14 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
11 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
סרטו של דרור הלר, שנקרא ״בסיס המחשבה״, מוקרן החודש במספר הקרנות בסינמטק תל אביב. מדובר בסרט שצפוי לאתגר גם את עכברי הסינמטקים הגדולים ביותר בזכות הנראטיב הייחודי שלו, הקצב האיטי, והחזרה על שוטים דומים. עוד מדובר בסרט שעבור מי שיילך עמו את כברת הדרך יכול לעורר מחשבות מסוגים שונים גם על חיפוש פנימי אחר הגדרה, וגם על עצם האפשרויות הפתוחות בפני במאי הקולנוע.… להמשך קריאה
10 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
זה יכול להיות בלון הליום הנשמט ועף לשמיים, או קשיש המרים את זרועו לאט. זה יכול להיות עורך-דין המציע דבר מאפה לעובר אורח, או אדם אשר אינו למצליח לפתוח את רכבו. זו יכולה להיות טעות בשינון לוח הכפל. או כל אלו ביחד. משהו בהתרשות האנושית הטבעית והמהונדסת היטב אשר נלכדת בסרט ״היורד למעלה״ עשוי לחדור אל לבכם. פרט קטן אשר… להמשך קריאה
8 בדצמבר 2015 מאת אור סיגולי
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
7 בדצמבר 2015 מאת אורון שמיר
קשה להאמין ששני סרטים איסלנדיים, ״איילים״ ו״לב רחב״, הוקרנו על מסכינו השנה. משבר האמונה הזה שלי נובע למעשה משתי סיבות הפוכות. מצד אחד, תעשיית הקולנוע של איסלנד קטנה אפילו יותר ממנה, והיא מדינה קטנטנה למדי - 330,000 תושבים על-פני 100,000 קמ״ר. זה אומר פחות מהאוכלוסיה של תל-אביב, אבל פרושה בשטח שהוא פי 5 מזה של מדינת ישראל. קולנוע הם מייצרים מעט… להמשך קריאה
5 בדצמבר 2015 מאת אורון שמיר
הדבר הכי חשוב שאתם צריכים ואתן צריכות לדעת על ״אבוללה״ הוא שלא מדובר בסרט ילדים. סרטו הארוך הראשון של יוני גבע משתייך לזן הולך ונעלם, כמעט עד כדי היכחדות, של סרטים לכל המשפחה. המושג הזה כבר מזמן הוצא מהקשרו, אבל מדי פעם בפעם מגיעים סרטים בעלי איכויות של קלאסיקה ומזכירים בדיוק את מהות המונח – סרטים שיכולים לקסום ולבדר כמעט… להמשך קריאה
4 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
הנה סרט שיש לו את כל נתוני הפתיחה על מנת להפוך לסרט מעניין, אולי אפילו לסרט חשוב: ״לאהוב אותה״ (Freeheld) מבוסס על סיפור אמיתי שכולל גם התמודדות עם מחלה, גם סיפור אהבה לא שגרתי וגם עיסוק בנושא פוליטי טעון ובעל חשיבות, המהווה חלק מן אחד מן התהליכים החברתיים הכי מסקרנים שעוברים במאה ה-21 על ארה"ב והעולם כולו. סיפור שכבר היווה בסיס… להמשך קריאה
3 בדצמבר 2015 מאת אור סיגולי
למקרה שזה לא בא לכם באופן טבעי גם ככה, הנה לכם שתי סיבות לשמוח בסת' רוגן, אחת תיאורטית והשנייה קונקרטית יותר. הראשונה היא שכנראה בזכותו הגיעה למסכינו הקומדיה לשמה התכנסנו "הלילה שלפני" (The Night Before), שמתרחשת כמעט כולה בערב חג המולד. אותו חג נוצרי לא נורא אהוב על מפיצנו, לטוב ולרע, ואני נוטה להאמין שגורלו של הסרט הזה היה זהה… להמשך קריאה
30 בנובמבר 2015 מאת עופר ליברגל
סרטו החדש של הבמאי הצרפתי סטפן בריזה, שנקרא בישראל ״ערכו של אדם״, עוסק בסבל של האדם הקטן והטוב הנרמס בידי כוחות השוק, באופן אשר נוגע בין היתר לשמות השונים של הסרט במדינות בהן הוא מוקרן. כמעט בכל מקום בעולם כותרת הסרט דומה לכותרת העברית, אולם במולדתו הוא נקרא ״La Loi Du Marché״, כלומר ״חוק השוק״. שני השמות, גם הצרפתי וגם ״The… להמשך קריאה
29 בנובמבר 2015 מאת שני קיניסו
