16 באוגוסט 2013 מאת עופר ליברגל
"יש מילה לאנשים שחושבים שכולם נגדם" "כן, חדי אבחנה" הדיאלוג הזה לקוח מסרט כלשהו של וודי אלן, אבל דומה כי הוא בא לתאר סוג אחר לגמרי של סרטים - סרטי פרנויה, ז'אנר שפרח בהוליווד בשנות השבעים. הסרטים השתמשו במונח מתחום רפואת הנפש, המתאר מצב בו אדם סבור כי הוא נרדף למרות שאין לכך שום ביסוס במציאות, ולקחו אותו לכיוון של… להמשך קריאה
15 באוגוסט 2013 מאת אורון שמיר
"מי מפחד מהזאב הרע", סרטם השני של הצמד אהרון קשלס ונבות פפושדו אחרי "כלבת" החלוצי, הוא קודם כל סרט חשוב. הוא גם סרט שמצליח להיות קולנוע בידורי במיטבו, גדוש בצחוק, מתח, פחד ורגעי התפעלות, והוא אפילו משכיל לעורר מחשבה או שתיים בתום הצפייה. אבל הוא בראש ובראשונה חשוב. אפילו אקוטי, הייתי מגזים ואומר, או "A Game Changer" בהיעדר ביטוי עברי… להמשך קריאה
14 באוגוסט 2013 מאת עופר ליברגל
ההיסטוריה האמריקאית מלאה בלא מעט דמויות אגדתיות ומרתקות ובלא מעט דמויות שהתרבות הפופולרית הפכה לכאלו. אבל דומה כי דמותו של וויליאם קודי, הנודע בכינוי "באפלו ביל", ניצבת במדרגה משלה, בשל היותה חלק מן ההיסטוריה האמריקאית במספר דרכים - הוא קשור לכיבוש המערב והצטיינות במלחמות האינדיאנים, בשלב בו הן הפכו לקשות, ולא פחות מכך הוא קשור עם הולדת התרבות הפופולרית. לאחר… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2013 מאת אורון שמיר
במסדרונות האקדמיה - עסקים כרגיל. במסדרונות סריטה - הלם קל, אכזבה קשה. הבוקר (ג') בשעה 11:00 לערך, הוכרזו המועמדים והמועמדות לפרסי אופיר 2013, או האופירים במהדורתם ה-24 אם תרצו. אור ואני (אורון) היינו שם, ביפו של שעות הבוקר, כדי להביא לכם פוסט זה, שהוא פרי מאמצינו המשותף. כזכור, את עונת האופיר הנוכחית התחלנו באפריל, עם רשימה עצומה וראשונית של 31… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2013 מאת אורון שמיר
דבר אחד לפחות אפשר לומר לזכותם של פרסי אופיר בשנים האחרונות - הם משתדלים להיות קשובים למשב הרוח בתעשיה המקומית. אחת התולדות המיידיות היא שבכל שנה מתווספות קטגוריות חדשות יש מאין. ב-2011 התכבדנו בקטגוריית האיפור הטוב ביותר, שממשיכה איתנו זו השנה השלישית ברציפות כדי להוכיח שהיא כאן כדי להישאר, ואכן היו השנה לא מעט סרטים שמצדיקים את קיומה. אשתקד זכינו… להמשך קריאה
11 באוגוסט 2013 מאת אורון שמיר
לפעמים צריך לומר דברים שכולם כבר יודעים, אבל בקול רם, כדי שיהיו רשמיים יותר. אז אני אולי לא רופא, אבל אני מתנדב להיות זה שמצטער לקבוע, ואף לבשר לכל מי שחשב אחרת, כי כל העניין הזה של "גילוי נאות" מת מזמן. לפחות בכל הקשור לכתיבה על קולנוע בישראל. בתחומים אחרים מעולם לא התיימרתי להבין. אני מדבר על אותו כלי עיתונאי… להמשך קריאה
10 באוגוסט 2013 מאת אור סיגולי
