סרטים חדשים: ״להציל את נטע״, ״בייבי דרייבר״, ״להתראות גרמניה״, ״טרף קל״, ״גנוב על העולם״

חמישה סרטים חדשים הגיעו כדי לסגור את אחד מחודשי יוני החלשים ביותר שזכורים לי כפוקד קבוע את בתי הקולנוע בתקופה הזו. או שאולי זה כל הקיץ, כפי שהעיד גם אור בסיכום המחצית שלו. אבל השבוע, חידוש: יש מה לראות! ואם לא בקולנוע, אז בנטפליקס – ״אוקג׳ה״ (Okja) סרט השנה שלי בפער גדול מכל היתר, מגיע לשירותי הצפייה המקוונת של נטפליקס גם בישראל. כיוון שהוא לא מתוכנן להיות מופץ בבתי הקולנוע, למרות שאין מתאים ממנו למסך הגדול, אולי נרשה לעצמנו לכתוב עליו בתאריך ההגעה לשרתים של נטפליקס במהלך סוף השבוע. חוץ מזה שיש למה לצפות, עם פסטיבל ירושלים שתוכנייתו כמעט ונחשפה במלואה, מהלך שיושלם גם הוא בסוף השבוע. אבל כאמור, לא צריך להתאפק עד אז.

״להציל את נטע״, סרטו הרביעי של ניר ברגמן (״כנפיים שבורות״, ״הדקדוק הפנימי״, ״יונה״), מגיע אל בתי הקולנוע שנה אחרי שהציג בפסטיבל ירושלים הקודם, ממנו יצא עם פרס חביב הקהל ושם גם כתבתי עליו בקצרה. הסרט מבוסס באופן חופשי על ספרו של ערן בר-גיל, ״ברזל״, וברגמן אף שיתף פעולה עם הסופר בכתיבת התסריט. סיפורן של ארבע נשים וגבר אחד, פרוש על פני שנה ומחולק לעונות, עם לייט-מוטיב של עזרה והצלה: קצינה עם פקידה חסרת משמעת וילדה שמציקה לה בטלפון, צ׳לנית שמנסה להיכנס להריון יחד עם זוגתה, אם שיוצאת לפיקניק גורלי עם בעלה וילדיה, ואשת קריירה שחוזרת מחו״ל אל ביתה בעקבות מות אמה וצריכה לטפל באחותה הלוקה בשכלה. ביניהן מגיח מדי פעם נטע, ההוא מהכותרת, שעל סיפורו שלו אנו לומדים בחתיכות וחזותו הפיזית משתנה תדיר. בני אבני המגלם אותו היה מועמד לפרס אופיר על תפקידו, ולצידו מככבות רותם אבוהב, נעמה ארלקי, עירית קפלן, נטע ריסקין, נוריה לוזינסקי, בת אל משיאן ועוד. נדמה לי שמגיעה לו סקירה נוספת.

״בייבי דרייבר״ (Baby Driver) הוא מסוג הסרטים שאני רק רוצה להוריד ציפיות לגביהם, אבל בהתחשב במצב בבתי הקולנוע אין ברירה אלא לעשות בדיוק את ההיפך ולהכריז שלא בטוח שתמצאו סרט מהנה ממנו על המסכים כרגע. אדגר רייט, יקיר הבלוג והבמאי של ״סקוט פילגרים״ וטרילוגיית ״דם וגלידה״, מתאושש מהפיטורים מ״אנט-מן״ עם סרט שודים קומי, רומנטי ומאוד מוזיקלי, שהיה הסרט שהכי ציפיתי לו הקיץ ולפחות אותי לא אכזב כלל. על כך בסקירה המתוכננת, אבל לטובת הפוסט, מותר לספר את מה שכבר ידוע: בייבי (אנזל אלגורט) הוא נהג שודים שמופעל על מוזיקה, והוא הטוב בתחומו. כשהוא פוגש את דברה (לילי ג׳יימס) הוא כבר לא רוצה לנהוג יותר עם פושעים אלא רק איתה, אבל לכו תשכנעו את הבוס שלו (קווין ספייסי) או את שלושת הפסיכים שהוא אמור להסיע לג׳וב גדול במיוחד (ג׳יימי פוקס, ג׳ון האם ואיזה גונזלס).

״להתראות גרמניה״ (Bye Bye Germany), נקרא בגרמנית משהו כמו ״היו זמנים בגרמניה״, אבל די ברור מדוע הכותרות העברית והאנגלית בחרו להיפרד דווקא – הסרט מתרחש בשנת 1946, במחנות העקורים שבשטחים הגרמנים הכבושים על ידי האמריקאים. שם ממתינים יהודים ששרדו את השואה כדי להישלח לאמריקה או פלשתינה, ואחד מהם מחליט שזה הזמן הטוב ביותר לנצל את רגשות האשם המקומיים כדי למכור להם…מצעים. מדובר בקומדיה, או לפחות דרמה קומית, מאת הבמאי סם גרברסקי (״אירינה פאלם״, סרט נוסף שלא מפחד לצחוק על הטאבו), שגם כתב יחד עם מישל ברגמן, שעל ספרו מבוסס הסרט. בכיכובם של מוריץ בלייבטראו (״ראן לולה ראן״), אנטיה טראו (״איש הפלדה״) ומארק איווניר.

״טרף קל״ (The Hunter's Prayer) מציג ישראלית שמצליחה בהוליווד – אודיה רש. היא מככבת לצד סם וורתינגטון המגלם רוצח שנשכר להרוג אותה, אבל ברגע האמת לא רק חס על חייה אלא הופך את היוצרות ועוזר לה למצוא מי אחראי לרצח משפחתה. כמובן שזה מעורר את זעמם של המעסיקים שלו, ומאלץ את השניים לברוח ברחבי אירופה. את מותחן הפעולה הזה ביים ג׳ונתן מוסטו (״שליחות קטלנית 3״, ״המחליפים״) וכתבו ג׳ון ברנקטו ומייקל פריס (שחתומים גם על סרטיו הקודמים), על פי ספרו של קווין וויגנל.

״גנוב על העולם״ (Despicable Me 3), סדרת הסרטים שממשיכה לאתגר את מפיצי הסרטים בישראל מבחינת שמות עבריים, מגיעה לפרק השלישי בעלילות נבל-העל גרו (לא כולל פרק ספיישל של ״המיניונים״, עוזריו הצהבהבים חובבי הבננות והג׳יבריש). הפעם גרו, עדיין בקולו של סטיב קארל עושה חיקוי רע של בוראט, נפלט מליגת הנבלים אבל מתעודד משובו לחייו של אחיו המצליח, דרו (שוב קארל, מעניין באיזה מבטא הפעם). אם תהיתם מי הגאונים שרקחו את הבסיס העלילתי השייקספירי הזה, התשובה היא קן דאוריו וסינקו פול (שאחראים גם על הפרקים הקודמים). שלושה התיישבו על כס הבימוי – פייר קופין ואריק גווילון שמשלימים טרילוגיה, מחוזקים בקייל באלדה מ״המיניונים״. בגזרת המדבבים המפורסמים אפשר למנות, מלבד קריסטן וויג שחוזרת לתפקיד לוסי מהסרט הקודם, גם את סטיב קוגן, טריי פארקר (מה?!) וג׳ולי אנדרוס בתור אמא של גרו ודרו.

