אוסקר 2022/23: כל המתמודדים בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר – חלק ה'

אם שמעתם את הפעמונים מצלצלים אתמול בכל עיר ומעל כל גשר ברחבי העולם, זה מכיוון שהגיע הדד-ליין של מדינות כדור הארץ להגיש את נציגיהן לאוסקר. התרגשות רבה. אבל רגע, עוד מוקדם להתחיל להמר.
בפרק הזה תוכלו למצוא עוד 14 סרטים מרחבי הגלובוס, שהצטרפו אל 68 הנציגים שהוכרזו עד כה. כדי למנוע מכם לעשות חישובים, אין צורך להודות לי, אומר שמדובר בסך של 82 סרטים.
מכיוון שבשנים האחרונות המספרים היו גבוהים מאלו, אני מניח שעוד כמה יצוצו בהמשך, כך שזה אולי לא הפרק האחרון בסדרה השנתית. אופציות רלוונטיות הן בולגריה, קמבודיה, צ'ילה ומצרים בין היתר. מדינה שכנראה תשב על הספסל השנה היא רוסיה, שכבר הודיעה שזה לא יקרה. מצד שני, צפויה היא לא, אז לכו תדעו.

הרשימה עוד תשתנה ותתעדכן, ואני אהיה פה לבקר על העניין גם במהלך פסטיבל חיפה, משם ודאי נכתוב סקירות על כמה מהמתמודדים אז מאוד מחכה לזה. ואם אנחנו כבר בנושא, הנה לכם מונה הפסטיבלים הישראליים של סרטי המרוץ לאוסקר הבינלאומי של השנה: חיפה – 10, ירושלים – 6, הפסטיבל לקולנוע גאה – 3, וקולנוע בערבה עם אחד. זה כמובן אם אינני טועה בספירתי, אבל גם ככה זה לא באמת רלוונטי לכלום, אז אפשר להמשיך ולגלות מי עוד נכללות בשמחה הכללית.

הנה הפרקים הקודמים: חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד'.

המתמודדים לפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר באוסקר ה-95
חלק 5

דנמרק – "עכביש קדוש" (Holy Spider)
אחד הנציגים שדי יכולנו לחזות בוודאות שיישלח הוא "עכביש קדוש", שזכה לתגובות טובות מאוד בקאן ואף לקח את פרס השחקנית של הפסטיבל, לזאר אמיר-איברהימי האירנית, שבעקבות השתתפותה בו אסורה עליה הכניסה למולדתה. גם זו לא הפתעה גדולה בהתחשב בתכני הסרט הזה, שאמנם מתרחש באירן אבל תהיו סמוכים ובטוחים שהמדינה האדוקה לא ממש הייתה חלק מההפקה, והצילומים התקיימו בטורקיה.
מבוסס על סיפור אמיתי, בסרט אמיר-איברהימי מגלמת עיתונאית שנוסעת למשהאד על מנת לחקור את מעלליו של רוצח סדרתי שמחסל נשים מתעשיית המין. במקביל אנחנו נחשפים לרוצח עצמו (מהדי בג'סטאני, שגם לו מגיע איזה פרס או מאה) במסעי הקטל שלו כשהוא מתחיל להבין שהטבעת מתהדקת סביב צווארו.
את הסרט ביים עלי אבאסי, קולנוען אירני שעבר לדנמרק וכבר נשלח בעבר לאוסקר עם סרטו השני, "גבול", שאמנם לא הצליח להשתחל לפרס הסרט הבינלאומי (עוד מהלך מרתיח של האקדמיה) אבל כן היה מועמד לפרס האיפור. אנחנו עוקבים פה אחרי אבאסי מאז סרטו הראשון, "שלי" שהופיע באימת החודש של מרץ 2017. את "עכביש קדוש" ראיתי בפסטיבל ירושלים ואני חייב להגיד שיצאתי ממנו מעט מאוכזב, אבל ייתכן ואלו היו הציפיות העצומות עמן נכנסתי אליו. עופר הרחיב עליו.
דנמרק היא אחת משחקניות האוסקר הרציניות עם ארבע זכיות ("פלה הכובש", "החגיגה של באבט", "בעולם טוב יותר" ו"עוד סיבוב"). היא גם האחרונה שזכתה שנתיים ברציפות אי שם במעמקי שנות השמונים. בשנה שעברה קבעה שיא חדש – הנציג שלה "לברוח" היה הראשון שעשה טריפל עם מועמדויות לפרסי הסרט הבינלאומי, התיעודי והאנימציה. הוא הפסיד את כולן.
סיכוי להיכנס ל-15: לא חקוק באבן בגלל התכנים שלו, אבל בהחלט מהבולטים במרוץ.

