7 בינואר 2016 מאת אור סיגולי
"שמונת השנואים" הוא בסך הכל הסרט השמיני במספר של קוונטין טרנטינו (תשיעי, אם אתם מתייחסים לסרטי "להרוג את ביל" כשניים נפרדים, מה שנראה לי סביר). זה אומר שמונה סרטים בקריירה שמתפרשת על פני 24 שנה, מ-1992, ועל פני כמות בלתי אפשרית של מלל. כי כאשר טרנטינו לא מביים, הוא מדבר. הוא מדבר המון. הוא מדבר מספיק בשביל שבכל פעם שעולה… להמשך קריאה
4 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
סדרת "בלואו-אפ" הנערכת במוזיאון תל אביב על-ידי החוג לתולדות המוזיקה, מוקדשת לסרטים היוצרים חיבור בין מוזיקה לקולנוע. לרוב, הדגש הוא על סרטים וסגנונות מוזיקליים הנמצאים בשולי הזרם המרכזי. ביום חמישי זה (ה-7 בינואר 2016 בשעה 21:00), הסדרה מגיעה לשיא חדש של קיצוניות, בהקרנה של אחד מן הסרטים הכי יוצאי דופן שראיתי - ״ליקוויד סקיי״ (Liquid Sky) של הבמאי סלבה צוקרמן. יש… להמשך קריאה
3 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
אם לפרסי האוסקר יש ערך, אז הוא טמון ביכולת לראות כיצד תעשיית הקולנוע ההוליוודי מגדירה את עצמה, כאשר במקרים נדירים, זכייה של סרט זה או אחר מבשרת על כיוון חדש. החל מסוף שנות הששים, הוליווד נכנסה לתקופה הפרועה ביותר שלה, כאשר האולפנים לא רק כשלו לדעת מה יוביל להצלחה קופתית, אלא אילו ערכים לייצג. בהוליווד הקאלסית, ארה"ב (כמעט) תמיד הייתה… להמשך קריאה
1 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
ראשית, חייבים להגיד ש״סופרג'יסטיות״ (Suffragette) מפנה זרקור לסיפור היסטורי חשוב מאוד ורלוונטי גם לימים אלו. סיפור שהוא אחד מנקודת המפנה החשובות ביותר בהיסטוריה הקרובה ולא זוכה ליחס שכזה. המאבק של נשים לשיוון דרך קבלת זכות הצבעה עדיין לא זוכה למעמד הראוי לו, כמהפכה של ממש ולא כהערת שוליים בהיסטוריה. יתרה מכך, מאבק זה, ככל מאבק, מעלה שאלות לא פתורות לגבי שימוש באלימות… להמשך קריאה
26 בדצמבר 2015 מאת יהונתן בר אילן
בקיץ של 91' עברתי בקולנוע חוויה מכוננת שלמעשה קבעה את המקצוע שלי. במידה מסוימת את העתיד שלי. ועוד לא מלאו לי עשר שנים. זו הייתה הקרנה של הסרט "נקודת פריצה" (Point Break) והייתי מהופנט מתחילתו ועד סופו. הסרט קבע רף גבוה למדי, כמעט בלתי אפשרי, לשאר סרטי הפעולה בשנות התשעים. היחידי שהצליח להתקרב לקרסוליים שלו היה "ספיד" (Speed), וכדי לעשות… להמשך קריאה
25 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
בראשית ברא הבמאי הבלגי ז'אקו ואן דורמל (״טוטו הגיבור״, ״מר אף-אחד״) סרט בשם ״Le Tout Nouveau Testament״. ויוקרן הסרט בפסטיבל קאן ותראה הביקרות העולמית (ברובה) כי טוב; ויקרינו פסטיבל הסרטים בחיפה ופסטיבל הסרטים אוטופיה את הסרט ויקראו שמו בעברית ״הברית החדשה לגמרי״ או ״הברית הלגמרי חדשה״, במטרה לתרגם את השם המקורי אותו בחר היוצר, כי סרט הוא יצירת אמנות ושמו הוא חלק… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2015 מאת אור סיגולי
