16 בפברואר 2023 מאת אור סיגולי
בסצנה השביעית של המערכה הראשונה ב"מלאכים באמריקה", מתלוננת הארפר פיט על מגבלות התודעה האנושית. ברגע של הכרה, היא מבינה שבעצם אין לנו את היכולת להמציא שום דבר חדש מאפס, רק לערבל ולערבב דברים שראינו והכרנו. "אי אפשר לדעת שום דבר שכבר לא ידוע. העולם... סופי", היא אומרת (התרגום המוגבל מאנגלית הוא שלי, מיותר לציין). המילים האלה שכתב טוני קושנר צפו… להמשך קריאה
10 בנובמבר 2022 מאת אור סיגולי
כשזה מגיע לתאגיד המפלצתי דיסני, ששולט באופן כמעט מוחלט בתחום הבידור של העולם המערבי (מבנק הקלאסיקות, דרך שירותי הסטרימינג דיסני+ והולו, היקום הקולנועי של מארוול, מלחמת הכוכבים, הרכישה של פוקס המאה ה-20, ואפילו חברת הטלוויזיה ABC שרכשה את זכויות שידור טקס האוסקר שנים קדימה), קשה מאוד להניח לציניות בצד, גם כשהם עושים דברים טובים. מהרכיבה על הטיקט הלהטב"קי, גיוון אתני… להמשך קריאה
28 באוקטובר 2022 מאת אור סיגולי
לצאת בהצהרות מרחיקות לכת זה אף פעם לא דבר חכם. בטח בכל מה שקשור לקולנוע וסרטים, בטח ובטח בתקופה הזו של השנה, כשכל כוכבי עונת הפרסים של האולפנים והמפיצים עדיין מצטופפים ומחכים לנקודת ההזנקה שלהם. מאוקטובר ועד ינואר אנחנו נכנסים לתקופה של שיא אחר שיא, ולעיתים גם אכזבה אחר אכזבה, כשרק לקראת סוף פברואר אפשר לדבר בידענות על השנה שנגמרה.… להמשך קריאה
8 בינואר 2022 מאת לירון סיני
זה לרגע נראה לא רגיש לכתוב סקירה על סרט של דיסני לילדים והורים שמציג כרגע בקולנוע. התחושה היא שכולם נכנסו הרגע לבידוד בזה אחר זה, ובילוי בקולנוע או חזרה לשגרה בבתי הספר והגנים נראים שוב כמו פנטזיה שכלואה מאחורי אינספור מסכי זום. זה עלול להיות סוג של לעג לרש ההורי המותש להמליץ על "אנקאנטו" (Encanto), ההילולה החדשה עם שירים שכתב… להמשך קריאה
21 באוגוסט 2021 מאת אורון שמיר
הקיץ ההוליוודי מתקרב לקיצו והחיפוש אחר סרט אחד ראוי לשמו נמשך. כמו בסוף השבוע שעבר, בחרתי להיכנע לסחף ההמון ולנסות את מזלי עם סרט שהולך לו לא רע בבתי הקולנוע, באופן יחסי. כמובן שהכותרות סביבו מוגזמות, אלו שטוענות כי הוא המושיע של הוליווד או אלה שסתם טוענים כי נהנו מן הצפייה, אבל לקחתי את כל זה בחשבון. שבע אכזבות, אל… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2021 מאת אורון שמיר
איזה קיץ הוליוודי משונה עובר עלינו. מבט ברשימת הכותרים מדמה דווקא את התחושה שהכל כרגיל: כמה סרטי קומיקס גדולים מבית די.סי. או מארוול, פרקים חדשים של מותגי ענק, מקבץ כותרי אימה, איזה מחזמר גרנדיוזי, רימייקים וסיקוולים שאיש לא דרש, פיקסאר והלווינים הקבועים לכל המשפחה, וכן הלאה. אלא שרוב רובם עורר בעיקר פיהוקים, מול סרטים שנשכחו כלעומת שבאו והוחלפו באחרים שגורלם… להמשך קריאה
25 ביוני 2021 מאת אור סיגולי
סרט חדש של אולפן האנימציה פיקסאר תמיד מעורר עניין ותשומת לב, אבל כעת, עם "לוקה", נוצר מצב מאוד יוצא דופן. לרוב סרטי חברת הבת של דיסני, ששינתה את עולם האנימציה ב-1995 ומאז מייצרת להיטים וחביבי ביקורת כמעט ללא הפסקה, מעוררים דיונים על השוואה בין הסרטים, ויכוחים מלאי אהדה על מה יותר טוב ומה פחות, משווים בין דמויות, ובוחנים את ההתקדמות… להמשך קריאה
5 ביוני 2021 מאת עופר ליברגל
אחרי "מלפיסנט" והמשכו, "קרואלה" (Cruella) הוא הניסיון הבא של אולפני דיסני ליצור סיפור מקור לדמויות של הנבליות בסרטים הקלאסיים שלהם. זה סוג של ענף צדדי מעניין יחסית בגל סרטי גרסאות הלייב-אקשן לסרטים המונפשים של האולפן. מעניין כי בעוד רוב הסרטים המחודשים סובלים/נהנים מנטייה לספר שוב סיפור שכבר סופר, בסרטי המרשעות מסופר גם צד אחר של הסיפור וגם תקופה אחרת של… להמשך קריאה
23 בינואר 2021 מאת אורון שמיר
את אחד הסרטים המשמעותיים של 2020 המקוללת לא ראו המון אנשים. לא משום שהוא איזה יהלום חבוי, אלא מסיבות הקשורות לנגישות. הרימייק של ״מולאן״ (Mulan), עוד אחד בסדרת השאריות המחוממות של דיסני ללהיטי האנימציה שלהם מהניינטיז, היה אמור להיות שובר קופות עצום. הושקעו בו 200 מיליון דולר עוד לפני הוצאות שיווק שונות, שרק התנפחו, מה שאומר שציפו ממנו להכניס פי… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2019 מאת עופר ליברגל
סיכום השנה הקולנועית הוא תמיד אתגר כיוון שתהליכים רבים ניתן להעריך רק בדיעבד ולא בזמן אמת. בנוסף לכך, התאריך הוא בסופו של דבר סימן שרירותי, וכמה מן הסרטים האמריקאים המוערכים ביותר יוצאים בארץ באיחור, כך שנראה אותם רק בשנת 2020. עם זאת, אירוע תקשורתי אחד שהחל באמירה שולית בראיון לקידום סרט, מספק בעיניי שער לעיסוק בכמה מן התופעות הבולטות של… להמשך קריאה
בסצנה השביעית של המערכה הראשונה ב"מלאכים באמריקה", מתלוננת הארפר פיט על מגבלות התודעה האנושית. ברגע של הכרה, היא מבינה שבעצם אין לנו את היכולת להמציא שום דבר חדש מאפס, רק לערבל ולערבב דברים שראינו והכרנו. "אי אפשר לדעת שום דבר שכבר לא ידוע. העולם... סופי", היא אומרת (התרגום המוגבל מאנגלית הוא שלי, מיותר לציין). המילים האלה שכתב טוני קושנר צפו… להמשך קריאה
כשזה מגיע לתאגיד המפלצתי דיסני, ששולט באופן כמעט מוחלט בתחום הבידור של העולם המערבי (מבנק הקלאסיקות, דרך שירותי הסטרימינג דיסני+ והולו, היקום הקולנועי של מארוול, מלחמת הכוכבים, הרכישה של פוקס המאה ה-20, ואפילו חברת הטלוויזיה ABC שרכשה את זכויות שידור טקס האוסקר שנים קדימה), קשה מאוד להניח לציניות בצד, גם כשהם עושים דברים טובים. מהרכיבה על הטיקט הלהטב"קי, גיוון אתני… להמשך קריאה
לצאת בהצהרות מרחיקות לכת זה אף פעם לא דבר חכם. בטח בכל מה שקשור לקולנוע וסרטים, בטח ובטח בתקופה הזו של השנה, כשכל כוכבי עונת הפרסים של האולפנים והמפיצים עדיין מצטופפים ומחכים לנקודת ההזנקה שלהם. מאוקטובר ועד ינואר אנחנו נכנסים לתקופה של שיא אחר שיא, ולעיתים גם אכזבה אחר אכזבה, כשרק לקראת סוף פברואר אפשר לדבר בידענות על השנה שנגמרה.… להמשך קריאה
זה לרגע נראה לא רגיש לכתוב סקירה על סרט של דיסני לילדים והורים שמציג כרגע בקולנוע. התחושה היא שכולם נכנסו הרגע לבידוד בזה אחר זה, ובילוי בקולנוע או חזרה לשגרה בבתי הספר והגנים נראים שוב כמו פנטזיה שכלואה מאחורי אינספור מסכי זום. זה עלול להיות סוג של לעג לרש ההורי המותש להמליץ על "אנקאנטו" (Encanto), ההילולה החדשה עם שירים שכתב… להמשך קריאה
הקיץ ההוליוודי מתקרב לקיצו והחיפוש אחר סרט אחד ראוי לשמו נמשך. כמו בסוף השבוע שעבר, בחרתי להיכנע לסחף ההמון ולנסות את מזלי עם סרט שהולך לו לא רע בבתי הקולנוע, באופן יחסי. כמובן שהכותרות סביבו מוגזמות, אלו שטוענות כי הוא המושיע של הוליווד או אלה שסתם טוענים כי נהנו מן הצפייה, אבל לקחתי את כל זה בחשבון. שבע אכזבות, אל… להמשך קריאה
איזה קיץ הוליוודי משונה עובר עלינו. מבט ברשימת הכותרים מדמה דווקא את התחושה שהכל כרגיל: כמה סרטי קומיקס גדולים מבית די.סי. או מארוול, פרקים חדשים של מותגי ענק, מקבץ כותרי אימה, איזה מחזמר גרנדיוזי, רימייקים וסיקוולים שאיש לא דרש, פיקסאר והלווינים הקבועים לכל המשפחה, וכן הלאה. אלא שרוב רובם עורר בעיקר פיהוקים, מול סרטים שנשכחו כלעומת שבאו והוחלפו באחרים שגורלם… להמשך קריאה
סרט חדש של אולפן האנימציה פיקסאר תמיד מעורר עניין ותשומת לב, אבל כעת, עם "לוקה", נוצר מצב מאוד יוצא דופן. לרוב סרטי חברת הבת של דיסני, ששינתה את עולם האנימציה ב-1995 ומאז מייצרת להיטים וחביבי ביקורת כמעט ללא הפסקה, מעוררים דיונים על השוואה בין הסרטים, ויכוחים מלאי אהדה על מה יותר טוב ומה פחות, משווים בין דמויות, ובוחנים את ההתקדמות… להמשך קריאה
אחרי "מלפיסנט" והמשכו, "קרואלה" (Cruella) הוא הניסיון הבא של אולפני דיסני ליצור סיפור מקור לדמויות של הנבליות בסרטים הקלאסיים שלהם. זה סוג של ענף צדדי מעניין יחסית בגל סרטי גרסאות הלייב-אקשן לסרטים המונפשים של האולפן. מעניין כי בעוד רוב הסרטים המחודשים סובלים/נהנים מנטייה לספר שוב סיפור שכבר סופר, בסרטי המרשעות מסופר גם צד אחר של הסיפור וגם תקופה אחרת של… להמשך קריאה
את אחד הסרטים המשמעותיים של 2020 המקוללת לא ראו המון אנשים. לא משום שהוא איזה יהלום חבוי, אלא מסיבות הקשורות לנגישות. הרימייק של ״מולאן״ (Mulan), עוד אחד בסדרת השאריות המחוממות של דיסני ללהיטי האנימציה שלהם מהניינטיז, היה אמור להיות שובר קופות עצום. הושקעו בו 200 מיליון דולר עוד לפני הוצאות שיווק שונות, שרק התנפחו, מה שאומר שציפו ממנו להכניס פי… להמשך קריאה
סיכום השנה הקולנועית הוא תמיד אתגר כיוון שתהליכים רבים ניתן להעריך רק בדיעבד ולא בזמן אמת. בנוסף לכך, התאריך הוא בסופו של דבר סימן שרירותי, וכמה מן הסרטים האמריקאים המוערכים ביותר יוצאים בארץ באיחור, כך שנראה אותם רק בשנת 2020. עם זאת, אירוע תקשורתי אחד שהחל באמירה שולית בראיון לקידום סרט, מספק בעיניי שער לעיסוק בכמה מן התופעות הבולטות של… להמשך קריאה
תגובות אחרונות