סרטים חדשים: ״כולם רוצים את זה!!״, ״אליס מבעד למראה״, ״פלורנס פוסטר ג'נקינס״, ״זכרון קטלני״ והזוכים בדוקאביב

אנחנו בעונה בשנה שבה בכל סוף שבוע צריך להכריז לא רק על הסרטים החדשים המצטרפים אל לוח ההקרנות, אלא גם על פתיחה או נעילה של פסטיבל קולנוע. אז הסופש הנוכחי הוא ההזדמנות האחרונה לראות עוד סרטים מדוקאביב, שכבר הכריז אתמול על זוכיו. ״מוות בבאר שבע״ של טלי שמש ואסף סודרי, על אירוע הלינץ׳ הידוע לשמצה, הוכתר כסרט הטוב ביותר בתחרות הישראלית והתכבד בפרסים נוספים: פרס המוזיקה המקורית, ופרס הבימוי מטעם ארגון המבקרים הבינלאומי ״פדאורה״. סרטים ישראליים נוספים שיצאו עם יותר מפרס אחד הם ״אמא, ילדה״ של יעל קיפר ורונן זרצקי עם צל״ש ופרס הצילום, וגם ״הפטריארך״ של דנאי אילון עם פרס התחקיר וצל״ש פדאורה. בפרס העריכה זכה ״עיר בעין הסערה״, ו״החולמים מבבילון״ הוכרז כסרט הביכורים הטוב ביותר. בקטגוריית סרטי הסטודנטים זכו ״בית האילמת״ של תמר קיי מסם שפיגל (מקום ראשון), ״סאשקה״ של יאנה לרנר ממכללת ספיר (מקום שני), ו״שובר שמירה״ של אלעד דוידוביץ' שיקוביץ' ממכללת תל חי (מקום שלישי).

בתחרות הבינלאומית זכה ״קרא לי מריאנה״ של קרולינה ביאלבסקה הפולנייה (בחושיו החדים, אור ראיין אותה לכלכליסט מבעוד מועד), שקיבל גם ציון לשבח מצוות השיפוט של פדאורה. אחרי כל הצל״שים פדאורה גם נתנו פרס, ל״תחת השמש: שנה בצפון קוריאה״, בעוד הצל״ש האחרון של חבר השיפוט הבינלאומי הלך אל ״דון ז'ואן״ של יז׳י סלאדקובסקי. בתחרות ״עומק שדה״, שהיה לי הכבוד לשפוט בה השנה לצד חבריי מפורום מבקרי הקולנוע אוהד לנדסמן ונטע אלכסנדר, בחרנו להצטרף לחגיגת הצל״שים עם ״קייט מגלמת את כריסטין״ של רוברט גרין, ואת הפרס לסרט המנצח הענקנו ל״ארצם של הנאורים״ של פיטר-ז׳אן דה פיו, על שניהם אפשר לקרוא בדיווח הקודם של עופר. בדיווח הבא שלו ירחיב עופר על כמה מהזוכים. ברכות רבות, ונעבור לסרטי הסופש, שלמרות מיעוטם המספרי כנראה לא יספקו לנו המון עבודה כך שנוכל להמשיך להתרכז בפסטיבלים.

״כולם רוצים את זה!!״ (Everybody Wants Some!!), עם שני סימני קריאה בכותרת גם במקור, הוא סרטו החדש של ריצ׳רד לינקלייטר. הובטח שהוא יהיה ״המשכון רוחני״ לסרט הפריצה של הבמאי, ״טריפ נעורים״ (Dazed and Confused), אבל בעיניי הוא ממשיך את הקו הקולנועי של ״התבגרות״. אולי ארחיב על כך בסקירה, אבל בינתיים אספר שהסרט מתרחש בשנות ה-80, בימים שלפני תחילת הקולג׳, ומתמקד בבחור החדש במגורי קבוצת הבייסבול (בלייק ג׳אנר), ובהכנות לפתיחת שנת הלימודים ועונת האימונים. ההכנות כוללות: מסיבות, ריקודים, אלכוהול, סמים, וזיונים. עוד בקאסט: מלא גברים שנראים בשנות ה-30 או ה-40 לחייהם ומגלמים תלמידים בקולג׳, ואחת זואי דויטש (״האקדמיה לערפדים״) בתפקיד בחורה שגם מדברת ואולי אפילו יש לה אישיות (נדמה לי שהיא היחידה בסרט, אבל אולי אני מחמיר).

״פלורנס פוסטר ג'נקינס״ (Florence Foster Jenkins) משיב לקולנוע את הסיפור שסופר בסרט ״מרגריט״, הפעם עם קאסט נוצץ יותר. זהו סיפורה של אישה אמידה בעלת שאיפה להיות זמרת אופרה מפורסמת, שאיש מסובביה לא מעז להגיד לה עד כמה איום ונורא היא שרה, או יותר נכון מזייפת. הפעם את התפקיד הראשי מאיישת מריל סטריפ הבלתי נגמרת, ואותה מקיפים יו גרנט, סיימון הלברג ורבקה פרגוסון (גנבת ההצגה הרשמית של ״משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים״). את הסרט ביים סטיבן פרירס (״פילומנה״) וכתב תסריטאי הטלוויזיה ניקולס מרטין. אור התייחס לסרט עבור כלכליסט, בעוד אני אעשה זאת לטובת עכבר העיר בהמשך היום.

״אליס מבעד למראה״ (Alice Through the Looking Glass), החשש הכי גדול של עופר מהקיץ הזה, אמנם נראה בטריילר ובתמונות כמו עוד מוצר מפס הייצור של טים ברטון, אבל הפעם מושכות הבימוי הונחו בידיו של ג׳יימס בובין (״החבובות: מבוקשות״, וסדרת הקאלט ״טיסת הקונקורד״). ברטון נותר בעמדת המפיק, ולינדה וולברטון, שעיבדה בחופשיות יתר את ספריו של לואיס קרול בסרט הקודם, עשתה זאת גם הפעם. כל כוכבי ״אליס בארץ הפלאות״ שבים לעמדות הקבועות שלהם: מיה ואסיקובסקה לתפקיד אליס, ג׳וני דפ חוזר לאיפור המוגזם של הכובען המטורף, הלנה בונהאם קרטר היא שוב מלכת הלבבות, אן התאוויי חזרה להיות המלכה הלבנה וכן הלאה. החידוש: סשה בארון כהן מצטרף לקאסט בתפקיד אדון הזמן ואת העלילה מתניעה חטיפתו של הכובען. ייתכן שנוותר על סקירה הפעם.

״זכרון קטלני״ (Vice) מגיע אלינו כשנה וחצי לאחר בכורתו בארה״ב, ובדיוק שנה מאז שהגיע לספריות ההשאלה. העלילה נשמעת כמו מותחן מד״ב בכיכובו של ברוס וויליס, נגיד ״המחליפים״, וזה אכן המצב – וויליס מגלם ממציא שברא את העולם הווירטואלי המכונה ״Vice״, בו כל לקוח יכול להגשים פנטזיות בסביבה מבוקרת ובעזרתם של ישויות בינה מלאכותית המדמים התנהגות אנושית. אחת מהן, בגילומה של השחקנית אמביר צ׳ילדרס, הופכת למודעת לעצמה ולמטרתה ומבקשת לברוח, בזמן שאיש חוק (תומאס ג׳יין) מבקש לשים קץ לטירוף של ״וייס״ אחת ולתמיד. תסלחו לנו אם גם במקרה הזה נאלץ להתמקד בסרטים אחרים.

פלוס – ביי ביי בלואו-אפ

בלואו-אפ – סדרת ההרצאות הקולנועיות-מוזיקליות של החוג לתולדות המוזיקה במוזיאון תל אביב תגיע הערב לסיומה, עם הקרנת ״קורטוב של דבש״ (A Taste of Honey). סרטו של טוני ריצ׳ארדסון משנת 1961 הוא אחד מהסרטים המכוננים של הז׳אנר שכונה, בתחילה בלעג, ״סרטי כיור המטבח״, המביאים לקדמת הפריים את השוליים של החברה הבריטית באותה תקופה. מסוג הסרטים שאני תוהה האם קן לואץ׳ היה זוכה השבוע בדקל הזהב של קאן אילולא היו קיימים. בהקשר המוזיקלי, את ההקרנה תקדים הרצאונת של דנה קסלר על הקשר של הסרט למוריסי והסמית׳ס, דרך מנצ׳סטר יש להניח, עוד יוצר שאולי חייב חלק מההשראה שלו לסרטו המכונן של ריצ׳ארדסון. פרטים נוספים באירוע הפייסבוק, ובהזדמנות זו תודה לצוות בלואו-אפ על הסדרה כולה, היה תענוג לעקוב מדי חודש אחר בחירות הסרטים וההקשרים המוזיקליים שלהם. נתראה בעונה הבאה?