במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 2

שבוע שני ברציפות שאין סרטים חדשים בבתי הקולנוע, אבל החלטתי שוב שזה לא מה שיעצור אותנו מלכתוב על מה שכן קורה. כי מהי בעצם סינפיליה אם לא התכחשות למציאות ובריחה אל עולמות אחרים? אין צורך לענות, זו אפילו לא שאלה רטורית אלא סתם שכנוע עצמי. אז כל עוד יש חשמל בשקעים ואינטרנט במהירות גלישה סבירה במסכים, נמצא על מה לדווח וכמובן על מה לכתוב. עובדה היא שאור התחיל פרויקט חדש, עופר עומד לסיים את שלו, לירון חוזרת לכתוב יותר ויותר לאט לאט, ואני מנקה את רשימת הצפייה שלי בנטפליקס. אבל כמובן שהמאמצים שלנו מתגמדים נוכח הנדיבות והנחישות של אוצרי ויוצרי קולנוע, שממשיכים בעבודתם הכי כרגיל שאפשר או מחלקים את סרטיהם לצפייה חופשית או לא יקרה מדי. החלק הראשון של המדור השבועי בגרסתו החירומית יוקדש ליוזמות שכאלה, ובסיום אעבור על מה חדש בפלטפורמות הצפייה הביתית הרגילות.

סינמטק הרצליה מנסים לעשות את הבלתי אפשרי ולהמשיך לתפקד כרגיל, לפחות מבחינת אוצרות יומיומית עבור הקהל שלהם ובכלל. הם קוראים לזה סינמטק הרצליה און ליין וככה זה עובד – עוקבים אחריהם בפייסבוק לעדכון על התוכניה של כל יום, מצטרפים אל קבוצות הווטסאפ או הטלגרם שלהם, ומקבלים לינקים לסרטים שיהיו פתוחים למספר שעות מצומצם בשיטת אולם וירטואלי (מספר מוגבל של צופים/מושבים). היום, למשל, מוקרן ״בגרות״ של מתן יאיר. בימים האחרונים אפשר היה להנות בין היתר מ״חתונה מאוחרת״, ״קצפת ודובדבנים״, ״גולדה״ וסרטים קצרים. למי שחסרה אווירת הסינפיליה, ההרצליאנים השיקו פודקאסט חדש בשם ״עדשה רחבה״. אין גבול ליצירתיות ואין עוד מה לומר מלבד כל הכבוד.
ראוי לציין שגם סינמטקים נוספים עושים גם הם כמיטב יכולתם במצב העניינים הנוכחי, למשל סינמטק ירושלים שמילא את עמוד הבית שלו בסרטים לצפייה אונליין.

גם בפסטיבל הקולנוע הגאה, שהזיז את תאריכיו כמו כל פסטיבלי האביב, דואגים לאופציות צפייה. בעמוד הפייסבוק של הפסטיבל מתפרסמות המלצות יומיות לסרטים שהוקרנו בעבר במסגרת זו או אחרת של אירוע הקולנוע הלהט״בי לאורך השנים, בין אם סרטים בני זמננו או פנינים נסתרות כמו סרט מלפני מאה שנה, "שונה מהאחרים" (Different from the Others) הגרמני האילם.
מיזם טי-פורט (T-Port), פלטפורמת צפייה שהיא גם שוק של סרטים קצרים בימים כתיקונם, מצטרף אף הוא לרוח הנתינה ופתח את שעריו לצפייה חינמית של חלק מסרטיו. בשלב ראשון אפשר יהיה לצפות, לדוגמה, בסרטים מביה״ס לקולנוע ע״ש סטיב טיש, בדגש על זוכי פרסים ומשתתפי פסטיבלים בינלאומיים. כמו בכל הפנייה שלי בפוסט זה, מומלץ להיעזר ברשתות החברתיות לעדכונים, נגיד בדף הפייסבוק של טי-פורט.