אם תאריך ההפצה של הסרט לא היה רמז גדול מספיק, צריך רק שניות אחדות מתחילתו כדי להבין לאן נכנסנו. "ג'וי" (Joy), סרטו החדש והשלישי של הבמאי דיויד או. ראסל בסדרת שיתופי הפעולה עם זוכת האוסקר (בזכותו) ג'ניפר לורנס וברדלי קופר, הוא סרט כריסטמס. אבל עוד יותר מסתם סרט הנועד להנעים את זמן הצופים הנוצריים במהלך החג, ראסל, בעזרת התסריטאית שעבדה עמו אנני… להמשך קריאה
18 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
בפוסט זה אני מחבר יחדיו סקירה על שני סרטים שונים למדי שעלו לאקרנים בסוף השבוע, אף כי שניהם משוייכים במידה זו או אחרת לקולנוע האמריקאי העצמאי. האחד הוא הניסיון הראשון של במאי נורווגי מוערך לביים מחוץ למולדתו, והשני הוא פרי עמלו של יוצר בעל ותק בקולנוע הלא ממסדי של ארה״ב. שני הסרטים נבדלים זה מזה בז'אנר ובסופו של דבר גם… להמשך קריאה
17 בדצמבר 2015 מאת אור סיגולי
קשה לחשוב על הרבה אירועים קולנועיים בעלי משמעויות והשלכות תרבותיות גדולות יותר מטרילוגיית "מלחמת הכוכבים" המקורית, שבאמתחתה שלושה סרטים בין השנים 1977 ל-1983. מעבר לחשיבות שיש להם בתולדות הבלוקבאסטר האמריקאי ותפיסת האפקטים בקולנוע, מדהים כמה עמוק השתרש העולם שיצר ג'ורג' לוקאס בתוך התרבות המערבית. מספיק שאשבש דקדוק המשפט אני אפילו, כדי שהקול של מאסטר יודה יתנגן לכם בראש, את הסאונד… להמשך קריאה
15 בדצמבר 2015 מאת אורון שמיר
קודם כל ולמען ההגינות – את ״אנומליסה״ (Anomalisa), סרטו החדש של צ׳רלי קאופמן, ראיתי בפתיחת פסטיבל אוטופיה, שנועל הערב את שעריו. אז בואו לחגוג כאילו זו הפעם האחרונה, משום שנכון לעכשיו זו באמת הפעם האחרונה. אופציה חלופית להערב היא לצפות ב״אנומליסה״ בהזדמנות הפז הנוספת שמציעים עין הדג ומדיטק חולון, שכן זהו הסרט שינעל את טקס הסיום של תחרות MaraToon. מעבר… להמשך קריאה
"שמונת השנואים" הוא בסך הכל הסרט השמיני במספר של קוונטין טרנטינו (תשיעי, אם אתם מתייחסים לסרטי "להרוג את ביל" כשניים נפרדים, מה שנראה לי סביר). זה אומר שמונה סרטים בקריירה שמתפרשת על פני 24 שנה, מ-1992, ועל פני כמות בלתי אפשרית של מלל. כי כאשר טרנטינו לא מביים, הוא מדבר. הוא מדבר המון. הוא מדבר מספיק בשביל שבכל פעם שעולה… להמשך קריאה
סדרת "בלואו-אפ" הנערכת במוזיאון תל אביב על-ידי החוג לתולדות המוזיקה, מוקדשת לסרטים היוצרים חיבור בין מוזיקה לקולנוע. לרוב, הדגש הוא על סרטים וסגנונות מוזיקליים הנמצאים בשולי הזרם המרכזי. ביום חמישי זה (ה-7 בינואר 2016 בשעה 21:00), הסדרה מגיעה לשיא חדש של קיצוניות, בהקרנה של אחד מן הסרטים הכי יוצאי דופן שראיתי - ״ליקוויד סקיי״ (Liquid Sky) של הבמאי סלבה צוקרמן. יש… להמשך קריאה
אם לפרסי האוסקר יש ערך, אז הוא טמון ביכולת לראות כיצד תעשיית הקולנוע ההוליוודי מגדירה את עצמה, כאשר במקרים נדירים, זכייה של סרט זה או אחר מבשרת על כיוון חדש. החל מסוף שנות הששים, הוליווד נכנסה לתקופה הפרועה ביותר שלה, כאשר האולפנים לא רק כשלו לדעת מה יוביל להצלחה קופתית, אלא אילו ערכים לייצג. בהוליווד הקאלסית, ארה"ב (כמעט) תמיד הייתה… להמשך קריאה
