• סרטים חדשים: ״אמא!״ מגיע לבתי הקולנוע
  • ״אנשים ומקומות״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 45
  • דיווח שני ואחרון מפסטיבל הקולנוע של ניו יורק
  • גם בניו יורק יש פסטיבל קולנוע
  • פסטיבל חיפה 2017: הסיכום של עופר
  • פסטיבל חיפה 2017 - סיכום ופרידה של אור
  • ״חזק יותר״, סקירה
  • בלייד ראנר 2049
  • כל הנציגים לאוסקר הסרט הטוב ביותר בשפה זרה
  • המשחקים של ג'ראלד
  • קינגסמן: מעגל הזהב

סרטים חדשים: "רבין היום האחרון", "בלדה ליוסף", "ספקטר", "אחותנו הקטנה", "הטנור", "לילה ואיב", "גנוב"

4 בנובמבר 2015 מאת אורון שמיר

שבעה סרטים חדשים מביא עימו השבוע הראשון של נובמבר. זה כולל שני סרטים ישראליים (אחד מהם – הארוך בהיסטוריה), בונד חדש, וגם סרטים ממדינות שאנחנו פחות מורגלים אליהן בבתי הקולנוע, בעיקר מאסיה. אחד מכל אלה אפילו שווה צפייה בעיניי, ולזה אני קורא סופש טוב.

״רבין היום האחרון״ מגיע בתזמון שאינו מקרי, ובכל זאת מדהימה אותי העובדה שזה סרט שני של עמוס גיתאי שנוחת בבתי הקולנוע השנה (אחרי ״צילי״). לא סביר שהסרט הזה ישנה את דעתכם או את דעתכן על הקולנוע של גיתאי, ממש כשם שבעיניי הוא אינו שופך אור חדש על אחד הלילות החשוכים בחברה הישראלית – רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז״ל, שהתרחש בדיוק לפני 20 שנה. הסרט הוא דוקומנטרי לכל דבר לעניות דעתי, ומשלב בין ראיונות, חומרי ארכיון ושחזורים של כל אלה. בעזרתם הוא מבקש לבנות נראטיב של מחדלים שהובילו לרצח הנתעב. על הכשלונות של הסרט עצמו כתבתי בביקורתי עבור עכבר העיר. אור כתב עליו לבלוג.

״בלדה ליוסף״ סרטו של ריקי שלח, מתחקה אחר מאורעות אוקטובר 2000 בקבר יוסף אשר בשכם. ארבעה אנשים, דתי, דרוזי, ערבי וחייל, מוצאים עצמם נצורים במקום כשבחוץ המון משולהב ובפנים גם לא פיקניק, אלא קרב אג'נדות מתמשך. הסרט מבוסס על מחזה מאת רועי רשקס, שגם חתום על העיבוד לתסריט במשותף עם רמי רודן. משתתפים: מיקי גבע, ראהב אבו רוקון, רביע חורי, מוחמד מורה, פולי רשף ואיתי שור.

״ספקטר״ (Spectre), או בשמו הפחות קליט ״ג׳יימס בונד 24״, מציג את הפעם הרביעית בה דניאל קרייג מגלם את הסוכן הלא-כזה-חשאי 007. במעין המשך ל״סקייפול״, הן בעובדה שסם מנדז ממשיך לביים והן בעלילה. בונד ממשיך להיות נרדף על-ידי עברו הכבר-לא-מסתורי, ומתאקלם מחדש בסוכנות הריגול הבריטית שהחליפה לו לא רק את הבוס (רייף פיינס במקום ג׳ודי דנץ׳ בתפקיד M) אלא גם את הבוס של הבוס (אנדרו סקוט). הנבל הראשי הפעם הוא כריסטוף וולץ, מי שגילם לאורך כל הקריירה שלו נבלי-בונד וכעת הגיע סוף סוף לסרט הנכון, ואת הנבל המשני, בריון שרודף אחר המרגל המפורסם, מגלם דייב בטיסטה. עוד כרגיל, שתי נערות בונד עם גודל שונה של תפקיד, משבצת שתופסות מוניקה בלוצ׳י וליה סיידו. בן ווישאו חוזר לתפקיד Q, וכל זה מגיע באריזה קומפקטית של שעתיים וחצי. אני השתעממתי כהוגן, וכתבתי גם על כך לעכבר העיר.

״אחותנו הקטנה״ (Umimachi Diary) שנקרא גם ״Our Little Sister״ כשהוצג לראשונה בקאן, הוא יצירתו החדשה של המאסטר היפני הירוקאזו קורה-אדה (״המשאלה״, ״סיפור משפחתי״). במרכזו שלוש אחיות בוגרות הגדלות הרחק מהוריהן הפרודים, אך נאלצות לפגוש את כל המשפחה מיד בפתיחת הסרט, בלוויה של אביהן. שם הן מתוודעות לחצי-אחות קטנה מאותו אב, ובשל חיבור מיוחד שנוצר ביניהן ונסיבות החיים הלא פשוטות של הנערה, מזמינות האחיות לבית קודה את אחותן הקטנה לבוא לגור עימן. בדרך הן בעיקר יאכלו או ידברו על אוכל, אבל גם ילמדו להסתדר למרות האופי הכל-כך שונה ביניהן ויאחזו במשפחתיות שלהן כמקור לעוצמה ולא לפילוג מחליש. צפו לסקירה.

״הטנור״ (The Tenor), הסרט שפתח את שבוע הקולנוע הקוריאני, מצטרף אל חברו מלמעלה לאחד מסופי השבוע הכי אסיאתיים שאני זוכר. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של זמר האופרה ביי ג׳ה-צ׳ול, שנכח בפתיחת הפסטיבלון הקוריאני השבוע. מנסיקתו אל מעמד של כוכבות בשמי עולם האופרה, מה שהקנה לו שיתוף פעולה עם סוכנו היפני, ועד הגילוי משנה הגורל על סרטן במיתרי הקול שלו. ביים: קים סאנג-מאן.

״לילה ואיב״ (Lila & Eve) הן ויולה דייויס וג׳ניפר לופז, שתי אמהות שאיבדו את ילדיהן בשל פשע שהתרחש ברחובות. המשטרה והרשויות לא מספקים לשתיים פתרון משביע רצון, והן מחליטות לחבור זו אל זו ולנקום את מות יקיריהן, ובדרך גם לנסות וללקק את הפצעים. צ׳רלס סטון השלישי (מה קורה עם שמות של במאים לאחרונה?) ביים על-פי תסריט ביכורים של פאט גילפילאן.

״גנוב״ (Stolen) הוא מעין נסיון לעשות ״חטופה״ עם ניקולס קייג׳ כפושע המחפש אחר בתו הנחטפת, שמגיע אלינו היישר מ-2012. בזמן שחלף מאז, במאי הסרט סיימון ווסט הספיק כבר ליצור את ״קלף חזק״, שהגיע לאקרנים בארץ מוקדם יותר השנה, יחד עם ״חטופה 3״. מי אמר שמסעות בזמן אינם אפשריים? עוד משתתפים בסרט, שכתב דייויד גוגנהיים (״טעון הגנה״) – מאלין אקרמן, ג׳וש לוקאס ודני יוסטון. חפשו אותו בשעות בלתי סבירות בסינמה סיטי הקרוב אליכם ואליכן.

פלוס – המון אירועים וטריילר מדהים

לסבית קטלנית – אירוע הקולנוע הלסבי (והקטלני) של ליאור אלפנט ושות׳ חוזר לסינמטק ת״א, וישהה שם במהלך יום שבת בכמה אולמות במקביל. הפסטיבל-ליום-אחד יציג השנה שני פיצ׳רים וארבעה סרטים קצרים, כאשר גולת הכותרת בעיניי הוא סרטה הראשון באורך מלא של מיכל ויניק, ״ברש״. הסרט שהוצג בפסטיבל חיפה ויצא עטור פרסים, הוא דוגמה מובהקת בעיניי לאיך עושים סרט ביכורים פשוט וטוב, ומציג סיפור התבגרות של נערה בצל גילוי הזהות המינית שלה והיעלמותה של אחותה החיילת. הפיצ׳ר הנוסף שיוקרן הינו הסרט התיעודי ״בוי״, העוקב אחר תהליך שינוי המין והגילוי העצמי של גיבור/ת הסרט, ניצן קמינסקי, כפי שנלכד בעדשתה של אן מארי בורסבום. הסרטים הקצרים שיוקרנו הם ״דג במים״ של ורוניקה ניקול טטלבאום, ״לילה אחרון״ של כרם בלומברג, ״מי שטוב לו״ של גפן גנני וכלת פרס אופיר מורן רוזנבלט, ו״תעשי בכאילו״ של צורית הרציון, זוכה צל״ש פורום המבקרים בפסטיבל סרטי הסטודנטים. כרטיסים ופרטים נוספים באתר הפסטיבל.