וגם:

סרטי נחשון – חברת ההפצה שייסדו נצחונה ואפרים גלעד, חוגגת 40 שנות פעילות. לציון המאורע, יוקרנו בסינמטק מגוון מסרטי נחשון מכל הזמנים, תחת הכותרת הקבועה של ״קולנוע איכות״, מונח שאת הבעייתיות הטבועה בו מדגימה יפה הרשימה שנבחרה. מצד אחד, יצירות מאתגרות ומפוארות כמו ״קסם הנעורים״, ״לשבור את הגלים״, ״יול״, ״כרס של ארכיטקט״ או ״קיסר חייב למות״. מאידך, התחנחנויות ריקניות ועשויות רע דוגמת ״מחוברים לחיים״, ״מה שעובד״ או הלהיט התורן ״זרים מושלמים״. אפשר למצוא את הרשימה המלאה באתר סינמטק תל אביב, שיקרין את הסרטים לאורך חודש יולי, וביניהם גם שתי טרום-בכורות: ״המטפלת״ של יאנוש אדלני, ו״פראנץ״ של פרנסואה אוזון. אם תלחצו על הלינקים תיווכחו שעל שניהם כתבנו בשלהי 2016, כך שהעובדה שהם מופצים רק כעת מזכירה עוד טקטיקה של הנחשונים שלא לגמרי הבנתי, אבל הם פה כבר ארבעה עשורים ואני בקושי אחד וחמישית. מה גם שלראות את הסרטים שהוזכרו לעיל שנית בבית הקולנוע, מזכיר ששווה לסבול איזו קומדיה צרפתית דלוחה פה ושם בשביל סרט שבאמת מצדיק את התואר ״איכותי״, וכל אחד כזה שהופץ בישראל ולא רק בפסטיבלים ראוי לציון ולהערכה.

יס פלאנט – רשת בתי הקולנוע עם כמה מהאולמות היותר טובים בישראל מבחינת איכות צפייה (הפעם בלי מרכאות), פותחת את בית הקולנוע השישי שלה, בזכרון יעקב. במתחם החדש והחדיש יפעלו 12 אולמות, שניים מהם VIP על כל המשתמע מכך (כורסאות מתכווננות ובר אוכל ושתייה חופשי), החל מסוף השבוע הקרוב. ברכות לתושבי ותושבות האיזור.

לילה לבן – האירוע שבו תל אביב מתמלאת בתלונות של תושביה על הצפתה של העיר בבליינים ובלייניות, לא ממש מוצף השנה באירועי קולנוע. מצאתי רק שניים ליתר דיוק, אשמח לשמוע על עוד. בסינמטק, יוקרן בשעה 20:00 על קיר המבנה עצמו קולאז' של סרטים שתושבים שלחו בנושא ״העיר הלבנה״, וב-21:30 יוקרן הסרט ״בציר ראשון״ בליווי טעימות יין (במקביל יש דוכן של ״המלביה״ ואז הופעה של ״מלבי טרופיקל״, תכלס יותר שווה). יותר מאוחר, בין 20:00 ל-2:00 בלילה יוקרנו על גג העירייה סרטים ישראליים: ״הלהקה האחרונה בלבנון״, ״ישמח חתני״ ו״מבצע סבתא״. זה חינם אבל צריך להירשם מראש, וללהיט של אמיל בן שמעון ושלומית נחמה כבר אין כרטיסים.

מיני מובי – פסטיבל לסרטים קצרצרים ביוזמת סינמטק הרצליה, מזמין חובבי וחובבות קולנוע לשווד סרטים אהובים, ברוח ״קדימה, תריץ אחורה״ של מישל גונדרי. לשווד, או שיווד, למי שפספסו כשזה היה פופולרי, פירושו ליצור גרסה ביתית ונטולת תקציב ליצירות אהובות. אירוע ההשקה וההזנקה יתקיים ב-7.7 ועד סוף אותו חודש יש להגיש את הסרטונים, שיחגגו ויזכו בפרסים בתחילת אוגוסט. נשמע לי כמו פתרון יותר טוב מקייטנת קולנוע להעברת חלק נכבד מהחופש הגדול עבור תלמידי ותלמידות תיכון. כללים והרשמה באתר הסינמטק.

״פרנץ״ של פרנסואה אוזון מ-2016 – יגיע לסינמטקים יחד עם סרטו החדש יותר הבמאי, ״מאהב כפול״ מ-2017 שיוקרן בפסטיבל ירושלים