• מה לראות בפסטיבל הקולנוע של חיפה 2019
  • פסטיבל חיפה 2019: דיווח שלישי של עופר
  • פסטיבל חיפה 2019: אור מצטרף לדיווחים היומיים
  • פסטיבל חיפה 2019: דיווח ראשון של עופר
  • ״יום גשום בניו יורק״, סקירה
  • ״ג׳וקר״: ההבדל בין סרט מדובר לסרט גדול
  • כל הנציגים לפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר
  • סרטים חדשים: ״ג׳וקר״ של טוד פיליפס, ועוד תשעה
  • איש מזל התאומים
  • המלצות סינמטקים - מהדורת אוקטובר 2019

פסטיבל ירושלים 2013: מחשבות על הזוכים והזוכות

12 ביולי 2013 מאת אורון שמיר

אמש (חמישי) ננעלו התחרויות בפסטיבל הקולנוע של ירושלים זו הפעם ה-30, והפרסים חולקו לסרטים המצטיינים בעשרות הקטגוריות. אינני יודע אם זו כמות הסרטים המצומצמת יחסית בתחרות העלילתית אשר איפשרה את קיום הטקס כבר אתמול, כאשר נותרו עוד שלושה ימים לפסטיבל (שיימשך השנה עד יום ראשון במקום עד מוצ"ש כרגיל), או שמדובר בהחלטה מכוונת וראויה להימנע מן השמש והדשא של הסינמטק בצהריי שישי הלוהטים תמיד. בכל מקרה, כאשר המימד התחרותי מאחור, אפשר להמשיך ולהנות מן הפסטיבל, אולי אפילו כפליים, בהיעדר המתח והעניין שמייצרת התחרות מטבעה. במקום סיכום בזק של הטקס והרהורים תוך כדי, החלטתי השנה לישון עליו לילה ולשתף במחשבותיי רק כעת, בבוקר שאחרי, בלי יותר מדי עניינים רגשיים. למרות שמי שמכיר אותי ודאי יודע שזה חלק מהעניין.

אז הנה הסיכום הפרטי שלי לטקס של אתמול, ובסוף רשימת הזוכים בצורת טור מסודר יותר, למען השנים הבאות. אני כמובן אשמח לשרעפים ותגובות משלכם, בעיקר כי אני מרגיש שעופר ואני קצת לבד השנה בסיקור הפסטיבל. אני יודע שלא כך הדבר, מתוקף שיחות המסדרון שאני מנהל עם קוראים, אבל קצת מפליא אותי שאיזור התגובות ריק השנה לגמרי, אבל שיאי הטראפיק שלנו נשברו ומאז מאיימים להישבר בכל יום שעובר. אז עכשיו, כשהורדתי את זה מהלב, ניגש למלאכה.

המחשבה הראשונה שעולה במוחי למראה רשימת הזוכים היא – כמה קל היה הפעם להמר על הקטגוריות הראשיות. האם זה אומר שהתחרות השנה הייתה מירוץ דו-ראשי בלבד? שפסטיבלי קולנוע בישראל הפכו לצפויים וקלים לחיזוי? או שאולי אני (וגם עופר כמובן, היינו תמימי דעים בנושא) פשוט הפכנו עם הזמן למוצלחים יותר בקליעה לדעתם של צוותי שיפוט? כנראה שהתשובה היא שילוב משולש.

ראשית, אין ספק ששני הסרטים המרשימים ביותר בתחרות היו "הנוער" ו"ההיא שחוזרת הביתה", כך שבהחלט מגיעות להם הזכיות המרובות. ניכר שהייתה התלבטות אמיתית בין השופטים, שבחרו לחלק את הפרסים די שווה בשווה – סרט, עריכה ושחקן ראשי (כפול) ל"הנוער", סרט ביכורים (מעין מקבילה לפרס הבימוי, בהיעדר הקטגוריה הדי מובנת מאליה הזו), צילום ושחקנית ראשית ל"ההיא שחוזרת הביתה". סוג של תיקו, עם יתרון קל ל"הנוער" בעקבות הפרס הגדול.

גם "עראבני" (תסריט) ו"פלסטלינה" (מוזיקה) לא יצאו מקופחים, אבל שניים מתוך ארבעת סרטי התחרות נותרו בידיים ריקות, וזו הסכנה הגדולה שבחלוקת רוב הפרסים בין שני מתמודדים עיקריים. יכול בהחלט להיות שהשופטים לא מצאו שום דבר טוב מספיק ב"הורה 79" או ב"פנתר לבן", למרות שבמקרה של האחרון אני מתקשה להאמין בכך (וקצת בהלם, או אולי בעלבון אפילו, למען האמת). אבל בעשותם זאת, הם מנחיתים מהלומה לא קלה על ראשיהם של הסרטים הללו, אולי אפילו מכתימים אותם. וכיוון ששניהם מתחרים על פרס אופיר, מדובר בכתם שלא יהיה קל לכבס. אז כן, מתקבל על הדעת ששני הסרטים הבידוריים יותר והאמנותיים פחות לא יזכו דווקא בפסטיבל קולנוע (בהיעדר פרס "חביב הקהל" השנה), אבל לפחות במקרה של "פנתר לבן" אני מוכרח לציין שמדובר בעיניי בפספוס ענק של חבר השופטים. רציתי לחכות עם הטקסט הנפלא של עופר על הסרט, אבל אולי כדי להסביר את גודל הפספוס נאוורר אותו כבר עכשיו. בכל מקרה, אני מעריך שאצל הקהל שני הסרטים הללו יצליחו הרבה יותר.

עוד מילה על האופירים – את הזכייה של האחים קוניו אפשר באמת היה לראות מקילומטר, בפסטיבל שמחבב מאוד פיצולי פרסים בשנים האחרונות – בין אלה כל השחקניות של "וביום השלישי" שזכו יחדיו בפרס "השחקנית הראשית", או נטלי עטיה ומורן רוזנבלט שהתחלקו בזכייה על גילום אותה דמות בגילאים שונים ב"אודם". ולא שלא מגיע להם, לאיתן ודוד – להיפך. שניהם מעולים, ביחד ולחוד, ובוראים דמויות שהן קריפיות ומעוררות חיבה לסירוגין, לעיתים באותה סצנה ממש. העובדה שגם באופירים הם רצים כ"איתן ודוד קוניו", ולא כשתי ישויות נפרדות, מבטלת לבוחרים את הצורך להיזכר מי מהם הוא מי או אפילו להבחין ביניהם, מה שלדעתי מבטיח להם מועמדות. גם טלי שרון, שלקרוא להופעה שלה אמיצה או חושפנית יישמע כמו קלישאת אנדסטייטמנט, תדבר חזק מאוד באופירים השנה. אבל נחזור רגע להווה.

בתחרות הסרטים הקצרים, אחת ההנאות האמיתיות והקבועות שלי בפסטיבל לאורך השנים, שמחתי לראות את "הישארות" של יותם בן-דוד, אחד הפייבוריטים שלי כזכור, לוקח את פרס סרט הסטודנטים הטוב ביותר. עלצתי לא פחות למקרא שמם של צמד הזוכים בציון לשבח – "נשכחים" של איהאב טרבייה שהיה המרשים ביותר בעיניי מבין כל הקצרים מבחינה קולנועית, ו"בבגה" של גן דה לנגה, שאחרי צפייה נוספת בו הפך רשמית לאחד הסרטים האהובים עליי השנה, בכל אורך שהוא.

בקטגוריה העצמאית חשבו השופטים הכי הפוך שיכול להיות מדעתי, וזהו המקום בו אני לוקח צעד אחורה ומתגמד מול מי שהצליחו להתחבר לסרטה של תמר ברוך ("גלוריה") שזכה בפרס הראשי, והתואר "הסרט העצמאי הקצר הטוב ביותר" הולם אותו גם מכיוון שהוא נראה ונשמע כמו קולנוע עצמאי אמריקאי/ניו יורקי. כנ"ל לגבי היכולת להבין את סרטו של פלג לוי ("גולם") או לספוג את כל מה שיש ל"הולולנד" של אורי ומיכל גרנות להציע, זוכי הצל"שים.

