• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סרטים חדשים: ״אהבה בשחקים: מאווריק״, ״רדופה״, ״קדימה, קדימה״

25 במאי 2022 מאת אורון שמיר

מחודש מאי אנחנו נפרדים עם פתיחתו של פסטיבל דוקאביב ממש מחר, מתוכו המלצנו (או הסתייגנו) מ-25 סרטים עד כה ולפני שנתחיל לדווח בפוסטים קצרים יותר. התמונה בראש הפוסט היא מתוך סרט הפתיחה ״אייכמן – הקלטות האבודות״ של יריב מוזר, שגם יהיה חלק מן התחרות הישראלית. אמנם יש עוד שבוע עד סוף מאי אבל הרשתי לעצמי לסגור אותו לפני המדור הבא שיבשר על תחילת יוני, יחד עם הכרה בכך שזה לא היה החודש העמוס ביותר בתולדות סריטה. כלומר, לא מבחינת קצב העלאת הפוסטים, מאחורי הקלעים היה עמוס מתמיד וזה המקום להזכיר שיום בו אין פוסט חדש בסריטה הוא יום בו אנחנו כבר עובדים על הפוסט של מחר ומחרתיים. ואולי זו גם הזדמנות להשלים לאחור את אחד מאלפי הפוסטים הקודמים שלנו, או שזה רק עופר וגם אני שנמצאים במצב רוח נוסטלגי משהו. בקולנוע, השבוע יש רק שלושה סרטים חדשים למיטב הבנתי, אבל כמו בסופש האגדי מהחודש שעבר, כל אחד מהם ראוי לסקירה. וכך יהיה, בלי נדר. בחרתי לעבות את המדור עם התוספת הקבועה של צפייה ביתית ועם אירועים נוספים שתצטרכו לצאת בשבילם מהבית.

אהבה בשחקים: מאווריק (Top Gun: Maverick) – אם תחושו בצורך במהירות, אין צורך לחכות למחר. כבר היום אפשר לראות את סרט ההמשך ללהיט האייטיז ״אהבה בשחקים״, שגם היה מספיק בטוח בעצמו כדי למכור כרטיסים מראש. הצורך במהירות דווקא לא היה זה שהנחה את המפיקים, שחיכו שלושה עשורים וחצי מאז הסרט המקורי ואז ישבו ודגרו על הסרט החדש לאורך השנתיים האחרונות. כפי שניסח זאת טום קרוז, הכוכב החוזר ואחד ממקבלי ההחלטות הראשיים בסרט, המטרה הייתה להביא את הקהל אל בתי הקולנוע. מצידו, קרוז הביא את כריסטופר מקווארי של סרטי ״משימה בלתי אפשרית״ לעמדת התסריט, אחד מחמישה עם קרדיט כתיבה, ואת הבמאי ג׳וזף קוסינסקי, עימו עבד ב״אבדון״. קרוז עצמו שב לגלם את פיט ״מאווריק״ מיטצ׳ל, טייס הצי האמריקאי שהפך למדריך טיסה (כפי שהבטיח בסרט הראשון) ונאלץ להתמודד הפעם עם דור חדש בהנהגת בנו של ״גוס״ מהסרט הראשון (מיילס טלר). גם ואל קילמר חוזר להופעת אורח, אבל לא קלי מקגיליס ומג ריאן. התפקיד הנשי המרכזי ניתן הפעם לג׳ניפר קונלי, המגובה בין היתר בג׳ון האם ואד האריס.

רדופה (Men) – חיבור של השם העברי והלועזי של הסרט הזה נותן מושג לא רע לגבי העלילה שלו. ג׳סי באקלי מגלמת אישה החוזה בפתיחת הסרט במות בעלה ומחליטה לחפש שלווה בצד הכפרי של אנגליה. היא שוכרת בית עתיק, מתקופת שייקספיר, ומחפשת מרגוע בטבע הסובב. אלא שהטראומה שלה צפה ועולה, בתוספת זיכרונות המתכתבים עם האירועים המוזרים הפוקדים אותה. בעיקר העובדה שכל הגברים בכפר נראים כמעט זהים (ומגולמים בידי רורי קיניר המקריפ), או שמישהו מהם כנראה עקב אחריה חזרה הביתה מן היער. תסמכו על אלכס גארלנד (״אקס מאכינה״, ״העולם שאחרי: הכחדה״) שיוציא את מקסימום הביזאר האפשרי מן הסיטואציה, בין התעכבות על יופיו של הטבע המתחדש לרגעי אימה גופנית. או שתסמכו על חברת A24 על תוספת לקטלוג תחת הלשונית ״פולקלור ויסורי הנפש״ (״המכשפה״, ״מידסומר״, ״טלה״ ועוד).

קדימה, קדימה (C'mon, C'mon) – נרגיע גם את רעש מנועי הסילון וגם את הטירוף בכפר עם מעשייה מסוג אחר על עירוניים שיוצאים מן הסבך האורבני שלהם. חואקין פניקס מגלם את הגיבור, עיתונאי-רדיו/פודקאסטר השואל ילדים בכל רחבי אמריקה מה דעתם על העתיד. אחותו (גבי הופמן) מפילה עליו את האחיין שלו (וודי נורמן), המצטרף אל המסע ומשנה את הפרספקטיבה של דודו. זה אולי נשמע כמו רימייק של ״שלושה ימים וילד״, וזה אפילו מצולם בשחור ולבן, אבל מדובר בסרטו החדש של מייק מילס (״בגינרס״). סרט שהיה חלק מעונת הפרסים שעברה, מטלורייד וניו-יורק ועד בכלל, אבל מגיע ארצה רק כעת ולא נזקוף זאת לגנותו. מה שכן, גם הוא הפקה של A24 שנראים השבוע יותר מתמיד כמו אימפריה מגוונת.

אמאר אקבר אנטוני (Amar Akbar Anthony) – השבוע אין סרט בוליוודי חדש אלא דווקא קלאסיקה, המופצת כתמיד בסניפי רשת מובילנד שמנסה לעשות דברים קצת אחרת. מדובר בסאגה משפחתית של שלושת השמות המרכיבים את הכותרת, אחים שאביהם הושלך לכלא על פשע שלא ביצע וסדרת אירועים מובילה אותם להיפרד ולהיות מאומצים בידי משפחות בנות דתות שונות: הינדו, איסלאם, נצרות. התקציר טוען שהאיחוד ביניהם מבטיח צחוק והרפתקה, כי זה בכל זאת סרט הודי ובו טרגדיות יכולות להפוך לקומדיה במחי נאמבר מוזיקלי. הבמאי הוא מאנמוהן דסאי ובקאסט יש שמות גדולים דוגמת אמיטב בהצ'אן, בסרט מ-1977 שפשוט מוקרן בכמה בתי קולנוע בישראל כי למה לא בעצם.

קולנוע זמיר – היוזמה של סינמטק הרצליה ופודקאסט ״טראשטוק״ של גילי פורת ושני קיניסו, תקרין מחר (26.5) את סרטו הפרוורטי של יאסוזו מאסומורה ״חיה עיוורת״ (Blind Beast). בלינק תוכלו לקרוא מה עופר חשב על הסרט בפרט ועל הבמאי היפני המשפיע אך לא מאוד נודע בפרט, ובלינק אל אתר הסינמטק אפשר לקרוא עוד פרטים ואף לרכוש כרטיסים. לטובת מי שחשבו כי סרט כמו ״365 ימים״ המציא משהו, אולי כדי להתוודע לסרט מ-1969 שבבסיסו סיפור על דוגמנית עירום שנמשכת ואז נחטפת בידי עיוור עם חיבה יתרה לפסלים של גוף האישה.

סרטים חדשים ב-VOD

המרד הגדול (RRR) – נטפליקס ממשיכים להקשות את חיי מבחינת בחירת סרטים לציין כאן, אבל אתמול התווסף לשירות הסרט הבוליוודי הזה שהפציע לרגע בישראל וכעת זמין אצלם (ללא תרגום לעברית אלא רק לאנגלית, חפשו אותו בשם הלועזי ובממשק באנגלית בלבד). כפי שכתבתי לפני חודשיים, אפוס האקשן ההיסטורי של הבמאי ס״ס רג'אמולי (״בהובאלי״, ״איגה״) מתרחש בהודו של ימי המלחמה במשטר הבריטי ומציג מרד מבפנים ומבחוץ. הכל באריזה מופרעת בגודלה של 186 דקות עם רגעי פעולה/טרלול/מלודרמה שאולי מצדיקים סקירה.

הבלדה על הפרה הלבנה (Ballad of a White Cow) – מחר (26.5) מתווסף אל ההיצע של yes ושל סלקום tv הסרט האיראני-צרפתי הזה, שהוקרן בישראל לראשונה בפסטיבל ירושלים ואולי הלך לאיבוד בעדר הפרות (הוקרנו גם ״פרה״ ו״פרה ראשונה״). את הסרט ביימו בהטש סנאיה ומרים מוגדאם והוא סיפורה של אישה הנלחמת בדרכה במערכת. זה מתחיל כאשר בעלה מוצא להורג, על פשע שלא ביצע, מה שמבטיח פיצוי מן השלטונות ואמור לעזור לה לכלכל את בתה החירשת. זה ממשיך כאשר משפחת הבעל דורשת ממנה להינשא לאחיו, וכאשר זר הטוען כי בא להשיב חוב כספי נכנס אל חיי הגיבורה. התמונה לעיל היא מתוך הסרט.

לא קדושה (The Unholy) – נסיים להפעם עם סרט שיהיה זמין רק אצל יס, בשבת ה-28.5 ואילך. סם ריימי חתום כאחד המפיקים לעיבוד הקולנועי הזה לספרו של ג׳יימס הרברט, שהפך לתסריט מאת אוון ספיליוטופולוס (״הצייד: מלחמת החורף״, ״היפה והחיה״). הוא גם מביים לראשונה בקריירה שלו, ובחר להתחיל עם סיפורה של חירשת (קריקט בראון, לא זו מהסרט לעיל) שמתפללת לפסל של מריה. לא זאת בלבד שהיא מתחילה לשמוע ולדבר, היא גם מסוגלת לרפא אחרים מלקויות דומות. אבל האם זו הבתולה הקדושה שעוזרת לה, או כוח אפל שעומד לגבות מחיר כבד? כיוון שזה סרט אימה התשובה ברורה, אבל ג׳פרי דין מורגן יוצא לחקור בכל מקרה.

תגובות

  1. the real bronson הגיב:

    טופ גאן נראה כאילו נכתב לפי ספר לסטודנטים
    לקולנוע. כל מהלך צפוי מראש.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.