הכהנים הגדולים: מבט מחודש על סרטי האחים כהן – "לקרוא ולשרוף"

לאחר הפסקה ארוכה מסרטים באורך מלא, המבט המחודש על סרטי האחים כהן חוזר, ומדלג, לפחות בינתיים, על סרט חשוב בפילמוגרפיה שלהם. העניין הוא ש״ארץ קשוחה״ כבר סוקר בבלוג זה באריכות במסגרת החזרה של אור אל כל הסרטים זוכי האוסקר. אף כי הסקירה שלו לא נגעה, מטבע הדברים, בכל הנקודות שהסרט מעלה בהקשרים שאני בוחן בסדרת הפוסטים שלי, מדובר בסקירה מקיפה ומהנה לקריאה על הסרט, כך שבינתיים אני מציע להסתפק בה. אולם, לצרכי הדירוג המשתנה צפיתי שוב בסרט, ואם אתם רוצים לראות איפה אני מממקם כרגע את הסרט בגוף היצירה שלהם, אתם מוזמנים לקפוץ לסוף. בדרך לשם תצרכו לדלג מעל אנשים לא חכמים במיוחד שסבורים שהם חלק מסרט ריגול, אנשי ביון בכירים שלא מבינים מה בדיוק קרה, וטילדה סווינטון אחת.

הרקע לסרט

מאז "האיש שלא היה שם" בשנת 2001, האחים כהן לא יצרו סרט על פי תסריט מקורי, בעוד כל הסרטים שלהם עד אותה נקודה היו מקוריים. לדעת מבקרים רבים וגם לדעתי, הדבר גם התבטא ברצף של שני סרטים פחות טובים ואחריהם הפסקה. כשהחלו לכתוב את התסריט לסרט הריגול שלהם ״לקרוא ולשרוף״, וכפי שעשו לא מעט פעמים במהלך הקריירה, הם החליטו לכתוב במקביל פרויקט נוסף – עיבוד נאמן למדי למקור לסרטו של קורמאק מקארתי "לא ארץ לזקנים" שבסופו של דבר נקרא בישראל "ארץ קשוחה" (כנראה שהמפיצים בארץ לא טרחו לבדוק כי מדובר בספר מצליח שכבר תורגם). העבודה על שני התסריטים הסתיימה בערך באותו זמן, אבל מסיבות שונות הוחלט לצלם קודם את העיבוד הספרותי, החלטה שכנראה התגלתה כנכונה.

כאשר החלה ההפקה על "לקרוא ולשרוף" בקיץ 2007, "ארץ קשוחה" כבר זכה לביקורת נלהבות בפסטיבל קאן אבל טרם הופץ מסחרית בארה"ב. בסופו של דבר, הסרט יצא לאקרנים זמן קצר אחרי שהאחים כהן עוטרו בשלושה פרסי אוסקר (כל אחד), אחרי הצלחה קופתית יפה במונחים שלהם ובמצב שהסרט החדש שלהם מעורר ציפיות. ייתכן הציפיות הללו היו קצת יותר מדי עבור הסרט שכבר צולם ונכתב כזכור אחרי כמה סרטים שהתקבלו פחות טוב.

הסיבה שהסרט הופק בקיץ 2007 (וכנראה גם הסיבה שהופק שני) היא שהאחים כהן כתבו את רוב דמויות המפתח בתסריט לשחקנים ספציפיים. דמות אחת בסרט עוצבה עבור ג'ורג' קלוני במה שיועד להיות הסרט השלישי ב"טרילוגיות האידיוטים" בכיכובו. גם פרנסיס מקדורמנד קיבלה תפקיד שנכתב עבורה – בחלק מן הראיונות לסרט היא מוחה, באופן לא בהכרח אמין, על כך שהדמות שלה כתובה בתסריט כאישה לא נחשקת, לא מה שכל אישה מצפה מבעלה לכתוב עבורה.

