סרטים חדשים: ״הטורף״, ״בקשה מסתורית״, ״מבוסס על סיפור אמיתי״, ״סיביר״

את הימים הנוראים מגיעים לנסות ולהנעים ארבעה סרטים, בתקווה לא נוראיים, שהיו אמורים להיות חמישה. אבל אני לא מוצא זכר ל״אלפא״ (Alpha) בשום בית קולנוע. ייתכן שהוא נדחה לסוף השבוע הבא, מהלך לא מזהיר בהתחשב בכך שכל הסרטים אי פעם יגיעו למסכים בתאריך הזה, בו חלקנו כבר יהיו עסוקים במחשבות טורדניות על סידור הלו״ז לפסטיבל חיפה. אגב, פוסט ההמלצות כבר עוד רגע גולש מהסיר, מבטיח שנוריד אותו מהאש ונעלה אל הבלוג כמה שיותר מהר. על חלק מהסרטים שיוקרנו בכרמל כתבנו במקרה מבעוד מועד, אל תהססו להיעזר בדעות שלנו אודותם כבר עכשיו, כפי שחלקכם וחלקכן כבר עושים ועושות אם לשפוט על פי סטטיסטיקות החיפוש.

״הטורף״ (The Predator) מציג קודם כל יישור קו של הכותרת הלועזית עם העברית, אחרי 20 שנה של סרטי פרדטור שזכו משום מה לה׳ הידיעה בשפתנו. רוחו כנראה נמצאת איפשהו בין גרסת 1987 שהחלה את הכל ביער, לבין הניסיון לברוא מחדש את המותג בתחילת העשור הנוכחי (על סרטי ״הנוסע השמיני נגד הטורף״ אני לא חש צורך להרחיב). החדשות הטובות הן שעל העיבוד המחודש הופקד שיין בלאק, שביקש וקיבל סיווג R ובשנים האחרונות אחראי על ״בלשים בע״מ״, ״איירון מן 3״ ובעברו ״קיס קיס בנג בנג״ והתסריט של ״נשק קטלני״. הסרט הוא גם מעין סגירת מעגל עבור בלאק ששיחק ב״הטורף״ גרסת 1987 בתור הוקינס (זה שיש לחברה שלו…בדיחה שלא היו מעזים לכתוב היום). הוא שלף מהבוידעם את התסריטאי פרד דקר, ומי שיצטרכו לתפוס את מקומו על המסך, או להשכיח את העובדה שאין ארנולד שוורצנגר הפעם, הם בויד הולברוק, טרבנטה רודס, ג׳ייקוב טרמבלי, קיגן-מייקל קי, אוליביה מאן, סטרלינג קיי בראון, תומאס ג׳יין ועוד כמה. אני בטוח שיש גם עלילה אבל לא טרחתי לבדוק מהי. מספיקה לי הידיעה שהחייזרים הקטלניים והמשוכללים חוזרים לצוד את בני כדור הארץ, שכמובן משיבים מלחמה.

״בקשה מסתורית״ (A Simple Favor) גם הוא סרט חדש של במאי קומי בדרך כלל, פול פיג (״עצבניות אש״, ״מרגלת״), אבל התקציר והטריילר מתעקשים שמדובר בטוויסט רציני, תרתי משמע. אנה קנדריק מגלמת בלוגרית מעיירה קטנה המתיידדת, דרך הילדים שלהן, אשה אמידה וצופנת סוד (בלייק לייבלי). כל ניסיון להתקרבות אמיתית מצד הגיבורה רק מוביל לעוד מסתורין מצד חברתה החדשה, וכאשר היא נעלמת באורח פלא החקירה תוביל לעוד ועוד תעלומות על עברה. הנרי גולדינג מגלמת את בעלה של החידתית, מה שאולי מרמז שמדובר בפריקוול ל״עשיר בהפתעה״ (לא באמת, פשוט ראיתי יותר מדי סרטים לאחרונה). מליסה מקארתי לא בקאסט (בדקתי) והתסריט של ג׳סיקה שרזר (״משחקי חובה״, וכותבת-מפיקה בסדרה ״אימה אמריקאית״) מבוסס על ספר מאת דרסי בל. אז אולי בכל מדובר במותחן של ממש ולבמאי באמת יש צד רציני? נצטרך לראות כדי לדעת.

״מבוסס על סיפור אמיתי״ (D'apres Une Histoire Vraie) מגיע אל בתי הקולנוע בישראל בעיתוי די אומלל בעיניי. גם כשראיתי אותו לפני יותר משנה בבכורתו בפסטיבל קאן 2017 הוא הרגיש מיושן ולא לגמרי רלוונטי, אבל מאז עולם הקולנוע עבר ועדיין עובר טלטלה בשם Me Too. עדיין מוכנים או מוכנות לראות סרט של רומן פולנסקי? אם התשובה היא כן, מה שיחכה על המסך הוא מותחן פסיכולוגי מהסוג שהיוצר מתמחה בו, עם זוגתו עמנואל סנייה בתפקיד הראשי ועם אווה גרין בתפקיד נדיר דובר צרפתית (שפת אמה יש להזכיר). הראשונה מגלמת סופרת במשבר יצירתי והשנייה מעריצה כפייתית הפולשת אל חייה, ספק משפרת וספק ממררת אותם עוד יותר. כדי להמשיך ולהעמיס על הרובד הארס-פואטי, התסריט של פולנסקי ואוליבייה אסייאס מבוסס על ספר של סופרת בשם דלפין דה ויגאן.

״סיביר״ (Sibieria) הוא הסרט החודשי בכיכובו של קיאנו ריבס, הפעם בשילוב של רומנטיקה ומותחן פשע. נחשו לבד באיזה חלק של רוסיה מתרחשת העלילה, ובדיוק לשם מגיע גיבורנו סוחר היהלומים, בגילומו של אמן הזן. העסקה הלא כשרה שהוא עמד לבצע מתחילה להתערער בגלל זייפנות, טיפוסים שלא כדי להסתבך איתם (בראשות פאשה די. ליצ׳ניקוב) הם בדיוק אלה שהוא כן מסתבך איתם, ובעלת בית קפה מקומית (אנה יולרו) חושקת בו. הבמאי הוא מתיו רוס (״Frank & Lola״) ואת התסריט כתבו סטיבן האמל (״הפשע של הנרי״, גם הוא עם ריבס) וסקוט סמית׳, שמקפיד על סרט בכל עשר שנים – לפני עשור זה היה ״חורבות״ ולפני שניים ״תוכנית פשוטה״ של סם ריימי, תסריט עליו היה מועמד לאוסקר. סתם חשבתי ללהג קצת בטריוויה, לגמרי סיימנו פה. הישארו בסביבה בחגים, יש לנו לא מעט טקסטים שרק מחכים להתפרץ החוצה.