זו השנה השלישית שבה אני עושה הקדמות לסרטים על בסיס חודשי, שאני וצוות סינמטק שדרות בוחרים. לפני קצת יותר משנה, ממש לפני שצוק איתן החל, קיימתי הרצאה בסינמטק שקדמה להקרנת עותק פילם שרוט ומהוה של "תמונות קצרות" (Short Cuts). זו הייתה מבחינתי הגשמת חלום לדבר על הבמאי רוברט אלטמן בפעם הראשונה באופן פומבי. ההתאהבות שלי באלטמן הייתה מיידית כאשר צפיתי לראשונה ב"נאשוויל"… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
סרטו של דרור הלר, שנקרא ״בסיס המחשבה״, מוקרן החודש במספר הקרנות בסינמטק תל אביב. מדובר בסרט שצפוי לאתגר גם את עכברי הסינמטקים הגדולים ביותר בזכות הנראטיב הייחודי שלו, הקצב האיטי, והחזרה על שוטים דומים. עוד מדובר בסרט שעבור מי שיילך עמו את כברת הדרך יכול לעורר מחשבות מסוגים שונים גם על חיפוש פנימי אחר הגדרה, וגם על עצם האפשרויות הפתוחות בפני במאי הקולנוע.… להמשך קריאה
זה יכול להיות בלון הליום הנשמט ועף לשמיים, או קשיש המרים את זרועו לאט. זה יכול להיות עורך-דין המציע דבר מאפה לעובר אורח, או אדם אשר אינו למצליח לפתוח את רכבו. זו יכולה להיות טעות בשינון לוח הכפל. או כל אלו ביחד. משהו בהתרשות האנושית הטבעית והמהונדסת היטב אשר נלכדת בסרט ״היורד למעלה״ עשוי לחדור אל לבכם. פרט קטן אשר… להמשך קריאה
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
הדבר הכי חשוב שאתם צריכים ואתן צריכות לדעת על ״אבוללה״ הוא שלא מדובר בסרט ילדים. סרטו הארוך הראשון של יוני גבע משתייך לזן הולך ונעלם, כמעט עד כדי היכחדות, של סרטים לכל המשפחה. המושג הזה כבר מזמן הוצא מהקשרו, אבל מדי פעם בפעם מגיעים סרטים בעלי איכויות של קלאסיקה ומזכירים בדיוק את מהות המונח – סרטים שיכולים לקסום ולבדר כמעט… להמשך קריאה
הנה סרט שיש לו את כל נתוני הפתיחה על מנת להפוך לסרט מעניין, אולי אפילו לסרט חשוב: ״לאהוב אותה״ (Freeheld) מבוסס על סיפור אמיתי שכולל גם התמודדות עם מחלה, גם סיפור אהבה לא שגרתי וגם עיסוק בנושא פוליטי טעון ובעל חשיבות, המהווה חלק מן אחד מן התהליכים החברתיים הכי מסקרנים שעוברים במאה ה-21 על ארה"ב והעולם כולו. סיפור שכבר היווה בסיס… להמשך קריאה
למקרה שזה לא בא לכם באופן טבעי גם ככה, הנה לכם שתי סיבות לשמוח בסת' רוגן, אחת תיאורטית והשנייה קונקרטית יותר. הראשונה היא שכנראה בזכותו הגיעה למסכינו הקומדיה לשמה התכנסנו "הלילה שלפני" (The Night Before), שמתרחשת כמעט כולה בערב חג המולד. אותו חג נוצרי לא נורא אהוב על מפיצנו, לטוב ולרע, ואני נוטה להאמין שגורלו של הסרט הזה היה זהה… להמשך קריאה
סרטו החדש של הבמאי הצרפתי סטפן בריזה, שנקרא בישראל ״ערכו של אדם״, עוסק בסבל של האדם הקטן והטוב הנרמס בידי כוחות השוק, באופן אשר נוגע בין היתר לשמות השונים של הסרט במדינות בהן הוא מוקרן. כמעט בכל מקום בעולם כותרת הסרט דומה לכותרת העברית, אולם במולדתו הוא נקרא ״La Loi Du Marché״, כלומר ״חוק השוק״. שני השמות, גם הצרפתי וגם ״The… להמשך קריאה
זו השנה השלישית שבה אני עושה הקדמות לסרטים על בסיס חודשי, שאני וצוות סינמטק שדרות בוחרים. לפני קצת יותר משנה, ממש לפני שצוק איתן החל, קיימתי הרצאה בסינמטק שקדמה להקרנת עותק פילם שרוט ומהוה של "תמונות קצרות" (Short Cuts). זו הייתה מבחינתי הגשמת חלום לדבר על הבמאי רוברט אלטמן בפעם הראשונה באופן פומבי. ההתאהבות שלי באלטמן הייתה מיידית כאשר צפיתי לראשונה ב"נאשוויל"… להמשך קריאה
תגובות אחרונות