המלצות סינמטקים – אוקטובר 2019
3 באוקטובר 2019 מאת עופר ליברגלחודש אוקטובר כולל בתוכו את חג סוכות, או כפי שאנו קוראים לו "חג פסטיבל הסרטים חיפה", שיזכה ממש בקרוב לפוסט המלצות מפורט. שימו לב כי חלק מסרטי הפסטיבל לא ממתינים לחודש הבא ומשולבים כבר באוקטובר גם בלוחות הקרנה של סינמטקים אחרים. זה נכון גם לגבי סרטים מפסטיבלי ירושלים ודוקאביב עליהם איני ממליץ שוב, אלא במקרים בהם הם חלק ממסגרות הקרנה רחבות יותר בסינמטקים. למעשה, הפוסט החודשי יוקדש יותר מן הרגיל למסגרות הקרנה מיוחדות, יש הרבה כאלו הפעם.
בעקבות הצלחת הסרט "פרזיטים" בהקרנות בארץ בכלל ובסינמטקים בפרט, נערכת מחווה לסרטיו הישנים של הבמאי בונג ג'ון-הו, כולל לסרט הפריצה המופתי שלו "זיכרונות מרצח", שיוקרן לראשונה עם תרגום לעברית על המסך הגדול, וזמן קצר אחרי שנתפס הרוצח שמעשיו בשנות השמונים והתשעים היוו השראה לעלילה (תמונה מתוך הסרט בראש הפוסט). עוד יוקרנו במחווה "המארח", סרט מפלצות שהוא יותר מלודרמה משפחתית, והסרט היחיד של בונג שכבר הופץ מסחרית בארץ, "רכבת הקרח".
את המעבר מבמאי של שוחרי קולנוע מובהקים לשם שכל הקהל הישראלי מכיר, מהלך שבונג אולי מבצע בימים אלו, ביצע לפני כ-20 שנה פדרו אלמודובר עם "הכל אודות אמא". סרט זה זכה לא מכבר למחווה בפסטיבל ירושלים ואחרי שסרטו החדש, ״כאב ותהילה״, התגלה כטוב ביותר שלו מזה שנים (לפחות בעיניי), אנו זוכים לרטרוספקטיבה של השלב המוקדם בקריירה של הבמאי הספרדי. בשנות השמונים הסרטים שלו היו מאוד פרועים וחתרניים ויסודות כאלו נותרו בהם לאורך השנים. המחווה תתרכז בסרטים אשר עשו את המעבר מן השוליים למיינסטרים, בהם "חוק התשוקה" ו"נשים על סף התמוטטות עצבים", שהם מפסגת היצירה שלו; "קיקה" ו"קשור אותי, אהוב אותי", סרטים מרתקים שלא עומדים בכללי התקינות הפוליטית בימינו; ו"עקבים גבוהים" ו"פרח הסוד שלי", המדגישים יותר את הכתיבה של דמויות נשיות ואת השימוש המוצלח במלודרמה, אף כי גם בהם יש צד פרוע, כשם שבכל הסרטים הפרועים יש לא מעט עצב ועידון.
"הכל אודות אמא" נוצר בשנת 1999, שנה אשר רבים מגדירים כשנה גדולה בתולדות הקולנוע. סינמטק תל אביב הופך לסינמטק השני השנה אשר מדגיש לה מסגרת שכבר החלה. נסו לתפוס בה את סרטו האחרון של קובריק, "עיניים עצומות לרווחה", את סרט האנימציה של בראד בירד, "ענק הברזל", או את "קיקז'ירו" מן התקופה המלודרמית של טאקשי קיטאנו. יש גם עוד הזמנות לראות את "המטריקס" לצד סרט נוסף הנע על הגבול שבין מציאות לאשליה – "אקסזיטנז" של קורננברג. אפשר גם לבדוק את חוזק העצבים עם "אודישן" המצמרר של טקשי מיאיקה (כולל סצנות קשות לצפייה), או אפילו לראות שפעם קומדיה רומנטית חביבה כמו "נוטינג היל" הייתה דבר שפשוט קרה.
עוד אירוע שמתקיים החודש וקשור לאלמודובר הוא פסטיבל "קיטשקעס" בחולון. בפועל זוהי מסגרת לסרטים מוגזמים, עתירי קיטש, סגנון, קאמפ וטראש, אך כאשר התופעות הללו במיטבן נוצר קולנוע פורץ דרך, מענג חזותית וגם חכם יותר מן הקולנוע ההגון והאנין יותר. דוגמה טובה לכך הם הסרטים של ג'ון ווטרס, מלך הקיטש וקולנוען פורץ דרך בעיסוק בכל סוגי המיניות. הפסטיבל יקרין את "פוליאסטר", סרט יחסית נדיר שאיני זוכר מתי הוקרן בארץ. כמו כן יוקרן גם הסרט ההוליוודי "מה קרה לבייבי ג'יין?" שמעניין בגלל המשחק המוקצן, הארכאי והמשובח של בטי דיוויס וג'ואן קרופורד, וגם בגלל הסכסוך ביניהן. גם פרנסואה אוזון יזכה לייצוג עם "8 נשים", והפסטיבל מציע גם קאמפ תוצרת ישראל וסרטים נוספים.
שתי ארצות דרום אמריקאיות, שלא חולקת גבול משותף, זוכות החודש למחווה בסינמטקים – קולומביה וארגנטינה. בשלב זה אין לי יכולת להמליץ על הרבה סרטים ספציפיים, אבל אני די בטוח שיש שם כמה דברים משובחים. בכל זאת, שימו לב ל"הגנת הדרקון" האיטי והמחושב כמו משחק שחמט, סרט שהוקרן בשנה שעברה בפסטיבל ירושלים.
הקולנוע הסיני זוכה למחווה מקיפה בסינמטק ירושלים וחלקית (כרגע) במקומות אחרים. היא כוללת את סרט השנה שלי ל-2018, "פיל יושב מבלי לזוז" (או "פיל יושב דומם", הסינמטקים לא החליטו על שם אחיד לסרט). פנו עבורו ערב שלם, הצטיידו בסבלנות ואולי תעזור גם הבטחה שלי כי בסופו של דבר המסע משתלם. או שתראו שניים מן הסרטים הבולטים של פסטיבל ירושלים השנה – "אפר לבן" או "מסע ארוך על תוך הלילה" שני סרטי ז'אנר מסחררים. גם כאן יש עוד מספר סרטים שניתן לדגום.
בסינמטק הרצליה חוגגים 80 שנה לסרט הנהדר "הקוסם מארץ עוץ" לא רק בהקרנה של הסרט בלווי הרצאה של יהונתן צוריה (עין הדג), אלא גם במחווה לסרטים שהושפעו ממנו, תחת הכותרת "לאורך דרך הלבנים הצהובות". המחווה כוללת סרטי מסע בהם התוכן הקווירי הוא גלוי יותר, כמו "איידהו שלי" שמביא לשיא הקולנוע המוקדם של גאס ואן סנט ו"הדוויג והשארית העצבנית", כמו גם שלושה סרטים שיוקרנו בפסטיבל חיפה – "הרפתקאותיה של פריסיליה, מלכת המדבר", "נערת שעשועים" ו"ג'ודי -מעבר לקשת". האחרון עוסק בכוכבת ג'ודי גרלנד ויוקרן בטרום בכורה.
"קאראבג’ו", הביוגרפיה של האמן שיצר דרק ג'רמן, היא סרט חושני שלא דומה לאף סרט תקופתי אחר ובטח שלא לסרט ביוגרפי אחר. הסרט יוקרן בסינמטק ירושלים ב-5 לחודש.
לסיום, ביום האחרון של החודש יתקיים בסינמטק הרצליה ערב מחווה לקיאנו ריבס, עם "ג'ון וויק 3" הטרי ו"ספיד" שעדיין לא יכול להוריד את הרגל מן הדוושה. נסו למצוא את הסרטים האחרים עם קיאנו בפוסט זה.
איידהו שלי, מטריקס, יש עוד?