• פסטיבל סולידריות 2025

פסטיבל הסרטים חיפה 2025: "משמרת מאוחרת"', "היעלמותו של יוזף מנגלה", "הילדה השמאלית", "החסד"

15 באוקטובר 2025 מאת עופר ליברגל
תם ונשלם פסטיבל הסרטים חיפה 2025, פסטיבל בסימן השיבה הביתה של כל החטופים שנותרו בחיים, התקווה להשבת הגופות והמשך של שקט ממלחמה. עבורי הפסטיבל היה מעייף ועמוס (גם אם לא קרוב לשיא מבחינת הספק הסרטים), וגם לא מאוזן בתכנון שלי מבחינת המועד בו צפיתי לראשונה בסרטים המדוברים ביותר בו. פרט לסרטים בהם צפיתי לפני הפסטיבל, ייתכן ואת רוב הציפיות בסרטים… להמשך קריאה

ילדותם השנייה: על גל הבמאים שחוזרים אל ימי נעוריהם בסרטים מאוחרים

7 ביוני 2022 מאת אורון שמיר
בפסטיבל קאן שהסתיים בחודש שעבר נערכה בין היתר בכורת סרטו החדש של ג׳יימס גריי, ״Armageddon Time״, הקרנה אותה סיים הבמאי בדמעות. ״במובן מסוים צפיתם בסיפור שלי״ אמר ונחנק בעודו מודה לקהל, ברגע של רגש מתפרץ הנדיר יחסית לבמאי השנון והנוירוטי. יכול להיות שזו התחרות הרשמית של קאן שהוציאה ממנה את הבכי, ההכרה של פסטיבלים אירופאים בגריי כקולנוען-אוטר העומדת בניגוד להערכה… להמשך קריאה

״יד האלוהים״, סקירה

2 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
פאולו סורנטינו הוא במאי המייצר סצנות גדולות מן החיים, כאלו שעומדות בפני עצמן גם במנותק מן הסרט. כמספר סיפורים, הוא מודע לכוח שלו ולהיותו מספר טוב של סצנות בודדות. אף כי סרטיו מציגים נרטיב לינארי, הדגש הוא לא על האופן בו סצנה מובילה לסצנה הבאה, אלא על הדרך בה הן מצטברות יחד לחוויה אחת על ידי התכתבות אחת עם השנייה… להמשך קריאה

ליצור קולנוע בתקופת הקורונה: על ״תוצרת בית״ (נטפליקס) ו״במרחק 100 מטר״ (הוט)

11 ביולי 2020 מאת עופר ליברגל
איני חושב שיש אדם שיכול לדעת בוודאות מתי המגבלות של מגפת הקורונה על חיינו יסתיימו. אולם, אין ספק כי ההשפעות התרבותיות של המחלה כאן על מנת להישאר. אם וכאשר הפקות קולנוע וטלוויזיה ישובו לעבוד בלי הגבלות בכלל, והטיפול במחלה יהיה נגיש ויעיל, התקופה אשר בה אנו חיים כרגע תשפיע על תוכן הסרטים ואולי גם על הצורה בה אנו צופים בהם.… להמשך קריאה

"פרזיטים" של בונג ג'ון-הו: המלצות לצפייה משלימה

16 באוגוסט 2019 מאת אור סיגולי
כבר כמעט עשר שנים, מאז "עץ החיים" ב-2011 ליתר דיוק, שלא הגיע אלינו בכזאת מהירות מסחררת זוכה דקל הזהב הישר מפסטיבל קאן אל מסכי הקולנוע המקומיים. לרוב נושא התואר היוקרתי משתהה זמן מה, בעיקר כדי לראות מה יעשו אתו בעונת האוסקרים אי שם באופק, אבל הפעם הכו בברזל בעודו הוא לוהט, ומקאן הוא הגיע לפתוח את פסטיבל ירושלים ואז לבתי… להמשך קריאה

פסטיבל חיפה 2018: "לורו", "מנדי", "עכו חלומות", "אנג'לו", "זיכרונות?"

25 בספטמבר 2018 מאת אור סיגולי
יומו הרביעי של פסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה נפתח הבוקר, ואני כבר אחרי 11 סרטים. על שלושה מהם תוכלו לקרוא בסיקור הראשוני שלנו מחיפה, ועל חמישה נוספים בזה הנוכחי, שמקפיץ אותנו מאיטליה לארה"ב לעכו לאוסטריה וחזרה לאיטליה. מעבר לאלו, הרשו לי להתייחס במהרה לעוד שני סרטים שראיתי שכבר הוזכרו בסריטה בעבר, לפני שנעבור למנה העיקרית. אחד הסרטים התיעודיים הבולטים ביותר… להמשך קריאה

״האפיפיור הצעיר״ וטרילוגיית היופי של פאולו סורנטינו (יחד עם ״נעורים״ ו״יפה לנצח״)

10 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
״האפיפיור הצעיר״ (The Young Pope), סדרת הטלוויזיה הראשונה של הבמאי האיטלקי האהוב על בלוג זה פאולו סורנטינו, שודרה לא מכבר בארץ (ב-HOT) ובעולם. דומני כי למרות המוניטין של היוצר היא כמעט ולא עוררה בארץ שיח, פרט למספר ביקורות שפורסמו עם עלייתה לאוויר. זאת למרות השיח הרב שמעוררת היצירה הקולנועית של סורנטינו בשנים האחרונות, בעיקר סביב סרטו ״יפה לנצח״ שזיכה אותו בפרס האוסקר… להמשך קריאה

״נעורים״, סקירה

10 במרץ 2016 מאת עופר ליברגל
במהלך הצפייה השנייה שלי בסרטו החדש של הבמאי האיטלקי פאולו סורנטינו, ״נעורים״ (Youth), שמתי לב ללחישות אשר נשמעו מכיוונים שונים בנקודות שונות של הסרט. המילים "איזה יופי" חזרו פעם אחרי פעם, או פשוט "וואו". נדמה לי כי התגובה הזו מאפיינת את החוויה אשר הבמאי מותיר על הצופה, יותר מכל במאי אחר בן זמננו - כל הסרטים של סורנטינו הם חגיגה מפעימה של יופי… להמשך קריאה

לקראת פסטיבל קאן 2015 – מבט על הבחירה הרשמית

19 באפריל 2015 מאת עופר ליברגל
פסטיבל קאן סופג לא מעט התקפות על השמרנות המסוימת שלו בכל רגע נתון, אבל הוא עדיין נותר הפסטיבל הגדול והמשפיע ביותר בעולם, כאשר תמיד הסבירות הגבוהה היא שהסרטים האמנותיים הטובים ביותר של השנה יוצגו בו. ביום חמישי נחשפה במסיבת עיתונאים (ארוכה מדי) המסגרת הרשמית של הפסטיבל. או לפחות רובה של המסגרת, כאשר סרטים נוספים יוכרזו בשבועות הקרובים (שני סרטים נוספו לתחרות, ראו… להמשך קריאה

"יפה לנצח", סקירה

1 בפברואר 2014 מאת עופר ליברגל
מאיפה להתחיל את הסקירה על הסרט הזה? סרט קשה לי לשים את האצבע על הנקודה בה הוא מתחיל או לענות על השאלה האם הוא בכלל מסתיים ברגע שהדימוי האחרון כבה? איני יודע כיצד לא להישמע נלהב מדי מצד אחד ובו זמנית להרתיע את הקוראים מפני יצירה שכל תיאור שלה יגרום לתחושה כי היא לא נגישה. זאת בעוד שבמידה רבה, ההפך… להמשך קריאה
×