סרטים חדשים: ״בן חזר הביתה״, ״להיות אסטריד״, ״משמורת משותפת״

האם כולם מבלים וכולן מבלות את סוף השבוע האחרון לפני טקס האוסקר בניסיונות אחרונים להשלים את הסרטים המועמדים, או שזה רק אני? כי אם לשפוט על פי ההיצע השבועי, כנראה שלא רבים הסרטים שמעוניינים להתחרות באוסקר, אחרת אני לא בטוח איך התקבצו להם שלושה סרטים בלבד במדור. אנסה לרפד אותו קצת בהמלצות לצפייה ביתית, כאשר הנעשה בסינמטקים נראה רלוונטי מתמיד. ב-VOD של yes, למשל, מקדישים קטגוריה מיוחדת לאוסקר, רובה זוכי אשתקד, כך שאפשר להיזכר בקרב בין ״צורת המים״ ו״שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי״ – ה״רומא״ נגד ״ספר ירוק״ של השנה שעברה. חלק גדול ממועמדי השנה הנוכחית נמצאים גם הם בספריות הצפייה הביתית והשאר עדיין בקולנוע. סוף השבוע של הבלוג יהיה מעין שילוב, כלומר עוד קצת הכנות לאוסקרים לצד סקירות כהרגלנו בשישבת. נתחיל עם השלישייה החדשה באולמות.

״בן חזר הביתה״ (Ben Is Back) אולי נשמע כמו סרט ישראלי קצר בכיכובם של ריטה ולי בירן, אבל מדובר בדרמה אמריקאית עם ג׳וליה רוברטס ולוקאס הדג׳ס בתפקידים הראשיים. בן עושה את מה שמתואר בכותרת אבל במפתיע, מה שמוביל לתדהמה אצל אמו בערב חג המולד. שאר בני המשפחה פחות מרוגשים לראות את הצעיר ובמהרה יתברר מדוע, שכן יחד עימו שב גם עברו המסוכן והדרמה האמיתית תחל. לצד הכוכבת הוותיקה והמטאור הצעיר אפשר למצוא את קורטני בי ואנס וקתרין ניוטון, בין היתר, בעוד הבמאי-תסריטאי הוא פיטר הדג׳ס – אביו של השחקן הראשי ותסריטאי (״רווק פלוס ילד״) שהפך לבמאי (״החיים על פי דן״). אור יסקור.

״להיות אסטריד״ (Becoming Astrid) מגיעה אלינו משבדיה, כיאה לביוגרפיה על האייקון הסקנדינבי אסטריד לינדגרן – הסופרת שיצרה את בילבי בת-גרב ואת סדרת ספרי ״ילדי העולם״ שהיוו השראה לטרילוגיה של דבורית שרגל. סרטה של פרנילה פישר כריסטנסן, שביימה וגם כתבה יחד עם קים פופץ אאקסון, מתמקד בראשית קריירת הכתיבה של לינדגרן ובאירועים שאולי היוו עבורה השראה להמציא את דמותה של הילדה החזקה בתבל. העלילה מתחילה בנעוריה של הכותבת שהראתה כשרון כבר אז, השיגה עבודה בעיתון ואז הרתה לעורך שלה. כיוון שהיה נשוי ומבוגר ממנה בהרבה, החלה אסטריד במאבק לגדל את בנה עם או בלי האב, בתקופה של לפני כמאה שנים ובמדינה קפוצת הישבן שהיא שבדיה. בקאסט אפשר למצוא שמות כמו אלבה אוגוסט, מריה בונווי, טרינה דירהולם והנריק רפאלסן. תמונה מהסרט לעיל.

״משמורת משותפת״ (Joint Custody / Garde Alternée) ינחת בישראל בצרפת כמשתמע משמו, ואני מקווה שלא אפתיע אף אחד או אחת אם אספר שמדובר בקומדיה. בשילוב בין הז׳אנר וארץ המוצא אני גם מאמין שלא תהיה זו תדהמה גדולה מדי לחשוף כי הנושא המרכזי של הסרט הוא בגידות ומערכות יחסים לא קונבנציונליות. זה קורה כאשר אשה הנשואה מזה עשור וחצי מגלה שלבעלה יש מאהבת, ובמקום להתעמת איתה מציעה לה לחלוק בגבר בסידור החביב על טבחים צה״ליים – שבוע שבוע. הפילגש מסכימה והבעל מסרב, מתרצה, נהנה ואז סובל מן הסידור, שייתכן שהוא בכלל מזימה מחוכמת של הרעייה להשיבו אל זרועותיה באופן בלעדי. דידייה בורדו, ואלרי בונטון ואיזבל קארה מהווים את שלושת קודקודי המשולש הרומנטי בסרטה של הבמאית-תסריטאית אלכסנדרה לקלר (״אחותי ואני״). תמונה להלן.

