סרטים חדשים: ״המפגש״, ״איש הצללים״, ״תוצרת צרפת״

ביום שאחרי הבחירות לנשיאות בארה״ב, מחכים לכם ולכן בבתי הקולנוע בישראל שלושה סרטי הפחדה – אחד מפני פלישת חייזרים שלא ברור מה רצונם, שני מתופעת ההאקרים שעלולים לשלוט בחיינו התלויים בטכנולוגיה, ושלישי מתאי טרור מוסלמים הגדלים בתוך מדינות מערביות. רק תבחרו. בפינת הפלוס, אירועים קולנועיים החל מהסופש הקרוב ועד סוף החודש.

״המפגש״ (Arrival), הסרט המדובר מבין השלושה, נוחת בבתי הקולנוע זמן קצר לאחר שהכה גלים בוונציה, שם כתב עליו עופר. סרטו של דני וילנב (״אסירים״, ״סיקאריו״) מבוסס על סיפור קצר של טד צ׳יאנג, ועובד לתסריט בידי אריק היסרר (שכתב את הרימייקים של ״סיוט ברחוב אלם״ ו״הדבר״ בשנים האחרונות). איימי אדמס מככבת כלינגוויסטית המגוייסת בידי הממשל כדי לנסות ולתקשר עם חוצנים שנחתו במפתיע על הכוכב שלנו, בעיקר במטרה לבדוק את סיבת בואם. לצידה בקאסט: ג׳רמי רנר, פורסט וויטאקר ומייקל סטולברג בין היתר. כאמור, טקסט אחד כבר יש לנו כאן בסריטה אודות הסרט שזכה לשבחים ומשתייך לתת-ז׳אנר נדיר למדי (סרטי פלישת חייזרים רציניים וחכמים, לפחות לכאורה). אבל מגיע לו גם סקירה משלו לכבוד ההגעה ארצה, ואת זאת תעשה לירון. כתבתי עליו בעצמי בעכבר העיר, ואור עשה זאת בכלכליסט. למקרה שתזדקקו לארבע דעות.

״איש הצללים״ (I.T.), בניגוד למשתמע משמו העברי ולמרות פירס ברוסנן בתפקיד הראשי, אינו מותחן ריגול. אם הבנתי נכון את התקציר והטריילר, זהו משל על האופן בו טכנולוגיה יכולה להרוס את חיינו וכמה האקרים זה מפחיד. ברוסנן מגלם בעלים של חברה בתעשייה האווירית, שלוקח תחת חסותו עובד חדשה בחברה (ג׳יימס פרנצ׳וויל), שעובר את הגבול כשהוא מתעניין בבתו המתבגרת של הבוס (סטפני סקוט). מיד לאחר מכן מתחיל גיבורנו לסבול מהטרלות שונות ומסוכנות, החל מהשתלטות על הבית החכם שלו, או על מכוניתו בזמן נהיגה, וכלה בחדירה מסוכנת אל תוככי העסק שלו ואל החיים הפרטיים שלו ושל משפחתו. דן קיי (״נעלמים״) כתב במשותף עם וויליאם ווישר הוותיק (״שליחות קטלנית״, ״השופט דראד״), ומי שביים הוא ג׳ון מור (״מת לחיות 5״, ״מקס פיין״). אוף, כמעט רציתי לראות את זה עד שגיליתי מי הבמאי.

״תוצרת צרפת״ (Made in France) היה עלול להיחשד באופורטוניזם עקב עיסוקו בתאי טרור שהצמיחה צרפת מבית, אך למעשה צולם הרבה לפני הפיגוע המחריד בבטקלאן לפני שנה ואף דחה את יציאתו המתוכננת לאקרנים בעקבות האירוע. מעשה בעיתונאי בשם סאם (מאליק זידי, הזכור מ״טיפות על אבנים לוהטות״) המסתנן אל קבוצה מוסלמית ג׳יהדיסטית הממוקמת בלב פריז, במטרה לחקור את תופעת הרדיקליות בקרב צעירים וגם למנוע אסון שהוא מאמין כי יגיע בעתיד. סרטו של ניקולא בוכרייף (אני מקווה שכך מבטאים וכותבים את שמו), שגם כתב במשותף עם אריק בנאר (שסרטו ״נפלאות החושים״ עדיין מציג בבתי הקולנוע).

