• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

7 סיבות למה אני אשכרה הולך לשלם כסף על "רובוטריקים 3"

26 ביוני 2011 מאת אור סיגולי

סליחה. "רובוטריקים: אפילת הירח". או איך שהולכים לקרוא לזה בארץ. הרי בכל מקרה זה יהיה "טרנספורמרס שלוש".

חשבתי על זה הרבה ואני לגמרי הולך לראות את הסרט הזה. ואני אצטער על זה ממש, אבל לא אכפת לי. אולי אעשה דאבל פיצ'ר עם "עץ החיים".
אז לפני שפסטיבל הקטילות – הסביר להניח מוצדקות – ישפריץ עלינו מכל בלוג, וכל אחד שכותב על קולנוע ישחיז את מקלדתו על עוד סרט שעומד להכניס הרבה מאוד כסף, אני עומד לרקוע ברגלי ולהכריז – גאדמיט, אני רוצה לראות את החרא הזה.

ואלו סיבותיי:

סיבה מס' 1. אין שום סיכוי שזה יותר גרוע מהשני.

אני לא הולך להגיד שוב איזו אורגיית CGI מהגיהנום מספר שתיים היה כי כבר טחנו את זה. אני לא מתכוון שוב להתייחס לחורים העלילתיים מכיוון שלא הייתה עלילה טו באגין ווית'. ואפילו הקטע שגיבורינו עוברים ממצרים לירדן בלי ישראל באמצע כבר לא נורא בעיני כפי שהיה אז. אני לא רוצה לכתוב שהסרט הזה היה כישלון בכל אספקט אפשרי – כי זה לא היה כישלון. הרי לסרט השני של הרובוטריקים לא היו יומרות כלל וזה כבר כמה נקודות לטובתו. לצורך העניין, ראיתי שבוע שעבר את העיבוד של ג'ולי טיימור ל"הסערה" של שייקספיר וסבלתי יותר מכמה שסבלתי במשך כל הרובוטריקים יחד.
אבל אנחנו לא פה לדון בעבר, אלא בעתיד. ובאמת באמת באמת שאין שום סיכוי שהשלישי יהיה מפגר כמו הראשון. אבל…

סיבה מס' 2. אולי כן יש סיכוי שזה יהיה יותר גרוע

האם אתם יכולים לדמיין לעצמכם סרט יותר מופרך ואינפנטילי מהקודם? ואם כן, האם לא הייתם רוצים להיות שם כדי לחוות את זה? בכל הרצינות. אם מספר שלוש גרוע ממספר שתיים, זה עומד להיות קאלט מטורף. זה בקלות עלול להיות הסרט הגרוע הכי טוב בכל הזמנים. "לפרקון 2" סטייל.
תסכימו אתי שצריך לעבוד מאוד קשה כדי לייצר משהו יותר אומלל מאשר כוסית-על שהופכת לרובוטריק רשע עם פלדה משוננת שיוצאת מהתחת, כפי שהיה בסצינה הקלאסית מהסרט השני. אני רוצה לראות אם זה אפשרי.

סיבה מס' 3. האפקטים הקוליים

סרטי הרובוטריקים הם האירוע הקולנועי היחידי בו אפשר להגדיר את עבודת הסאונד שלו כפורנוגרפית. מה שקורה שם מבחינת עיצוב סאונד, מיקס ואפקטים קוליים, גובל באונס.
אתם מכירים את ההרגשה אחרי שאתם אוכלים בהגזמה מלא פיצות או חטיף מלוח כלשהו ואתם חשים כאילו בלוטות הטעם שלכם לעולם לא ישוחזרו? ככה אני מרגיש לגבי עצבי השמיעה שלי אחרי צפייה ברובוטריקים. זה כל כך מטשטש את חוש השמיעה שזה גובל בטריפ. ואלוהים שבשמיים מה שלא הייתי נותן כדי לשבת בחדרי המיקס בזמן שחבורת אנשי הסאונד העשויה ללא חת הזאת מנסה לבנות שוט אחרי שוט את הטירוף שהוא עולם האודיו של הסרט. בIMDB יש קרדיטים ל38 אנשי סאונד, פחות מצוות הסאונד של "נאום המלך", שמרגיש כמו הומלס עם דרבוקה בהשוואה. רק שתבינו כמה קשה הם עובדים.

סיבה מס' 4. פטריק דמפסי

לפני שאני מפרט על זה אני רק רוצה להגיד לכם שראיתי את כל פרקי "הסמויה", אני בעונה הרביעית של "מד מן", ו"הסופרנוס" היא אחד מהאירועים הכי משמעותיים בחיים שלי. נסו לזכור את זה בזמן שאני מספר לכם שאני מכור ל"האנטומיה של גריי". הנה. אמרתי את זה. אבל מכיוון שזה פוסט שמסביר למה אני אלך לראות את "רובוטריקים" החדש, אני לא חושב שאני יכול לרדת יותר נמוך. בכל מקרה, פטריק דמפסי – ד"ר דרק שפרד בשבילכם – הוא ממש לא מהמוכשרים שבקאסט של הסדרה היבבנית הזאת, אבל לא אכפת לי. אני חש אליו חיבה מכורח הנסיבות בלבד, וזה לחלוטין מספיק לי.

סיבה מס' 5. צפייה במסך גדול

מעטות החוויות האיומות בחיינו המודרניים כמו לצפות בסרט בבתי הקולנוע. הקהל הישראלי הופך להיות מחליא יותר משנה לשנה (בין אם הקהל הצעיר וקולני של סרטי הקיץ, או הצופה הסמי-בורגני שבטוח שהוא היחידי בעולם בארט-האוסים כמו "עץ החיים", או סתם אנשים שלא הבינו את גדולתו של "הרשת החברתית"). מעבר לכך, צפייה בסרט – מבחינתי לפחות – היא שעתיים של פאניקה מתי משהו ישתבש בהקרנה.
לשמחתינו "רובוטריקים" כל כך רועש שאין שום סיכוי שמישהו בקהל יוכל להתעלות על זה, וגם ככה אין יותר מדי ציפיות. את שני הסרטים הקודמים ראיתי בצפייה ביתית ואני מרגיש שצריך לתת לסרט הזה לשחק במגרש הביתי שלו, רק כדי להרגיש הוגנים.

סיבה מס' 6. אלטרנטיבות

אוקי, אז ראינו את "אקס-מן: ההתחלה" (שדי איכזב אותי, האמת). אז איזו עוד סחיטת כסף הוליוודית חסרת אחריות או התנצלות מחכה לנו? "גרין לנטרן"? "מרד הקופים"? "קאובואים ואינדיאנים"? פאק איט. אני אומר, בואו נסגור את הקיץ עם טראש מופרך באמת ואז נחרים את השטויות שהוליווד מנסה לשחזר ללא הצלחה ונחסוך כסף לעונת האוסקרים. אם נופלים – אז ליפול יחד עם הרס בלתי אפשרי של חלק אקראי בארצות הברית. זה אפילו לא נחשב לתמוך באויב – הסרט הזה יצליח גם בלעדינו.

סיבה מס' 7. פרופורציות

דבר אחד בטוח: אין מה להתחכם כשזה מגיע לקולנוע של מייקל ביי. אלגוריות מעניינות אין שם, בניית דמויות וקונפליקטים זה משהו שודאי נשמע לתסריטאים כמו קללה והיגיון עלילתי זה גם ככה מותרות בימינו. לכן, חברים, אין איפה להתפלצן. לאנשים שמתעסקים בניתוח סרטים, "רובוטריקים" הוא כמו תרדמת ומדי פעם צריך קצת מנוחה כדי להפעיל מחדש את השרירים. מהבחינה הזאת "רובוטריקים" הוא מתנה. הוא מה שצריך בשביל להעריך יותר כל סרט אחר שכנראה נראה מעתה ואילך. ועוד כזה שאף אחד לא התכוון מלכתחילה שיכנס לפנתיאון, לכן איש לא מפסיד.
רוצים לאהוב את שאר הסרטים שתראו השנה? בואו להתפלש קצת עם הרובוטריקים. אחר כך הכל ירגיש כמו מקלחת.

אני יכול להמשיך, אבל זה יהיה חסר טעם. הנקודה הובהרה. וזה נכון ששיה לבוף עדיין שם וסביר להניח שלא ימות מוות נוראי (אם כי נותר לקוות) אבל אני אומר – אם כבר זבל, אז עד הסוף. אני הולך לראות "טרנספורמרס שלוש" ולא אכפת לי מכלום. ראו הוזהרתם.

תגובות

  1. 7 סיבות למה אני בחיים לא אראה את "רובוטריקים 3", אפילו אם אשכרה ישלמו לי על זה:

