• במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 43
  • אימת החודש - ינואר 2021: פותחים שנה
  • ״עלי: פחד אוכל את הנשמה״, סקירה
  • מה השתבש ברימייק של ״מולאן״? פחות או יותר הכל
  • ״עליות ומורדות״, סקירה
  • מקום יפה למות בו
  • ״אלף חתכים״, סקירה
  • ״לילה אחד במיאמי״, סקירת אמזון פריים וידאו
  • לא הפסד גדול: ״המוטנטים החדשים״ ו״ראן״

לא הפסד גדול: ״המוטנטים החדשים״ ו-״Run״

15 בינואר 2021 מאת אורון שמיר
השנה הזו התחילה כמו שהקודמת נגמרה, בחוסר ודאות לגבי מערך הפצת סרטי הקולנוע בישראל. יש המאמינים, ואנחנו בשלב האמונה יש לציין, שאולי בחודש מרץ נוכל לחזור אל האולמות. אני נאלץ להקשיב לכל ניחוש כזה כדי להשהות כתיבה על סרטים מדוברים שכבר נצפו כמעט בכל מקום מלבד ישראל, מ״טנט״ בקיץ ועד ״נשמה״ בסוף השנה. ברור לי שלא רק הקהל אלא גם… להמשך קריאה

מחכים לתרגום: Spontaneous

26 באוקטובר 2020 מאת אורון שמיר
נכון יש את הקטע הזה שכל הסרטים לאחרונה הם בעצם על תקופת המגפה? סליחה, לא התכוונתי שזה יישמע כמו סטנדאפ, אבל זה באמת קטע והוא כבר די מוכר. לא משנה מתי נוצרו היצירות שאנחנו צורכים וצורכות כעת, הן לא באמת צפו מראש איך ייראה העולם בשלב זה של 2020. אולם, אנחנו כל-כך עמוק בשגרה החדשה והלא-נורמלית הזו, אז זה רק… להמשך קריאה

מחכים לתרגום: Never Rarely Sometimes Always

1 בספטמבר 2020 מאת אורון שמיר
קשה להאמין בהתחשב בכל מה שעבר עלינו השנה, אבל תיכף מתחילים פסטיבלי הקולנוע של הסתיו. פסטיבל ונציה שייפתח מחר, מציע מהדורה פיזית ולא רק מקוונת כפי שהתרגלנו באחרונה, ואני אפילו מכיר כמה אמיצים שנסעו לאיטליה לכבודו. אחריו יגיעו טורונטו, טלורייד וניו יורק, במהדורות הנשענות יותר על פלטפורמות אונליין. זה אומר שעד סוף ספטמבר נקבל עוד רשימה של סרטים מדוברים, חלקם… להמשך קריאה

מחכים לתרגום: An American Pickle

10 באוגוסט 2020 מאת אורון שמיר
עד כה, המדור המוקדש לסרטים שטרם הגיעו לישראל התחלק השנה די שווה בשווה: פעמיים סרט מוערך של במאית שהוקרן בסאנדנס, ופעמיים קומדיה אמריקאית של אחד הענקים העכשוויים בתחום. הסרט הנידון שייך הפעם לסוג השני. בין אם שמעתם על ״An American Pickle״ בתור הסרט בו סת׳ רוגן הוא מלפפון חמוץ, או נתקלתן באמירותיו של הקומיקאי בנושא יהדות וישראל כחלק מקמפיין היח״צ,… להמשך קריאה

מחכים לתרגום: The Assistant

3 באוגוסט 2020 מאת אורון שמיר
כשיצא לאקרנים בארצות הברית ״אישה עובדת״ של מיכל אביעד, נאמר עליו שהוא סרט המי-טו הראשון. כלומר סרט מהעידן והאקלים החברתי הנוכחיים שמיטיב להביא את נקודת מבטה של אישה במרחב עבודה מתעלל, מטריד, או אפילו כזה שפוגע, הכל על רקע מיני. החל מהשנה יש לו בן-דוד רחוק, ששונה ממנו למדי בהרבה מובנים אבל עונה להגדרה ובוחר זווית מרתקת בעיניי. קוראים לו… להמשך קריאה

מחכים לתרגום: Shirley

23 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
הקיץ הקולנועי בוטל סופית, או לפחות נדחה עד להודעה חדשה. גם פסטיבלי הקולנוע של ישראל לא יתקיימו לפחות עד הסתיו. בשל כך, אני מרשה לעצמי להסיר מעט את החשש הקבוע מכתיבה על סרטים שאני לא בטוח איך ומתי יגיע ארצה. פשוט כי הולך וגדל הסיכוי לפספס אותם לגמרי בשנה בה הוצגו לראשונה לקהל העולמי. אז צפו לעוד פרקים של ״מחכים… להמשך קריאה

מחכים לתרגום: Palm Springs

14 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
למקרה שזה לא הובהר מספיק בעשור הקודם, ״לקום אתמול בבוקר״ (Groundhog Day) הפך רשמית מסרט מקורי לז׳אנר קולנועי. בניינטיז, הקומדיה של הרולד ראמיס עם ביל מארי בתפקיד חזאי נרגן שמתעורר אל אותו יום שוב שוב, הייתה הברקה חד-פעמית. במאה הנוכחית, ההיתקעות בלולאת זמן הפכה למכשיר עלילתי אותו לקחו סרטים שונים לכיוונים רבים. ״קצה המחר״ ו״קוד מקור״ רקחו מהקונספט הזה מותחני… להמשך קריאה

לא הפסד גדול: ״How to Build a Girl״ ו-״מדרון תלול״

5 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
אחרי שובה של פינת ״מחכים לתרגום״, המוקדשת לרוב לסרטים מעניינים יותר ופחות, חשבתי להרחיב את הפורמט לכבוד המצב הנוכחי. זה שבגללו הרבה יותר סרטים מהרגיל דילגו על מסכי הקולנוע בישראל, בין אם היו מיועדים לשם לפני הסגירה הכוללת ובין אם אפשר להניח שלא. לרוב אני מחכה עד תחילת כל חודש להציץ בתוכניות בתוכניות ה-VOD של ספקיות התוכן, ורק אז מנצל… להמשך קריאה

מחכים לתרגום: The King of Staten Island

16 ביוני 2020 מאת אורון שמיר
בסוף השבוע האחרון נאלץ קולנוען אמריקאי מוכר ואהוד, אם יש שיגידו מעבר לשיא, לראות את סרטו החדש מפציע בבכורה עולמית בשירות צפייה ישירה במקום בבתי הקולנוע. כמו רבים, גם אני הושבתי עצמי לצפייה של צפונה משעתיים ביצירה המדוברת. אני לא מדבר על ״הזהב של נורמן״ של ספייק לי, שמגיעה מדליית זהב למי שהצליח לסיים את הצפייה בו. כוונתי היא לסרטו… להמשך קריאה

סקירה כפולה ושחורה: ״Queen & Slim״ וגם ״The Last Black Man in San Francisco״

17 בינואר 2020 מאת אורון שמיר
אחת המשבצות הקבועות של עונת הפרסים שייכת לסרטים העוסקים בחוויה השחורה בארצות הברית. גם אני כותב על כך מדי שנה, ובעוד לצבוע סרט בגוון מסויים כדי להבליטו בתקופה כל-כך תחרותית עדיין נראה לי גזעני לפחות כמו להדיר סרטים או אנשים בגלל צבעי עור, זאת לגמרי המציאות באמריקה גם בשנות ה-20 של המאה ה-21. כפי שהתברר עם הכרזת המועמדים לאוסקר, הסרטים… להמשך קריאה