שחקנים אחרים עם ותק בעולם של האחים כהן קיבלו גם הם תפקידים, בנפח קטן יותר. ריצ'ארד ג'נקינס הוא הבולט שבהם, אך גם ג'יי.קי. סימונס מקבל שתי סצנות שסוג של גונבות את ההצגה. שני שחקנים נוספים קיבלו תפקיד שנכתב במיוחד עבורם אף כי טרם עבדו עם האחים כהן בעבר – בראד פיט קיבל תפקיד של עובד אידיוט עם שיער מוזר, לכאורה בעקבות פרסומות בכיכובו, וג'ון מלקוביץ' הוא שחקן שהסגנון האקסצנטרי שלו די תפור על האחים כהן. אולם, הקלף הכי חזק בקאסט עלה רק סמוך למועד ההפקה – טילדה סווינטון, שהייתה קצת פחות אגדית באמצע העשור שעבר, הצטרפה ליקום של האחים כהן. קשה היה למצוא מועד בו כל הקאסט הזה, שכלל שניים מכוכבי הקולנוע הכי גדולים בעולם, יהיו זמינים לעבוד ביחד.

מי שלא היה זמין הוא הצלם הקבוע של האחים כהן רוג'ר דיקינס, שהיה מחויב לסרטים בעלי תקציב גבוה לא פחות. התחליף שהאחים כהן מצאו היה גם הוא איכותי בצורה מעצבנת – המקסיקני עמנואל "צ'יבו" לובצקי, אז עדיין לא זוכה שלושה פרסי אוסקר רצופים, אלא רק מועמד לארבעה כאלה. חוץ מזה, צוות ההפקה הקבוע של האחים כהן התייצב למשימה. אף כי הסרט מתרחש בוושינגטון הבירה, רוב הצילומים התקיימו בניו יורק וניו ג'רזי, כי הכהנים לא רצו לעזוב את אזור המגורים שלהם.

הסרט פתח את פסטיבל ונציה ב-2008 עם ביקורות סבירות. רבים התלוננו כי מדובר בסרט קליל ובנפילה ברמה לעומת "ארץ קשוחה". בקופות הסרט הרוויח מעל ל-60 מיליון דולר בארה"ב. זה לא הרבה, אבל זה היה באותה תקופה הסרט השני הכי מכניס של האחים כהן (אחרי הסרט שבא שנה לפניו) וזה גרם להם, לראשונה בקריירה, להפוך לא רק לבמאים שמבקרים אוהבים, אלא גם לבמאים של סרטים בתקציב בינוני שמייצרים רווח לאולפנים. כמובן שהם ניצלו את זה על מנת לייצר בשנה העוקבת סרט מורכב ולא נגיש. אבל זה כבר עניין לפוסט שיגיע בתקופה אחרת.

העלילה וז'אנר

לא הרבה שנים אחרי יציאת הסרט, האחים כהן העבירו סדנה על פתיחות של סרטים באוניברסיטת תל אביב. שם שמעתי אותם אומרים כי אחד מן הכללים שהם קבעו לעצמם בתחילת הקריירה הוא לעולם לא לפתוח סרט עם כיתוב על המסך בנוסח "12:00 – משרדי הפנטגון". אבל אחרי כמה סרטים הם עשו בערך את אותו הדבר, אם כי הם בחרו במשרדי ה-CIA בווירג׳יניה הסמוכה לבירה. מן המשרדים האלו מתחילה הגרסה של האחים כהן לסרט ריגול שהוא לא ממש סרט ריגול, או אולי סרט שעוסק בריגול כמו ש"אפס ביחסי אנוש" הוא סרט מלחמה. יש בעולם הסרט מרגלים ויש גם דמויות שבוגדות במולדת, אבל אין ממש סכנה לביטחון אף מדינה או משהו שהקהל לא מבין מן הפתיחה שאינו בעל חשיבות לגורל של יותר מן הדמויות. זה לא אומר שהם לא מסתבכות או שאין קורבנות בנפש בעלילה.

באותה סצנת פתיחה, אניליסט של ארגון הביון בשם אוזבורן קוקס (ג'ון מלקוביץ') נקרא למשרד לשיחת הורדה משמעותית בדרגה שמובילה לזעם שלו, מה שהופך את הפיטורין להתפטרות. יש להדגיש כי אוזבורן הוא מנתח מידע ובשום שלב לא היה מרגל בפועל והחשיפה שלו לסודות לא הייתה בדירוג גבוה. כאשר הוא מחליט לכתוב ספר זיכרונות, אשתו מעירה, כנראה בצדק, שהוא לא יודע שום דבר מעניין. אשתו, קיטי, היא הדמות הדומיננטית בבית. זה גם מפני שהיא רופאה, גם מפני שהיא אסרטיבית וקרירה רגשית, גם מפני שהיא כנראה הדמות הכי חכמה מכל הדמויות בסרט וגם מפני שמגלמת אותה טילדה סווינטון.

עוד לפני שהוא מצליח לספר לאשתו שעזב את העבודה, אוזבורן נדרש לארח מספר חברים, בהם בני הזוג פארר – סופרת הילדים המצליחה סנדי (אליזבת' מארוול) ובעלה הקצין בשירות משרד האוצר הארי (ג'ורג' קלוני). הארי וקיטי מנהלים רומן, אבל בכך ככל הנראה הארי לא ממצה את כל הדחף המיני שלו. הרומן הזה, בשילוב עם הפסקת העבודה של בעלה שמתגלה כיותר ויותר פתטי, גורם לקיטי ליזום גירושין. אבל לפני שהיא מבצעת את המהלך, היא רוצה להגן על עצמה מן הדרישות של בעלה ולכן היא מעתיקה את תוכן המחשב שלו – כולל ספר הזיכרונות שהוא רוצה לפרסם, ספר אשר כולל הרבה בדיה לצד מעט נתונים שחושפים שהוא כן עבד קצת ב-CIA.

את הדיסק הזה בדיוק עובדת במשרד עורכי הדין מאבדת בחדר כושר. ובחדר הכושר הזה יש כמה עובדים שמנסים להפיק מכך שלל. הראשונה מבין עובדי מכון הכושר בה אנו פוגשים היא לינדה ליצקי (פרנסיס מקדורמנד) שזקוקה נואשת לכסף, שכן הביטוח הרפואי מסרב לממן את ארבעת הניתוחים הפלסטיים להם היא חושבת שהיא זקוקה, לאחר ייעוץ עם רופא שדי חוגג על הביטחון העצמי הנמוך של האישה הלא צעירה, מה שקורה בסצנה הראשונה שלה בסרט. מי שלוקח פיקוד על הניסיון להשתמש בדיסק כדרך להשיג כסף הוא קולגה צעיר ונמרץ בשם צ'אד (בראד פיט) – גבר שרוקד בהתלהבות מוזרה התואמת את אפס המודעות העצמית שיש לו ואת היותו הדמות הכי טיפשה בסרט בו חוכמה והגיון הם מצרך נדיר. מי שכן ניחן בכך ואף מגלה התנהגות שקולה ולא אנוכית הוא המנהל של מכון הכושר, טד (ריצ'ארד ג'נקינס) שמאוהב בלינדה, רק שהיא אינה מסוגלת להבחין במה שנמצא מתחת לאף שלה. במקום זאת תולה תקוות ברפואה הפלסטית ובאתר שידוכים באינטרנט – תחום שהשתנה מאז 2008.

בכל מקרה, צ'אד משוכנע שספר הזיכרונות של אוזבורן כולל הרבה מידע רגיש והוא מעוניין להחזיר לו אותו תמורת מענק, או לסחוט אותו בכוח, בשיתוף פועלה עם לינדה הלחוצה מן המצב ולחוצה לכסף. אוזבורן מבין שהוא מתעסק עם מטומטמים, אבל גם קצת שוכח שהוא בעצמו מטומטם, מסרב לשיתוף פעולה. צ'אד ולינדה פונים לשגרירות רוסיה ומציעים את המידע בתמורה לעוד מידע בעתיד. עד שהרוסים מבינים שאין בספר הזה שום דבר מעניין, גם ה-CIA שוב ייכנס לתמונה, בעוד הניסיון של צ'אד להשיג עוד מידע גורר גם עימות פיזי עם הארי, שמשוכנע כי מישהו עוקב אחריו אבל לא ממש מבין למה.

סרט הריגול הופך לקומדיה של טעויות ודרך הסיפור של לינדה הסרט הוא גם קומדיה רומנטית. היא יוצאת לדייטים בהם היא הולכת לצפות בקומדיה רומנטית פיקטיבית שנוצרה עבור הסרט (עם דרמוט מלרוני שמופיע על המסך, וקלייר דנייס שנראית רק בפוסטר) וגם מקווה למצוא אהבה משל עצמה, אם כי בפועל היא רק שוכבת עם גברים נשואים. אחד מהם הוא הארי, אשר טוען שהוא מצוי בהליכי גירושין. במקביל לרומן עם לינדה, הארי גם מהדק את הקשר עם קיטי קוקס שמתחילה להתרגש בפועל מאוזבורן. אבל כאשר הארי מגלה כי אשתו היא זו אשר רוצה לעזוב, הוא נשבר. יש בכך מימד אירוני ביחס לגוף העבודה של האחים כהן, כי ג'ורג' קלוני שוב מוצא את עצמו בלב קומדיה על גירושין, אחרי "אכזריות בלתי נסבלת", אלא שהפעם הוא סובל במיוחד מן המהלכים של עורכי דין נכלוליים מן הסוג שהוא עצמו גילם בסרט ההוא. מדובר גם בשני סרטים די דומים בתחושה שלהם – הם חושפים את החיבה של אחים כהן להשפלת הדמויות שלהם והצגת אנשים מטופשים, ואין בהם את התחכום של הסרטים הגדולים של צמד היוצרים. אולם, לא ניתן להגיד שכל זה לא מצחיק מאוד, או מנותק מן הקו הפילוסופי של הסרטים מהוללים יותר.

האם יש משמעות?

"מה למדנו מזה פאלמר?… לעזאזל, גם אני לא יודע. אני מניח שלמדנו לא לעשות את זה שוב…לעזאזל אם אני יודע מה עשינו"

זוהי גרסה מעודנת של המילים שמשמיע בסצנה האחרונה של הסרט הבכיר ב-CIA למעסיק הישיר של אוזבורן קוקס. זוהי הדמות שאמורה לעשות סדר בסרט ולדעת יותר מכולם. הוא מייצג את הסמכות הטוטאלית, את הכוח הטוטאלי (הוא מוחל בסצנה הזו לפושעים, מעלים גופות בקלות) ובאופן מילולי לדוברי אנגלית, את האינטליגנציה עצמה. הנציג הזה של כוח וידע ברמה שאמורה להיות הרבה מעבר לכל הטיפשים ודגי הרקק שראינו במהלך הסרט, מוכנע בידי חוסר ההיגיון של העולם. הוא מצוי, כמו הצופים, במצב האנושי הטיפוסי לאדם בסרטים של האחים כהן: הוא מבין כי לעולם יש חוקים ויש מה ללמוד, אך כל ניסיון להבין את המהות שיש ללמוד רק מקטין את האדם החושב ואולי מוביל אותו לאבדון. לא משנה כמה גבוה בארגון תהיה או מהי רמת הסיווג שלך, בסוף הרצון לדעת רק יותיר אותך חסר אונים.

הדו"ח אשר מחובר בסצנה הזו הוא גם מה שיש לשרוף אחרי הקריאה, כלומר הכותרת של הסרט. כל מה שראינו עוסק לכאורה בסוד מדינה גדול, במשהו שאסור הציבור או האויב ידע. אבל הדבר שבאמת אסור שידלוף הוא לא הסוד עצמו, אלא העובדה שאין בכלל סוד בסרט. האנשים בסרט לא רודפים אחרי משהו שחשוב להם אבל לא מהותי עבור הקהל (מה שאלפרד היצ'קוק כינה מקגאפין) אלא רודפים אחרי דבר שבפועל אינו חשוב עבור אף אחד. למרות שהדו"ח נותר חסוי ויש להשמיד אותו במידי, לא רק שהוא לא מכיל דבר שה-CIA יוכל ללמוד ממנו, הוא גם לא מכיל דבר אשר יכול לסכן אותו או את הממשל. הרוסים, שלא ממש רוצים להיות אויבים אבל בכל זאת רעבים למידע, כבר הבינו שלא צריך כלום כי לא היה כלום.

אבל האדם השואף לדעת הוא בסופו של דבר דמות משנית בסרט. דמויות אחרות נופלות לא בגלל השאיפה לידע, אלא בגלל שהן מניחות כי הן יודעות משהו לא נכון: צ'אד מניח שמדובר בחומר סודי ביותר, הארי מניח כי ארגוני ביון רודפים אחריו, אוזבורן מניח כי למישהו איכפת ממנו, לינדה מניחה שהיא לא נחשקת ושניתוח(ים) פלסטי(ים) ישנה את המצב. גם זה לא חדש במסר של האחים כהן: לחשוב כי אתה יודע ולהניח הנחות לגבי העולם שאתה לא מבין זה פשע חמור יותר שגורר עונש, אם כי לא בטוח שאתה תהיה זה שתיענש. טד הוא לכאורה אדם נטול חטאים ביקום של הסרט, אבל הטעויות של לינדה לה הוא נאמן מקריבות דווקא אותו. זאת בעוד לינדה, שבוגדת במדינה שלה בלי מחשבה, לכאורה זוכה מן ההפקר. אם כי למעשה גם לינדה הפסידה – אף ניתוח לא יהפוך אותה לנחשקת בעיני זרים והאדם שיכל לאהוב אותה איננו.

