המלצות סינמטקים – יוני 2019

חודש יוני פוגש אותנו בשיא העומס של עונת הפסטיבלים. אחרי שפסטיבל דוקאביב ננעל בראשית החודש, אנחנו כבר בעצמו של פסטיבל קולנוע דרום, רגע לפני פתיחת הפסטיבל לקולנוע גאה, וכשפסטיבל סרטי הסטודנטים מצוי ממש מעבר לפינה. כל האירועים הללו זכו או יזכו לפחות לפוסט אחד בסריטה וכולם גם מביאים את חלק מן הסרטים שלהם לסינמטקים אחרים. סרטים שכאלו לא יאוזכרו בפוסט זה, גם לא מחוות שממשיכות מחודשים קודמים, אבל כן כולל המלצות על סרטים אחרים שמוצגים בסינמטקים השונים.

סינמטק ירושלים מתכונן אל פסטיבל הקולנוע הגדול שלו בסוף החודש הבא, אבל בינתיים בשבוע האחרון של יוני מציג אירוע רסטורציות בשם ״ReFilm״. כשמו, הוא מציע עותקים חדשים לסרטים קלסיים והבחירה כוללת שפע טוב ומגוון. זה מתחיל עם ״הבית ברחוב שלוש״ של משה מזרחי וכולל גם קליסקות הוליוודית כמו ״חמים וטעים״ של בילי וויילדר או ״האדם השלישי״ של קרול ריד. ישנה גם את הקומדיה הבריטית המשובחת ״דם כחול״ של רוברט האמר ובו אלק גינס מגלם שמונה דמויות לפחות. ״ביל המלח״ הוא הסרט האחרון בו באסטר קיטון נהנה מחופש אמנותי. ויש גם את הסרט שכולל סצנת סופה שמעמידה את האפקטים הממוחשבים של ימינו בצל – ״אליבי״ של אלפרד היצ'קוק שיוצג בתלת מימד (תמונה לעיל). חזיתי בו בדרך זו הדרך בה היצ'קוק משתמש בגימיק שונה מיתר הבמאים, בטח בימינו.
אל סרטים אלה צריך להוסיף את ״טודו מודו״ של הבמאי האיטלקי אליו פטרי וגם את ״המראה״ הפיוטי והמשובח של אנדרי טרקובסקי. סרט זה גם פותח מחווה לאולפני הקולנוע מוספילם, מחווה שתהיה ברובה במהלך החודש הבא. זו רשימה חלקית למדי של מה שיוצג בפסטיבל הרסטורציות. למשל, למי שרוצה עוד טעם של אירוויזיון, יוצג גם עותק משוחזר של סרטו של לאסה האלסטרום ״אבבא – הסרט״.

הבמאי הקנדי ממוצא ארמני אטום אגויאן מגיע לביים באופרה הישראלית. לכבוד האירוע סינמטק תל אביב עושים מחווה לכמה מן הבולטים שבסרטיו, בעיקר בתקופת השיא שלו בשנות התשעים. אומנם הקרנת סרטו הידוע ביותר, ״המתיקות שאחרי״, כבר חלפה לפני שהספקתי לעלות את הפוסט, אך יש עוד לא מעט דברים משובחים ומאתגרים מבחינת העיסוק העדין בצדדים האפלים, כמו ב״אקזוטיקה״ או ״כשהאמת משקרת״. מי שרוצה לדעת יותר על רצח העם הארמני יכול לעשות עם צפייה בסרט ״אררט״ (בתמונה כאן).

בסינמטק חולון יערכו החודש מסגרת מחווה לגיבורת חזקות בקולנוע הישראלי בשם "גיבורת משלנו". היא תכלול בין היתר הקרנה של ״מצור״, סרטו של גי'לברטו טופאנו על פי רעיון של גילה אלמגור, באחד מתפקידה הטובים ביותר.

טורקיה היא אחת מן המדינות הכי מרתקות בנוף הקולנוע העכשווי ושבוע הקולנוע הטורקי מתרחש החודש, אך איני יכול להמליץ על אף אחד מן הסרטים החדשים שיוצגו בו כי טרם צפיתי בהם. אבל בחלק מן הסינמטקים יציגו את ״שלושה קופים״ של נורי בילגה ג'יילן, המאסטר הגדול של הקולנוע הטורקי במאה ה-21. זהו סרטו הנגיש ביותר אך גם הוא מרגש וייחודי כמו כל סרטיו.

במסגרת תכנית של סינמטק חיפה על סאטירה ישראלית בקולנוע ובטלוויזיה יוקרנו גם סרטים לא-ישראליים בלווי שיחות עם יוצרים מקומים. בין היתר זו תהיה הזדמנות לצפות בסרט הראשון של מל ברוקס – ״המפיקים״. לא המיוזקל המלא, אלא הסרט על הפקת סרט מוזיקלי, עם זירו מוסטל הגדול מהחיים.

״10״, אחד מסרטיו הגדולים והמייצגים ביותר של עבאס קיארוסטאמי האיראני, יוצג בסינמטק תל אביב ב-4 לחודש. הסרט מציג אישה אחת ברכב בכמה שיחות שונות – לכאורה לא מתרחש הרבה, אולם הכל קורה בסרט זה.

״ז׳ זה זיוף״, הסרט האחרון שאורסון וולס השלים בחייו, הוא יצירה מרתקת ושוברת גבולות בין תיעודי למוקומנטרי לסרט מסה. וולס לוקח סרט תיעודי גנוז על אדם שזייף ביוגרפיה של זייפן אמנות ויוצא להרהור על עצם הזיוף, כולל בחייו שלו. כיום הוא יכול להיתפס לסרט משלים ל״הצד האחר של הרוח״ שצולם בתקופת העובדה על הסרט הזה והושלם רק לאחרונה, ובלי קשר הוא אחד מן הסרטים הכי גדולים של וולס בעיניי. יוקרן בסינמטק הרצליה ב-29 לחודש.

״מר קליין״ של ג'וסף לוסי הוא מותחן העוסק בשאלות של זהות על רקע רדיפת היהודים של במלחמת העולם השנייה. אבל זה הרבה יותר מסרט על השואה, סרט העוסק ביחסים בין מעמדות, או סרט אודות עולם האמנות – אף כי הוא מכיל את כל אלו בצורה גדושה ומורכבת. הסרט יוצג בירושלים ב-18 לחודש.

״מישהו לסמוך עליו״, סרט הביכורים של קנת לונרגן (״מרגרט״, ״מנצ׳סטר ליד הים״), הבמאי שמביא תסריטים מורכבים לקולנוע האמריקאי, יוצג בסינמטק ירושלים ב-11 לחודש. נסיים עם תמונה מתוכו.