סרטים חדשים: ״מועדון החנונים״, ״רובוטריקים: האביר האחרון״, ״מאהב כפול״, ״חטוף״, ״הפרה ז'קלין״, ״אהבה יוונית״

חודש אוגוסט מתחיל עם שישה סרטים חדשים, שנראים במבט ראשון כמו מדגם מייצג של הקיץ הזה – רעש לבן תוצרת אמריקה, שאריות משנים עברו, קצת צרפתית וגם עברית. כדי לגוון, יש גם כל מיני אירועי וענייני קולנוע נוספים בחלק התחתון של המדור.

״מאהב כפול״ (L'amant Double) הוא סרטו הראשון מבין שניים של פרנסואה אוזון שאמור להגיע לאקרנים בישראל בחודש זה, למרות שהוא דווקא זה שנוצר מאוחר יותר. נדמה לי גם שזה הסרט שכתבתי את תיאור העלילה שלו הכי הרבה פעמים השנה, אז רק אציין שהייתי משועשע מכך שבאתרים אחרים התקציר מתחיל במילים: ״קלואי, צעירה יפה״, כשם סרטו הקודם של אוזון שגם בו גילמה מארין ואכט את הגיבורה. לצידה מככב ג׳רמי רנייה, ולמי שפספסו את מה שכתבנו על הסרט בקאן או בירושלים, אזרוק כמה מילות מפתח: מותחן פסיכולוגי, טיפול פסיכולוגי, זליגת זהויות, תאומים, אירוטיקה, אייטיז, צרפתים עירומים, חתול. שקלתי לכתוב גם אזהרות טריגר, אבל אני לא חושב שיש טריגר שהסרט אינו מפעיל, ואני אומר זאת לחלוטין לזכותו של אשף האסתטיקה הצרפתי, שמצטיין יותר מתמיד גם בסטוריטלינג בעשור הנוכחי (בעיניי כמובן, לכל אחד האוזון שלו).

״רובוטריקים: האביר האחרון״ (Transformers: The Last Knight) משיב בפעם החמישית את מייקל ביי אל כס הבימוי של סדרת האקשיונרים הבומבסטיים, בהם פיקסלים דמויי מכונות ורובוטי ענק מכים זה בזה ללא יכולת להבין מי הוא מה. מישהו יכול לזרוק מגבת לזירה ולהודיע לביי על כניעה? אין סיכוי שהוא לא חולם על באמבלבי בשלב הזה של חייו, ולא חלומות מהסוג הטוב. בכל מקרה, הפעם נחשף עברם הסודי של הרובוטריקים והשקרניקים בכדור הארץ, בעודם חולמים על הקמתו לתחייה של כוכב הבית שלהם במקום זה של בני האדם. סר אנטוני הופקינס ולורה האדוק (אמא של פיטר קוויל מ״שומרי הגלקסיה״) מצטרפים אל מארק וולברג, ג׳וש דוהמל וסטנלי טוצ׳י שכלואים בסיוט הזה מפרקים קודמים. עצם זה שיש ארבעה בני אנוש שחתומים על התסריט מטלטל את עולמי, במיוחד כשאחד מהם הוא גרינץ׳ התסריטאות עקיבא גולדסמן.

״חטוף״ (Kidnap) לא זקוק ליותר משורת תקציר אחת – האלי ברי מגלמת אם שיוצאת למירוץ נגד השעון להצלת בנה הקטן שנחטף. האם זה יהיה סרט אח ל״הקריאה״, בו גילמה ברי מוקדנית שמסייעת לנחטפת בזמן האירוע המתגלגל, או אולי יותר כמו סרטי ״חטופה״ בכיכובו של ליאם ניסן? לא אשקר, קצת בא לי לצפות כדי לגלות. הבמאי הוא לואיס פריאטו, שאחראי בין היתר לגרסה הלונדונית של ״פושר״, ועל התסריט חתום נייט לי, מפיק-שותף ב״ג׳קאס״ ו״חרא סבא״, יש לציין. תיתכן סקירה.

״הפרה ז'קלין״ (La Vache), סרט שני שדובר צרפתית לשבוע זה, נבדל עד מאוד מזה שכבר הוזכר ולא רק בגלל שהוא מתחיל באלג׳יר (ומכיל גם ערבית). בניגוד לשמו, הסרט מונע בידי גיבור בשם פתח (נהגה כמו ארגון הטרור), שמחובר נפשית לפרה האהובה שלו. פתח חולם לקחת את ז׳קלין ליריד החקלאות הפריזאי ולהשוויץ בבהמה הנאה שלו, ומשאלתו מתגשמת – אך ללא מימון מספק. הוא מחליט להפליג לצרפת ולחצות אותה רגלית עד שיגיע לבירה, ופרתו איתו. סרטו של מוחמד חמידי מפגיש אותו שוב עם פאטסה בויאמד וג׳אמל דבוז, שניים מכוכבי יצירתו הקודמת המוכרת לקהל הישראלי – ״דרכון לאלג׳יר״. גם למברט ווילסון בעסק, ועל התסריט חתומים הבמאי, השחקן הראשי, ומשתף פעולה קבוע נוסף – אלאן-מישל בלאן. כתבתי על הסרט לעכבר העיר.