עוד אירועי קולנוע בקרוב וברחוק:

בלוז לחופש הגדול – סרטו של רנן שור על פי תסריט של דורון נשר, חוגג 30 שנים מאז נוצר, עם שחזור דיגיטלי וסיבוב נוסף בבתי הקולנוע. יש לקוות שאין צורך להציג את סרט הקאלט, העוקב אחר חבורת נערים בתחילת שנות ה-70, בין סיום התיכון לגיוס לצה״ל, והעניק לתרבות הפופולרית בין היתר את כתובת הגרפיטי ״ארל׳ה צודק״. היוזמה להקרין מחדש בבתי הקולנוע סרטים קלאסיים בעותקים חדשים, שנהוגה בין היתר בארצות הברית באופן שלא מוגבל רק לסינמטקים, מקסימה במיוחד בעיניי. במיוחד כשמדובר בסרטים שנחשבים לרלוונטיים תמיד. כן ירבו.

פעמיים כי טוביאס – סדרת המפגשים בעלת השם המושלם של בנימין טוביאס (ידיעות אחרונות) בסינמטק הרצליה, ממש הפציצה החודש, כלומר מחר (יום חמישי ה-10 בנובמבר). בשעה 20:00 יוקרן ״מיומנו של צלם חתונות״, סרטו החדש והקצר של נדב לפיד ואחד משיאי השנה בקולנוע הישראלי בעיניי, ואחריו יוקרן ״הכלה לבשה שחורים״ של פרסואה טריפו (דאבל פיצ׳ר לכאורה מתבקש, אבל בעיקר מגניב בעיניי). בין הסרטים ישוחח המבקר והבמאי זה עם זה ועם הקהל, בין היתר על קולנוע צרפתי ומוסד הנישואין, יש להניח. שניים בכרטיס אחד – באתר הסינמטק.

ימי הקולנוע הרוסי – מעין פסטיבלון בתיאטרון גשר היפואי שיתקיים בין ה-24 וה-26 בנובמבר, מביא ארצה חמישה סרטים בולטים מרוסיה, חלקם יחד עם היוצרים ו/או השחקנים. הבולט מבין סרטי התוכנית הוא ״התלמיד״ של קיריל סרברניקוב, או ״הסטודנט״ כפי שקראו לו בפסטיבל חיפה (שם שפחות מתאים לו ומפספס את כפל המשמעות), עליו כתב עופר לפני כחודש. סרט הפתיחה יהיה ״ילד טוב״ של אוקסנה קארס, גם הוא מתרחש בין כתלי בית ספר תיכון אבל מזווית קומית, וכמו כן יוקרנו ״סנט פטרבורג. רק מאהבה״, שבעה סיפורי אהבה אורבניים מאת שבע במאיות, ״דו קרב״ של אלכסיי מיזגירב המתרחש במאה ה-19, וגם ״קליניקה שיכורה״, קומדיה על רופא הממציא שיטה ייחודית לגמילה מאלכוהול עבור לקוחותיו האמידים (יוקרן ללא כתוביות בעברית). ראוי לציין שמחירי הכרטיסים דומים יותר לתיאטרון מאשר לקולנוע, וכל הפרטים כולם ישנם באתר גשר.

לסבית קטלנית – פסטיבל הקולנוע התשיעי של סרטי נשים על נשים, בניהולה האמנותי של ליאור אלפנט (המבקרות) ובניצוחן של דנה זיו וענת ניר, יתקיים אף הוא ביום שבת ה-26 בנובמבר, בסינמטק ת״א. אני מקווה ומאמין שאספיק עוד לכתוב על התוכניה השנה גם אחרי צפייה, אבל שווה קודם כל לעדכן שהשנה היא מורכבת מרצועת קצרים, סרטה התיעודי של ליאת דאודי ״שומרת נגיעה״ על בחורה חילונית החיה עם בת זוג ושומרת על קשר עם משפחתה החרדית, והופעה של להקת BETTY הניו-יורקית לחיזוק. מקבץ הקצרים מכיל סרט חדש של דנה גרייס ווינדזור, האנימטורית המבריקה שלנצח אזכור את שמה בזכות ״ג'רוזין״ שהימם אותי לגמרי בפסטיבל ירושלים לפני שלוש שנים. הוא נקרא ״ויקאריוס״ (Vicarious) ואני מעריך שיהיה סיבה בפני עצמה להגיע למקבץ, שיכלול גם את ״תאכלי משהו״ של תמר גלזרמן שגיבורתו נותרת במסעדת המזון המהיר בו נפרדה ממנה חברתה, את ״נרקיס״ של תום-לי זיגלמן המתרחש בדנמרק, את סרט התיכון ״שתיים״ של רותם פליטמן, ואת ״שלא ייגמר לי הלילה״ של זיו ממון עליו כתב עופר כשזכה בפרס בפסטיבל סרטי הסטודנטים. כרטיסים ופרטים נוספים באתר הפסטיבל, והנה הפוסטר היפה לשנה זו, שעיצב רועי צור: