• סרטים חדשים: ״פרשת המים״ של טוד היינס
  • אימת החודש - פברואר 2020
  • ״הדבר האחרון שהוא רצה״, סקירת נטפליקס
  • ״סוניק הסרט״, סקירה
  • ״פרשת המים״, סקירה
  • ״לילות וסופי שבוע״: בכורת הבימוי של גרטה גרוויג
  • סקירה
  • ״ציפורי הטרף״, סקירה לסרט של הארלי קווין וחברות
  • דוהרת
  • ״חיים נסתרים״, סקירה
  • אוסקר 2019/20: ערב היסטורי לאקדמיה האמריקאית
  • אוסקר 2019/20: הטקס והזוכים
  • סקירה כפולה: ״סיד וג׳ודי״ + ״ג׳ודי - מעבר לקשת״
  • אימת החודש - ינואר 2020
  • המלצות סינמטקים - פברואר 2020

קצת על פסטיבל פרינט סקרין 2013

17 באפריל 2013 מאת אורון שמיר

אחרי שסיימנו עם חגי ומועדי ישראל לתקופה הקרובה, אפשר להתרכז בקולנוע על נגזרותיו. ואחת המעניינות והשונות שבהן תתקיים החל מהערב (יום רביעי ה-17.4) ועד יום שבת בסינמטק חולון, תחת הכותרת של פסטיבל פרינט סקרין. קצת מוזר לי שלא מספיק אנשים שמעו על האירוע הזה, היות וזו לא השנה הראשונה או אפילו השניה בה הוא מתקיים, אבל (גם) בשביל זה אנחנו כאן. אם אתם חובבי תרבות דיגיטלית, ניסויים קולנועיים-אמנותיים או נוטים לגיקיות – ודאי תמצאו משהו בשבילכם במתחם המדיטק אשר בחולון. אגב, מסתבר שהעיר הזו שוכנת מרחק אוטובוס אחד מתל אביב, ואני אומר זאת מניסיון.

במהלך הפסטיבל יתקיימו שלל אירועים כמו תחרות רמיקסים והרצאות ודיונים על תרבות דיגיטלית, השנה בסימן User/Abuser (גם אני לא לגמרי סגור על הכוונה, כנראה שאצטרך לבדוק בעצמי), לצד אטרקציות מגניבות נוספות כמו תערוכה של משחקי מחשב בשם "חץ ימינה" או צפייה במישהו שהוא לא אתם משחק על מסך ענק ב"Journey", כנראה משחק המחשב המרהיב שתראו בחייכם. בקיצור, טשטוש גבולות מסיבי יהיה בפסטיבל השנה, אבל אנחנו בלוג של סרטים, ובפסטיבל בהחלט מוקרנים מספר סרטים שראוי לדבר עליהם, או לפחות להזכיר אותם. בראש ובראשונה זה:

קאט אחרון: גבירותיי ורבותיי
(Final Cut: Ladies and Gentlemen)

כבר עסקנו כאן בבלוג בסרטו יוצא הדופן של גיאורגי פאלפי ההונגרי, כאשר התארח בארץ במסגרת פסטיבל סרטי הסטודנטים הקודם. זוהי הזדמנות נדירה שמי יודע מתי תחזור לצפות בסרט הזה, לא רק על מסך גדול אלא בכלל. אל תצפו למצוא אותו מופץ, אפילו לא בספריות הדי.וי.די, כיוון שהסרט מפר את זכויות היוצרים של כ-450 סרטים קלאסיים מהם הוא מורכב ולכן מותר להקרנה רק באירועים מסוג זה ולא לצרכים מסחריים. פאלפי, בשעת משבר תקציבית, רקח סיפור אהבה שאמור להיות קוהרנטי מתוך מאות סרטים, חותך מקלאסיקה הוליוודית אחת אל סרט צרפתי קאנוני אחר וכך הלאה. כל הכוכבים הכי גדולים של האמנות השביעית על מסך אחד, בסיפור אחד, סיפור אהבה. קצת כמו "השעון" (The Clock) של כריסטיאן מרקליי, רק במשך של 84 דקות במקום 24 שעות. ועוד מהבמאי שחתום על יצירות מאתגרות וייחודיות כמו "גיהוק" (Hukkle), "טקסידרמיה" (Taxidermia) ו"לא חבר שלך" (I Am Not Your Friend).

הסרט יוקרן ביום ה' ה-18.4, בשעה 22:00 בסינמטק 1. אם אתן ואתם סינפלים – אתם שם. ואם אתם כבר שם, הנה עוד כמה סרטים שיוקרנו בפסטיבל ושנראים מסקרנים:

"סקסי בייבי" (Sexy Baby) – סרט תיעודי אמריקאי העוקב אחר שלוש דמויות ושאלות רבות, הנוגעות למיניות בעידן הוירטואלי. סרטם הראשון של ג'יל באואר ורונה גריידוס.
"The Pirate Bay Away From Keyboard" – טרי וחם מפסטיבל ברלין, הדוקומנטרי על מאחורי הקלעים של אתר ההורדות הפופולארי והנסיונות להוריד אותו מהאוויר. לאות הזדהות יוצר הסרט, סיימון קלוסה, שיתפו אותו ברשת ללא תשלום ומארגני פרינט סקרין יעשו זאת אף הם. חוויה של צפייה המונית, במקום ביתית, בסרט העוקב אחר האתר שמזוהה מאוד עם תרבות הצריכה הביתית נשמע לי סוראליסטי.
"מנותקים" (Disconnect) – דרמה אמריקאית בכיכובם של ג'ייסון בייטמן, אלכסנדר סקארסגארד, הופ דייויס, אנדראה רייסבורו ופאולה פאטון, שמזכירה בתקציר שלה את "קירות צדדיים" – מספר אנשים מחפשים קשר אנושי בעולמנו המבוסס קשרים וירטואליים. הנרי אלכס רובין, המועמד לאוסקר על "Murderball" התיעודי, ביים.

וגם:

קוראים לי יאנוש יאנשה (My Name is Janez Jansa) – סרט מסלובניה על שלושה אמנים מקומיים (אחד מהם הוא הבמאי) ששינו את שמם לזה של ראש הממשלה דאז מטעמי אקטיביזם פוליטי, ועל ההשלכות של מהלך זה. כולל פאנל על תופעת הטרולים האינטרנטיים לפני ההקרנה.
CopyLeft – אסופת וידאו ארט מכל העולם וישראל.
אסופת סרטי Ars Electronica + Monochrom  – סרטי אנימציה ועבודות וידאו.
"זמנים מודרניים" – סרטו הקלאסי של צ'פלין בליווי די.ג'יי סט חי של אביחי פרטוק וטובי.
"סניקרס" – סרט ההאקרים מ-92', עם רוברט רדפורד וריבר פיניקס, בליווי הקדמה של מומחה אבטחת מידע לפני ההקרנה.
"מראה שחורה", עונה 2, פרק 3 – בליווי פאנל "העם דורש לייק – המפגש בין הפוליטיקאי, הקהל ומסך המחשב"
"ציות" (Compliance) – סרט אינדי אמריקאי מדובר שאור ואנוכי לא ממש אהבנו. אבל מה אנחנו מבינים.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.