במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 43

אם הכל יילך חלק, לא מובן מאליו בימינו ולכן חשוב לציין זאת, ארצות הברית של אמריקה תשביע היום נשיא חדש וכנראה משעמם – וכך אפשר יהיה לשוב ולהפסיק לראות חדשות במקום סרטים. גם מזג האוויר החורפי המחכה בחוץ, והדבר הזה, נו, סגר – הכל ממש מכין את הקרקע לקראת סופש של התכרבלות ביתית וצפייה מרתונית. אם רק היה ניכר איזה רצון לשיתוף פעולה מצד הסרטים החדשים עצמם, היה אפשר להכריז על ניצחון. אבל כרגיל במדור, עובדים עם מה שיש ומה שיש השבוע זה קצת סינמטקים מקוונים ועוד קצת היצע קולנועי ביתי אצל הספקיות הקבועות. נתחיל עם מה שנראה כמו האירוע המרכזי של השבוע הבא, לפני סיבוב סינמטקי זריז ואז כל הבכורות הטלוויזיוניות מהיום ועד שני הבא.

קולנוע בין השורות – בסינמטק חולון, שאם עדיין צריך גילוי נאות לגביו הוא מקום העבודה של אור שכותב כאן, רקחו אירוע מקוון סביב מערכת היחסים בין המילה הכתובה והקולנוע. זה אומר 10 סרטים שיתחילו להיות זמינים באתר המדיטק החל מיום ראשון הקרוב (24.1) ונעים על הקשת של עיבודים ישירים לספרים, יצירות חדשות עם פרשנויות ליצירות עבר, קלאסיקות שעסקו בתהליך הכתיבה עצמו וכדומה. הבכורה הבלעדית היחידה באירוע היא לסרט הדני "חריגה משלנו" (The Exception), עיבוד לספר של כריסטיאן יורגנסן. מדובר במותחן מאת יוצרי ״בורגן״, על ארבע עמיתות לעבודה שמתחילות לקבל איומים על חייהן, המערערים את עולמן וחושפים סודות.
בטרום-בכורה יוקרנו ״ההיסטוריה האישית של דיויד קופרפילד״ של ארמנדו יאנוצ׳י ע״פ צ׳ארלס דיקנס, עליו כתבתי במסגרת פסטיבל ירושלים, ו״סיפור חיי״ של הירוקאזו קורה-אדה, שפתח את פסטיבל ונציה 2019 אז כתב עליו עופר (הוא קרא לו ״האמת״ כי זה שמו באנגלית ובצרפתית, השפות המדוברות בו). סרט נוסף של יאנוצ׳י שיוקרן כחלק מהאירוע הוא ״סטאלין מת!״, ומן העשור האחרון יעלו ויבואו גם ״קיסר חייב למות״, ״להרוג איל קדוש״, ״אלו שנשארו״, ולהבדיל גם ״יידיש״ התיעודי של נורית אביב. את ההיצע משלימות הקלאסיקות ״ראן״ של קורוסאווה, ו״נס במילאנו״ של דה סיקה. כל הפרטים וכל הסרטים באתר סינמטק חולון.

חלק מהסרטים הנזכרים לעיל תוכלו למצוא כמובן גם בשאר הסינמטקים, שמציעים גם תוכן בלעדי להם. בסינמטק תל אביב אונליין אפשר יהיה לראות לא רק את ״סיפור חיי״ שהוזכר לעיל, אלא גם את ״בשם האח״ (Antigone), עיבוד של סופי דראספ ל״אנטיגונה״, כפי שחושף השם הלועזי. הבמאית מעבירה את הטרגדיה היוונית של סופוקלס אל קנדה של ימינו ואל סיפורה של מהגרת אלג׳יראית. בסינמטק חיפה המקוון תוכלו לראות בהמשך החודש את ״אלה שנשארו״ ו״קיסר חייב למות״ מן ההיצע דלעיל, אבל ממש כעת זמינים סרטים דוגמת ״עירום״ של מייק לי, ״סוף האהבה״ של קרן בן רפאל וגם קצרים שהתמודדו על פרס אופיר, דוגמת ״לונג דיסטאנס״ של אור סיני (שאף הגיע למועמדות) ו״הגבר האחרון״ של בר אליקים ומאיה קסל. בסינמטק הרצליה מוקרן בין היתר בטרום-בכורה ״נשים בחזית״ (Military Wives) בכיכובן של קריסטין סקוט תומאס ושרון הורגן, קומדיה בריטית המבוססת על אירועים אמיתיים במהלכם הקימו נשים של חיילים המשרתים באפגניסטן מקהלה שהופכת לסנסציה. כתמיד, שווה להתעדכן ישירות בנעשה בסינמטק החביב עליכן ועליכם, אני רק מנסה ללקט קצת היילייטס מתי שמזדמן.

חדשים ב-VOD

אודרי

שוחרי ושוחרות קולנוע, בעיקר צרפתי, בטח יהיו עסוקים ממילא בעונה הרביעית (והאחרונה!) של הסדרה ״10 אחוז״ (Call My Agent / Dix pour cent) בנטפליקס החל ממחר. למי שמעדיפים לראות את סרטים, במקום לראות כיצד הם נרקחים ואיזה משברים נוצרו מאחורי הקלעים בגלל סוכני שחקנים הבוחשים בקלחת, יש גם כאלה בסוף השבוע ומעבר לו. בעיקר מעבר לו.

לעזוב את גן עדן – זוכה פסטיבל חיפה לסרט התיעודי הטוב ביותר, זמין החל מהיום ב-yes דוקו. סרט הביכורים של עופר פריימן מתחקה אחר אב משפחה ברזילאית המחליט לנטוש את העיר הגדולה ולהקים קומונה בחווה מבודדת. יסודות אפשר לומר שיש לו, בהתחשב ב-15 ילדים. אלא שהתחקות אחר שורשי המשפחה חושפים פן יהודי ורצון של חלק מן הקבוצה לעלות ארצה, מה שמוביל למתחים ומאיים על חלום הקומונלי.

לבלוע (Swallow) – סרטו של קרלו מיראבלה-דייויס מוזכר כעת בפעם השלישית אצלנו בבלוג. הוא היה חלק מהליין-אפ של שני פסטיבלי אוטופיה, לפני חודש ולפני שנה, כאשר בין לבין אור כתב עליו במסגרת אימת החודש. כיוון שהוא מגיע מחר (חמישי ה-21.1) אל yesVOD אז אפשר בהחלט להניח שייחשף לקהל חדש. מה שחשוב לדעת על הדרמה המכילה אלמנטים של מתח ואימה הוא שהסרט לא מנסה לזעזע את הצופה עם מראות קשים, אלא להיכנס מתחת לעור. היילי בנט מגלמת נשואה טרייה שנראה כי חייה הולכים לפי התוכנית, אלא שבמהלך ההריון היא מפתחת הפרעה הגורמת לה לרצות לבלוע חפצים. כל מיני חפצים, בדרגת סיכון הולכת וגוברת.

פעם בלש, תמיד בלש (The Kid Detective) – נישאר באותו תאריך, אבל נתרחב מההיצע של יס בלבד אל סרט שיהיה זמין גם בסלקום tv החל ממחר. סרטו של אוון מורגן (״The Dirties״) מציב את אדם ברודי בתפקיד הראשי, כילד-בלש לשעבר שהפך בבגרותו לבלש של ממש. אלא שהוא דמות נלעגת בשל עברו והמקרים היחידים שמגיעים לפתחו נלעגים לא פחות. עד המקרה שיכול לשנות את התמונה עבורו, כשנערה (סופי נליס) מבקשת שיגלה מי רצח באכזריות את החבר שלה. היות והיא הכוכבת של ״גנבת הספרים״ אני כמובן חושד שהיא לכל הפחות גנבה ספרים, אבל מעניין מה באמת זממה הקומדיה הקנדית הזו.

הטיגריס הלבן (The White Tiger) – הסרט שמקפיץ אותנו אל יום שישי ה-22.1 ואל שרתי נטפליקס. סיפורו של בחור הודי עני אך שאפתן (אדרש גוראב) המשיג לעצמו עבודה כנהג של משפחת עשירים (ראג׳קומאר ראו, פריאנקה צ׳ופרה). הבוסים קצת מתנשאים עליו ומחליטים להפיל עליו אשמה שאינה שלו, מה שמוביל את גיבורנו לתכנן תוכניות משלו לגבי כיצד הוא יכול להיות הבוס ולא רק הנהג. בקיצור זה עיבוד לאופציה ״איני הנהג״ באפליקציית ווייז. סתם, זה עיבוד לרב-המכר של ארבינד אדיגה, מאת ראמין בהראני (״99 בתים״, ״פרנהייט 451״) שגם ביים.

אודרי (Audrey) – גם בשבוע שעבר הייתה בכורה מעניינת דווקא מעבר לסופש, ביום שני, וכך גם השבוע. ב-25.1 אפשר יהיה להתרשם מדוקו חדש על השחקנית ההוליוודית, אייקון האופנה והפעילה ההומניטרית, האחת והיחידה – אודרי הפבורן. הדוקומנטריסטית הצעירה הלנה כהן הציגה בחודש שעבר את סרטה בארה״ב ובריטניה, המבקש להציג לא רק את אודרי הפבורן הזוהרת שכולנו מכירים מן המסך אלא גם את אודרי של מאחורי הקלעים (שבגדול גם אותה אנחנו מכירים). ההבטחה לחומרים שטרם נחשפו וצלילה אל חייה הפרטיים הסבוכים הם חלק מהחבילה, ואין סיכוי שאני מוותר על הזדמנות לשים תמונות מתוך הסרט במדור. חזרנו אל יס דוקו והנה סגרנו סיבוב שלם.