חוסר היכולת לדעת הוא דבר אחד, אבל מאחוריו מסתתר בסרטים של האחים כהן עוד מסר מהותי שעובר מסרט לסרט – הערכה לדברים הפשוטים וליכולת להסתפק במוכר ובקיים כדרך להיות אנשים טובים. גם את הדבר הזה בסרט מייצג טד, שהוא סוג של נביא שלא מודע לכך, הסובל מחוסר ההבנה של הסביבה. הדמויות האחרות מולכות שולל אחרי מיתוסים כוזבים: שאיפה לכסף (צ'אד), כבוד (אוזבורן), מין ללא הגבלה אך גם שמירה על הנישואין (הארי), או יופי חיצוני (לינדה) – כולם דברים שמובטחים לנו מילדות ומסומנים ככאלה שיש לשאוף אליהם. אולם, מדובר במירוץ כוזב שלא יכול לבוא לידי סיפוק, כי תמיד האנשים הללו ירצו עוד.

למשל, הארי לא מסתפק רק באישה חוקית ולפחות שתי מאהבות, הוא גם בונה בביתו סוג של מכשיר מכני מתוחכם לעינוג נשים (לי זה נראה יותר כואב ממענג, אבל אני גבר סטרייט). אלא שאף אישה לא תשתמש במכשיר ומה שהנשים בחייו זקוקות לו אינו הכושר המיני של הארי, אלא החכמה הרגשית שאין לו. לכן, בסופו של דבר כל הדמויות בסרט נענשות, אבל על דברים שונים. קיטי סובלת לא בגלל השאיפות שלה, אלא בגלל שהיא לא יודעת להיות חמה רגשית או קשובה, אפילו שזה דרוש מן המקצוע שלה. ויש את טד – חם, קשוב, לא אנוכי, מסתפק במועט. אבל האכזריות הבלתי נסבלת של העולם היא שדווקא הטובים נענשים – מתוך תמימות ונאמנות לחברה בה הוא גם חושק, טד עובר על העקרונות שלו.

כל הנושאים הללו אינם חדשים כאמור, אך גם לא מדובר בהכרח בשחזור עצמי של האחים כהן. הנושאים שמעסיקים אותם מוצאים דרך לחדור לתוך כל היצירות שלהם, גם לסרט זה שלפחות לדעתי הוא בסופו של דבר מינורי בגוף העבודה שלהם. בפוסט הבא בסדרה (שאני חושש כי יגיע לאחר עיכוב גדול נוסף) אעסוק בסרט שמבצע את הדברים הללו בצורה מורכבת ומרהיבה.

דירוג הדמויות הבולטת

10. סנדי פארר (אליזבת׳ מארוול) – אישה מצליחה שבסוף מנצחת את בעלה במשחק שלו. אבל צריך לראות יותר ממנה על מנת לקרוא לה דמות של ממש.

9. פלמר סמית – (דייויד ראשיי) – סוכן בשם סמית' שנוכח מעט בפתיחה ובסיום, סוג של נציג של הקהל שמנסה להבין מה ההיגיון מאחורי הסרט.

8. אלן (מיכאל קונטרימן) – בשלב זה אתם כנראה לא יודעים במי מדובר, חכו לחלק של הסצנות הטובות ביותר.

7. הארי פארר (ג'ורג' קלוני) – אולי הדמות הראשית בסרט. הקסם והחן של קלוני עובדים יפה ומצילים דמות שעיקרה שילוב בין תמימות, תאוות בצע ומין, וסתם טיפשות.

6. אוזבורן קוקס (ג'ון מלקוביץ') – מלא בביטחון עצמי, אפס יכולת, שם מצחיק ושחקן שמכניס אישיות לכל הברה. מלקוביץ' והאחים כהן זה שילוב שצריך לקרות יותר.

5. צ'אד (בראד פיט) – לראות איש יפה רוקד בצורה איומה זה פשוט כיף.

4. לינדה ליצקי (פרנסס מקדורמונד) – כרגיל, האחים כהן כותבים לאשתו של ג'ואל תפקיד שקצת מעליב אותה, בתחילה עם הערות על המראה שלה, ומתוך ידיעה שהיא תכניס לב גדול לתפקיד ותהיה חלק מכל החלקים המרגשים של הסרט.

3.  בכיר ב-CIA (ג'יי.קי. סימונס) – לא ברור מה הוא למד, אבל אנחנו למדנו כי שחקן גדול הוא שחקן גדול גם כאשר הוא רק יושב ליד שולחן ומגיב לעלילה הלא הגיונית.

2.  טד (ריצ'ארד ג'נקינס) – יש עדיין אנשים שקולים בעולם, שמחשבים מסלול מחדש אחרי אכזבות, שאוהבים את האנשים שקרובים להם, שלא רוצים לבגוד במוסר עבור כסף או ללכת שולל אחרי יופי. יש להם לב טוב ואולי אין להם סיכוי.

1. קיטי קוקס (טילדה סיוונטון) – קרה כקרח, חכמה מידי עבור הסרט הזה ועבור שני הגברים שמשום מה נמצאים בחיים שלה, מלווה בתסרוקת אדמונית מושלמת והופעה של שחקנית שמוציאה פנינים מכל שורת דיאלוג.

דירוג הסצנות הטובות ביותר

10. טד נתפס גונב מידע במרתף – הנפילה של האדם ההגון האחרון, בעקבות אהבה שהוא יודע שלא תתממש, מוצא את עצמו קורבן למרדף הגדול אחר כלום.

9. צ'אד ואוזבורן נפגשים – אפשר לתאר את זה כסצנת מכות ואחריה מרדף מכוניות, גרסת הפחות מכל דבר.

8. ניסיון למכור מידע לרוסים – עושה רושם שהרוסים כבר לא ממש רוצים לעסוק בכל ענייני הביון הללו, אבל אם מבקשים מהם כל כך יפה, אז למה לא בעצם.

7.  הארי ולינדה חוזרים לפארק – סגירה של כמה מעגלים מן הסרט ורגע יפה של פאניקה, כאשר הארי משוכנע כי המאהבת שלו עובדת עבור מי שמבקש להרוג אותו.

6. אוזבורן מנסה לספר לאשתו כי עזב את העבודה – אבל לך תפריע לתכנון המוקדם של קיטי בחשיפה הראשונה שלה בסרט. לקנות גבינות לאירוע זה אכן דבר יותר חשוב.

5. סחיטה בשיחת טלפון לילית – ריקוד קצר של בארד פיט לפני שהוא מדבר על הצורך באבטחה טובה יותר לשיט של ג'ון מלקוביץ'.

4. צ'אד מתחבא בארון – אחרי פריצה לא ממש יעילה, מגיע העימות בין שני גיבורי "אושן 11", בגרסה המגושמת והטיפשה שלהם, בדרך למוות אקראי.

3. טד מנסה לרמוז ללינדה – שברון לב שנובע מהזדהות עבור מי שלא מסוגל לחזר בצורה ישירה ולהתמודד עם האכזבה. וגם הזדהות עם האישה שלא מבחינה בו או חושבת עליו כאופציה.

2. סצנת הסיום – המסר של הסרט באופן שלם, ויכולת לעבור לדבר הבא.

1. הדייט של לינדה ואלן – סרט רומנטי קצר שמקדים סצנות שיבואו בהמשך, אך גם עומד בפני עצמו כפיסה קטנה של תקווה ועצבות. מפגש על ספסל, צפייה בלי הנאה בסרט, ארוחה מלא בשתיקה, סקס נטול תשוקה, וגילוי האמת על הזהות של הדייט. לב. בונוס: האופן בו אחר כך יש דייט מוצלח יותר בעל מבנה זהה עם הארי, דייט שגורם ללינדה להרגיש טוב עם עצמה, אם כי הקהל יודע כי הפרנטר אולי מדבר יותר טוב ונראה יותר טוב, אך הוא עדיין לא קנה.

דירוג משתנה (באמת!) ולא מחייב של סרטי האחים כהן:

1. האיש שלא היה שם
2. ברטון פינק
3. ביג לבובסקי
4. פארגו
5. הקפיצה הגדולה
6. ארץ קשוחה*
7. צומת מילר
8. רציחות פשוטות
9. אחי, איפה אתה?
10. בייבי אריזונה
11. לקרוא ולשרוף
12. אכזריות בלתי נסבלת
13. לחסל את הליידי

*טקסט מאת אור סיגולי