יש גם מקרים פרטניים, כלומר יוצרים ויוצרות שפשוט מסירים הגבלות צפייה מסרטיהם או מעלים אותם בעצמם לרשת. גור בנטביץ׳ קיווה לחגוג את העותק החגיגי והמשוחזר של סרטו בן ה-20 ״משהו טוטאלי״ בסינמטק ת״א, אבל לאור הסיטואציה פשוט העלה אותו במלואו ליוטיוב. העותק ערך בכורה בפסטיבל סרטים בערבה, ונוצר בתמיכת ארכיון סינמטק ירושלים (התמונה לעיל מתוך הסרט אבל לא משקפת את איכות המלאכה). חברת ההפקות בלאק שיפ העניקה קישור לגוגל דרייב ובו ממתינים חלק מסרטיהם בלחיצה על הלינק שבשם הסרט, כמו ״שבוע ויום״ העלילתי או ״בני דודים לנשק״ התיעודי (ויש עוד). יואב שמיר שיתף בפייסבוק שלו קישורים לכל סרטיו ולכל דורש, ביניהם ״מחסומים״ ו״השמצה״. את אותו הדבר בדיוק עשה אוהד מילשטיין, אז זה הזמן לראות את ״מבול״, ״שבוע 23״ או כל סרטיו הקודמים בעצם.
וממש החל מהיום גם ״יומן״ של דוד פרלוב, היצירה התיעודית המונומנטלית בתולדות הקולנוע הישראלי (ולטענת רבים גם העולמי), זמינה לראשונה לצפייה אונליין, ובמחיר הוגן לעניות דעתי. לכל מי שמרגישה או מרגישה שהמציאו את הסטורי מחדש בתקופת הקורונה, קחו שיעור או שישה מהמאסטר שצילם את עצמו, משפחתו והנעשה מחוץ לחלונו עשורים רבים לפני.

כמו בשבוע שעבר, אם השמטתי משהו זה לא בכוונה, פשוט לא נחשפתי. אפשר לנצל מבחינתי את התגובות להשלמת החסר או לינקים לסרטים שלכם ושלכן במידה וזה הזמן לשתף. ואם נעבור בשלום את הימים הקרובים יגיע אפריל ואיתו המון תוכן חדש אל ספריות ה-VOD, שצפוי אולי להיות רב מהרגיל לעונה. בינתיים, הנה כמה מאחרוני הסרטים של חודש מרץ שעונים להגדרה. כרגיל, אני לא כולל סרטים שהגיעו מהקולנוע ל-VOD אלא מתמקד בעיקר במה שלא הוקרן מסחרית בישראל, גם אם אולי תזהו חלק מהסרטים הפעם מפסטיבלים למיניהם.

סרטים חדשים ב-VOD

הגבר הנאמן (L'homme fidèle / A Faithful Man) – סרטו של לואי גארל הוקרן בארץ בפסטיבל הצרפתי ולפני כן בסרטים בערבה, אבל ככל הידוע לי הגעתו כעת אל yes היא ההזדמנות הראשונה לקהל רחב יותר לחזות בו. העלילה של הדרמה הקומית-רומנטית הזו מספרת על זוג לשעבר שחוזר ונפגש בהלוויה של הגבר בשבילו עזבה האישה, בזמן שמעריצה אובססיבית שלו גם היא בתמונה. גארל לא רק ביים ושותף לכתיבה אלא גם חולק את המסך עם זוגתו לטיסיה קסטה ועם לילי-רוז דפ.

תן לי חופש (Give Me Liberty) – סרטו של קיריל מיכנובסקי מגיע אל סלקום TV אחרי כמעט שנה של זכיות ופסטיבלים, מסאנדנס וקאן ועד ירושלים וטקס האינדיפנדנט ספיריטס. הקומדיה האמריקאית העצמאית הזו מתמקדת בצעיר רוסי-אמריקאי העובד כנהג הסעות לבעלי מוגבלויות, שמוצא עצמו יום אחד נקרע בין חובותיו המקצעויות, הצרכים של סבו אצלו הוא מתגורר, הפגנות רחוב משבשות חיים, ורצונה של חבורת קשישים המאלצת אותה להסיעם ללוויה (קישור מאולץ לסרט הקודם, פעם ראשונה).

קיץ בלי הגבלה: מהפכה על גלגלים (Crip Camp: A Disability Revolution) – אחרי הזכייה באוסקר התיעודי עם ״מפעל אמריקני״, עוד שיתוף הפעולה בין נטפליקס ובית ההפקות של הזוג ברק ומישל אובמה. הפעם אלא צמד הבמאים ג׳יימס ליברכט וניקול ניונהם, החוזרים אל 1970 ואל מחנה קיץ שהוקדש לנכים ובעלי מוגבלויות (קישור מאולץ לסרט הקודם, פעם שנייה), מתוכה צמח מאבק חברתי. נטפליקס החליטו לשבור את המסורת של יום שישי והעלו את הסרט כבר אתמול.

קורטיז (Curtiz) – נשמע כמו דוקומנטרי על הבמאי ההונגרי/הוליוודי מייקל קורטיז? אתם לא רחוקים ואתן לא רחוקות, אלא שזו בעצם דרמה היסטורית וביוגרפית, תוצרת הונגריה אבל בשפה האנגלית ברובה המכריע. העלילה שבה של מאחורי הקלעים של הפקת ״קזבלנקה״, סרטו הידוע ביותר של הבמאי, בזמן שעולם מסובך במלחמת העולם השנייה והדמות הראשית מסובכת עם בתו. גם הפעם נטפליקס שיגרה את הסרט אתמול במקום לחכות למחר (קישור מאולץ לסרט הקודם, פעם שלישית – נמכר!).