תחרות Done in 60 Seconds של וויסקי ג'יימסון: הזוכים וסיכום

מסע שהחל סמוך לתחילת דצמבר שעבר, מגיע הערב לסיומו עם שיאה של תחרות Done in 60 Seconds של וויסקי ג'יימסון ומגזין אמפייר. בעבור הבלוג היה זה ניסיון לבדוק איך יעבדו כאן פוסטים בחסות (אשמח לשמוע דעות באיזור התגובות), אבל חשוב יותר – בשביל מספר חובבי קולנוע או קולנוענים וקולנועניות בהתהוות הייתה זו חוויה של פעם בחיים שכללה הרבה עבודה, סיפוק ואז חלומות על טיסה ללונדון ופגישות עם מפורסמים. כלומר, לפחות עד השנה הבאה.

תזכורת – שני המותגים, זה של האלכוהול וזה של התקשורת, חברו יחדיו ויצרו לפני שלוש שנים תחרות אינטרנטית המזמינה גולשים ממספר מדינות בעולם (ביניהן ישראל) לצלם ולערוך גרסאות ביתיות לקלאסיקות קולנוע אהובות. הקאץ' – אורכם של הסרטונים לא יעלה על דקה אחת. מגבלת הזמן, יחד עם האמצעים הדלים יחסית לתקציבים בהם נעשו הסרטים המקוריים, דחקה את המשתתפים לקצה גבול היצירתיות שלהם וכמה מהתוצאות מעולות ממש. השנה סקרנו בבלוג את התחרות מתחילתה, דירבנו אתכם ואתכן להשתתף, קצת החמאנו לזרים וכמובן פרגנו לישראלים. כעת הגיע רגע הגמר.

בסוף השבוע האחרון, ב-29 במרץ ליתר דיוק, הצטרפה נציגת ישראל, אימפריית האנימציה לי להב, אל קולגות מרחבי תבל שהציגו את סרטוניהם בלונדון. חבר השופטים הורכב מהתקליטן והמגיש הבריטי אלכס זיין (טיהי), אשת הבי.בי.סי אדית באומן והעורך הראשי של מגזין אמפייר מארק דינינג. מתוך 24 סרטונים הם הרכיבו את חמישיית הגמר, שכללה שני נציגים בריטיים, "כח משיכה בדו מימד" ו-"זה ייגמר בחלב" (אחד הפייבוריטים שלי משלב המוקדמות, אני מזכיר), גרסה פורטוגזית של "ורטיגו", עיבוד רוסי ל"פעילות על טבעית" ואת… לי להב והאנימציה שלה ל"כח משיכה"!

זה אומר שלהב הצטרפה אל ארבעת הפיינליסטים האחרים כדי להרכיב את קטגוריית DISS של השנה, קטגוריה אחת מיני רבות בטקס הפרסים המסורתי של אמפייר. הוא אולי לא האוסקר, או פרסי MTV, אבל יש בו קטגוריות מגניבות לפי ז'אנרים (אימה, מד"ב, פנטזיה, קומדיה) והמון קטגוריות משחק (תגליות, משנה, ראשי). הנה כל המועמדים לשנת 2014, והחל מהלילה יש גם זוכים וזוכות. להב אמנם קופחה בתחרות שלה, כשהיא מפסידה ל"זה ייגמר בחלב" המקומי (מסתבר שגם בריטים לא יכולים לעמוד בפני בריטיות), אבל בכך היא מצטרפת למסורת המפוארת של ישראל להגיע לחמישיה וללכת הביתה ללא הפסלון. אני בטוח שעבר עליה סופש שהוא פרס בפני עצמו ואין ספק שעוד תשמעו את שמה בהקשרים נוספים.

לי להב, רגע אחרי הכרזת החמישייה (התמונה מתוך דף הפייסבוק שלה)

מצד שני, חייבים לחבב תחרות שבה טום קרוז וארנולד שוורצנגר זוכים בפרסים על מפעל חיים, "סוף העולם" הוא הסרט הבריטי הטוב של השנה וסיימון פג הוא "גיבור השנה", ושקטגוריות המשחק שלו הן פגיעות בול – מייקל פאסבנדר כשחקן המשנה הטוב ביותר ("12 שנים של עבדות"), סאלי הוקינס כשחקנית המשנה ("יסמין הכחולה"), אמה תומפסון כשחקנית הראשית ("להציל את מר בנקס") וג'יימס מקאבוי כשחקן הראשי הטוב ביותר ("Filth"). גם קטגוריות הז'אנר הצליחו בבחירותיהן ואף אחד לא מתלונן כש"כח משיכה" ואלפונסו קוארון לוקחים עוד פרסים. ככה זה כשהקהל בוחר – זה הרבה יותר כיף.

אז המסע הנוכחי הסתיים, עם נגיעה ישראלית בתהילה והמון המון יוצרי קולנוע בהתהוות שהרגישו איך התחרותיות מעודדת את חדוות היצירה. תודה למותג וויסקי ג'יימסון שפרש חסות על הפוסטים האלה בבלוג בחודשים האחרונים ועל שיתוף הפעולה של משרד הפרסום. נתראה בשנה הבאה. צ'ירס.