    1. כי הבטחתי. לעצמי, לחבריי, לעולם. בטח יש את ההבטחה הזו באינטרנט איפשהו. ואצלי מילה זאת מילה. סירבתי בנימוס לכתוב ביקורת על הסרט לעכבר, מה שאומר שאפילו לא אקריב מעצמי לטובת הקוראים או משהו, אלא סתם אצפה בסרט גרוע.
    2. כי אין שום סיכוי שזה יהיה יותר גרוע מהשני. היו שם את התאומים הכושים, הספינה עם התותח, ספויילר שכל מי שראה יסכים שהוא אחד הרגעים הקולנועיים המגוחכים בתולדות ההיסטוריה. פשוט אי אפשר להיות גרוע יותר. אם יש משהו יותר גרוע מזה, היקום יקרוס אל תוך עצמו. ואני ממש לא רוצה להיות שם כשזה קורה.
    3. כי אני בגיל דו-ספרתי.
    4. כי אני לא מסוגל לראות את ג'ון טורטורו ממשיך להתבזות ככה. ובסרט הנוכחי יש גם את פרנסס מקדורמנד וג'ון מלקוביץ'… זה אומר שאין אלוהים, נכון?
    5. מייקל ביי.
    6. שעיה להבף או-דה-טואלט, או איך שלא קוראים לפצצת חוסר-הכשרון הזאת.
    7. כי אני זקן מדי לחרא הזה. מודה. לפני כמה שנים, לא היה אכפת לי לכלות את זמני מול סרט שאני יודע ששום דבר טוב לא ייצא ממנו. את רובוטריקים הראשון, למשל, הצלחתי כמעט לחבב. למרות שהיה פיסת אשפה אמיתית. אבל היום, בגילי המתקדם, אני לא מוכן לראות יותר סרטים מחורבנים. לא מוכן. למרות שלפעמים זה חלק מהעבודה שלי…

  2. דני הגיב:

    3 סיבות למה אולי דווקא כדאי לך לשקול את זה אורון:

    1. כי, תאמין או לא, הטוויטרים של המבקרים שראו אותו אומרים שהסרט דווקא לא רע (אבל כמובן, אלו רק קמצוץ של מבקרים, צריך לחכות ליותר ביקורות. וגם אם הקונצנזוס יהיה חיובי זה עדיין לא אומר שאתה תאהב את הסרט).

    2. ג'יימס קמרון עזר לביי עם התלת-מימד, וכל אלו שראו קטעים מהסרט בתלת-מימד אמרו שהוא באמת מעולה.

    3. האקשן. מייקל ביי הוא במאי האקשן השנוא עלי. סצינות האקשן שלו מבולגנות, רועשות ומכאיבות נפשית.
    אבל בסרט הזה, מסתבר, האילוץ שנפל עליו של הוספת תלת-מימד גרם לו לשנות גישה. מסתבר שרוב סצינות האקשן שלו הפעם נעשו בשוטים מתמשכים וברורים (ככה הוא טוען). אז אולי הפעם דווקא האקשן אשכרה יהיה מהנה?

    4. לא סיבה אלא שאלה: חשבתי שאתה אוהב את שאיה? לא אמרת ש"דיסטרביה" שינה את דעתך לגביו?

    1. זה בתלת-מימד! רק עכשיו אני קולט. אז תוסיף בבקשה סיבה שמינית. אין מצב בעולם הזה והבא שאני סרט של מייקל ביי, הבמאי הכי רועש לעיניים ולאוזניים שאי פעם נתקלתי בו, בתלת-מימד. יתפוצץ לי המוח בתוך הגולגולת או משהו. וראיתי את הטריילר (לצערי, הוא קדם לסרט שבו צפיתי בקולנוע) אז אני חושב שיש לי מושג לגביי "שוטים מתמשכים וברורים" להגדרת מייקל ביי. נניח, השוט בו אופטימוס פריים עושה פירואט. המצלמה לא היסטרית (אולי אפילו סטטית? לא זוכר) והפריים פתוח לרווחה. אבל אם אני לא יכול להבדיל בין אופטימוס פריים לבניינים מאחוריו, לחבר'ה הרעים, לסתם מכוניות שחונות מסביב – לא עשינו כלום. אפשר לצלם את זה כמו סרט אירופאי מינימליסטי ואני לא אבין כלום. ככה זה כשהרובוטריקים נראים כמו ערימות אשפה ומי שאחראי לטקסטורות בסרט הוא די דביל, לדעתי. ומבקרים הם האנשים האחרונים שאתייעץ איתם לפני צפייה בסרט כזה. ילדים בני עשר אמינים יותר במקרה הזה.

      לגביי מר לביף, יהיה שמו אשר יהיה – אתה צודק, חיבבתי אותו ב"דיסטרביה". או יותר נכון, הבנתי למה האמריקאים חיבבו אותו. הוא מתאים מאוד לסרט ההוא והוא רענן שם, כי זו ההופעה הגדולה הראשונה שלו. אלא שמכיוון שמדובר באותם שחקנים שתמיד משחקים את עצמם (ראיתי אותו גם בראיונות), הם מתאימים בעצם רק לסרט אחד. או לסוג מאוד מאוד ספציפי של סרטים. מאז נתקלתי בו ב"אינדיאנה ג'ונס 4" וב"לכודים ברשת" (ככה קראו לזה?) ואני כבר ממש במיאוס ממנו.

  3. שיה לבוף – שאני האחרון שבעולם שיגן עליו – עשה שני תפקידים סבירים בסרטים טובים: "בורות" ו"המדריך לזיהוי קדושים".
    וזו הפעם האחרונה שאגיד עליו מילה טובה.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.