• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

מה הסצינה האהובה עליך?

18 באוקטובר 2010 מאת אורון שמיר

או יותר נכון – "מה הופך סצינה קולנועית לבלתי נשכחת?". אלה השאלות אשר הפנו ראשי בית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל, אל עבר ארבעים ומשהו אנשי תרבות בכלל וקולנוע בפרט. את תשובותיהם תוכלו לשמוע בכנס פתיחת שנת הלימודים של "סם שפיגל", אשר יתקיים לאורך כל יום חמישי המתקרב, בסינמטק ירושלים. ללא תשלום בכניסה, כמובן. ואף מילה על מייק לי (טוב, לפחות עד הפסקה הלפני-אחרונה).

בשנה שעברה עשיתי שם חיים. ולא רק בגלל מיני-פסטיבל ע"ש נביא הזעם דובר קוסאושווילי. הסם-שפיגליסטים פשוט יודעים איך לפתוח שנת לימודים בחגיגה, למרות שהתחושה הייתה יותר של מסיבת מוחות והרצאות, עם ניחוח קל של פלצנות. אבל היה כיף, והשנה אני מתכוון לפקוד את האירוע בודאות. אני מניח שנציגות נוספת של הבלוג תהיה גם תהיה.

מה עוד יהיה שם? עשרות אנשי רוח אשר יציגו את הסצינה האהובה עליהם ביותר בקולנוע ואז ידברו עליה במשך לא יותר מ-15 דקות (למרות שאני מזהה כמה דברנים בלתי ניתנים לעצירה ברשימת הדוברים). האורח החגיגי של בית הספר הוא עורך הקולנוע האיטלקי הוותיק רוברטו פרפיניאני, אשר עבד עם שמות כמו ברנרדו ברטולוצ'י על "הטנגו האחרון בפריז" ועם האחים טביאני על "פדרה פדרונה" ו-"כאוס". כבוד.

מבט ברשימה מגלה סרטים קלאסיים ובחירות נחוצות גם אם מובנות מאליהן, לצד סרטים איזוטריים למדי (אם מישהו חוץ מרם לוי ועופר ליברגל ראה את הסרט ההונגרי "אנגי ורה", שיטקבק). אך תמוהים מכל בעיניי הם הסרטים המאוד חדשים אשר מופיעים ברשימה. אני משוכנע שלפרופסור משה הלברטל יש נימוקים מעולים לכך שבחר בסצינה מתוך "חיים של אחרים", למרות שהוא עוד טרי בזיכרון. אבל אני לגמרי מת לשמוע אנשים שבחרו סרטים מהשנה-שנתיים החולפות. כמו את אלכס ליבק שבחר ב"חיבוקים שבורים", ד"ר אורלי לובין שתדבר על "מטען הכאב" וגם יבגניה דודינה שתנמק את בחירתה בסרט הטרי ביותר ברשימה – "סרט לבן". אין הכוונה שמדובר בסרטים שאינם ראויים, או אשר בהכרח אין בהן סצינות בלתי נשכחות. העניין הוא שלעניות דעתי, סרט צריך "להתקרר" קצת כדי שיהיה ניתן לדבר עליו או על חלקים ממנו כעל "נצחיים" או "בלתי נשכחים". אחרת ניתן לחטוא ולערבב בבחירה התלהבות שעדיין לא התנדפה.

אז את מי אני הכי רוצה לשמוע מלבד אלה שכבר הזכרתי? את אורי קליין ("לאורה") ואהוד בנאי ("10") בזכות הדוברים, את ד"ר רות קלדרון ("ראן") ויעל חרסונסקי ("ד"ר סטריינג'לאב") בגלל הסרטים ואת מודי בר-און ("סאלח שבתי") וסייד קשוע ("עזית הכלבה הצנחנית") עקב השילוב בין הדובר לסרט. חשבתי גם לנחש איזה סצינה נבחרה מכל סרט, אבל סם שפיגל כבר הקדימו אותי ואף עשו זאת באופן מבדר למדי. הנה הסצינה האהובה על נחמן אינגבר (או שלא):

יש גם יוטיובונים היתוליים מסוג זה לגילה אלמגור, אהוד בנאי, דורון רבינא ויבגניה דודינה.

לא נותר אלא להמתין עד יום חמישי ולצפות בתוצאות האמת. דיווח יינתן באתר עכבר העיר אונליין, וגם כאן בבלוג, ביום שלמחרת. ואולי אפילו תוך כדי. רק אם יורשה לי, תפילה חרישית – מי ייתן ולא יהפוך האירוע לפסטיבל "מייק לי ביטל את בואו לישראל, למרות שנקבע שיהיה אורח של סם שפיגל כבר מזמן". שאנשים לא ידברו על חלופת המכתבים בינו לבין מנהל בית הספר רנן שור ואנשים אחרים לא יביעו את דעתם בדבר צדקתו בהחרמה המטופשת בה החליט לנקוט. מזל שאיש מן המשתתפים לא בחר בסצינה של לי, מה שהיה עלול להצית תופעה מעין זו. אמן. למרות שאני מעריך שהתייחסות תבוא גם תבוא, ואז אזכה להשתתף בסצינה השנואה עליי בקולנוע – זו המשלבת פוליטיקה ואמנות. נקווה שיהיה מוצלח, ואם לא – בשעה 20:00 עולה לבמה דובר קוסאושווילי, אז לפחות יהיה מעניין. נתראה שם.