״אהבה יוונית״ (Worlds Apart), זקן הסרטים במדור השבועי וכמובן הזוכה בתואר השם העברי הכי פחות קשור למקור, חיכה כמעט שנתיים כדי להביא את בשורתו אל המסכים בישראל. היוצר הוא כריסטופר פאפאקליאטיס, שעסק כבר במשבר הכלכלי ביוון דרך נראטיב מפוצל בסרטו ״What If…״, וגם מככב בתור אחת משש הדמויות הראשיות. לצידו: ג׳יי קיי סימונס, תאופיק ברהום, אנדראה אוסברט, מריה קבויאני וניקי וקאלי. הסרט מורכב משלושה סיפורי אהבה, בכל אחד מהם אחד הצדדים יווני והאחר לא, שאמורים להרכיב יחד תמונת מצב עכשווית של המדינה.

״מועדון החנונים״, הסרט הישראלי לסופש זה, לא מוזכר ראשון כנהוג. זאת משום שכפי קרה כבר במדור בתחילת חודש שעבר (ויקרה שוב בהמשך החודש הזה) מדובר בסרט ילדים. הוא נראה כמו סופרקאט של ״כמעט מפורסמת״ ו״ג׳סטה״, אבל מבוסס על סדרת טלוויזיה באותו השם שיצר וביים ירון ארזי וכתבו דפנה ממן ואסף שליטא. אותו הצוות בדיוק חוזר כאן למעין פרק ספיישל שגם עומד בפני עצמו אם הבנתי נכון, ומתנהל כהרפתקאת חופש גדול של החנונים, המוזמנים למסיבה של מלכת הכיתה אבל אז מואשמים בגניבת יהלום מביתה. הקאסט כולל את יואב רוטמן, עמית פרקש, נוה צור, שירן סנדל, שירה נאור, גאיה גור אריה, אורי בלופרב, יון תומרקין, יובל סגל, רוני הדר, מיכאל הנגבי ודורין קריו.

וגם:

שיעורים בקולנוע – המותג של ד״ר פבלו אוטין, ממשיך להתרחב. אחרי הספר, וסדרת ההרצאות, מגיע תורם של סרטונים, חיבורי-וידאו אם לעברת מונח לועזי. בסרטון הראשון, שהתפרסם באתר שורה ראשונה, מדגים פבלו בעזרת הווידאו שערך לו יובל יפת חלק מן המשמעויות של תנועות המצלמה בסרטם של אהרון קשלס ונבות פפושדו, ״מי מפחד מהזאב הרע״, כפי שנידון בפרק המוקדש להם בספר. בכל זאת, יש לוויזואליה יכולת להסביר בתוך כמה דקות של צפייה רעיונות מורכבים, כך שהוא מומלץ בין אם קראתם או קראתן ובין אם לא.

כתב העת קולנוע – המגזין השנתי של פורום מבקרי הקולנוע, עלה לאוויר במהדורת 2017 יחד עם אתר חדש. המשמעות של הפלטפורמה החדשה היא גם אפשרות להתוודע למגזין הקודם בגרסה אינטרנטית, וכמובן לקרוא את זה של השנה הנוכחית. אפשר למצוא שם בין היתר מאמר של עופר על הבמאית קלי רייכהארדט, ניסיון שלי להסביר למה ההווה של הוליווד הרבה יותר מעניין כשהוא מונפש, וגם מאמרים של פבלו שהוזכר לעיל, רון פוגל שכותב אף לסריטה מדי פעם, ועוד. יופי של חומר קריאה לסופש אם תשאלו אותי.

אנימיקס – פסטיבל האנימציה, הקומיקס והקריקטורה, ייפתח זו הפעם ה-17 בסינמטק תל אביב. זה יקרה בשבוע הבא, החל מה-8 ועד ה-12 באוגוסט, עם שלל אירועים הקשורים לשני הנושאים הנוספים של הפסטיבל שאינם אנימציה, אבל בה אתמקד היות ואנחנו בלוג קולנוע. אפשר כמובן להיעזר באתר הפסטיבל כדי להתרשם מהתוכניה המלאה. לצד סרטים קצרים המחולקים למקבצים, למשל כל קטגוריית האנימציה הקצרה באוסקרים, יש גם סרטים באורך מלא. למשל ״לואיז על החוף״ הצרפתי של ז׳אן פרנסואה לאגיוני, על אישה מבוגרת הנותרת לבדה בעיירת נופש, ״את'ל וארנסט״ הבריטי של רוג׳ר מיינווד, המקים לחיים רומן מצוייר של ריימונד בריגס אודות הוריו, הקלאסיקה ״כוכב הפרא״ של רנה לאלו ורונאלד טופור, וגם סרטים המיועדים לקהל צעיר יותר, כמו ״חיי כקישוא״ או ״המלך והציפור״.

In a Heartbeat – אם כבר הזכרנו אנימציה, הפציע באינטרנט השבוע בכל העולם אבל מתאים במיוחד למצעד הגאווה היום. מדובר ביצירה של שני סטודנטים מפלורידה, בת׳ דייויד ואסטבן בראבו, שהציניקנים יגידו עליו כי הוא מזכיר מטלה לראיון עבודה בפיקסאר, אבל אין להישאר ציני מול ארבע הדקות המקסימות האלה. או לפחות מאוד קשה, נסו ותיווכחו. אפשר גם לקרוא עוד על מאחורי הקלעים אצל הפנדה המשועממת, שעזרו להפוך את הסרטון לוויראלי בימים האחרונים (אישית, ראיתי אותו בפייסבוק של אור, ששיתף סטטוס של מישהו אחר וכן הלאה).