לצערי גם השנה ויתרנו על סיקור התחרות התיעודית מחוסר זמן, והדבר נכון גם לגבי שאר המסגרות הירושלמיות הייחודיות, כמו "ברוח החופש", או "החוויה היהודית". לסרטים שכן תפסנו, מובטח לינק. על הזוכים בחממת הקולנוע וגם בפיצ'פוינט כבר דיווחנו בזמן אמת.

youth

רשימת הזוכים המלאה:

ישראלים עלילתיים באורך מלא
פרס חג'ג' לסרט באורך מלא
: "הנוער"
הפרס ע"ש ענת פרחי ז"ל לסרט ראשון/שני: "ההיא שחוזרת הביתה"
פרס ע"ש ענת פרחי ז"ל לתסריט: "עראבני"
פרס חג'ג' למשחק בסרטים באורך מלא: טלי שרון ("ההיא שחוזרת הביתה"), איתן ודוד קוניו ("הנוער")
עריכה: ז'ואל אלכסיס, "הנוער"
מוסיקה: רן בגנו, "פלסטלינה"
צילום: שי פלג, "ההיא שחוזרת הביתה"

ישראלים דוקומנטריים
פרס ון ליר לסרט תעודה: "משפטי חיים", נורית קידר וירון שני
פרס בימוי הסרט התיעודי: חליל אפרת, "אלבום 61"
צל"שים לסרטי תעודה: נסים מוסק ("מערבון בהר חברון") ושוש שלם והילה מדליה ("לכודים ברשת")

ישראלים קצרים
פרס ון ליר לסרט סטודנטים עלילתי קצר: "הישארות", יותם בן דוד
צל"שים: "הנשכחים" (איהב טרבייה), ו-"בבגה" (גן דה לנגה)
פרס אדלי הופנברג לסרט עצמאי קצר: "גלוריה", תמר ברוך
צל"שים: "גולם" (פלג לוי), "הולולנד" (מיכל ואורי גרנות)

פרסי "ברוח החופש" ע"ש וים ון ליר
סרט עלילתי: "אפיזודה בחייו של אספן מתכות"
סרט תיעודי: "התמונה החסרה"
צל"ש: "עובדים"

פרסי "החוויה היהודית" בתרומת מיכאלה וליאון קונסטנטינר
הפרס לסרט העוסק בהיסטוריה וזהות יהודית: "רגינה"
הפרס לסרט העוסק בנושא השואה: "זעזוע"
צל"ש: "לשכה 06"

התחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני 2013
פרס ראשון: "מרגנית", ציון אברהם חזן
פרס שני: "כלבים נובחים לא נושכים", אלונה רודה ו-"חיי מדף", קרן שביט

פרס היצירה הצעירה ע"ש וים ון ליר
פרסי הסרט העלילתי: "הכי רחוק שאתה יכול", "ללא מילים: דיו על הדף", ו-"גבוה".
פרסי הסרט התיעודי: "אני הבן שלך", "סבתא עאידה", "אלוהים ישר כותב בשורות ישרות"

ברכות לכל, אנחנו ממשיכים בדיווחי הפסטיבל כרגיל, עד הסיכום הפרטי שלנו ביום שני.

תגובות

  1. מיכאל גינזבורג הגיב:

    הבמאי של 'פנתר לבן' הוא ראש מחלקת הקולנוע שלי בשנה הבאה. מתרגש!

    1. הבנתי שהוא כבר לא

  2. איתי הגיב:

    שמחתי לשמוע ששברתם את שיא הכניסות לאתר, ובצדק רב לדעתי – הדיווחים שלכם היו מרתקים וקולחים וסיפקו לי הנאה רבה. אני מקווה שלא תיקחו ללב על כך שאזור ההודעות לא שוקק מחיים; ישנם פשוט אנשים כמוני שבקושי יכולים למצוא לעצמם זמן להגיב לכל הפוסטים הנהדרים האלה ועוד יותר מכך – לכתוב הודעה מעניינת ולא ריקה מתוכן.
    יישר כוח.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.