ראשית, חייבים להגיד ש״סופרג'יסטיות״ (Suffragette) מפנה זרקור לסיפור היסטורי חשוב מאוד ורלוונטי גם לימים אלו. סיפור שהוא אחד מנקודת המפנה החשובות ביותר בהיסטוריה הקרובה ולא זוכה ליחס שכזה. המאבק של נשים לשיוון דרך קבלת זכות הצבעה עדיין לא זוכה למעמד הראוי לו, כמהפכה של ממש ולא כהערת שוליים בהיסטוריה. יתרה מכך, מאבק זה, ככל מאבק, מעלה שאלות לא פתורות לגבי שימוש באלימות… להמשך קריאה
בקיץ של 91' עברתי בקולנוע חוויה מכוננת שלמעשה קבעה את המקצוע שלי. במידה מסוימת את העתיד שלי. ועוד לא מלאו לי עשר שנים. זו הייתה הקרנה של הסרט "נקודת פריצה" (Point Break) והייתי מהופנט מתחילתו ועד סופו. הסרט קבע רף גבוה למדי, כמעט בלתי אפשרי, לשאר סרטי הפעולה בשנות התשעים. היחידי שהצליח להתקרב לקרסוליים שלו היה "ספיד" (Speed), וכדי לעשות… להמשך קריאה
בראשית ברא הבמאי הבלגי ז'אקו ואן דורמל (״טוטו הגיבור״, ״מר אף-אחד״) סרט בשם ״Le Tout Nouveau Testament״. ויוקרן הסרט בפסטיבל קאן ותראה הביקרות העולמית (ברובה) כי טוב; ויקרינו פסטיבל הסרטים בחיפה ופסטיבל הסרטים אוטופיה את הסרט ויקראו שמו בעברית ״הברית החדשה לגמרי״ או ״הברית הלגמרי חדשה״, במטרה לתרגם את השם המקורי אותו בחר היוצר, כי סרט הוא יצירת אמנות ושמו הוא חלק… להמשך קריאה
אם תאריך ההפצה של הסרט לא היה רמז גדול מספיק, צריך רק שניות אחדות מתחילתו כדי להבין לאן נכנסנו. "ג'וי" (Joy), סרטו החדש והשלישי של הבמאי דיויד או. ראסל בסדרת שיתופי הפעולה עם זוכת האוסקר (בזכותו) ג'ניפר לורנס וברדלי קופר, הוא סרט כריסטמס. אבל עוד יותר מסתם סרט הנועד להנעים את זמן הצופים הנוצריים במהלך החג, ראסל, בעזרת התסריטאית שעבדה עמו אנני… להמשך קריאה
בפוסט זה אני מחבר יחדיו סקירה על שני סרטים שונים למדי שעלו לאקרנים בסוף השבוע, אף כי שניהם משוייכים במידה זו או אחרת לקולנוע האמריקאי העצמאי. האחד הוא הניסיון הראשון של במאי נורווגי מוערך לביים מחוץ למולדתו, והשני הוא פרי עמלו של יוצר בעל ותק בקולנוע הלא ממסדי של ארה״ב. שני הסרטים נבדלים זה מזה בז'אנר ובסופו של דבר גם… להמשך קריאה
קשה לחשוב על הרבה אירועים קולנועיים בעלי משמעויות והשלכות תרבותיות גדולות יותר מטרילוגיית "מלחמת הכוכבים" המקורית, שבאמתחתה שלושה סרטים בין השנים 1977 ל-1983. מעבר לחשיבות שיש להם בתולדות הבלוקבאסטר האמריקאי ותפיסת האפקטים בקולנוע, מדהים כמה עמוק השתרש העולם שיצר ג'ורג' לוקאס בתוך התרבות המערבית. מספיק שאשבש דקדוק המשפט אני אפילו, כדי שהקול של מאסטר יודה יתנגן לכם בראש, את הסאונד… להמשך קריאה
קודם כל ולמען ההגינות – את ״אנומליסה״ (Anomalisa), סרטו החדש של צ׳רלי קאופמן, ראיתי בפתיחת פסטיבל אוטופיה, שנועל הערב את שעריו. אז בואו לחגוג כאילו זו הפעם האחרונה, משום שנכון לעכשיו זו באמת הפעם האחרונה. אופציה חלופית להערב היא לצפות ב״אנומליסה״ בהזדמנות הפז הנוספת שמציעים עין הדג ומדיטק חולון, שכן זהו הסרט שינעל את טקס הסיום של תחרות MaraToon. מעבר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות