• סרטים חדשים: ״קרב המינים״ מגיע לקולנוע
  • ״ג׳ים ואנדי״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 54
  • ״פלא״, סקירה
  • הרוכב
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 53
  • ״הארץ שמעבר להרים״ ו״איפה לילבס ילדת הקרקס״
  • סקירה ישראלית כפולה: ״פיגומים״ ו״הפורצת״
  • ליגת הצדק
  • ארבעים ושבעה מטר
  • ״סוף טוב״, סקירה לסרטו של מיכאל האנקה
  • רצח באוריינט אקספרס
  • בשם בתי
  • תור: ראגנארוק

מהדורת שבת: 19 במאי 2012

19 במאי 2012 מאת מערכת סריטה

שבוע מטלטל עולמות עבר על הבלוג, עם הרבה אירועים משמחים שעל חלקם נספר ממש עכשיו (וחלק נשמור לעצמנו ונספר עליהם בשנים הבאות). למשל, רצינו לספר לכם על: פתיחת עונת הקרנות האקדמיה, עדכוני פסטיבלים, "מנה ראשונה" בסינמטקים, "חקירה לילית", "ההתחלפות", פליקצ'ארט, הסרט החדש של רשף לוי בהשתתפות ג'ון קליז, בלוג אחד שהרגיז את אורון השבוע ומילות המפתח שגוגל שלח אלינו אנשים בעקבותיהם (רמז: סקס).

אה, וגמר ליגת אלופות שמח, למי שחוגג או חוגגת.

אור

אז לא רק פסטיבל קאן החל השבוע, אלא גם עונת הקרנות האקדמיה הישראלית לקולנוע לקראת פרסי אופיר 2012.
השנה האקדמיה פתחה את שעריה לסריטה והעניקה לנו גישה חופשית לכל ההקרנות (עוד הזדמנות להגיד תודה למאיה על כל העזרה והתמיכה בבלוג). שלושתינו כבר התחלנו לפקוד באומץ את ההקרנות בסינמטק תל אביב – עופר פתח עלינו פור, כהרגלו – כדי שנוכל לעשות גם השנה סקירה שנעה בין "מקיפה למדי" עד "נפלתם על הראש לגמרי, הא?" לפרסי אופיר.
חשוב לציין שוב שאנחנו לא מסקרים כל סרט בנפרד, וזאת מתוך העיקרון המנחה אותנו לא לבקר סרטים ישראלים לפני שנחשפו לקהל הרחב בהקרנות סדירות או בפסטיבלים. אבל בכל מקרה אנחנו לוקחים את זה באובססיביות הסריטתית המאפיינת ואנחנו נראה את כל הסרטים שנוכל. בשנה שעברה בדקנו את המים, השנה אנחנו יוצאים לשחות.

כתבנו על זה בעבר, והנה שוב תזכורת. "מנה ראשונה" הוא מיזם מגניב ממש של גרינפרודקשינס בניצוחו של גל גרינשפן. הרעיון: לתת לסרטים קצרים (קצרצרים, אפילו. פחות מעשר דקות) הזדמנות אמיתית להיות מוקרנים בבית הקולנוע. אני לא בטוח אם קל להבין כמה מיזם כזה חשוב לתעשיית הקולנוע ולהתפתחות היוצרים בה.
בינתיים שירה גפן, אתגר קרת, שרון מימון, אדם סנדרסון ועוד יוצרים צעירים יותר וצעירים פחות כבר  בפנים.

ויש גם בפייסבוק.

ולקראת צאת השבת, הנה לכם קצת על החיפושים שגוגל הביא ל"סריטה" השבוע:
סקס. המון סקס. יותר חיפושי סקס מאי פעם והדברים הכי נמוכים, מטרידים ונלוזים שיצא לי לקרוא. אולי זה השילוב בין "הנותנת" ו"הסיפור של יוסי" שחולל את זה (למרות שלשניהם אין קשר ל"בני 14 מזדיינים", חיפוש פופולרי באופן מחשיד) אבל השבוע החלטתי שזה אולי קצת לא מצחיק ולא הכנסתי אותם. סלחו לי. נו, טוב, חוץ מאחד שהצחיק אותי ממש: "בולבול של גברים". אתם יודעים, כי מי רוצה לראות בולבול של נשים?
שלושה חביבים עלי היו: "הטוויטר והנשים" שנשמע כמו משהו שרוברט אלטמן היה מביים אם עדיין היה עמנו; עוד הוכחה לחוסר יכולתו של הקהל הישראלי לזכור את שם הסרט שכרגע ראה בחיפוש "סרט משהוא לחיים"; וכמעט שנה לאחר בכורתו הבינלאומית סרטו האהוב של סידר עדיין ממשיך לבלבל אנשים.  פעם הייתה זו האישה המסתורית, אך עכשיו נשאלה השאלה: "מי קיבל את פרס ישראל בהערת שוליים"

עופר

סינמטק תל אביב ערך בסוף השבוע מחווה קצרצרה לבמאי המנוח קלוד מילר. בין היתר, הוקרן היום בצהריים סרטו חקירה לילית (Garde A Vue). מילא זה שהקרנות הסרטים הישנים בשבת בצהריים משובצת באולם הקטן, אבל הסרט הוקרן מ-DVD על מסך גדול, וזה כבר נראה פחות טוב. במיוחד שמדובר בDVD שהוציאה חברת סרטי ליאור, חברה שזו לא פעם ראשונה שאני מתעצבן על האיכות הנמוכה של המוצרים שלה. מצד אחד, הם באמת חושבים יפה על להוציא כותרים חשובים ולא בהכרח מסחריים, אבל לא ברור לי למה הם מזלזלים בסרטים שהם מוציאים ומרדדים את איכות התמונה על מנת להשתמש בדיסק זול יותר. אני לא יכול להגיד שראיתי את הסרט היום – ראיתי העתק דהוי שלו שלא שמר על האיכויות הוויזואליות של המקור. לו היה בתוכניה ציון לכך שהסרט מוקרן מDVD של ליאור, לא הייתי הולך ומרוויח זמן נחוץ. אני יודע שזו לא הפעם הראשונה שאני מתלונן על החברה הזו, אבל הם פשוט הרסו לי את השבת.

אורון

עין הדג, תודה על המחווה. התרגשנו.

"מחווה" אחרת לסריטה שלמדתי עליה השבוע, ריגשה אותי מעט פחות. כלומר, עוצמת הרגש לא הייתה נמוכה, אבל הסוג שונה בתכלית. הכל התחיל כאשר פינגבק חביב – מן קטע של הבלוג שלנו להודיע לנו בכל פעם שמישהו אחר מלנקק אלינו – הודיע לי שפוסט שלי על עונת הפסטיבלים קיבל לינק מבלוג המשוטט – מגזין החוג לקולנוע וטלוויזיה של סמינר הקיבוצים. שמחתי על הפרגון ומיהרתי לבדוק במה מדובר. הסתבר שלא רק שהכותרת היא מילה במילה כותרת שלי, אלה שכמעט כל המילים בפוסט היו המילים שלי! קופי-פייסט חסר בושה, כאשר למעלה מופיע הכיתוב האירוני "נערך ע”י רותי בראל, מתוך הבלוג “סריטה” / אורון שמיר". אפילו פלגיאט אנשים כבר לא יודעים לעשות כמו שצריך בימינו…
כלומר מילא, אם הייתם מעתיקים ממני טקסט שעבדתי עליו קשה ולא מודיעים לי. אבל גם להעתיק, גם לשים דווקא את התמונה של הסרט של אור (שהייתה בלעדית לבלוג שלנו), גם לכתוב שערכתם אותי, גם לתת לינק כדי שאני בטוח אראה את זה ואתרגז, גם להשאיר את זה בגוף ראשון כאילו אלה הדעות שלכם שם וגם – וזה הכי גרוע בעיניי – לסיים בסמיילי ועשרה סימני קריאה?!? סליחה, אבל גם לי יש קווים אדומים.
שקלתי לפנות אליכם באופן פרטי, אבל כיוון שהלכתם בעצמכם על קטע פומבי בלי קודם לבדוק איתי שאפשר להשתמש בטקסט שלי איך שבא לכם, כך אשיב. אז רותי בראל / אנשי המשוטט – תורידו ומהר את הפוסט הזה. הוא לא שלכם ומקומו לא אצלכם. אם אין לכם כוח לכתוב פוסטים משלכם, תנו לינק לפוסטים של אחרים. רק לינק. תודה, הלאה.