רוב צופי הקולנוע - או שמא צריך לכתוב רוב מבקרי הקולנוע - כמעט אף פעם לא מתייחסים לסרט כיצירה שעומדת בפני עצמה, אלא כחלק ממכלול. הסרט תמיד יהיה חלק מאיזושהי מפה גדולה יותר כמו למשל השיוך הז'אנרי של הסרט, שנת היציאה שלו, המדינה שהפיקה אותו או אפילו אסוציאציה אישית כלשהי. אני מניח שהסיבה לכך היא שזה גורם לסרט להיות גדול… להמשך קריאה
9 באוגוסט 2013 מאת עופר ליברגל
"החיים על פי דנקן" (או The Way Way Back באנגלית) הוא סרטם הראשון של צמד היוצרים נאט פקסון וג'ים ראש, שמות שאולי לא אומרים לכם כלום, אבל סביר להניח כי אתם זוכרים את הפנים שלהם - הם שחקני משנה די מצליחים ומוצלחים, כאשר ראש הפך בשנים האחרנות למוכר יותר בעקבות תפקידו הראוותני בתור הדיקן חובב התחפושת בסדרה "קומיוניטי". חוץ מזה, השנים… להמשך קריאה
9 באוגוסט 2013 מאת Yaniv Eidelstein
אשתדל להיות מתחשב בסקירה על "אליסיום" (Elysium). זה לא באמת סרט גרוע, ואפילו לא גרוע מסוגו. זה מד"ב לא רע, מרשים לפרקים, ואם מכבים את המוח, אפשר לצפות בזה וגם ליהנות; אבל אם חושבים לרגע על הפוטנציאל שהתבזבז, עלולים להתאכזב. מרה. כדי לשמר אפשרות כלשהי של ערב מהנה עם הסרט הזה, כדאי להשאיר את השכל בבית. לא התאכזבתי מ"אליסיום" כי… להמשך קריאה
7 באוגוסט 2013 מאת אור סיגולי
הערב נסגרות ההצבעות לפרסי אופיר 2013 ובעוד חמישה ימים נדע מיהם המועמדים הסופיים בכל הקטגוריות. האמת היא שיש מתח באוויר. כדי לחגוג ולציין את סיום השלב הזה, אנחנו חוזרים אליכם עם "נבחרת החלומות". מדובר בטקס הפרסים הפרטי שלנו, בו אנחנו בוחרים את המצטיינים מטעמנו ב-15 הקטגוריות של הקולנוע העלילתי הארוך. כשחושבים על זה, טכנית, כרגע מדובר בפרס המבקרים היחיד בארץ,… להמשך קריאה
"יש מילה לאנשים שחושבים שכולם נגדם" "כן, חדי אבחנה" הדיאלוג הזה לקוח מסרט כלשהו של וודי אלן, אבל דומה כי הוא בא לתאר סוג אחר לגמרי של סרטים - סרטי פרנויה, ז'אנר שפרח בהוליווד בשנות השבעים. הסרטים השתמשו במונח מתחום רפואת הנפש, המתאר מצב בו אדם סבור כי הוא נרדף למרות שאין לכך שום ביסוס במציאות, ולקחו אותו לכיוון של… להמשך קריאה
"מי מפחד מהזאב הרע", סרטם השני של הצמד אהרון קשלס ונבות פפושדו אחרי "כלבת" החלוצי, הוא קודם כל סרט חשוב. הוא גם סרט שמצליח להיות קולנוע בידורי במיטבו, גדוש בצחוק, מתח, פחד ורגעי התפעלות, והוא אפילו משכיל לעורר מחשבה או שתיים בתום הצפייה. אבל הוא בראש ובראשונה חשוב. אפילו אקוטי, הייתי מגזים ואומר, או "A Game Changer" בהיעדר ביטוי עברי… להמשך קריאה
ההיסטוריה האמריקאית מלאה בלא מעט דמויות אגדתיות ומרתקות ובלא מעט דמויות שהתרבות הפופולרית הפכה לכאלו. אבל דומה כי דמותו של וויליאם קודי, הנודע בכינוי "באפלו ביל", ניצבת במדרגה משלה, בשל היותה חלק מן ההיסטוריה האמריקאית במספר דרכים - הוא קשור לכיבוש המערב והצטיינות במלחמות האינדיאנים, בשלב בו הן הפכו לקשות, ולא פחות מכך הוא קשור עם הולדת התרבות הפופולרית. לאחר… להמשך קריאה
