אופיר 2015: הזוכים, הזוכות והטקס
21 בספטמבר 2015 מאת אורון שמירהערב (ב׳) בשעה 21:00 הגיעה עונת האופירים לסיומה, בטקס פרסי אופיר ה-26 שהתקיים השנה במשכן לאמנויות הבמה באשדוד. כוחותינו דיווחו מהשטח ולאורך הערב ליווינו את האירוע יחד עם השידור החי בערוץ 10, מעדכנים בנעשה בהיכל ובונים את רשימת הזוכים והזוכות, שהיו בה לא מעט הפתעות. בהנחה שבכלל אפשר להתייחס אל משהו כצפוי או כמפתיע בעונת האופירים הדי משונה הזו, שבה הסתמנו שני פייבוריטים עוד לפני שראינו את הסרטים אפילו – ״המילים הטובות״ של שמי זרחין, שיצא בלי כלום, ו״ארץ פצועה״ של ארז תדמור, שלקח הביתה שלושה פרסים כולל פרס הבימוי והשחקן הראשי, שהוענק לרועי אסף. זה היה גם מניינו של ״היורד למעלה״ של אלעד קידן, שהיה מועמד לארבעה בלבד ופספס רק בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, שם זכה ״באבא ג׳ון״ של יובל דלשד, שגרף חמישה פרסים לאורך הערב כולו. ״חתונה מנייר״ של ניצן גלעדי יצא מהטקס עם שני פרסים, כולל פרס השחקנית הראשית למורן רוזנבלט, בעוד שני פרסי המשחק המשניים הלכו לסרטים בעלי זכייה בודדת – נורמן עיסא זכה על תפקידו ב״מלחמת 90 הדקות״ של אייל חלפון, ודבודה קידר גרפה את הפרס על משחקה ב״ציפורי חול״ של אמיר וולף.
כך זה קרה, רגע אחרי רגע:
הבדרן טל פרידמן פותח את הערב במונולוג ומאזכר לראשונה בטקס את צ׳כוב, מול אפה הבוחן של שרת התרבות מירי רגב. הוא מסיים בקטע סטריפטיז ואף מעניק את הפרס הראשון של הערב.
שחקן המשנה – נורמן עיסא, ״מלחמת 90 הדקות״
התחלה די מפתיעה, משום שכולנו הימרנו על דביר בנדק של ״ארץ פצועה״. אופיר ראשון לשחקן האהוד מתוך שתי מועמדויות (״אחותי היפה״).
שחקנית המשנה – דבורה קידר, ״ציפורי חול״
גנבת ההצגה של סרטו של אמיר וולף נעדרה מהטקס, ולכן הבמאי קיבל את הכבוד ועלה לבמה בשמה. אופיר שני לקידר אחרי זכייתה על ״נקמתו של איציק פינקלשטיין״.
תסריט – אלעד קידן, ״היורד למעלה״
מעולם לא קרה שתסריטאי זכה בלי להיות מועמד גם על בימוי, מעדכן אור. האם הזכייה הזו יכולה לטרוף את כל הקלפים הערב?
עריכה – אריק להב לייבוביץ׳, ״היורד למעלה״
זכייה שנייה רצופה לסרטו של קידן, וגם שנה שנייה רצופה שאריק להב לייבוביץ׳ לוקח את הפרס (עליו היה מועמד השנה פעמיים).
אחרי ההתערטלות של פרידמן מגיעה תורם של חברי אנסמבל ציפורלה להתפשט על הבמה בקטע קישור.
ממשיכים עם הפרסים.
עיצוב אמנותי – יהודה אקו, ״באבא ג׳ון״
בדיחת צ׳כוב שנייה בטקס. אקו שניצח (כפי שחזה אור) גם עיצב את "ציפורי חול" אך לא היה מועמד עליו.
מוזיקה – אייל סעיד מני, ״באבא ג׳ון״
הפרס הצפוי של הטקס?
עיצוב תלבושות – קרן אייל מלמד, ״חתונה מנייר״
הפרס השני הכי צפוי של הערב, אלא אם שואלים אותי (לא המקום הכי טוב להתחכם בו בהימורים)
הסרט התיעודי מעל 60 דקות – ״שיח לוחמים – הסלילים הגנוזים״
נאום סופר-פוליטי של הבמאית מור לושי, שכוון אל שרת התרבות בשורה הראשונה: ״נמשיך ליצור כאן תרבות שגם תבקר את המציאות, ולהציג אותה בכל מוסדות התרבות של המדינה״.
הסרט הקצר הטוב ביותר – ״אחד באפריל״
זכייה מרגשת במיוחד מבחינת הבלוג, ונאום לא קצר של הבמאי יונתן דקל, שמודה למורשת הקולנוע הישראלי באשר היא.
צילום – עופר ינוב, ״באבא ג׳ון״
שלושה לבאבא, שניים ליורד. זכייה שלישית בקריירה של ינוב, לראשונה לא על סרט של יוסף סידר (״ההסדר״, ״בופור״)
פרס על מפעל חיים – יעל אבקסיס מעניקה את האות לאלון גרבוז, המנהל המיתולוגי והפורש של סינמטק תל-אביב. הוא מבקש לא למחוא כפיים לפני נאומו באומרו ״אולי תצטערו״, ואכן מסיים בקריאה לעשות שלום ולסיים את הכיבוש. הפעם השרה רגב לא הייתה יכולה לחייך.
עיצוב פס-הקול – אביב אלדמע, ויטלי גרינשפן, ״היורד למעלה״
סרטו של קידן משווה ל-3:3 עם סרטו של דלשד, ונדמה שיש פה קרב על פרס הסרט הטוב ביותר!
ליהוק – נועה אלה, ״באבא ג׳ון״
שוב יתרון לבאבא, 4:3. אם חשבנו שהקרב יהיה בין ״המילים הטובות״ ל״ארץ פצועה״, מסתבר ששני סרטים אחרים מחלקים ביניהם את הערב.
בקטע קישור נוסף, דודו ארז פשוט קורע אותי. החל מפיצי׳נג לשרת התרבות (״דגל ישראל מתנופף 90 דקות – רולר!״) ועד השאלות לאנשים במתחם הסינמה סיטי על סרטים ישראלים שהם לא ראו, שכן זהו עדיין המצב בפרסי אופיר גם ב-2015, בו מתמודדים סרטים גם לפני שיצאו למסכים.
הסרט התיעודי הקצר (מתחת ל-60 דקות) – ״מרוששות״
ג׳ולי שלז מנצחת את הפייבוריט ״איפה אלה-קרי ומה קרה לנוריקו סאן?״ של דבורית שרגל.
איפור – אורלי רונן, שירה כהן היימן, ״ארץ פצועה״
פרס ראשון בטקס לסרטו של ארז תדמור. והנאום הקצר בטקס, עליו ודאי הודו למאפרות בקונטרול.
השחקנית הראשית – מורן רוזנבלט, ״חתונה מנייר״
אופיר ראשון לשחקנית הצעירה והאהובה כבר במועמדות השנייה שלה, וניצחון האנדרדוגית על רותם זיסמן כהן של ״המילים הטובות״. רוזנבלט באמת מתרגשת, והיה ניתן לראות זאת כבר כשהגישה פרס מוקדם יותר הערב. מה הסרט של זרחין צריך לעשות כדי לזכות בטקס הזה?
השחקן הראשי – רועי אסף, ״ארץ פצועה״
אם לרגע היה חשש שהמועמד שלוש פעמים לא ייצא מהערב עם פסלון, הוא הופג לקול אנחת רווחה. אופיר שני לאסף אחרי ״המשגיחים״. כזאת התעלמות ממוזיקת הורדה מהבמה לא ראיתי הרבה זמן, הבמה כולה של רועי אסף.
ששי קשת עורך מחווה לבמאי ג׳ורג׳ עובדיה. משום מה דווקא עכשיו שותקת התזמורת האנדלוסית של אשדוד, הישובה על הבמה לאורך כל הטקס.
הבימוי הטוב ביותר – ארז תדמור, ״ארץ פצועה״
רותם אבוהב וששון גבאי, ששיחקו יחד ב״אביבה אהובתי״ של שמי זרחין, מגישים את הפרס למתחרה העיקרי שלו. השרה רגב, שהעניקה את הפרס, מחזירה על עקיצות צ׳כוב שהופנו כלפיה ומחמיאה לתזמורת האנדלוסית כדוגמה לרב-תרבותיות. השרה גם מבטיחה להוסיף תקציב ממשלתי מיוחד ליחצנות הסרטים הישראליים ברחבי העולם מבלי לפגוע בתקציבי ההפקות. תשואות רמות לשרה מירי רגב, מקהל שאיים עליה בבוז לפני האירוע.
הסרט הטוב ביותר – ״באבא ג׳ון״
לא לחינם מזכיר יובל דלשד, במאי הסרט, את נחמן אינגבר מקרן רבינוביץ׳. נחמן היה הראשון שסימן את הסרט הזה לא כמועמד, אלא כזוכה, באוזניי ובאוזני עופר. ובשלב מוקדם מאוד, עוד לפני שידוע מי מתמודד מולו. הסרט, ששיחק חזק מאוד על האוסקר האמריקאי בקמפיין שלו, חייב לצאת לאקרנים ביום חמישי הקרוב כדי להיות כשיר לאוסקרים. אני מקווה שהם יודעים זאת. אור מדווח שזאת פעם ראשונה בתולדות האופירים שסרט שכלל לא מועמד על תסריט זוכה בפרס הגדול. וזו לא הסטטיסטיקה היחידה שנשברה בטקס הזה, שפיצל את השילוש הקדוש סרט-בימוי-תסריט. מצב ההימורים שלנו די תואם את הסיטואציה, כפי שאפשר יהיה לראות מיד לאחר סיכום הפרסים.
חלוקת הפרסים:
״באבא ג׳ון״ – 5 (סרט, צילום, מוזיקה, עיצוב, ליהוק)
״ארץ פצועה״ – 3 (בימוי, שחקן ראשי, איפור)
״היורד למעלה״ – 3 (תסריט, עריכה, סאונד)
״חתונה מנייר״ – 2 (שחקנית ראשית, תלבושות)
״ציפורי חול״ – 1 (שחקנית משנה)
״מלחמת 90 הדקות״ – 1 (שחקן משנה)
״שיח לוחמים – הסלילים הגנוזים״ – 1 (תיעודי ארוך)
״מרוששות״ – 1 (תיעודי קצר)
״אחד באפריל – 1 (עלילתי קצר)
עוד השפלה גדולה לשמי זרחין, שסרטו ״המילים הטובות״ היה מועמד להכי הרבה פרסים ויצא עם 0 עגול. זה אפילו גרוע יותר ממה שקרה ל״העולם מצחיק״. כל שאר המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר יצאו עם משהו, ושני אנדרדוגים יצאו הביתה עם פרס אחד כל אחד. עוד יצאו בידיים ריקות: ״ירח בבית 12״ (שש מועמדויות), ״נדיה – שם זמני״ (חמש מועמדויות), ״פלאפל אטומי״ (4 מועמדויות), ״האיש שבקיר״ (שתי מועמדויות) ו״אני לא מאמין, אני רובוט?!״, ״ג'רוזלם״ ו״10% ילדה שלי״ עם מועמדות אחת לכל אחד.
מצב ההימורים של סריטה:
עופר – 8 ניחושים נכונים
אור – 7 ניחושים נכונים
אורון – 4 ניחושים נכונים
חבריי לבלוג ממשיכים עם הממוצע הקבוע של 7-8, כאשר הפעם עופר הוא אלוף ניחושי האופירים שלנו. אני מעניק לו את הכתר שהיה שלי בשנה שעברה, כשמספר הניחושים הנכונים שלי ירד בחצי מאשתקד. הוכחה למידת המעורבות הרגשית שלי, יש להניח. ובכל זאת, עבדנו לא מעט ולא בקלות על עונת הפרסים הזו, שהחלה אי שם בחודש מאי והגיעה לקרשנדו הלא-לגמרי מסעיר שלה הערב. עוד נדון רבות בסרטים לאחר שיופצו, כי ככה זה באופירים – קודם זוכים, אחר-כך מגיעים אל הקהל. ונמשיך לקוות שיום אחד זה ישתנה.
עונת האופירים 2015 בסריטה, מהתחלה ועד הסוף:
רשימת המועמדים הראשונית
החמישיות שלנו, ברמת הפנטזיה
והמועמדים האמיתיים לאופיר
הערותיו של עופר על התחרות התיעודית
והערותיו של אור על התחרות בכלל
מבט מעמיק לקטגוריות שחקן המשנה, העריכה והבימוי
מבט מעמיק לקטגוריות התסריט, שחקנית המשנה והשחקן הראשי
מבט מעמיק לקטגוריות הצילום, השחקנית הראשית, התיעודיים, הקצרים והסרט
תודה שעברתם ועברתן יחד איתנו עוד עונת אופיר, ועכשיו הזמן גם לצפות בסרטים הללו.
ועכשיו אנחנו הולכים להתכונן לכפרת עוונות.
עצוב כמה שהטקס הזה לא רלוונטי. מה שהיה אמור להיות הדובדבן שבקצפת הפך ללא יותר מחלטורה וסגירת חשבונות בלי קשר לאיכות הסרטים.
צודק. טקס משמים לסרטים לא משהו. עדיף כבר לקרוא לילד בשמו פרס הטרקי הולך לבבא ג'ון. הכל שם נראה כמו טרקי. הנגטיב של העניין מי שקיבל פרס הוא הגרוע בתחומו. והכי גרועים בתחומם – האקדמיה לקולנוע ישראלי – לא מקצועי, לא מעניין, אנטי תזה לפריחת הקולנוע הישראלי. עצוב.