קולנוע חברתי בלוד – אתמול נפתח פסטיבל הקולנוע החברתי בלוד, שיימשך עד מחר, ומזכיר לי להתלונן על השימוש התכוף במילה ״פסטיבל״. אם כי קשה להתלונן על אירוע קולנועי שמביא סרטים ודיון עליהם הרחק ממרכזי הערים שתמיד מתקיימים בהן פסטיבלים, ובמיוחד כשמדובר בקולנוע ישראלי מכל הסוגים, גם אם הרבה מהסרטים כבר היו בפסטיבלים אחרים. ביניהם: ״פלאפל אטומי״ של דרור שאול, ״מנפאואר״ של נעם קפלן, ״חתונה מנייר״ של ניצן גלעדי, והדוקומנטרים המוכרים לנו מירושלים כמו ״תופסות חלום״ ו״אגורות״. אתר לא מצאתי, אבל עמוד פייסבוק יש ויש.

רגע אחד – מיזם האמנות בחללים מפתיעים של עיריית תל-אביב חוזר בשלישית, וגם הפעם תהיה תוכנית קולנועית לצד הופעות ושלל אירועים בבניין העירייה. זה יקרה מחר, יום חמישי ה-5 בנובמבר החל מהשעה 19:30, אז ייפתח המקום לתושבי ותושבות העיר שיוכלו להגיע ולצרוך אמנות ובידור בחינם. בגזרת הקולנוע תוקרן השנה תוכנית תיעודית של סרטים קצרים (ללא ערב בהנחייתי לצערי), וכן היצירה האוונגרדית אך קלאסית ״האיש עם מצלמת הקולנוע״ של דז׳יגה ורטוב. עוד על הסרטים והאירוע כולו באיבנט הפייסבוקי.

מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי – יוצא מן מסך המחשב אל המסך הגדול, כאשר בחודשים הקרובים תתקיים מחווה ליוזמה של מרט פרחומובסקי ואביטל בקרמן בסינמטקים. יצירות מפתח בתולדות הקולנוע יוקרנו בליווי קטעי ראיונות עם היוצרים או המשתתפים, ביניהן "קזבלן" של מנחם גולן, "השמלה" של ג'אד נאמן, "הבית ברחוב שלוש" של משה מזרחי, "אסקימו לימון" של בועז דוידזון, "הקיץ של אביה" של אלי כהן, ו"חגיגה לעיניים" של אסי דיין, שהוא היותר נדיר מבחינת הקרנות בסינמטקים אם אינני טועה.

אנומליסה – לסרט החדש והמונפש של צ׳ארלי קאופמן יש טריילר, והוא הביא אותי לדמעות עוד לפני שהבנתי על מה בכלל הסרט. שזה גם לא חוכמה וגם הישג כביר, מסוג הפרדוקסים שבזכותם ובגללם אני כה אוהב את יצירותיו של התסריטאי-שהפך לבמאי, כאן בשיתוף פעולה עם דיוק ג׳ונסון (אחד ממפיקי הסדרה המבריקה ״Frankenhole״ של דינו סטמטופולוס, ותודה ליניב שהכיר לי אותה), ובקולותיהם של ג׳ניפר ג׳ייסון לי, דייויד תיוליס וטום נונאן.

תגובות

  1. hamlet הגיב:

    הבונד החדש אחל'ה סרט…חששתי בגלל השעתיים וחצי,
    אבל הסרט רץ, האקשן מעולה …אבל לא רק..קרייג נתן לדמות
    עומק…בקיצור-הרשה לי לחלוק עליך…

  2. מגדלור הגיב:

    אני דווקא נהנתי מהבונד הזה בשונה משלושת סרטי בונד הקודמים של דניאל קרייג. האמת לא ממש רציתי לצפות בבונד הזה בגלל האכזבות בשלושת הסרטים הקודמים אבל ברגע שראיתי שמוניקה בלוצ'י חוזרת לבמה המרכזית, לא יכולתי לוותר על הסרט.

השאר תגובה