל (Jawan) – נסיים את הסיבוב בבתי הקולנוע עם סרט הודי חדש, שעל פי מה שקראתי אמור להיות קפיצת המדרגה של הבמאי ארוּן קומאר, המכונה ״אטלי״, מהקולנוע הטמאלי לקולנוע ההינדי, כלומר מטקסס אל הוליווד אם למצוא הקבלה שמעבירה את הכוונה. כמצופה מן הקולנוע ההודי, אטלי הלך לכיוון הכי גדול ומוגזם בבואו לביים דרמת פעולה מלאת פאתוס, ועל פי הטריילר גם הומור. החייל מן הכותרת שם לעצמו למטרה לתקן את העוולות בחברה, מה שאומר התמודדות עם טיפוסים לא סימפטיים כמו סוחרי נשק, אבל גם חבירה לגיבורת אקשן נוספת. מככבים: שאה-רוק חאן, נאיינתארה, דיפיקה פדוקון, והשחקן עם השם הכי משעשע ששמעתי לאחרונה – יוגי בּאבּוּ. רק אל תניחו סלי פיקניק לידו. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט, למקרה שזה לא היה ברור מהתקציר.