• סרטים חדשים: ״קצפת ודובדבנים״ של גור בנטביץ׳
  • ״עונת החתונות״, סקירה
  • נוכלות בלי חשבון
  • ״השורד״, סקירה
  • הסרט הבינלאומי הטוב ביותר 2019 - חלק שני
  • פסטיבל ונציה 2019: הסיכום של עופר
  • זה: חלק 2
  • המלצות סינמטקים: ספטמבר 2019
  • ״איפה את, ברנדט?״, סקירה

תחרות Done in 60 Seconds של וויסקי ג'יימסון: סקירה ישראלית

19 בפברואר 2014 מאת אורון שמיר

ידעתי – כולם דחיינים וכולכן דחייניות. אומה של מחכים וממתינות עד הרגע האחרון. כבר בתחילת דצמבר סיפרתי מעל דפי הבלוג, בפוסט מוזמן וממומן באופן מוצהר כפי שהיו גם רודפיו, על תחרות "Done in 60 Seconds". מדובר באתגר לשחזור סרטי עבר באמצעים ביתיים ובאורך שלא יעלה על דקה אחת, ואשר יזכה את הזוכים בו בזכות לייצג את ישראל בתחרות העולמית של וויסקי ג'יימסון ומגזין אמפייר. כבר אז היה ידוע שהדדליין הוא ה-13 בפברואר, אבל מתי במהלך החודשיים האלה הגישו הצוותים הישראלים את תוצריהם? ברגע האחרון, אלא מה. בפוסטים הקודמים תהיתי מה צריך לעשות כדי לדרבן אתכם ואתכן להגיש, אבל מסתבר שרק לחץ הזמן עשה את שלו.

מתוך 20 ההגשות האחרונות בתחרות, 11 היו מישראל (השניים בדחיינות הם הקזחים, משום מה). זה גם אומר שרוב הסרטונים הישראלים בתחרות כולה המתינו עד שכמעט מאוחר מדי לנסות את מזלם. לכן, אתעלם הפעם מההיצע הבינלאומי הנותר, כלומר זה שלא נסקר בפוסט הקודם, ואתמקד רק בתוצרת המקומית. כאמור, זה לא מעט, ולכן אתחיל עם החביבים עליי ביותר.

מלכת האנימציה לי להב (כולם וכולן כבר מכירים או מכורים לערוץ היוטיוב שלה, כן?) תרמה את תרומתה לתחרות. זהו עיבוד מקוצר, ברוח החצי-מעריצה-וחצי-ביקורתית המאפיינת את סגנונה של להב, לשובר הקופות והלבבות "כח משיכה", הסרט שמוכיח כי הפופלריות שלו חוצה פורמטים וקהלים.
עדכון זוכה: במקרה, או שלא, אימבדתי כאן את הסרטון המנצח! לי להב תטוס ללונדון לייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית של וויסקי ג'יימסון ומגזין אמפייר. מבטיח פוסט על איך הלך לה.

בזכות הערוץ של לי הצלחתי לפתוח כאן חלון יוטיוב שיאפשר צפייה מבלי לעזוב את הבלוג. לגבי השאר, כפי שכתבתי בפעם שעברה, הנגן הייעודי של אתר התחרות לא ממש מתאמבד לי בוורדפרס. אז סורו לאתר התחרות (עדכון: עכשיו יש גם ערוץ יוטיוב ובו כל ההעלאות מהשנה) כדי לצפות לפחות בשלושה הבאים – נדב אלוביק ואיתמר תורן שכבר הספיקו לעכל את "היא" וליצור גרסה משלהם; הברקה חמודה של נועה גולן, שסיפרה את העלילה של "גריז" בעזרת האימוג'י; וחבורת "מיצי הפקות" שיצרה מחדש את "מת לחיות" בוואן-שוט, וואן-לוקיישן ו-וואן מינט. אותי זה הגניב.

שמתי לב שרבים מהמתחרים הלכו על גרסאות דתיות לסרטים מוכרים. "להרוג את שמיל" הוא ממש אדפטציה לסרטו של קוונטין טרנטינו, "כנר על הגג" הגיע לעזריאלי, "האחים בלוז" התחברו חזק ליהדות ויש גם את "משחקי ה-WTF" במקום "משחקי הרעב", בירושלים בתפקיד הקפיטול.

עוד נושא שחזר על עצמו הוא סרטים בלוקיישן אחד, מה שיכול להיות אופטימלי לסרטים קצרצרים מבחינת הפקה. כך "עד קצה העולם" הגיע לקניון, "להתחיל מחדש" מצא את עצמו בחופי הים התיכון, "תא טלפון" הוכיח שהוא עובד בכל תא טלפון, וצילום מחודש של "הטיסה" דרש אתר צילומים מושקע במיוחד.

גם האדפטציות האישיות פרחו, כפי שניתן היה לראות ברוב הדוגמאות לעיל, וכמו כן בפרשנות המעניינת ל"רקוויאם לחלום", הגרסה עם הסיום המפתיע של "500 ימים עם סאמר" והתחליף הלא רשמי של "מועדון קרב" – "מועדון הספר". האמת? אני די מרוצה מההיצע השנתי.

זה המקום להזכיר שהדדליין להגשה חלף, אבל תמיד אפשר לנסות גם בשנה הבאה. נמשיך לעקוב כאן בבלוג אחר התחרות, ונראה איך הלך לנציגי ישראל, יהיו מי שיהיו, בתחרות בלונדון בסוף החודש הבא. כל הכבוד לכל המשתתפים והמשתתפות ושיהיה בהצלחה.

תגובות

  1. thetallcritic הגיב:

    שלנו ("500 ימים עם סאמר") גם ביוטיוב 🙂

    ויש גם סרטון פספוסים:

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.