7 סיבות למה אני אשכרה הולך לשלם כסף על "רובוטריקים 3"

סליחה. "רובוטריקים: אפילת הירח". או איך שהולכים לקרוא לזה בארץ. הרי בכל מקרה זה יהיה "טרנספורמרס שלוש".

חשבתי על זה הרבה ואני לגמרי הולך לראות את הסרט הזה. ואני אצטער על זה ממש, אבל לא אכפת לי. אולי אעשה דאבל פיצ'ר עם "עץ החיים".
אז לפני שפסטיבל הקטילות – הסביר להניח מוצדקות – ישפריץ עלינו מכל בלוג, וכל אחד שכותב על קולנוע ישחיז את מקלדתו על עוד סרט שעומד להכניס הרבה מאוד כסף, אני עומד לרקוע ברגלי ולהכריז – גאדמיט, אני רוצה לראות את החרא הזה.

ואלו סיבותיי:

סיבה מס' 1. אין שום סיכוי שזה יותר גרוע מהשני.

אני לא הולך להגיד שוב איזו אורגיית CGI מהגיהנום מספר שתיים היה כי כבר טחנו את זה. אני לא מתכוון שוב להתייחס לחורים העלילתיים מכיוון שלא הייתה עלילה טו באגין ווית'. ואפילו הקטע שגיבורינו עוברים ממצרים לירדן בלי ישראל באמצע כבר לא נורא בעיני כפי שהיה אז. אני לא רוצה לכתוב שהסרט הזה היה כישלון בכל אספקט אפשרי – כי זה לא היה כישלון. הרי לסרט השני של הרובוטריקים לא היו יומרות כלל וזה כבר כמה נקודות לטובתו. לצורך העניין, ראיתי שבוע שעבר את העיבוד של ג'ולי טיימור ל"הסערה" של שייקספיר וסבלתי יותר מכמה שסבלתי במשך כל הרובוטריקים יחד.
אבל אנחנו לא פה לדון בעבר, אלא בעתיד. ובאמת באמת באמת שאין שום סיכוי שהשלישי יהיה מפגר כמו הראשון. אבל…

סיבה מס' 2. אולי כן יש סיכוי שזה יהיה יותר גרוע

האם אתם יכולים לדמיין לעצמכם סרט יותר מופרך ואינפנטילי מהקודם? ואם כן, האם לא הייתם רוצים להיות שם כדי לחוות את זה? בכל הרצינות. אם מספר שלוש גרוע ממספר שתיים, זה עומד להיות קאלט מטורף. זה בקלות עלול להיות הסרט הגרוע הכי טוב בכל הזמנים. "לפרקון 2" סטייל.
תסכימו אתי שצריך לעבוד מאוד קשה כדי לייצר משהו יותר אומלל מאשר כוסית-על שהופכת לרובוטריק רשע עם פלדה משוננת שיוצאת מהתחת, כפי שהיה בסצינה הקלאסית מהסרט השני. אני רוצה לראות אם זה אפשרי.

סיבה מס' 3. האפקטים הקוליים

סרטי הרובוטריקים הם האירוע הקולנועי היחידי בו אפשר להגדיר את עבודת הסאונד שלו כפורנוגרפית. מה שקורה שם מבחינת עיצוב סאונד, מיקס ואפקטים קוליים, גובל באונס.
אתם מכירים את ההרגשה אחרי שאתם אוכלים בהגזמה מלא פיצות או חטיף מלוח כלשהו ואתם חשים כאילו בלוטות הטעם שלכם לעולם לא ישוחזרו? ככה אני מרגיש לגבי עצבי השמיעה שלי אחרי צפייה ברובוטריקים. זה כל כך מטשטש את חוש השמיעה שזה גובל בטריפ. ואלוהים שבשמיים מה שלא הייתי נותן כדי לשבת בחדרי המיקס בזמן שחבורת אנשי הסאונד העשויה ללא חת הזאת מנסה לבנות שוט אחרי שוט את הטירוף שהוא עולם האודיו של הסרט. בIMDB יש קרדיטים ל38 אנשי סאונד, פחות מצוות הסאונד של "נאום המלך", שמרגיש כמו הומלס עם דרבוקה בהשוואה. רק שתבינו כמה קשה הם עובדים.

סיבה מס' 4. פטריק דמפסי

לפני שאני מפרט על זה אני רק רוצה להגיד לכם שראיתי את כל פרקי "הסמויה", אני בעונה הרביעית של "מד מן", ו"הסופרנוס" היא אחד מהאירועים הכי משמעותיים בחיים שלי. נסו לזכור את זה בזמן שאני מספר לכם שאני מכור ל"האנטומיה של גריי". הנה. אמרתי את זה. אבל מכיוון שזה פוסט שמסביר למה אני אלך לראות את "רובוטריקים" החדש, אני לא חושב שאני יכול לרדת יותר נמוך. בכל מקרה, פטריק דמפסי – ד"ר דרק שפרד בשבילכם – הוא ממש לא מהמוכשרים שבקאסט של הסדרה היבבנית הזאת, אבל לא אכפת לי. אני חש אליו חיבה מכורח הנסיבות בלבד, וזה לחלוטין מספיק לי.

סיבה מס' 5. צפייה במסך גדול

מעטות החוויות האיומות בחיינו המודרניים כמו לצפות בסרט בבתי הקולנוע. הקהל הישראלי הופך להיות מחליא יותר משנה לשנה (בין אם הקהל הצעיר וקולני של סרטי הקיץ, או הצופה הסמי-בורגני שבטוח שהוא היחידי בעולם בארט-האוסים כמו "עץ החיים", או סתם אנשים שלא הבינו את גדולתו של "הרשת החברתית"). מעבר לכך, צפייה בסרט – מבחינתי לפחות – היא שעתיים של פאניקה מתי משהו ישתבש בהקרנה.
לשמחתינו "רובוטריקים" כל כך רועש שאין שום סיכוי שמישהו בקהל יוכל להתעלות על זה, וגם ככה אין יותר מדי ציפיות. את שני הסרטים הקודמים ראיתי בצפייה ביתית ואני מרגיש שצריך לתת לסרט הזה לשחק במגרש הביתי שלו, רק כדי להרגיש הוגנים.

סיבה מס' 6. אלטרנטיבות

אוקי, אז ראינו את "אקס-מן: ההתחלה" (שדי איכזב אותי, האמת). אז איזו עוד סחיטת כסף הוליוודית חסרת אחריות או התנצלות מחכה לנו? "גרין לנטרן"? "מרד הקופים"? "קאובואים ואינדיאנים"? פאק איט. אני אומר, בואו נסגור את הקיץ עם טראש מופרך באמת ואז נחרים את השטויות שהוליווד מנסה לשחזר ללא הצלחה ונחסוך כסף לעונת האוסקרים. אם נופלים – אז ליפול יחד עם הרס בלתי אפשרי של חלק אקראי בארצות הברית. זה אפילו לא נחשב לתמוך באויב – הסרט הזה יצליח גם בלעדינו.

סיבה מס' 7. פרופורציות

דבר אחד בטוח: אין מה להתחכם כשזה מגיע לקולנוע של מייקל ביי. אלגוריות מעניינות אין שם, בניית דמויות וקונפליקטים זה משהו שודאי נשמע לתסריטאים כמו קללה והיגיון עלילתי זה גם ככה מותרות בימינו. לכן, חברים, אין איפה להתפלצן. לאנשים שמתעסקים בניתוח סרטים, "רובוטריקים" הוא כמו תרדמת ומדי פעם צריך קצת מנוחה כדי להפעיל מחדש את השרירים. מהבחינה הזאת "רובוטריקים" הוא מתנה. הוא מה שצריך בשביל להעריך יותר כל סרט אחר שכנראה נראה מעתה ואילך. ועוד כזה שאף אחד לא התכוון מלכתחילה שיכנס לפנתיאון, לכן איש לא מפסיד.
רוצים לאהוב את שאר הסרטים שתראו השנה? בואו להתפלש קצת עם הרובוטריקים. אחר כך הכל ירגיש כמו מקלחת.

אני יכול להמשיך, אבל זה יהיה חסר טעם. הנקודה הובהרה. וזה נכון ששיה לבוף עדיין שם וסביר להניח שלא ימות מוות נוראי (אם כי נותר לקוות) אבל אני אומר – אם כבר זבל, אז עד הסוף. אני הולך לראות "טרנספורמרס שלוש" ולא אכפת לי מכלום. ראו הוזהרתם.