עכביש קדוש

הונג קונג – "היכן שהרוח נושבת" (Where the Wind Blows)
הנציגות של הונג קונג, שידועה גם כ"תיאוריה של שאפתנות", מסמנת את הפעם השנייה שסרט של פיליפ יאנג נשלח לאוסקר, אחרי "נמל בית" ב-2016. הנציג הנוכחית עוסק בסיפור של שחיתות ושאיפה לכוח בתוך מסדרונות המשטרה והפשע המאורגן. את שני הגיבורים מגלמים המוזיקאי-רקדן-שחקן ארון קווק הלוהט, והאגדה-עוד-בחייו טוני לאנג, שלאחרונה חצה את הקווים לעולם של מארוול עם "שאנג-צ'י ואגדת עשר הטבעות" אבל כבר מזמן אומץ על ידי צופי הקולנוע בכל העולם בזכות "2046", "מצב רוח לאהבה", "דרך ללא מוצא", "גיבור" ועוד.
הונג קונג הפתיעה די בגדול לפני שנתיים כאשר הצליחה להכניס לרשימת המועמדים את "ימים טובים יותר", שהפך למועמדותה השלישית של המדינה אחרי "הפנסים האדומים" ו"שלום לפילגש", והראשונה שלה מזה 30 שנה.
סיכוי להיכנס ל-15: לא עוצר את נשימתי.

הפיליפינים – "על זה 2: השמינייה הנעדרת" (On the Job: The Missing 8)
סיפור קצת מפותל עם הנציגות הפיליפינית. הסרט הזה הוקרן בפסטיבל ונציה הקודם, שם אפילו זכה בפרס השחקן הטוב ביותר לג'ון ארסילה. אבל זהו גם סיקוול לסרט מ-2013, שאף נערך לתוך מיני סדרה בת שלושה חלקים של HBO אסיה, שהייתה מועמדת לאמי הבינלאומי. הרבה מידע מבולגן.
את הסרט ביים אריק מאטי על פי תסריט שלו יחד עם מישיקו יאמאמוטו, והוא על עיתונאי בעל סט ערכים מפוקפק למדי (ארסילה) שמנסה לפענח מה עמד מאחורי היעלמותם של שני אסירים שקיבלו שחרור מהכלא לטובת משימת התנקשות.
הפיליפינים טרם היו מועמדים לאוסקר.
סיכוי להיכנס ל-15: סקפטי.

ויטנאם – "מגנום 578: ירייה של מטורף" (578 Magnum)
בפעם השנייה שולחת ויטנאם סרט של לונג דין דאנג, אחרי "אבא ובן" ב-2017. מדובר בסרט אקשן על אבא (בלי בן, הפעם) שיוצא לחפש ולנקום באנשים שפגעו בבתו, ובמסעו נעזר במתנקשת מסתורית. בדיוק החומרים מהם עשויים מועמדויות לאוסקר, מה אני אגיד לכם.
ויטנאם הייתה מועמדת פעם אחת עם "ניחוח הפאפיה הירוקה", נסיונה הראשון ב-1993.
סיכוי להיכנס ל-15: לא.

ירדן – "פארהא" (Farha)
הנה עוד נציגות שלא תשמח יותר מדי ציוניים – סרטה של דארין ג. סלאם עוסק בילדה פלשתינית שחווה את מלחמת העצמאות, ולא מהצד המנצח נגיד את זה ככה. בקאסט תוכלו למצוא את אשרף ברהום, אלי סולימן וכארם טאהר בתפקיד הראשי. הסרט הוקרן במהדורות 2021 של טורונטו, בוסאן, ובפסטיבל הים האדום שכנראה קורה גם הוא.
זוהי הנציגות החמישית של ירדן, והשלישית ברציפות, עד כה ללא מועמדות.
סיכוי להיכנס ל-15: נמוך.

לבנון – "תיבת הזיכרונות" (Memory Box)
גוהאנה הג'ידתומס וחליל ג'ורייג' (שבוודאות שעתקתי את השמות שלהם עם משהו כמו 28 טעויות) כבר נשלחו לאוסקר בעבר מטעם לבנון עם סרט הביכורים שלהם "מאחורי הבית הוורוד" ב-1999. כעת הם מנסים את מזלם שוב עם סרט מהתחרות הרשמית של פסטיבל ברלין 2021, יחד עם עוד כמה הקרנות באירועי קולנוע בולטים כמו אלו של קארלובי וארי, לונדון וטורינו בין היתר. זהו סיפורן של שלוש נשים שחייהן קשורות יחד סביב קופסא מלא זיכרונות בדמות תמונות וקלטות ישנות.
לבנון הייתה מועמדת ברציפות בשנים 2017 ו-2018 עם "העלבון" ו"כפר נחום".
סיכוי להיכנס ל-15: איננו גדול במיוחד.

