סרטים חדשים: ״מדינת הגמדים״, ״הקיר״, ״כוכב הקופים: המלחמה״, ״הצד האחר של התקווה״, ״המטפלת״, ״בלשי אל.איי.״, ״קפטן תחתונים״, ״לרקוד״

לא מעט סרטים חדשים מצטרפים אל ההיצע בבתי הקולנוע, וזאת אפילו בלי להחשיב את פסטיבל ירושלים שנפתח חגיגית מחר. פוסט ההמלצות וגם פוסט המידע המעודכן שלנו יכולים לעזור להיכנס לאווירה, כמו גם העובדה שאחד מהחדשים השבועיים יהיה גם חלק מתוכניית הפסטיבל. שניים נוספים הם סרטי אנימציה לילדים (בעיקר), אחד בלוקבאסטר הוליוודי, ואליהם אצרף שני סרטים ישראליים שהתחילו כבר הפצה סינמטקית ומן הראוי שאם פספסתי אותם בשבוע שעבר, אזכיר אותם כעת.

״מדינת הגמדים״, סרטו של יניב ברמן, מתמודד בימים אלה בתחרות פרסי אופיר אבל אור כתב עליו כבר בפסטיבל קולנוע דרום 2016. לא פשוט לאפיין את הסרט או לתקצר אותו, כיוון שהוא מזגזג בין ז׳אנרים ורעיונות ומכיל המון פרטי עלילה. המוקד הם ארבעה ילדים בגילים שונים (ליאור רוכמן, עידו קסטלר, מישל פרוז'נסקי ומיכאל גלנסקי), המתגוררים ביישוב של אנשי צבא ומשחקים בעצמם במלחמה בין הקוצים והשיחים. יש להם אפילו מחנה, חירבה נטושה, בו הם מחביאים מפלצת לטענתם. שני אירועים משנים את שגרתם – אזעקת אמת שמגייסת את האבות ומותירה את היישוב לנשים ולילדים, ושני חיילים (מאור שוויצר ועופר חיון) העורקים משדה הקרב ומתחבאים באותה חירבה. המיליטריסטים הקטנים מאמינים כי זהו איום על הטריטוריה שלהם, ומכריזים מלחמה משל עצמם בפולשים. חפשו את הסרט בסינמטקים, אשמח לשמוע עוד דעות לגביו (הנה שלי).

״הקיר״, סרטה של מורן איפרגן, מבקש לנצל את המומנטום החיובי בו הוא מצוי – חשיפה וזכייה בפסטיבל דוקאביב, המשך לפסטיבלים של קולנוע דרום וליבי במזרח – כדי להתמקם החודש בסינמטקים. הבמאית מתעדת במצלמתה את שגרת רחבת הנשים בכותל המערבי, בזמן שאת ערוץ השמע מאכלסות שיחות שלה עם משפחה, חברות או זרות גמורות שפגשה בדרך, שהופכות לנרטיב של הסרט – פירוק נישואיה הקצרים וערעור מושגים הקשורים לבית ולנשיות. זה הרבה יותר מיוחד ורב-עוצמה מכל תיאור, ובמקרה שלי מדובר בסרט שמוטט אותי רגשית באופן שאני לא זוכר כמותו זמן רב, כך שקשה לי להתנסח לגביו. בינתיים נסתפק בטקסט היפה של עופר מימי הפסטיבל.

״כוכב הקופים: המלחמה״ (War for the Planet of the Apes) הוא החלק השלישי בטרילוגיית הפריקוולים לסדרת הסרטים המיתולוגית. מאט ריבס, הבמאי שהופקד גם על הפרק הקודם שנקרא ״כוכב הקופים: השחר״, נבחר לסיים את העבודה שהחל רופרט וויאט בראשית העשור עם ״כוכב הקופים: המרד״. ריבס גם כתב את התסריט יחד עם שותפו מארק בומבק. אנדי סרקיס שב לגלם בטכניקת לכידת תנועה את סיזר, השימפנז הכריזמטי שמנהיג את הגזע החדש והתבוני מתמיד של קופי האדם למיניהם. איתו חוזרים גם טרי נוטרי בתפקיד רוקט, קארין קונובל כמוריס האורנג-אוטנג, ולכמה הבלחות גם טובי קאבל בתור קובה שגנב את ההצגה בפרק שעבר. מולם ניצב צבא של בני אנוש בהנהגת וודי הרלסון, חמום מוח מתמיד, והמלחמה על הגזע שישלוט לבסוף בכדור הארץ יכולה להתחיל. כתבתי על הסרט לעכבר העיר, אור לכלכליסט, וגם אצלנו תהיה סקירה.

״הצד האחר של התקווה״ (The Other Side of Hope), שיפציע במקביל לעלייתו לאקרנים בפסטיבל הקולנוע של ירושלים, הוא מעין המשך תמטי ל״חוף מבטחים״ של אקי קאוריסמקי, ובבימויו. פליט סורי בשם חאלד (שרוואן חאג׳י) מגיע אל פינלנד באניית משא, ועובר תהליך של בקשת מקלט במדינה. גבר מקומי ששמו ויקסטרום (סאקרי קוסמאנן), נפרד מחייו הקודמים כמוכר בגדים ויוצא להרפתקה חדשה בשוק המסעדנות. שתי העלילות מצטלבות ולבסוף גם משתלבות, יחד עם הרבה הומור וסיטואציות אבסורדיות כמצופה מקאוריסמקי, ובתוספת ההרגשה שבפינלנד בפרט ואולי גם באירופה בכלל, אלה שבחוץ מבקשים להיכנס ואלו שבפנים רוצים לצאת. כתבתי גם על הסרט הזה לעכבר העיר, ואור עשה זאת בפוסט ההמלצות שלנו לפסטיבל ירושלים.

״המטפלת״ (The Carer) הוקרן לראשונה בפסטיבל חיפה, אז גם כתבנו עליו (התמונה לעיל מתוכו ובאדיבות היח״צ וסרטי נחשון). בריאן קוקס מגלם שחקן בריטי אגדי הלוקה במחלה חשוכת מרפא ורק רוצה שיעזבו אותו לנפשו. קוקו קניג מגלמת שחקנית הונגריה צעירה המבקשת להצליח על במות אנגליה, ונשכרת לטפל בקשיש הנרגן המסוגר באחוזתו. בניגוד לקודמותיה, היא מצליחה להתקרב אליו בעזרת חיבתם המשותפת לשייקספיר בכלל והמלט בפרט. לצידם של השניים מופיעים כמה וכמה שמות בריטיים מוכרים, החל מאנה צ׳נסלור ואמיליה פוקס, וכלה ברוג׳ר מור המנוח, בתפקיד עצמו. למרות האנגלוסכסיות המתפרצת, את הסרט ביים הבמאי ההונגרי-ישראלי יאנוש אדלני, שסיפור חייב הוא סרט בפני עצמו. על התסריט חתומים לצידו גם טום קינינמונט וגילברט אדאייר, שהלך לעולמו לפני מספר שנים.

״בלשי אל.איי.״ (Once Upon a Time in Venice) הוא הסרט שלקח לי הכי הרבה זמן למצוא את עמוד הימד״ב שלו, בזכות השם העברי היצירתי. ברוס וויליס מגלם בלש בלוס אנג׳לס שבאמצע חקירה מתבשר כי כלבו האהוב נחטף בידי כנופיית סחר בסמים, ויעשה הכל כדי להשיבו. לצידו של וויליס מככבים גם ג׳ון גודמן, ג׳ייסון מומואה, אמילי רובינסון, פמקה ינסן, אדם גולדברג ועוד. הכותבים הם מארק ורוב קאלן, שכתבו בין היתר את ״Cop Out״, קומדיית הבילוש הקודמת בה כיכב וויליס, ומארק גם חתום על הבימוי בפעם הראשונה בקריירה.

״לרקוד״ (Leap!), פותח את החלק במדור שמוקדש לסרטי ילדים. מדובר בהפקת אנימציה קנדית-צרפתית, מספרת על ילדה אדומת-שיער שבורחת מבית היתומים יחד עם חברה הטוב, ומתחזה לתלמידה בבית הספר למחול אשר בפריז כדי להגשים את חלומה להפוך לבלרינה. אריק סאמר ואריק ווארין חתומים במשותף על הבימוי, ואת קולותיהם של אל פאנינג ודיין דיהאן בתפקידים הראשים לא תוכלו לשמוע בישראל. זאת משום שהסרט יוצג רק בדיבוב לעברית, שם מגלמת את הדמות הראשית רונה לי שמעון, או לרוסית (כמו גם ״בלשי אל.איי.״ אגב).

״קפטן תחתונים״ (Captain Underpants: The First Epic Movie), סרט האנימציה מאת אולפני דרימוורקס ובהשראת יצירתו של דאב פילקי באותו השם, נשמע מופרע למדי: שני תלמידים חובבי מתיחות מהפנטים את המנהל המרושע שלהם וגורמים לו לחשוב שהוא גיבור-על מביך למדי העונה לשם קפטן תחתונים. על העיבוד של ההזיה הזו חתומים ניקולס סטולר (סרטי ״שכנים״) ודייויד סורן (״טורבו״), שגם ביים. בגרסה המקורית מדבבים את הילדים קווין הארט ותומאס מידלדיץ׳, את המנהל/התחתונים אד הלמס, ובנוסף תורמים קולות גם ג׳ורדן פיל, קריסטן שאל, לזלי ניקול וניק קרול בתור הנבל – פרופסור פופיפנטס (בעברית שמו ״פומפה פ' פיפיקקי״, אגב). בגרסה העברית מדבבים דדי זהר, עידו מוסרי, יולי סקר, צביקה פורמן ולירון לב בין היתר. יש גם אסלה-רובוט-ענק, הוכחה להלן: