• ״לעולם לא מאוחר״, סקירה
  • האפיפיורים
  • אוסקר 2019/20: איגודי השחקנים, המלבישים והסאונד
  • סרטים חדשים: ״קצין ומרגל״ בפינה לשיפוטכם
  • פסטיבל סולידריות 2019: דיווח של עופר
  • Little Monsters :מחכים לתרגום
  • אוסקר 2019/20: אפשר לומר שהתחלנו באופן רשמי
  • ״אטלנטיקה״, סקירת נטפליקס
  • ״יד אבודה״, סקירת נטפליקס
  • סרטים מן העבר - מהדורה מיוחדת
  • המלצות סינמטקים: מהדורת דצמבר 2019
  • ״בלון״, סקירה
  • ״רצח כתוב היטב״ סקירה
  • ״האירי״, סקירה וניתוח סרטו של מרטין סקורסזה

סרטים חדשים: "מפריח היונים", "מעל הגבעה", "מפוצלים", "לאנצ' בוקס", "בחזרה לחיים", "ריו 2", "אוגי והמקקים"

10 באפריל 2014 מאת אורון שמיר
מתוך "מפריח היונים". קרדיט צילום: רן מנדלסון, באדיבות היח"צ

שבעה סרטים חדשים לכבוד חג הפסח מחכים לכם ולכן בבתי הקולנוע החל מהיום. שניים מתוכם ישראלים ומוכרים לנו מהאופירים שעברו, סרטי ילדים כמקובל בעונה (בעצם שלושה, אם מחשיבים בני נוער), ועוד שניים שאינם אמריקאים. כל זאת מבלי לשכוח את שבוע הקולנוע האיטלקי שהחל בסינמטקים, אבל על כך במשבצת הבונוס.

"מפריח היונים" הוא סרט הקאמבק של ניסים דיין ("אור מן ההפקר") כבמאי והוא מבוסס על ספרו של אלי עמיר ("תרנגול כפרות"). העלילה מתרחשת בבגדד של אמצע המאה שעברה ועוקבת אחר תלאותיהם של יהודי עיראק רגע לפני העלייה ארצה. הקאסט המרשים מדבר כולו עיראקית לאורך הסרט, וכולל את דניאל גד ויסמין עיון הצעירים והמוכרים לנוער בתפקידים הראשיים, וכתמיכה את יגאל נאור, אורי גבריאל, מנשה נוי, רון שחר, מירה עוואד, אהובה קרן (שהייתה מועמדת לאופיר על תפקידה) ועוד. יש לי הרגשה שהסרט הזה יכול וצריך להביא קהל, אני רק מקווה שהם (הסרט וצופיו) ימצאו זה את זה.
הישראלי האחר (בכל מובן שהוא) שמגיע אלינו נקרא "מעל הגבעה". את סרטו החדש של רפאל נדג'ארי ("תהילים", "אבנים") אפשר לכנות בחיבה "ההוא שחוזר הביתה". אורי פפר מגלם גבר השרוי בתקיעות מסויימת ומחליט לבקר את אביו (מוני מושונוב) החי עם בת זוג (מיכאלה עשת) בחיפה. הסרט מתמקד במספר אירועים שקורים לגיבור, חלקם תאונות הקשורות לדגים (כן, זה מוזר גם בסרט, אני חושב שזה בכוונה). על שני הסרטים כתבנו בקצרה כשהתחרו בפרסי אופיר של 2013, כאמור.