בינתיים, אזור התגובות פתוח בפניכם לספר על הסצינה האהובה עליכם (אני לא משתתף במשחק, זה די מנוגד להסתייגות שלי מכימות ודירוג סרטים). או לדבר על איזה טמבל/מלך מייק לי (גם במשחק הזה אני לא משתתף, אלא אם מישהו ידרוך לי על יבלת 🙂

תגובות

  1. ראיתי את "אנג'י ורה" סר טוב מאוד שאני אוהב אותו יותר ויותר אחרי הצפייה. הסרט מתאר עובדת קומוניסטית מסורה בראשית ימי הקומוניזם בהונגריה, שמוותר בהגדרה על ערכיה ונאמנותה לחבריה ואהובה למען התקדמות במשרה ובמפלגה. הדמויות מורכבות והמהלך העלילתי של הסרט פותח מקום לדיונים. די נדיר שסרט כזה נוצר תחת ההשגחה של הצנזורה הקומוניסטית. אם כי הוא תוקף את ההתנהלות של המפלגה בנקדוה מסוימת בהיסטוריה ולא את הרעיון. כרגיל בקולנוע ההונגרי, הסרט מצולם היטב הם הרבה שוטים ארוכים.

    1. כן, עופר, וחוץ ממך… כבר מתקן 🙂

  2. עידן וילנצ'יק הגיב:

    אני מקווה שיאיר רוה לא הוזמן לחוות את דעתו בנושא,לא שדעותיהן של האחרים מעניינות אותי יותר.

  3. עידן וילנצ'יק הגיב:

    עיינתי ברשימת הדוברים ורוה לא שם אז זה כבר טוב.בכל זאת לא מעוניין להאזין לסייד קשוע ולמוחמד בכרי.

    1. עידן, נדמה לי שדעותייך על רוה (או בני-דודים לצורך העניין), ידועות לכל באי הבלוג. אין צורך לחזור עליהן עוד. בבקשה.

  4. עידן וילנצ'יק הגיב:

    בסדר אורון.כנראה שהוא מטיל אימתו גם עליך.

  5. אלון לוי הגיב:

    אני שוקל אם לבוא, מטעמי יכולת ורצון לשוב לגוב האריות (:
    אבל לגבי הסצנה –
    איכשהו אני מוצא את עצמי נזכר הרבה בסצנת הריקוד בבית החולים ב"בלש המזמר" של דניס פוטר.
    בכיתי המון באמברטו די של דה-סיקה, בסצנה בה הוא מנסה להרוג את הכלב לפני שהוא מתאבד.
    הסצנה עם התינוק ברחוב, בסוף של "הילדים של מחר"
    ואני חייב עם סייד קישוע, לא מפאת האיכות, אלא מפאת הגיל והלופ – שהסצנה בעזית הכלבה הצנחנית עם המוסיקה הסנטימנטלית בשדה, בה הם (הכלבה, הגבר והאישה) רצים אחד כלפי השני – נראתה אצלי בבית בגיל 7 בלופים אינסופים ובכי מרגש רב. פעם היו יודעים לעשות פאשיזם

  6. זיו הגיב:

    אני יודע שזה ממש קיטשי, אבל הסצנה בה פורסט גאמפ מספר לג'ני (לא אציין באיזו סיטואציה) על נופים שראה.
    שילוב נהדר בין רגע קולנועי מרגש לכשעצמו לבין ויזואליה חסרת-תקדים ופסקול נהדר של ג'ון וויליאמס.

    ושאלה: כתוב בהזמנה שכ-ל אחד יכול לבוא והכניסה חופשית. זה באמת נכון? כי אם כן, אורון יקירי, אני שם!

  7. הנה סצנות אהובות עלי מתוך חלק מן הסרטים שנבחרו:

    קס – משחק הכדורגל עם המורה להתעמלות הילדותי.
    ילדי גן העדן – קטע בו הגיבור מסביר באמצעות פנטומימה את השוד שארע בפתיחה. אותו גיבור לא הסיום המרגש שלדבר עליו יהיה אחד הדברים היחידים שבאמת ראוי לתואר ספוילר -צריך לעבור את כל המסע הרגשי.
    הקונפורמיסט – סצנת החיסול. סצנת הריקוד בבית קפה. סצנת האהבה ברכבת.
    לאורה – סצנת בה מתגלה הטויסט הגדול לגבי גרולה של האישה על שמה נקרא הסרט.
    גונבי האופניים – הסצנה בה האבא סותר לילד שלו ומנסה לכפר על כך. הסיום, בו האב מנסה לגנוב אופניים בעצמו והבן מנחם אותו
    קיל ביל – הכלה מגלה שיש לה בת והקשר בניהם, רגע לפני הקרב המכריע. וכן, אני חושב שיש רגש בסרט הזה, בעיקר בסצנה הזו
    בליסימה – האם שמנסה לאתר את בתה שנאבדה בתוך אולפני הסרטים בהם נערך האודישן. המפגש עם מי ששיחקה בסרט ניאו-ריאלסטי אחד ובמקום להפוך לכוכבת הפכה להיות עובדת אולפן זוטרה.
    ד"ר סרטטינג'לאב – השיחה של הנשיא עם נשיא רוסיה
    ביקור התזמורת – יש לי ציפור קטנה בלב
    אנג'י ורה – סצנה פשוטה, בה הגיבורה נפגשת עם אהובה בבית קפה. אני לא זוכר בדיוק מה קורה שם -אבל המשחק ותנועות המצלמה מעבירות את המצב הנפשי.
    סרט לבן – הסצנה בו המורה מנסה לחזר, רגע של אנושיות בסרט
    השוטר אזואלי – הסיום
    חיבוקים שבורים – הסצנה בו פנלופה קרוז מדבבת את עצמה
    מטען הכאב – הרבה סצנות מלחמה מרשימות. ואני בוחר דווקא את הסצנה בה הגיבור חוזר הביתה ומתקשה לתפקד בסופרמרקט
    הסנדק 1 – מייקל חוזר מאיטליה וחזור לחזר אחרי קיי. וכמובן הסיום. אבל הסצנה אהובה עלי נמצאת בכלל בסנדק 2
    הטוב הרע ומכוער – התלת קרב

    שאר הסרטים: לא ראיתי/ אף סצנה ספציפית לא עולה בראש/לא אהבתי

    1. והעובדה כי נחבר סרט של לוביטש שלא ראיתי מטרידה את מנוחתי.

      1. זיו הגיב:

        בא לי להיות בתוך הראש שלך אחרי שכבר ראיתי את כל הסרטים שראית.
        ובעצם, גם מתחשק לי להישאר עם הפערים העצומים שלי מתוך הידיעה שלאורך השנים אשלים אותם בהדרגה וזה יהיה אפילו יותר כיף.
        אבל כיף לך!

      2. עופר, שכחתי להגיד לך שאמבדתי את הקטע הנבחר של לוביטש בפוסט דיווח על האירוע. לא מדובר בסרט של לוביטש, אלא בסצינה שביים כאחד מיני רבים בפרוייקט קולנועי שנקרא "לו היה לי מיליון". אם זאת, לגמרי מדובר בסרט של לוביטש מבחינת כמות הדלתות שיש שם 🙂

  8. אור סיגולי הגיב:

    סצינת הסיום של בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים.

    ואחר כך, אולי, הקרב האחרון בין ג'ייק לה מוטה לשוגר ריי רובינסון.

  9. מיכאל 22 הגיב:

    כמה סצינות אהובות –
    נהג מונית – הסצינה הלפני אחרונה, בה דה נירו מושיט אצבע מדממת לעבר ראשו ומחווה אותה
    לצורת אקדח.
    אפוקליפסה עכשיו – "זה מריח כמו…. ניצחון". רוברט דובאל בתור הקולנול שלא שם %ין על כלום.
    נולד ב4 ביולי – הסצינה בה טום קרוז מודיע למשפחת חברו המת מה באמת קרה…. מרגש עד דמעות.
    באפלו 66 – וינסנט גאלו נכנס לאמבטיה יחד עם כריסטינה ריצ'י – רומנטי ומדהים.
    ספרות זולה – הסצינה בה הבחור האחרון בדירה יוצא מהשירותים ויורה לעבר ג'ולס ו-וינסנט ומפספס
    והם, מצידם, שולחים אותו לגיהנום.
    וזה רק על קצה הפריים……..

    1. מר קולנוע הגיב:

      הנה סצנות אהובות עליי מסרטים שונים ומגוונים :
      סיקוונס ההטבלה – הסנדק
      קרב יריות ברכבת התחתית – הבלתי משוחדים
      זמן לאכול שטרודל – ממזרים חסרי כבוד
      הוא לא ידע… – שבעה חטאים
      החיים הם כלבה, וכך גם אני – באטמן חוזר
      אחרי הכל תמיד תהיה לנו את פריז – קזבלנקה
      בכנות יקירתי, אני לא שם קצוץ – חלף עם הרוח
      האימה – אפוקליפסה עכשיו
      אני הוא אביך – מלחמת הכוכבים : האימפריה מכה שנית
      נשיקה כואבת – הסנדק 2
      ויש עוד המון המון סצנות אהובות עליי וזה בשלוף

להגיב על עידן וילנצ'יקלבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.