מגנום 578: ירייה של מטורף

מלטה – "כרמן" (Carmen)
התהדרו המלטים בסרט עם כוכבת בינלאומית, נטשה מקלהון הבריטית, שהייתה די עסוקה בשלהי הניינטיז עם הופעות בסרטים כמו "המופע של טרומן", "רונין" וכמובן "סולאריס" המופלא של סטיבן סודרברג. בנציגות המלטית, שהוא הפקה משותפת לה ולקנדה, מקלהון מגלמת את האישה בשם הסרט, שמוצאת את עצמה בגיל חמישים רואה את העולם לראשונה לאחר שנים בהן הייתה צמודה לאחיה, איש כמורה רב מעלה שהלך לעולמו והשאיר אותה ללא שורשים או קהילה.
את הסרט כתבה וביימה ואלריה בוהגייאר, וזו בסך הכל הנציגות השלישית בתולדות מלטה.
סיכוי להיכנס ל-15: אתם יודעים מה? נראה לי זה עוד יכול לקרות.

מרוקו – "הכפתן הכחול" (The Blue Caftan)
בקלות אחד הסרטים המסקרנים של המרוץ, ולכן זה כיף גדול שנוכל לראות אותו בפסטיבל חיפה. זה אפילו יתרחש במעמד הבמאית מרים טוזאני שסרטה הקודם, "אדם", נשלח לייצג את מרוקו ב-2019 ויוקרן אף הוא בפסטיבל. טוזאני היא גם אשתו של נביל עיוש, הבמאי המרוקאי הידוע ביותר, שייצג את המדינה באוסקר של שנה שעברה עם "קצב מרוקאי".
ב"הכפתן הכחול" מככבים לובנה אזבאל האהובה ("האישה ששרה", "תל אביב על האש") וסאלח בכרי, שהיה השחקן הערבי הראשון שזכה באופיר ("ביקור התזמורת") כזוג המנהל חנות כפתנים שהדינמיקה מתערערת כשלחייהם נכנס שוליה חדשה, יוסף הצעיר והמצודד.
הסרט זכה בפרס פיפרסקי של מסגרת מבט מסוים בקאן, וינסה להכניס את מרוקו לראשונה לאוסקר.
סיכוי להיכנס ל-15: למה לא.

מקסיקו – "בארדו: תיעוד שקרי של קומץ אמיתות" (Bardo, falsa crónica de unas cuantas verdades)
תודה באמת, מקסיקו, שחיכית עד הרגע הזה כדי להכריז על הנציגות הכי ברורה מאליה של המרוץ עד כה. בטוחים שהיית צריכה זמן לחשוב על זה. ג'יזס.
מכונת הפרסים אלחנדרו גונזלס איניאריטו, כזכור הבמאי השלישי בתולדות האוסקר שזכה שנתיים ברציפות ("האיש שנולד מחדש", "בירדמן") חזר השנה בעוד ספטקל קולנועי, הפעם עם הכסף הגדול של נטפליקס, בסרט על קורותיו של עיתונאי מקסיקני-אמריקאי (דניאל חימנס קאצ'ו). לאט לאט מסתבר שזה גם הסיכוי הכי גדול של ענקית הסטרימינג לאוסקר, אחרי התגובות המוחלשות שקיבלו "רעש לבן" ו"בלונד". עם זאת, הווייב מוונציה – משם כתב עליו עופר – לא היו מאוד נלהבות ואפילו יצא ללא פרסים מהמסגרת הרשמית. אבל זה בסדר, איניאריטו כבר הודיע שהוא יקצץ קצת משלוש השעות של סרטו כדי להקל על הצופים ברחבי העולם.
מקסיקו זכתה רק פעם אחת, עם "רומא" של קוארון, אבל הצליחה להיכנס לרשימות המקוצרות בשנתיים האחרונות.
סיכוי להיכנס ל-15: נו, ברצינות.

סינגפור – "אג'ומה" (Ajooma)
סינגפור כל כך התרגשה מהקופרודוקציה הראשונה שלה עם דרום קוריאה, שהיא מיהרה לשלוח את הסרט לאוסקר, אפילו לפני שהסרט הוצג איפשהו בעולם. מכאן נשלח ברכות על שיתוף הפעולה לשתי המדינות, אחת מהן עשתה היסטוריה שהאוסקר לעולם לא יתאושש ממנה, והשנייה עדיין לא הייתה מועמדת.
סרט הביכורים של הי שומינג, או הא שאמינג, הוא דרמה קומית על גברת סינגפורית שאובססיבית לדרום קוריאה. לאחר שבנה עוזב את הבית לחיות את חייו היא יוצאת לראשונה לתור את העולם, שם הדברים מקבלים תפנית כאשר היא פוגשת מאבטח מבוגר ומתבגר מבולבל, והשלושה מתחילים מסע משלהם.
סיכוי להיכנס ל-15: לא בטוח לגבי זה.

סנגל – "ילדה" (Xale)
הסרט שתואר כ"מותחן טראגי" על ידי אוצרי פסטיבל הקולנוע הלונדוני, שם הוקרן סרטו של מוסה סנה אבסה, הוא הנציגות השלישית בתולדות סנגל. לפני שנתיים שלחה את "אטלנטיק" המהולל שרבים ניבאו לו מועמדות, אך איפשהו בדרך זה השתבש.
העלילה מתחילה בילדותה של אווה, שחיה עם אחיה התאום בפרברי דקר. כאשר סבתם הולכת לעולמה השניים עוברים לחסותו של דודם, העומד להתחתן בשידוך כפוי לאישה שאיננה משתגעת עליו. כאן לדעתי נכנסת החלק הטראגי. משם אנחנו קופצים עשר שנים קדימה ואז אני מניח שעוברים לשלב המותחן. אז אולי היה צריך לקרוא לזה "טרגדיה מותחת"?
אוקי, עכשיו כשכתבתי את זה אני מבין למה הלכו על האופציה הקודמת.
סיכוי להיכנס ל-15: אולי.

בארדו: תיעוד שקרי של קומץ אמיתות

פקיסטן – "ג'וילנד" (Joyland)
הנה סרט שלא חשבתי שיגיע מפקיסטן, בטח שלא ייצג אותה באוסקר: רקדן צעיר שחי תחת ידו הקשה של אביו, ראש המשפחה הפטריאכלי שלו, מתאהב ברקדנית טרנסג'נדרית מהלהקה שלו. תודו שזה טוויסט מעניין מהמדינה המוסלמית.
סרט הביכורים של סעים סאדיק השתתף במסגרת מבט מסוים של פסטיבל קאן, זכה בפרס מיוחד ואפילו בפרס הקוויר-פאלם. בחדשות טובות נוספות, תוכלו לראות את הסרט הזה בפסטיבל קולנוע ישראלי ממש בקרוב.
זהו נסיונה ה-11 של פקיסטן באוסקר, עד כה ללא הצלחות.
סיכוי להיכנס ל-15: בואו נגלה יחד.

קולומביה – "מלכי העולם" (Los Reyes del Mundo)
זוכה קונכיית הזהב, הפרס הגדול של פסטיבל סן-סבסטיאן, הוא סרטה של לורה מורה אורטגה והוא מספר על חבורת נערים שיוצאת למסע על מנת להשיג מחדש קרקע ששייכת למשפחתו של אחד מהם. קולומביה הייתה מועמדת לאוסקר פעם אחת בעברה, עם "חיבוק הנחש".
סיכוי להיכנס ל-15: עלייה תלולה לפניו.

תאילנד – "אחד לדרך, יום אחרון… לפני שתלך" (One for the Road)
הכינו את הממחטות, כי הנה מגיע נציג תאילנד, סרטו של נטאווט (באז) פונפירייה, שזכה בפרס מיוחד על חזון אומנותי בתחרות העולמית של פסטיבל סאנדנס 2021. זהו סיפורו של בחור תאילנדי שחי בניו יורק, הממהר לחזור למולדתו לאחר שקיבל את הבשורה שחברו הטוב ביותר נמצא בשלבים האחרונים של מחלת הסרטן הארורה, ויש להם רק זמן קצוב להיות ביחדדדגדגגגגראעק. סליחה, פשוט המקשים של המקלדת נדבקו בגלל הדמעות שכבר עכשיו התחילו לפרוץ ממני. לא בדיוק הסרט שהייתם מצפים מפונפירייה, שב-2014 נשלח לאוסקר בזכות מותחן אימה קיצוני בשם "ספירה לאחור".
זהו הניסיון ה-28 של תאילנד באוסקר, עד כה ללא מועמדות. אוסיף כאן ועכשיו ששתי הנציגויות האחרונות שלה דווקא היו ראויות לחלוטין – "זורקת" הנפלא ו"המדיום" המהנה.
סיכוי להיכנס ל-15: אולי יכולה להיות הפתעה.

כעת כל מה שנותר לנו לחכות לו הוא הרשימה הרשמית של האקדמיה, ובה יופיעו כל הסרטים שייתחרו על ה-15 ויוכרזו ב-21 בדצמבר. אני כאמור בטוח שיש עוד שטרם הופיעו בחמש הפרקים עד כה, אז בתקווה לפרק נוסף עם הנותרים ואולי עוד כמה עדכונים. אל דאגה, אשאיר אתכם מעודכנים.