3 באוגוסט 2020 מאת אורון שמיר
כשיצא לאקרנים בארצות הברית ״אישה עובדת״ של מיכל אביעד, נאמר עליו שהוא סרט המי-טו הראשון. כלומר סרט מהעידן והאקלים החברתי הנוכחיים שמיטיב להביא את נקודת מבטה של אישה במרחב עבודה מתעלל, מטריד, או אפילו כזה שפוגע, הכל על רקע מיני. החל מהשנה יש לו בן-דוד רחוק, ששונה ממנו למדי בהרבה מובנים אבל עונה להגדרה ובוחר זווית מרתקת בעיניי. קוראים לו… להמשך קריאה
2 באוגוסט 2020 מאת עופר ליברגל
לאחר הפסקה של מספר שבועות (יותר נכון, חודשים) אני שב לסדרה בה אני סוקר סרטים שאהבתי בתור נער. כעת אני מגיע לסרט שאחת לכמה זמן אני מופתע לגלות כי בעצם עדיין לא כתבתי עליו טקסט. זאת מפני שמדובר באחד מן הסרטים הבודדים שאני חש כי הצפייה בו שינתה עבורי את היחס לקולנוע, אולי אפילו דחפה אותי לעיסוק בתחום. סביר להניח… להמשך קריאה
1 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
ונפתח בסיפור אישי, כי זאת הדרך היחידה שאני יכול להסביר את הפוסט הזה: בקיץ 2001 נסעתי בחברת שתיים מחברותי (נעמה וסמדר, אם אתם חייבים לדעת) מטבעון כל הדרך אל מרכז חורב שעל הכרמל החיפאי, כדי לראות סרט שאף אחד לא שמע עליו חוץ ממני. או לפחות זה הרושם שקיבלתי עליו. נחשפתי אליו בכל מיני דיווחים בתוכניות הקולנועית של סי.אן.אן ופוקס… להמשך קריאה
30 ביולי 2020 מאת עופר ליברגל
פסטיבלי קולנוע בשנת 2020 צרכים להתמודד עם המציאות המשתנה, שלל הגבלות, וברוב המקרים גם דחיות וביטולים. פסטיבל הסרטים של איסטנבול (דומה באופיו לפסטיבלים של ירושלים וחיפה) נועד להיערך בחודש אפריל. הוא נדחה ופורק לשלבים, כאשר התכנית להקרנת סרטים פוצלה לשניים: באוקטובר צפויה להיות מוקרנת לקהל התכנית הבינלאומית ובין ה-17 ל-28 בחודש זה (יולי) התקיימה התחרות לסרטים טורקיים. בכל ערב בשעה… להמשך קריאה
29 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
המון חדשות, וקצת ספקולציות, הצטברו השבוע ובעיקר אתמול על שולחן המערכת. כלומר, אם היה לנו תקציב לשולחן. בהזדמנות זו, תודה למי שתרמו לסריטה החודש, זה היה לא צפוי בימים קשים אלה ומאוד משמח. החלק הראשון במדור השבועי יוקדש לאותן ידיעות שהצטברו לא חשוב איפה, לפני שנעבור לרשימת הסרטים החדשים האחרונה לחודש זה בפלטפורמות הצפייה הביתית. חלק מהחדשות אותן סיווגתי כהשערות… להמשך קריאה
27 ביולי 2020 מאת אור סיגולי
העונה השנייה בפרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר הייתה קצת ניסיונית. אם הראשונה עסקה בניינטיז וכל פרק בה התרכז בזוכה אחד משנה אחת, בעונה הזו הלכתי על משהו אחר. אמנם גם זו שאנחנו מסיימים כעת הייתה מרוכזת סביב עשור אחד (האייטיז) אבל בחירת הסרטים לא הייתה לפי שנה או טקס, אלא לפי מסלול של ארבע אושיות משמעותיות מהתקופה: השחקנית גלן… להמשך קריאה
26 ביולי 2020 מאת אור סיגולי
לאחרונה החלק הכי קשה בקונספט הזה של אימת החודש הוא שלב פסקת הפתיחה. מכיוון שאם באמת אין איזה מקרה יוצא דופן כמו בחודש שעבר (מאוד נדיר), המחשבות נודדות למצב שבו אנחנו נמצאים, וזה כמעט תמיד גורם לי לרצות ופשוט לא לכתוב. אמנם סריטה הוא מקום אסקפיסטי בהגדרה, או לפחות כזה שמסתכל על הבחוץ מפריזמה מאוד מאוד ספציפית, אבל אצלי לפחות… להמשך קריאה
25 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
סרט תיעודי של נטפליקס הוא תיאור שמעורר קונוטציות שונות אצל צופים שונים. מצד אחד, מחלקת הדוקו של ענקית הסטרימינג ידועה ביצירות זוכות פרסים, כולל האוסקרים הראשונים של החברה. לרוב, סרטים דוקומנטריים של נטפליקס יהיו ״מופקים״ מאוד, כמעט מבויימים או מתוסרטים מבחינת ההרגשה של חלק מהקהל, וללא ספק מלוטשים כמוצר. זה לא בהכרח דבר חיובי כשמדובר ביצירה תיעודית. כבר יצא לי… להמשך קריאה
24 ביולי 2020 מאת עופר ליברגל
בשבועות האחרונים יצא לכתוב כאן על הקריירה של כמה וכמה במאיות שפעלו בקולנוע האמריקאי של שנות השבעים. זו תקופה בה הוליווד לכאורה נתנה הזדמנות לבמאים צעירים ובעלי חזון אמנותי פחות שגרתי, אבל גם כמעט ולא נתנה הזדמנות לנשים לביים. ממה שיצא לי להתרשם, כל מקרה של במאית שכן זכתה לעבוד הוא די מרתק, גם בנסיבות וגם בייחוד של התוצר. כך… להמשך קריאה
23 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
הקיץ הקולנועי בוטל סופית, או לפחות נדחה עד להודעה חדשה. גם פסטיבלי הקולנוע של ישראל לא יתקיימו לפחות עד הסתיו. בשל כך, אני מרשה לעצמי להסיר מעט את החשש הקבוע מכתיבה על סרטים שאני לא בטוח איך ומתי יגיע ארצה. פשוט כי הולך וגדל הסיכוי לפספס אותם לגמרי בשנה בה הוצגו לראשונה לקהל העולמי. אז צפו לעוד פרקים של ״מחכים… להמשך קריאה
כשיצא לאקרנים בארצות הברית ״אישה עובדת״ של מיכל אביעד, נאמר עליו שהוא סרט המי-טו הראשון. כלומר סרט מהעידן והאקלים החברתי הנוכחיים שמיטיב להביא את נקודת מבטה של אישה במרחב עבודה מתעלל, מטריד, או אפילו כזה שפוגע, הכל על רקע מיני. החל מהשנה יש לו בן-דוד רחוק, ששונה ממנו למדי בהרבה מובנים אבל עונה להגדרה ובוחר זווית מרתקת בעיניי. קוראים לו… להמשך קריאה
לאחר הפסקה של מספר שבועות (יותר נכון, חודשים) אני שב לסדרה בה אני סוקר סרטים שאהבתי בתור נער. כעת אני מגיע לסרט שאחת לכמה זמן אני מופתע לגלות כי בעצם עדיין לא כתבתי עליו טקסט. זאת מפני שמדובר באחד מן הסרטים הבודדים שאני חש כי הצפייה בו שינתה עבורי את היחס לקולנוע, אולי אפילו דחפה אותי לעיסוק בתחום. סביר להניח… להמשך קריאה
ונפתח בסיפור אישי, כי זאת הדרך היחידה שאני יכול להסביר את הפוסט הזה: בקיץ 2001 נסעתי בחברת שתיים מחברותי (נעמה וסמדר, אם אתם חייבים לדעת) מטבעון כל הדרך אל מרכז חורב שעל הכרמל החיפאי, כדי לראות סרט שאף אחד לא שמע עליו חוץ ממני. או לפחות זה הרושם שקיבלתי עליו. נחשפתי אליו בכל מיני דיווחים בתוכניות הקולנועית של סי.אן.אן ופוקס… להמשך קריאה
פסטיבלי קולנוע בשנת 2020 צרכים להתמודד עם המציאות המשתנה, שלל הגבלות, וברוב המקרים גם דחיות וביטולים. פסטיבל הסרטים של איסטנבול (דומה באופיו לפסטיבלים של ירושלים וחיפה) נועד להיערך בחודש אפריל. הוא נדחה ופורק לשלבים, כאשר התכנית להקרנת סרטים פוצלה לשניים: באוקטובר צפויה להיות מוקרנת לקהל התכנית הבינלאומית ובין ה-17 ל-28 בחודש זה (יולי) התקיימה התחרות לסרטים טורקיים. בכל ערב בשעה… להמשך קריאה
המון חדשות, וקצת ספקולציות, הצטברו השבוע ובעיקר אתמול על שולחן המערכת. כלומר, אם היה לנו תקציב לשולחן. בהזדמנות זו, תודה למי שתרמו לסריטה החודש, זה היה לא צפוי בימים קשים אלה ומאוד משמח. החלק הראשון במדור השבועי יוקדש לאותן ידיעות שהצטברו לא חשוב איפה, לפני שנעבור לרשימת הסרטים החדשים האחרונה לחודש זה בפלטפורמות הצפייה הביתית. חלק מהחדשות אותן סיווגתי כהשערות… להמשך קריאה
העונה השנייה בפרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר הייתה קצת ניסיונית. אם הראשונה עסקה בניינטיז וכל פרק בה התרכז בזוכה אחד משנה אחת, בעונה הזו הלכתי על משהו אחר. אמנם גם זו שאנחנו מסיימים כעת הייתה מרוכזת סביב עשור אחד (האייטיז) אבל בחירת הסרטים לא הייתה לפי שנה או טקס, אלא לפי מסלול של ארבע אושיות משמעותיות מהתקופה: השחקנית גלן… להמשך קריאה
לאחרונה החלק הכי קשה בקונספט הזה של אימת החודש הוא שלב פסקת הפתיחה. מכיוון שאם באמת אין איזה מקרה יוצא דופן כמו בחודש שעבר (מאוד נדיר), המחשבות נודדות למצב שבו אנחנו נמצאים, וזה כמעט תמיד גורם לי לרצות ופשוט לא לכתוב. אמנם סריטה הוא מקום אסקפיסטי בהגדרה, או לפחות כזה שמסתכל על הבחוץ מפריזמה מאוד מאוד ספציפית, אבל אצלי לפחות… להמשך קריאה
סרט תיעודי של נטפליקס הוא תיאור שמעורר קונוטציות שונות אצל צופים שונים. מצד אחד, מחלקת הדוקו של ענקית הסטרימינג ידועה ביצירות זוכות פרסים, כולל האוסקרים הראשונים של החברה. לרוב, סרטים דוקומנטריים של נטפליקס יהיו ״מופקים״ מאוד, כמעט מבויימים או מתוסרטים מבחינת ההרגשה של חלק מהקהל, וללא ספק מלוטשים כמוצר. זה לא בהכרח דבר חיובי כשמדובר ביצירה תיעודית. כבר יצא לי… להמשך קריאה
בשבועות האחרונים יצא לכתוב כאן על הקריירה של כמה וכמה במאיות שפעלו בקולנוע האמריקאי של שנות השבעים. זו תקופה בה הוליווד לכאורה נתנה הזדמנות לבמאים צעירים ובעלי חזון אמנותי פחות שגרתי, אבל גם כמעט ולא נתנה הזדמנות לנשים לביים. ממה שיצא לי להתרשם, כל מקרה של במאית שכן זכתה לעבוד הוא די מרתק, גם בנסיבות וגם בייחוד של התוצר. כך… להמשך קריאה
תגובות אחרונות