סרטים חדשים: "עמק", "אמת", "סאגת מפוצלים: נאמנים", "קונג פו פנדה 3"

ארבעה סרטים חדשים עולים השבוע לאקרנים, אבל כרגיל המספר הזה אינו סופי. אנחנו אמנם ב-2016 אבל לוח ההפצה הישראלי נותר בעיניי כתעלומה מתמשכת ממש כפי שהיה כשרק התחלתי לעקוב אחר הסרטים החדשים של ימי חמישי. ואני עדיין מצליב לפחות שלושה מקורות שונים של מידע כדי לנסות ולהביא בפוסט זה תמונה מדוייקת. האם אכן עולה סרט בשם "מלכודת" השבוע? לא הצלחתי להזמין אליו כרטיסים, אז מבחינתי זה אומר שהוא אינו ברשימה. בנוסף, "מקבת'" (Macbeth) של ג'סטין קורצל, עם מייקל פאסבינדר ומריון קוטיאר בתפקידים הראשיים, היה אמור לעלות השבוע לאקרנים אבל יסתפק בהקרנה חד-פעמית בקולנוע לב תל אביב. אם תתקשו להירדם בלילה של יום רביעי אפשר להשתמש בסרט ככדור שינה יעיל למדי, כפי שכתבתי בקצרה בקאן. הנה מי שכן יגיע בוודאות אל בתי הקולנוע בסוף השבוע וגם ישהה שם תקופה.

"עמק", סרטה הארוך הראשון של סופי ארטוס, ממש לא יוותר על ההזדמנות להיות מוקרן סוף סוף. הוא מחכה מאז 2014, אז היה חלק מעונת האופירים, כולל מועמדות לשחקן הראשי נווה צור, ובאותה שנה גם זכה בשני פרסים בפסטיבל חיפה – שוב צור, והפעם גם הבמאית על פרוייקט הביכורים שלה. צור הוא אחד משלושה שחקנים צעירים המובילים את הקאסט, יחד עם רועי ניק (״שש פעמים״) וג׳וי ריגר (״ג׳וני ואבירי הגליל״, אותה תוכלו לפגוש בפאנל שלנו ביום שישי הבא). שלושתם לומדים באותה הכיתה במגדל העמק, עם חלוקת תפקידים ברורה בתחילה ודינמיקות משתנות בהמשך, ולכל אחד מהם יש גם מערכות יחסים מורכבות בבית. דבר אחד נוסף שכדאי לדעת על דרמת ההתבגרות הזו הוא שאפשר לקשר אותה אל שני סרטים נוספים מהשנתון המקורי שלה או קצת לפניו, ״שש פעמים״ ו״הנוער״. כולל סצנת מפתח בסינמה סיטי בכל אחד מהם. כתבתי על כל זה בהרחבה בביקורת שלי על הסרט בעכבר העיר.

"אמת" (Truth), הביקורת הנוספת שלי לעכבר העיר השבוע, יסוקר על-ידי אור במהלך הסופש כאן בסריטה. מדובר באח-חורג ל״ספוטלייט״ (זוכה האוסקר, זוכרים וזוכרות?), המבקש להוכיח לצופיו את חשיבותם של עיתונאים חרוצים ונחרצים, ומראה עד כמה העידן הנוכחי חורץ מהר מדי את דינם. מדובר במקרה מפורסם למדי שאירע בשנת 2004, אז תוכנית התחקירים הנודעת ״60 דקות״ הקדישה פרק שלם לעבר הצבאי של הנשיא המכהן ג׳ורג׳ בוש. על פי התחקיר, הנשיא לא רק ביצע חתיכת מהלך כדי להתחמק משירות במלחמת וייטנאם, אלא גם רימה החל מאותה נקודה ואילך. מסע הכפשות נגדי הפעיל לחץ על רשת CBS בכלל ועל הצוות של התוכנית בפרט, במה שהפך למאבק מתוקשר על חופש העיתונות וכאלה. קייט בלאנשט מובילה את הקאסט כמפיקת התוכנית, והאישה שעליה מבוססת דמותה גם כתבה את הספר עליו מבוסס התסריט. תומכים בה רוברט רדפורד, דניס קוויד, אליזבת׳ מוס, ברוס גרינווד, וטופר גרייס. את הספר עיבד למסך ג׳יימס ונדרבליט (״ספיידרמן המופלא״, ״זודיאק״) שגם ביים לראשונה בקריירה שלו.