במסדרונות האקדמיה - עסקים כרגיל. במסדרונות סריטה - הלם קל, אכזבה קשה. הבוקר (ג') בשעה 11:00 לערך, הוכרזו המועמדים והמועמדות לפרסי אופיר 2013, או האופירים במהדורתם ה-24 אם תרצו. אור ואני (אורון) היינו שם, ביפו של שעות הבוקר, כדי להביא לכם פוסט זה, שהוא פרי מאמצינו המשותף. כזכור, את עונת האופיר הנוכחית התחלנו באפריל, עם רשימה עצומה וראשונית של 31… להמשך קריאה
דבר אחד לפחות אפשר לומר לזכותם של פרסי אופיר בשנים האחרונות - הם משתדלים להיות קשובים למשב הרוח בתעשיה המקומית. אחת התולדות המיידיות היא שבכל שנה מתווספות קטגוריות חדשות יש מאין. ב-2011 התכבדנו בקטגוריית האיפור הטוב ביותר, שממשיכה איתנו זו השנה השלישית ברציפות כדי להוכיח שהיא כאן כדי להישאר, ואכן היו השנה לא מעט סרטים שמצדיקים את קיומה. אשתקד זכינו… להמשך קריאה
לפעמים צריך לומר דברים שכולם כבר יודעים, אבל בקול רם, כדי שיהיו רשמיים יותר. אז אני אולי לא רופא, אבל אני מתנדב להיות זה שמצטער לקבוע, ואף לבשר לכל מי שחשב אחרת, כי כל העניין הזה של "גילוי נאות" מת מזמן. לפחות בכל הקשור לכתיבה על קולנוע בישראל. בתחומים אחרים מעולם לא התיימרתי להבין. אני מדבר על אותו כלי עיתונאי… להמשך קריאה
רוב צופי הקולנוע - או שמא צריך לכתוב רוב מבקרי הקולנוע - כמעט אף פעם לא מתייחסים לסרט כיצירה שעומדת בפני עצמה, אלא כחלק ממכלול. הסרט תמיד יהיה חלק מאיזושהי מפה גדולה יותר כמו למשל השיוך הז'אנרי של הסרט, שנת היציאה שלו, המדינה שהפיקה אותו או אפילו אסוציאציה אישית כלשהי. אני מניח שהסיבה לכך היא שזה גורם לסרט להיות גדול… להמשך קריאה
"החיים על פי דנקן" (או The Way Way Back באנגלית) הוא סרטם הראשון של צמד היוצרים נאט פקסון וג'ים ראש, שמות שאולי לא אומרים לכם כלום, אבל סביר להניח כי אתם זוכרים את הפנים שלהם - הם שחקני משנה די מצליחים ומוצלחים, כאשר ראש הפך בשנים האחרנות למוכר יותר בעקבות תפקידו הראוותני בתור הדיקן חובב התחפושת בסדרה "קומיוניטי". חוץ מזה, השנים… להמשך קריאה
אשתדל להיות מתחשב בסקירה על "אליסיום" (Elysium). זה לא באמת סרט גרוע, ואפילו לא גרוע מסוגו. זה מד"ב לא רע, מרשים לפרקים, ואם מכבים את המוח, אפשר לצפות בזה וגם ליהנות; אבל אם חושבים לרגע על הפוטנציאל שהתבזבז, עלולים להתאכזב. מרה. כדי לשמר אפשרות כלשהי של ערב מהנה עם הסרט הזה, כדאי להשאיר את השכל בבית. לא התאכזבתי מ"אליסיום" כי… להמשך קריאה
הערב נסגרות ההצבעות לפרסי אופיר 2013 ובעוד חמישה ימים נדע מיהם המועמדים הסופיים בכל הקטגוריות. האמת היא שיש מתח באוויר. כדי לחגוג ולציין את סיום השלב הזה, אנחנו חוזרים אליכם עם "נבחרת החלומות". מדובר בטקס הפרסים הפרטי שלנו, בו אנחנו בוחרים את המצטיינים מטעמנו ב-15 הקטגוריות של הקולנוע העלילתי הארוך. כשחושבים על זה, טכנית, כרגע מדובר בפרס המבקרים היחיד בארץ,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות