המלצות סינמטקים – אוגוסט 2019

פסטיבל ירושלים ננעל אתמול באופן רשמי, אך הוא לא הסתיים לחלוטין: בכל הסינמטקים ברחבי הארץ יוצגו החודש (וסביר להניח שגם בעתיד) סרטים מתוך התכנייה שלו. אז שימו לב כי כרגיל אני לא חוזר אחרי המלצות שכבר ניתנו. כלומר, זה נכון פרט למקרים של קידום עצמי חסר בושה, כמו זה: ב-21 לאוגוסט בסינמטק תל אביב ייערך "ליל הביקורת" – הקרנת הסרטים שזכו בפרס ובציונים לשבח מטעם פורום מבקרי הקולנוע בפסטיבל סרטי הסטודנטים האחרון. הייתי שותף לבחירה ואהיה שותף לדיון במהלך הערב.

שני במאים שיקבלו בקרוב פרס אוסקר על מפעל חיים זוכים למחווה בסינמטק תל אביב. בשני המקרים מדובר ביוצרים של קולנוע אישי שלא מתיישב עם מה שחושבים בדרך כלל כטיפוסי לסרטי אוסקר. על הקולנוע של לינה ורטמולר כתבתי לא מכבר, וארבעת הסרטים שיוקרנו הם המוכרים והאהובים שבין סרטיה, כולם נוצרו בתקופת הזוהר שלה במחצית הראשונה של שנות השבעים – "שבע היפהפיות" "סחף חושים","אהבה ואנרכיה" ו"פיתויו של מימי".

הבמאי השני שיזכה לכבוד הוא דייויד לינץ', האיש שהמציא מחדש את הסוריאליזם והמחווה תכלול כמעט את כל סרטיו הארוכים. מי שמחפש אותו במצב הטהור והניסיוני ביותר יכול לצפות בסרטו הראשון, "ראש מחק", או בסרטו האחרון עד כה "אינלנד אמפייר" – חוויה שיכולה להיות מאתגרת ולא מפוענחת עד תומה אבל לדעתי שם לינץ' נמצא במיטבו (תמונה בראש הפוסט). טוב, הוא במיטבו גם ב"קטיפה כחולה", "לב פראי" "כביש אבוד" ו"מלהולנד דרייב" – והאחרון הוא מנצח סדרתי במשאלי הסרט הכי טוב של  המאה ה-21 למיניהם. מי שרוצה לראות שלינץ' יכול לספר גם סיפורים יותר קונבנציונלים ולעשות זאת היטב, יוכל לצפות ב"איש הפיל" או "סיפור פשוט".

שבוע הקולנוע הצ'כי ייערך החודש תחת הכותרת "מחופש לחופש" ויציג הן סרטים שנוצרו אחרי השחרור מן המשטר הקומוניסטי והן סרטים שהופקו בשנות הששים, תקופה בה לקראת ובמהלך האביב של פראג היוצרים במדינה נהנו מחופש אמונתי. לצד סרטים חדשים כגון "זבובים בחורף", הלב של השבוע יהיו הסרטים הישנים, בהם סרט הביכורים הצנוע של יאן נמץ "יהלומי לילה", על שני נערים שקופצים מרכבת בדרך למחנה השמדה ומנסים לשרוד בסביבה בה כל זר יכול להסגיר אותם. הסרט מושפע מן הטכניקות של הגל החדש הצרפתי, בעיקר בכל הנוגע להעברת המחשבות באמצעות העריכה. יצירה מפוארת נוספת מאותה תקופה הוא הסרט הצ'כי הכי ידוע של איוון פאסר, "תאורה אינטימית" – קומדיה עגמומית ומלאת בתובנות.

״יהלומים בלילה״ בשבוע הקולנוע הצ׳כי

בסינמטק חיפה מציעים שני דאבל-פיצ'ר לשיתוף פעולה היעיל בין ספייק ג'ונז לתסריטאי המבריק צ'ארלי קאופמן, עם "להיות ג'ון מלקוביץ'" ו"אדפטיישן". זה יקרה ב-8 לחודש, וזאת אחרי שלא הספקתי להמליץ בזמן על ערב דומה שהוקדש למישל גונדרי.

המחווה לג'ון קליז שתיערך החודש בסינמטקים תכלול לא רק הקרנה של סרט ההופעה "מונטי פיתון חוגגים בהוליווד", אלא גם את הסרט הכי מוצלח בו כיכב (ואותו כתב) מחוץ למסגרת הקבוצתית – "דג ושמו וונדה".

סרט קומי מוצלח לא פחות ומעוטר אף יותר הוא "חמים וטעים" של בילי וויילדר, שמוקרן בחיפה ב-16 לחודש.

כמה מן הסרטים הגדולים של מה שקרוי הקולנוע הגרמני החדש יוקרנו החדש בסינמטק ירושלים. למשל "נישואיה של מריה בראון" של ריינר ורנר פאסבינדר, או "המיסתורין של קספר האוזר" של ורנר הרצוג.

ב-12 לחודש יוקרן בסינמטק חולון "אוכל, שתייה, גבר, אישה" סרט שמעבר לכותרת המוצלחת חשף לעולם את הסגנון הקולנועי העדין והיעיל של אנג לי.

במסגרת היפה בה סינמטק הרצליה מציג סרט ישראל קצר ואחריו סרט לבחירת היוצר, ב-14 לחודש יוצגו שני סרטים קצרים עתירי שבחים של שני יוצרים מאוד מבטיחים: "מיני דיוי" של שאולי מלמד ו"פיתהלב" של אמרי דקל קדוש. השיא הוא הסרט שהשניים בחרו: "'צ'אנקינג אקספרס" הקסום, אולי שיא הקריירה של וונג קאר ווי.

קולנוע אפריקאי קלאסי כמעט ואינו זוכה להכרה או ייצוג בסינמטקים, אבל ב-6 לחודש בסינמטק תל אביב יוצג סרט הפריצה לתודעה של הבמאי הסנגלי אוסמן סמבן, "נערה שחורה". מדובר ביצירה בת שעה המפרקת את התקווה של האפריקאים לחיים יותר טובים בצרפת, יצירה שנוצרה בשנות הששים והיא אקטואלית לא פחות בימינו.

"החפרפרת" העיבוד המסוגנן של תומאס אלפרדסון לספר המתח של ג'ון לה קארה, שנקרא במקור ״Tinker, Tailor, Soldier, Spy״ וכולל את גארי אולדמן בתצוגת שיא, יוקרן בחולון ב-5 לחודש (כלומר ממש הערב).

"גברת מיניבר" של ווילאם וויילר הוא לא רק סרט זוכה אוסקר, אלא גם יצירה מרתקת שהופקה עם כניסת ארה"ב למלחמה (ולכן גם תוקף את הנאצים בצורה חד צדדית יותר מן התכנון המקורי של האולפנים). הוא יוקרן בחולון ב-12 לחודש.

זוכה משובח אף יותר בפרס האוסקר, "הכל אודות חווה" של ג'וזף מנקייביץ' יוקרן בירושלים פעמיים במהלך החודש, כמו גם סרטו של פדרו אלמודובר "הכל אודות אמא", שלקח ממנו השראה לא רק בשם. עוד יוקרנו "ליל הבכורה" המבריק של ג'ון קאסווטס, חוליה מקשרת בין הסרטים, וגם "חשמלית ושמה תשוקה", מקור השראה נוסף לאלמודובר.

מי שנהנה בפסטיבל ירושלים מסרטו החדש של קורנליו פורומבויו, ״השורקים״, יכול לשוב ב-13 לחודש לסינמטק הירושלמי ולצפות בסרט הפריצה שלו, "12:08 מזרחית לבוקרשט".

גארי אולדמן ב״החפרפרת״