"קונג פו פנדה 3" (Kung Fu Panda 3) משיב את פו, הפנדה המצויירת והלוחמת, אל המסכים אחרי חמש שנות היעדרות. הפעם נאלץ הדב אמן הלחימה להתמודד עם נבל על-טבעי (ג׳יי. קיי. סימונס בגרסת הדיבוב המקורית), שהביס את כל חבריו החייתיים המוכרים מהסרטים הקודמים. לרשותו עומד צבא בלתי מיומן של פנדות, אותם הוא מבקש להפוך לקונג פו פנדות כמותו, לאחר איחוד מרגש עם אביו הנעדר (בריאן קרנסטון). עוד מצטרפת חדשה היא קייט הדסון, וכל הקבועים חוזרים: אנג׳לינה ג׳ולי, דסטין הופמן, לוסי לו, סת׳ רוגן, וג׳קי צ׳אן (עדיין מצחיק אותי ששחקן שבקושי יודע אנגלית לוהק לתפקיד דיבוב רק בגלל הרפרנס לסרטי קונג פו). הסיבה שציינתי את תורמי הקולות המקוריים היא שאפשר לראות את הסרט באחת מארבע אופציות, בין אם בדיבוב עברי או מקורי, ובין אם בתלת-מימד או באופן שלא עושה כאב ראש, כולל כל הווריאציות האפשריות. התסריטאים ג׳ונתן אייבל וגלן ברגר ממשיכים לכתוב, והבמאית של הסרט הקודם, ג׳ניפר יו הקוריאנית, שבה אף היא. לצידה על כס הבמאי בהופעת בכורה – אלסנדרו קרלוני, אנימטור בכיר מאולפני דרימוורקס, המשתפים פעולה עם סין בהפקת הסרט הזה. בדרך כלל ארה״ב רק קורצת לקהל הסיני (ע״ע ״רובוטריקים״), והפעם מגייסת אותו לטובתה עוד משלב העשייה.

"סאגת מפוצלים: נאמנים" (The Divergent Series: Allegiant) הוא הנדבך השלישי בקוואדרולוגיה המתוכננת, על-פי ספריה של ורוניקה רות׳. שהרי ידוע בהוליווד שסדרה של שלושה ספרים בהכרח תהפוך לארבעה סרטים, מסיבות מובנות. כך שאת הגראנד פינאלה לסיפורה של טריס (שיילין וודלי, בתמונה שלמטה) וחבריה לדיסטופיה התורנית נקבל רק בקיץ הבא, אבל מי שעקב או עקבה אחר ״מפוצלים״ ו״מורדים״ כנראה יילך או תלך גם ל״נאמנים״. עבור מי שלא יודע או יודעת במה מדובר, זה נדמה לי כמו מקום מוזר להתחיל בו. ממש כשם ששום תקציר לא יעשה חסד עם הסרט בלי ספויילרים לקודמים, אז נסתפק בשמות המעורבים בעניין: רוברט שוונטקה שנטל את המושכות בסרט הקודם חוזר לכס הבמאי, והקאסט כולל את תיאו ג׳יימס, נעמי ווטס, ג׳ף דניאלס, מיילס טלר, אוקטביה ספנסר, אנסל אלגורט, זואי קרביץ ועוד.

פלוס – שוברים, מייצגים, נאכלים

בלואו אפ – סדרת ההרצאות הקולנועיות-מוזיקלית של החוג לתולדות המוזיקה במוזיאון תל אביב, מגיעה למפגש החמישי שלה. זה יקרה ביום שלישי ה-22 במרץ בשעה 21:00, והפעם יהיה זה סרט ישראלי שיתכבד בהרצאה. ולא סתם הרצאה – אירוח של הבמאי עצמו. הסרט הוא המחזמר ״שוברים״ והבמאי הוא לא אחר מאשר אבי נשר. העלילה מדמה מעט את מה שהתרחש מאחורי הקלעים של ההפקה האייטיזית, כשקבוצת שחקנים וזמרים מדרימה לנגב כדי לצלם אופרת רוק על עימות דוד וגוליית, ונאלצת לעשות פשרות עקב חוסר תקציב. קצת כפי שקרה גם לבמאי ולשחקניו בהפקה האמיתית. הערך המוסף של הסרט לתרבות הישראלית הוא בהחלט מוזיקלי ברובו, עם גילוי ראשון של סי היימן ויזהר אשדות, ועם ״שירו של שפשף״ בביצוע מאיר בנאי שנכנס מאז לפנתיאון. עוד מככבים: גלי עטרי, אלונה קמחי, נתן דטנר, אריק סיני, ומאיר סוויסה בתפקיד המפיק הצרפתי דובון (הבדיחה החביבה עליי בסרט). כרטיסים ופרטים נוסף אצל בלואו-אפ.

עונת הפסטיבלים – ממשיכה בצעדי ענק, ואחרי סאנדנס וברלין (ו-SXSW שמתרחש ממש כרגע) אנחנו כבר מסתכלים קדימה אל האופק, שם נמצאים טרייבקה וקאן. אפשר לעשות זאת משום שכבר ידוע על כמה וכמה סרטים ישראליים שיהיו שם, בתקווה שיוצרי ״ג׳נקשן 48״ מוכנים להגדרה של ״סרט ישראלי״. סרטו של אודי אלוני הוא הפיצ׳ר היחידי תוצרת ישראל שאפשר יהיה למצוא בפסטיבל, אבל יש גם שני במאים ישראליים שיציגו פרוייקטים חדשים שיצרו בארה״ב – הבמאי עדו פלוק (״אף עם לא מאוחר מדי״) והדוקומנטריסטית עלמה הראל (״חוף בומביי״). בנוסף, השבוע נודע גם על סרט קצר תוצרת כחול לבן שיתמודד בתחרות – ״מפעילה״ סרטם של בן חכים (בימוי) וליאור זלמנסון (תסריט). להצלחה הזו אבות רבים, שכן מדובר גם בסרט הגמר של חכים באוניברסיטת תל אביב, וגם בזוכה מענק תמיכה של פסטיבל אוטופיה, שאף הקרין את הסרט לראשונה בסוף אשתקד. הסרט עוסק במפעילת מל״ט המגדלת לבד את בנה, ושבה הביתה עם כל המטען הרגשי של הרג בשלט רחוק. הבכורה העולמית תתקיים באמצע אפריל בפסטיבל הניו יורקי, אבל את הסרט תוכלו לתפוס גם ב-"Short Film Corner״ של פסטיבל קאן, מסגרת שאינה תחרותית. גם ״גבולות״ של דנה לרר יהיה שם, ובטח עוד סרטים ישראליים קצרים שאני עושה להם עוול בכך שאיני מזכיר אותם (אפשר לעדכן אותי בתגובות).

מסיבת נקניקיות – כך נקרא הסרט החדש של סת׳ רוגן וחבורתו, הוא רגע ה״מה נסגר?!״ של השבוע. לא היה צעד שעשיתי בפייסבוק בלי לדרוך בטעות על הקדימון הזה, אז החלטתי להקליק. טעות מרה – אני חושב שלא אצליח לאכול שוב. לא רק בשר, אלא שום דבר. רוגן מגלם בקולו נקניקיה, שכמו יתר חבריו לאריזה, או כל מוצר אחר בסופרמרקט, רק רוצה שיבחרו בו ויקחו אותו הביתה. כשזה קורה, מתחיל טבח שהופך את הרפתקאת האנימציה הזו לסרט הישרדות/שואה מהפך קרביים, במובן הכי אמיתי של הביטוי שנתקלתי בו. בניגוד להשערה הראשונית שלי, כנראה שהסרט אמיתי לחלוטין, ואינו איזה טריילר פארודי שלא עומד מאחוריו כלום. על תסריט חתומים רוגן ושותפו הקבוע אוון גולדברג, ועל בימוי האנימציה אחראיים גרג טירנן (״תומאס הקטר״) וקונארד ורנון (חצי מהצמדים מאחורי ״שרק 2״ ו״מפלצות נגד חייזרים״). הקאסט כולל את כל החשודים המידיים בתור מדבבים של מצרכים – ג׳יימס פרנקו, ג׳ונה היל, קריסטן וויג, מייקל סרה, קרייג רובינסון, דני מקברייד, ביל הדר, וגם כמה חיזוקים בדמות אדוארד נורטון, סלמה הייאק ופול ראד. זה עדיין נשמע לי קצת כמו בדיחת סטלנים שהלכה רחוק מדי (״סת׳, אחי, בוא נעשה סרט שצוחק על דיסני ופיקסאר עם מאכלים שמדברים!״, ״כן!, נקרא לו מסיבת נקניקיות כי זה יופמיזם! ויופמיזם זה מצחיק!״), אבל נחכה לסרט עצמו כדי לשפוט מה לעזאזל קרה כאן. בינתיים, אם אתם צופים ואתן צופות בטריילר קחו בחשבון שהוא מבאס תיאבון רציני, אם לא גרוע מכך.