ובינתיים, במסך הביתי:

האמא של המסיבות / בחזרה לקולג׳ (Life of the party) – מליסה מקארתי מועמדת לאוסקר על תפקידה ב״האם אי פעם תסלחי לי?״ אבל מי שמתגעגעים או מתגעגעות לקומדיות בכיכובו יוכלו להרגיע את הכיסופים עם סרטו של בן פלקון, בן זוגה של הכוכבת, שדילג אשתקד על בתי הקולנוע. מקארתי מגלמת אם בגיל העמידה שהעזיבה המפתיעה של בעלה מובילה אותה להחליט על שינוי ורענון בחייה, ראשית בהשגת התואר שמעולם לא סיימה, מה שמוביל אותה להירשם לקולג׳ של בתה. במערב הפרוע שהוא עולם ההפצה הביתית הסרט עולה באותו יום בשני שמות עבריים שונים! בספרייה של yes VOD תמצאו אותו תחת ״האמא של המסיבות״ ואילו בסלקום TV הוא ייקרא ״בחזרה לקולג׳״. זה קורה היום, ה-20.2.

השנאה שנתתם (The Hate U Give) – שלא תגידו שאני לא מתייחס אל לקוחות HOT, מגיע לשם היום גם הוא (בחודש הבא גם אצל יס). מדובר בעוד אחד מסרטי ״החוויה השחורה״ הבולטים של השנה שעברה שלא עבר דרך בתי הקולנוע בארץ, הפעם על פי ספר לנוער ובבימויו של ג׳ורג׳ טילמן ג׳וניור. הכוכבת הצעירה אמנדלה סטנברג (״הכל, הכל״, ״מוחות אפלים״) מגלמת את סטאר, נערה משכונה שחורה הלומדת בבית ספר מיוחס בו היא מוקפת לבנים. היא קרועה בין העולמות אבל מחליטה לבחור צד כשהיא עדה להרג חבר ילדותה בידי שוטרים (נחשו את הצבעים של המשתתפים לבד) והופכת למובילת מחאה חברתית. הקאסט המרשים כולל גם את רג׳ינה הול, אנטוני מקיי, ראסל הורנסבי, קומון, איסה ריי ועוד.

מכתוב אהובתי: פרק ראשון (Mektoub, My Love) – הוא סרטו של עבדלטיף קשיש, שם שאמור להספיק לעורר סקרנות או רתיעה. זוכרים? זוכרות? הבמאי שהיה מלך העולם אחרי ״הגרגר והדג״ ו״כחול הוא הצבע החם ביותר״, ונחשב מאז למלך התועבה בעקבות היחס לשחקניות באותו הסרט ובכלל. לראייה, הסרט מגיע ישר למסך הביתי, אחרי שהוקרן בפסטיבל ירושלים בקיץ וערך את בכורתו בוונציה. העלילה מתרחשת בקיץ של 1994 ומתמקדת בתסריטאי צעיר השב אל כפר הולדתו בדרום צרפת אחרי שנה בפריז. לצד חלומות על הגשמה מקצועית הוא עסוק בעיקר בחיפוש אהבה, מה שאומר שמתוך 3 השעות של הסרט כנראה שלא מעט דקות יוקדשו למבט על הגוף הגברי והנשי בחוף הים ובמסיבות. חפשו את הסרט או התעלמו מקיומו החל מה-21.2 בהוט וגם ביס.

הגנגסטר המקורי (.O.G) – מגיע בשבת לכל מקום שיש בו HBO שזה אומר כל הנ״ל בעצם. מדובר בסרט של הרשת האמריקאית שישודר בארץ במקביל לארה״ב, אחרי בכורה בפסטיבל טרייבקה. ג׳פרי רייט מככב כאסיר המתקרב לסיום ריצוי עונש של רבע מאה בכלא, המנסה להוריד פרופיל לקראת שחרורו הצפוי בעקבות החלטה אפשרית לקיצור עונשו, אבל גם מרגיש מחוייב לאסיר צעיר שלקח תחת חסותו ואולי זקוק לו יותר מתמיד. לצד שחקנים מוכרים נוספים כמו וויליאם פיצ'טנר ובויד הולדברוק, רוב המשתתפים האחרים בסרט הם אסירים אמיתיים. ככה זה כשמצלמים בבית כלא פעיל והבמאית, מדלין סקלר, היא דוקומנטריסטית במקור.