את סרטי הילדים והנוער אפשר לחלק לפי גילאים. למי שכבר חגגו בר ובת מצווה, כנראה שיקרוץ "מפוצלים" (Divergent) הסרט שמאיים להפוך לטרילוגיה ולרשת את "משחקי הרעב" בעודו מכהן. גם הוא מבוסס על שלישיית ספרים רבי-מכר, של ורוניקה רות', מתרחש בעולם דיסטופי בו האנושות מחולקת לפלגים ומתמקד בגיבורה צעירה (שיילין וודלי) שמאיימת לשבור את ההגמוניה ובדרך תיאלץ לעבור התבגרות מואצת בתנאי קיצון. ניל ברגר ("ללא גבולות") ביים, אור סיגולי סקר. אני ניסיתי את כוחי בעכבר העיר.
הצעירים והצעירות מעט יותר, יוכלו למצוא את מבוקשם ב"ריו 2" (Rio 2) ההמשכון ללהיט האנימציה על הציפורים האקזוטיות מדרום אמריקה, שהרפתקאתן הנוכחית מתרחשת הפעם באמזונס. קרלוס סלדניה ("עידן הקרח") חוזר לכס הבמאי וג'סי אייזנברג, אן הת'אוויי, ג'יימי פוקס, ג'מיין קלמנט ועוד רבים ורבות תרמו את קולם בגרסה המקורית. לנוחיות הכלל, הסרט מוצג בארבע הגרסאות האפשריות משילובים שונים בין מספר המימדים ושפת הדיבוב.
ולקטנטנים – סרט מצוייר באורך מלא על פי סדרת האנימציה הצרפתית הקורעת "אוגי והמקקים" (Oggy and the Cockroaches: The Movie) שמספרת על חתול שמנמן והג'וקים שהורסים את חייו בשיטתיות. הפעם אין אופציה לתלת מימד אבל לשתי שפות – יש. משום מה, אני זוכר שבכלל לא היו דיבורים בסדרה, ששיר הסיום שלה הוא אחד המעולים בכל הזמנים.

עבור כל מי שאוהב קולנוע לא-אמריקאי, זה שמכונה בישראל "זר", הנה שתי אופציות חדשות. מהודו נוחת אצלנו "לאנצ'-בוקס" (Dabba) ששמו העברי תועתק לעברית מזה הלועזי אך בהודו הוא נקרא "דאבה". אני לגמרי מבין למה לא קראו לו ככה אצלנו. מה גם שהסרט עוסק בכלל בשירות משלוחי האוכל ההודי, שיטה מסועפת המאפשרת לנשים לבשל בבית עבור הבעלים שלהן שהולכים בבוקר לעבודה ואז להנות מהאוכל הביתי בהפסקת הצהריים (בבקשה אל תשאלו למה הם פשוט לא לוקחים את האוכל יחד איתם בבוקר). טעות של אחד השליחים יוצר קשר בין אשה נשואה ואלמן על סף הפנסיה, מה שמוביל לדרמה עדינה ונטולת נאמברים מוזיקליים מדהימים כמצופה מקולנוע הודי. ריטש באטרה כתב וביים. אור סקר גם אותו.
"בחזרה לחיים" (Sein Letztes Rennen) הוא נציג גרמניה לשבוע זה, והפעם אני דווקא מוכרח למחות על השם העברי. גוגל טרנסלייט וקצת הגיון הופכים את השם הגרמני ל"המירוץ האחרון שלו". לא מאוד מושך, אבל די מסכם את עלילת סרטו של קיליאן ריידהוף, העוסקת באצן אולימפי לשעבר שבגיל 70 מחליט לרוץ את המרתון של ברלין. באנגלית נקרא הסרט "Back on Track", ותרגום עברי של "בחזרה למסלול" היה שומר את כפל המשמעות החביב. אבל כנראה שיש כאן ניסיון לרתום את ההצלחה של "מחוברים לחיים", או שאני כבר באמת ציני מדי בשביל המקצוע הזה. הפעם הסקירה היא של עופר.

פלוס: פסטיבל הקולנוע האיטלקי בסינמטקים

למקרה שלא שמתם או שמתן לב, השבוע החל פסטיבל הקולנוע האיטלקי בסינמטקים ברחבי הארץ, והוא יימשך עד השבוע הבא. מבין הסרטים העכשוויים, כלומר אלה שנוצרו בשנים האחרונות, צדו את עיניי "היפהפייה הנרדמת" של מרקו בלוקיו, ו"פליני האחר", דוקומנטרי על אחיו של פדריקו שניסה ליצור בצילו של הבמאי האיטלקי הגדול. את שאר היוצרים אני מודה שאינני מכיר, אז אשמח להמלצות.

במסגרת הקלאסיקות, הסיפור ברור יותר מבחינת המלצות – הפסטיבל יקיים השנה מחווה לקומיקאי טוטו, מה שיאפשר צפייה בלפחות שלושה סרטים כדאיים. שניים של מריו מוניצ׳לי, הלא הם ״שוטרים וגנבים״ ו״רומא בחצות״, ואחד של פייר פאולו פאזוליני, ״ציפורי שיר, ציפורי טרף״, שכל מי שלמד קולנוע אצל עופר מכיר בזכות כותרות הפתיחה המבריקות שלו. גם כאן, נשמח להמלצות נוספות וכמובן חוויות.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.