תגידו, איפה ראיתם את "ההתחלפות", בקולנוע לב בדיזנגוף סנטר או בסינמה סיטי? טוב, האמת היא שהשאלה צריכה להיות "איפה לא ראיתם", בהתחשב בחוסר ההיענות של הקהל. אבל בהנחה שכן טרחתם, אשתף במידע מעניין שאני מסיק מכמה וכמה מקרים ששמעתי – בכל אחד מבתי הקולנוע מוקרנת גרסה אחרת. כבר דיברנו על העובדה שסוף הסרט השתנה מאז ימי פסטיבל חיפה ועד צאתו להקרנות מסחריות, אבל משום מה בקולנוע לב שמעתי כבר על אנשים שראו את הסוף המקורי (כלומר חסכו מהם מספר סצינות). אני מנחש שבלב הסרט מוקרן מפילם, מאותו עותק שהוקרן בחיפה, בעוד בסינמה סיטי ההקרנה דיגיטלית ולכן עודכנה. אבל זה סתם ניחוש, ובכל מקרה, סוג של עוול כלפיי היוצרים והצופים כאחד.
הסרט צומצם לשני בתי הקולנוע האלה כרגע ואני חושש שאלו ימיו האחרונים בקולנוע. אז אם אתם הולכים לראותו בלב, נסו לוודא שמדובר שתקבלו את הסוף החדש והמשודרג. ואגב – הטקסט הנוסף שהובטח לסרט זה יעלה לבלוג במהלך השבוע.

ולידיעה הבאמת משמחת של השבוע – ג'ון קליז ישתתף בסרט החדש של רשף לוי, "לצוד פילים". סליחה, שוב – ג'ון קליז (!) ישתתף בסרט החדש של רשף לוי (?), "לצוד פילים" (?!). וואו, איזה שיחוק-על של לוי. לא שמעתי על כזה ליהוק מאז מלאני גריפית ב"הגן". שאפו ענק לבמאי "איים אבודים", על שיתוף פעולה עם הפייתון. הנה תקציר הסרט, מתוך אתר המיזם לקולנוע וטלוויזיה ירושלים. נחשו את מי קליז מגלם:
"אמו של יונתן בן השתיים עשרה נאלצת להשאיר אותו בבית אבות עם סבא שלו, טיפוס מריר שלא היה בקשר עם הילד מאז שנולד. כאשר נודע ליונתן שסבא שלו וחבריו שדדו בנקים בתקופת המחתרות לפני קום המדינה, הוא משכנע אותם לצאת לשדוד את הבנק של אבא שלו כמבצע אחרון של חייהם. כך ילד בן 12, סבא שלו, החבר העיוור שלו ושחקן אנגלי מובטל יוצאים לשוד הבנק המוזר והנועז בתולדות המדינה עד לסוף המפתיע".
הערה קטנה שלי – אני חושב שלתת לקליז לשדוד בנק זה רעיון לא מדהים, בהתחשב בתוצאות הפעם האחרונה שהוא ניסה:

אגב, הפסקה הקודמת נכתבה גם כסוג של דוגמה לשילוב ראוי של טקסט של אחרים בתוך מאמר שהוא אישי של הבלוגר. לתשומת לב אלה שעושים את זה אחרת.

פסטיבל קולנוע דרום פרסם את התוכניה שלו. יש לי הרגשה שעוד נדון בה בבוא העת, משום שאנשי הפסטיבל האדיבים הזמינו את סריטה להתארח ולסקר. נספר לכם איך זה מתקדם, בינתיים העבירו את הזמן עם סרטוני נינג'ות של יוצרים ישראלים, תחרות מדליקה שאירגן הפסטיבל ודיווחנו עליה בעבר. (התלבטתי אם לתת לינק לפוסט של סריטה בנושא, או של אחרים. בסוף פרגנתי למי שאשכרה כתב את הפוסט).
ועוד עניין פסטיבלי – אוטובוס הסרטים של פסטיבל סרטי הסטודנטים יצא לדרך ביום חמישי. אחלה יוזמה.

אם אתן או אתם מרגישים ספונטניים במיוחד, סינמטק הרצליה מציע לכם "סרט הפתעה" -משלמים רק 26 שקלים, מגיעים לפסז' ביום חמישי ה-24 במאי בשעה 20:30 ו… לא יודעים מה עומד להיות מוקרן. אם כי הסינמטק מתחייב על סרטי איכות מיוחדים, כך כהגדרתם. נשמע לי הרפתקני, אולי אנסה, ובהנחה שאהיה במצב רוח המתאים.

אסיים בסליחה לכל מי שניסה להשיג אותי השבוע ולא הייתי זמין לו או לה. במיוחד לעורכות שלי שאולי סבלו מקצב עבודה לא מספק שלי. פשוט… מה שקרה זה… שהתמכרתי לפליקצ'ארט, מעין Facemash רק של סרטים. מאז שאור הכיר לי את האתר, הלא מאוד חדש הזה יש לציין, אני לא יכול להפסיק! אם בא לכם לשחק ולשתף בקרבות הזויים במיוחד שהיו לכם (התגלגלתי על הרצפה, מילולית, כשיצא לי Bambi VS Godzilla) או לספר מה כרגע נמצא במקום הראשון שלכן (אצלי, די במפתיע יש לציין, זה "צ'יינהטאון") – אפשר וכדאי. בהמשך נקים קבוצת תמיכה.

תגובות

  1. ג הגיב:

    'ההתחלפות' – עוול כלפי הצופים? בוודאי. אבל עוול כלפי היוצרים? צר לי, אבל זו לא פחות מחרפה של קולירין. החלטת לשנות את הסוף? בבקשה, לך על זה. רק דאג שהסוף אכן הוחלף, בכל עותק קיים (אפשר לחשוב בכמה עותקים הוא כבר מוקרן כרגע). עצוב היה לי לגלות, אחרי שצפיתי בסרט (סרט שאהבתי מאוד, אגב) שיש גרסה יותר טובה, לשיטתו של קולירין, גרסה שנחסכה ממני (ועוד עשרות צופים) מטעמים כלכליים.

    1. אור סיגולי הגיב:

      צודק לגמרי!

  2. ניימן הגיב:

    "גמר ליגת אלופות שמח"?! ומה עם מי שנשאר ער בשביל משחקי כדורסל? מה זו האפליה הזאת? אני בעד לפתור זאת כמו את דילמת חנוכהכריסמס בארה"ב, ופשוט לאחל לקוראים 'משחק שמח' (ומי ייתן שהלייקרס ינצחו). תודה : )

    1. כדורסל זה המשחק המוזר הזה שמותר לגעת בו בכדור ביד, נכון?

      1. אני דווקא אשמח לאחל משהו לאהודי, הכדורסל, אם כי פחות לאהודי הלייקרס. אבל הפלייאוף הוא בסך הכל דברדי מתמשך (כל לילה במשך חודש פלוס) ןאי אפשר לאזכר כל פעם

  3. floc הגיב:

    יופי, עכשיו גם אני התמכרתי לפליקצ'ארט. היה רגע מזעזע שבו אילצו אותי לבחור בין הסנדק לסנדק 2. אני עדיין קצת רועדת

  4. רותי בראל הגיב:

    הי אורון,
    הבהרה והתנצלות.
    ראשית, נעים מאוד, אני רותי בראל אותה "מפלצת" שלקחה את מילותיך ו"השתמשה" בהן ללא רשות!
    אני קצת חדשה בכל התחום של כתיבה לאינטרנט ועיתונות בכלל לכן אולי לא מכירה את כל החוקים והנהלים אבל הייתי בטוחה שמעצם שיתוף הלינקים לבלוג המקורי שלך אנשים שקוראים ונחשפים אליו דרכי היו יכולים להגיע אליך להרחבה ולטעימה עמוקה יותר של הדברים.
    תאמין או לא- הכוונה שלי הייתה הכי תמימה ובאה ממקום של פירגון אמיתי. אני באופן אישי נהנית לקרוא את הבלוג שלך וחשבתי למה שהקוראים שלנו לא יהנו ממנו גם ושוב לא הסתרתי לשניה שהטקסט הוא לא שלי.אולי זה לא הובהר נכון, ועל כך אני מתנצלת ומאוד מקווה שתקבל את התנצלותי הכנה.
    מי כמוני יודעת כמה זה מעצבן שמישהו אחר לוקח קרדיט על משהו שמישהו אחר עשה וזו באמת באמת לא הייתה הכוונה.
    אז לבקשתך, הפוסט שלי ירד עוד היום.
    שיהיה לך ולכולם אחלה יום.
    תודה,
    רותי.

    1. Yaniv Eidelstein הגיב:

      היי רותי – אני רואה שמחקת את הפוסט…
      אני לא אורון, אז שהוא יגיד מה דעתו, אבל לעניות דעתי היית יכולה להשאיר את הפוסט בתנאי שהיית מבהירה יותר את מקור החומר המצוטט ומוסיפה קצת טקסט משהו משלך, או משהו בסגנון :^)

    2. היי רותי,
      את לא מפלצת, ונשמעת לי פגועה. דווקא השתדלתי להיות מתון.
      אני כמובן מקבל את ההתנצלות, וחייב לך אחת משלי אם נפגעת.
      אז נמשיך במייל ברשותך.

  5. רותי בראל הגיב:

    הי יניב,
    תודה על התגובה, אני בהחלט אחשוב על זה.

  6. טוב, הדבר המוזר הוא שאני ראיתי את הסרט בלב דיזנגוף בעותק דיגיטלי עם הסוף החדש. או שהזיתי את זה.

    וענייני פילקצ'ארט – החסרון של המשחק הזה היא שיטת הדירוג די פרימטיבית, זוכרת לכל סרט רק את המאץ' האחרון ומעניקה יתרון לסרט שהם נתנו לדרג קודם, אלא עם מבקשים לדרג סרט מסוים ואז זה די הורג את ההנאה מהאקראיות של המשחק (בכל זאת, פאני ואלכסנדר ראשון אצלי).

    עימותים מצחיקים שיצאו לי: סופרבד נגד סופרמן, DIE ANOTHER DAY נגד DIE HARD

  7. rinveges הגיב:

    אבנר שביט זה פיגוע תרבותי. אני יודע שזה לא ממש המקום כאן, ואתם לא אוהבים שליליות וכולי וכולי, אבל בכל זאת, הוא פשוט מבקר מזעזע וחשתי צורך לומר את זה. ואם אתם תוהים מה לעזאזל אני רוצה אז בתוך הקביעה הזו אני בעצם שואל אתכם – אתם לא סוקרים את קאן? בכלל? אפילו לא מילה? עד כדי כך הוא לא נחשב בעיניכם?

    1. אור סיגולי הגיב:

      הי, ניר. לא, אנחנו לא מסקרים את פסטיבל קאן מהסיבה היחידה שאנחנו לא שם. בשביל לעשות רי-בלוגינג ולדווח דברים שאנשים אחרים מדווחים יד שנייה ושלישית יש מלא אתרים אחרים, אותנו זה פחות מעניין.

      ונכון, אנחנו לא אוהבים שליליות, ואבנר שביט הוא חבר וקולגה. אז אני לא יודע מה עם אורון ועופר, אבל אני הייתי שמח אם היית מוותר על התבטאויות כאלה.
      סבבה? סבבה.

    2. הסיקור של אבנר שביט את פסטיבל קאן נפלא, מנצח כל סיקור אחר בו נתקלתי בארץ ובחו"ל ואני אומר את זה לא רק בגלל שהוא חבר. כמובן שאני מניח לגבי חלק מן הסרטים אני לא אסכים עימו בסופו של דבר. אני צריך לראות את קירוסטאמי בעצמי על מנת להאמין שהוא עשה משהו לא טוב, גם אם כל העולם טוען אחרת. כתבתי כתבת פריוויו לסרטי התחרות בקאן ובמהלך הפסטיבל רוב הסרטים מעוררים תגובות מאוד מערובת, כך שאני לא ממש מוצא טעם לסקר באופן שותף מבלי להיות שם. הרבה מאוד אנשים מתרשמים מסרט של האנקה זה לא ממש חדשות. אני יודע שזה די דומה לתגובה של אור, אבל השלילות הבוטה הזו באמת מפריעה.

  8. rinveges הגיב:

    סבבה אור ועופר, קיבלתי, לא כאן.
    לגבי קאן, גם באוסקר לא הייתם, ועדיין סיקרתם אותו. אבל סתם, השאלה היתה כי רציתי להבין אם זו אמירה כלשהיא, אם באמת קאן בעיניכם לא ממש מעניין.
    זה הכול.

    1. את הסרטים שהתחרו באוסקר ראינו

    2. אני דווקא אוהב ומקבל את השליליות הבוטה שלך בדרך כלל, אבל זה משום שהיא נוטה להיות מנומקת ולא באמת לרדת לפסים אישיים. אם אתה סתם כותב משהו רע על מישהו (במקום על העבודה שלו, שיכולה להיות איומה ונוראה) זה טוקבק, ועל טוקבקים ויתרנו. אם בא לך להגיד מה מפריע לך בסיקור של אבנר (לא באבנר עצמו), אפשר לדון בזה, לדעתי, גם אם אני אישית לא רואה בזה טעם (כי אני חושב שהוא עושה עבודה מעולה וכי הוא חבר וקולגה, כפי שנאמר).

      ובין השורות, אני אקח כמחמאה את זה שחסר לך סיקור של סריטה ורק אדגיש שאנחנו דווקא מאוד מחשיבים את קאן, ולראייה – בזכות עופר יש לנו את הפוסט הכי מפורט בשפה העברית על התחרות הרשמית (לפחות לפי מה שאני מצאתי באינטרנט)
      http://srita.net/2012/04/23/cannes_2012_lineup/
      אחרי שנראה את הסרטים, מתישהו, בטח נכתוב עליהם גם בהקשר של הפסטיבל, אבל רק בדיעבד.

השאר תגובה