1 בינואר 2018 מאת אור סיגולי
בשנת 1986 חזרה המלחמה לאוסקר בפעם האחד-עשרה (בעצם 12, אם אתם סופרים את "שנות חיינו היפות ביותר"), ולראשונה מאז 1978 בה זכה "צייד הצבאים". כמוהו, גם הזוכה ה-59 של האוסקר, "פלאטון" (Platoon. לא להתבלבל עם זוכה האוסקר של 1970, "פאטון") עסק במלחמת ויטנאם, אבל הפעם המצב היה קצת שונה. "פלאטון", על כל השעתיים שלו, מתרחש באופן בלעדי בחזית, בשטח האויב.… להמשך קריאה
29 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
בפעם השלישית חוזרת להקת הא-קפלה הנשית, ה"בלות", להצדיק את קיומה אל מול המלעיזים והמפקפקים. אחרי שהתחרו מול הבנים בקולג' ובעולם האמיתי מול האירופאיים, הן מתאחדות למלחמה על לב הקונצנזוס - צבא ארצות הברית ודי.ג'יי. חאלד, כמובן - בסרט הנושא את השם הפשוט "פיץ' פרפקט 3" (Pitch Perfect 3). בלי תוספות מיותרות אחרי נקודתיים, בלי להתחפש לאירוע הגדול של השנה או… להמשך קריאה
22 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
איזה תאריך מוזר להוציא סרט כמו "ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל" (Jumanji: Welcome to the Jungle). לא רק שאנחנו בעיצומה של עונת הפרסים וסרטי הכריסטמס, אלא גם התחרות מול "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי", גורמת לקומדיית ההרפתקאות החדשה להרגיש כאילו המפיץ האמריקאי שלה פתאום נזכר בסרט ומיהר להוציא אותו לפני שהשנה נגמרת, מקווה שאף אחד לא ישים לב שהקיץ כבר לא פה. אולי… להמשך קריאה
18 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
2017 הייתה שנה מאתגרת. אני לא מתכוון להיות השכן הזה מהקומה למטה שכל היום מתלונן, אבל כן הייתה תחושה של יבול לא מרהיב. זה לא אומר שלא היו סרטים מצוינים, בטח כשלוקחים בחשבון את מעוכבי 2016 שהגיעו בינואר-פברואר, אבל כשזה מגיע לחיפוש אחר המצטיינים, איכשהו הייתה לי הרגש השנה שקשה יותר למצוא. אולי בגלל זה השנה גם השקעתי יותר בצפייה… להמשך קריאה
17 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
2017 הייתה שנה יוצאת דופן בקולנוע האימה. אמנם על איכות תמיד אפשר להתווכח, אבל אני לא מצליח להיזכר בשנה אחרת מהזמן האחרון בה האימה הקולנועית הייתה כל כך חזקה בשיח המיינסטרימי, והביאה לכל כך הרבה הצלחות אצל הקהל. ואני לא מדבר רק על חו"ל, אלא גם בארץ. "ספליט", "תברח", "זה" ו"מז"ל טוב" רצו שבועות ארוכים בבתי הקולנוע המקומיים, ובארה"ב אל… להמשך קריאה
15 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
בשנת 2012 תפסה תאוצה ברשתות החברתיות תמונה בה נצפה המטדור המפורסם אלוורו מונרה, כאשר הוא יושב בשולי הזירה ומתייפח, ומולו ניצב שור מובס ומדמם שמביט בו בחמלה. ארגוני החיות ניצלו את התמונה הזו כדי להוקיע את ה"ספורט" הנאלח, המחליא והפסול של לוחמת השוורים, והראו כיצד אפילו מונרה המפורסם גם הוא נשבר מול מעשיו, ומלא חרטה הוא כבר לא יכול להתמודד… להמשך קריאה
15 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
הנה משהו שלא אמרנו מאז 2011 – סרט ישראלי העפיל לתשיעיית הפיינליסטים של קטגורית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה של האוסקר האמריקאי. לפנות בוקר פורסמה התשיעייה, רשימה מצומצמת מתוך לא פחות מ-92 סרטים נציגים מרחבי העולם. חדשות מעולות לסוף שבוע הזה. לראשונה מאז "הערת שוליים", ישראל התקרבה צעד נוסף לאוסקר, עם "פוקסטרוט" של שמוליק מעוז, כמובן. בשביל הסטטיסטיקה אספר שבכל… להמשך קריאה
14 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
אם היינו אתר של קליקבייטים או כזה שרודף אחרי כותרות מפוצצות, כנראה שלמעלה הייתי כותב "המירוץ לסרט הטוב באוסקר הצטמצם היום לשלושה סרטים בלבד", והאמת היא שעל פי כל מה שאנחנו יודעים על האוסקר, זה אכן קרה עם דבר הכרזת המועמדים לפרס איגוד השחקנים אתמול אחרי הצהריים. אז איך דבר כזה יכול לקרות? איך רשימה של כעשרה סרטים, לרובם קייס… להמשך קריאה
12 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
עכשיו כשהגענו לפרק ה-58 בפרויקט כל זוכי האוסקר של כל הזמנים, אפשר לעמעם את האורות, להוציא את היין האדום, ולדבר קצת רומנטיקה. רומנטיקה באוסקר, כלומר. ובכך אני לא מתייחס לדרך עשייה רומנטית, כלומר לסרטים עם צילומי נופים מרהיבים ומוזיקת כינורות. אני מתכוון לסרטים שעוסקים ברומנטיקה, אלו שהחלק העיקרי בעלילה שלהם סובב סביב סיפור אהבה בין שתי דמויות או יותר. תקנו… להמשך קריאה
9 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
בשנות השישים העניקה האקדמיה את פרס הסרט הטוב ללא פחות מארבעה מחזות זמר ("סיפור הפרברים", "גבירתי הנאווה", "צלילי המוסיקה", "אוליבר!") ובכך הכפילה את כמות המיוזיקלס שזכו בפרס הגדול בכל תולדות האוסקר עד לאותה נקודה. עם כניסת שנות השבעים, נעלמו בהדרגה הסרטים המזמרים ממפת טקס הקולנוע האמריקאי, בעיקר כי הוליווד זנחה את הפקתם והשאירה אותם לבמות. זוכה האוסקר של שנת 1984,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות