26 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
בתחום עריכת הסרטים, יש מעט מאוד שמות מפורסמים כמו זה של וולטר מארץ'. על אף שבקריירה שלו, המתפרשת מסוף שנות השבעים ועד היום, הוא חתום רק על 11 פיצ'רים, שמו של מארץ' הולך עם תולדות העריכה המודרנית בעיקר בזכות עבודתו פורצת הדרך בתחום החיתוך ועיצוב הסאונד של "אפוקליפסה עכשיו" מ-1979 (הוא זכה על כך באוסקר הסאונד. את פרס העריכה הפסיד,… להמשך קריאה
25 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
אספר שאחד מסרטי מהדורת פברואר של פינת האימה החודשית היה אמור להיות "פרדוקס קלוברפילד", אבל לאחר שגיליתי שהוא לגמרי מחזיק סקירה רגילה, החלטנו להוציא אותו בפני עצמו. כך מותחן המד"ב ה... נקרא לזה "שנוי במחלוקת", קיבל יום שלם משלו בסריטה. האמת היא שגם באימת החודש הזו יש סרט שבתקופה רגועה יותר יכל ליהנות משדרוג שכזה, גם הוא של נטפליקס, אבל… להמשך קריאה
23 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
בניינטיז אהבו כוכבים. כל כך אהבו אותם, שהוליווד כנראה לא הסתפקה לתת להם רק פרסי משחק, אלא גם בימוי והפקה. בפעם השלישית מזה שש שנים, זכה בפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר אפוס תקופתי של שחקן מפורסם וקופתי שביים את עצמו בתפקיד הראשי. לאחר קווין קוסטנר ב"רוקד עם זאבים" (1990) וקלינט איסטווד של "בלתי נסלח" (1992), הגיע תורו של מל גיבסון,… להמשך קריאה
19 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
אחרי שלושה טקסים רצופים בהם זכו סרטים שחקרו את הצדדים האפלים והאלימים ביותר בבני האדם ("שתיקת הכבשים", "בלתי נסלח", "רשימת שינדלר"), האוסקר ה-67 ברח הכי רחוק שאפשר מכך. יכול להיות שזה קשור לכניסתו של ביל קלינטון לבית הלבן בינואר 1993, ששברה רצף רפובליקני וגרמה להוליווד תחושת אופטימיות ופטריוטיות סוחפת, אולי סתם נמאס להם מהדיכאון, אבל זוכה האוסקר של 1994, "פורסט… להמשך קריאה
18 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
אפשר לראות את "פרדוקס קלוברפילד" (The Cloverfield Paradox) כסיפור הקולנועי הראשון של 2018 הקאלנדרית, גם, ואולי בעיקר, על אף שהוא נכשל. הסרט הזה היה אמור לטלטל את שיטת ההפצה והשיווק של הקולנוע המסחרי, אבל בסופו של דבר האיכויות של הסרט, והחבטה העמומה בה נפל לקרקע הספריה המקוונת של נטפליקס, מנעו זאת ממנו. תוך שעות ספורות הפך הסרט מאירוע לאנקדוטה. צריך… להמשך קריאה
12 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
בניסיון למצות היטב את הזמן עד הטקס, התחלתי (או יותר נכון "חזרתי", כי כבר עשינו את זה בסריטה בעבר, כשהיה יותר זמן לחיות) להיכנס לפרטים קצת יותר מעמיקים של הקטגוריות השונות, ולפרט על המועמדים יותר ממה שהפוסטים בסמיכות להכרזת המועמדים אפשרו לנו. בשבוע שעבר עלה פוסט על פרסי המשחק הגבריים, ולכן זה רק הגיוני שעכשיו ניתן את תשומת הלב לשחקניות.… להמשך קריאה
11 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
"רשימת שינדלר" (Schindler’s List) היה למעשה סופת אוסקר מושלמת. כלומר, אם מסתכלים על הנתונים איתם הגיע הסרט לעונת פרסי הקולנוע של 1993, אפשר לראות בקלות שהדבר הזה הולך לחסל כל מתחרה בדרך. הסיבות לכך רבות. קודם כל, כמובן, מדובר בסרט שעוסק בנושא חשוב – שואת יהודי אירופה, שאמנם הגיעה למסך בעבר באין ספור סרטים (חלקם אפילו כיכבו באוסקר) אבל אף… להמשך קריאה
5 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
יש לנו עוד איזה חודש עד טקס האוסקר ה-90, אז כבר עדיף שננצל את הזמן להגיע אליו כמה שיותר מוכנים. לכן חשבתי שיהיה רעיון טוב לכמה פוסטים בהם נוכל להכיר היטב את המועמדים השונים, למקרה שתרצו להתרברב עם כל מיני פריטי טריוויה כשתראו את המשדר עם אנשים, או שסתם מעניין אתכם לדעת מי הגיע לקו הסיום ואיזו תמונה מתגבשת בעקבות… להמשך קריאה
4 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
כאשר מחפשים ברשת מהם תסריטי הקולנוע הגדולים ביותר שנכתבו, מתקבלת רשימה די רחבה, כראוי למצעדים מהסוג הזה המבוססים על טעם אישי. עם זאת, ישנם כמה סרטים שמוזכרים תמידית. לא תמצאו שום רשימת התסריטים הטובים ביותר של כל הזמנים בלי "קזבלנקה", בלי "צ'יינטאון" ובלי "רשת שידור", כאשר באופן שכיח גם יוזכרו "שדרות סאנסט", "ספרות זולה", "האזרח קיין", "הסנדק" ו"הכל אודות חווה".… להמשך קריאה
29 בינואר 2018 מאת אור סיגולי
אימת החודש פותחת את 2018 עם מהדורה מורחבת (יחסית) שכוללת שני סרטים ישנים ולא פחות מארבעה סרטים חדשים יותר. אחרי שסגרנו את 2017 בפוסט המסורתי, וגילינו שהיה לא רע בכלל בשנה שעברה, פינת האימה החודשית של סריטה מרשה לעצמה להיות אופטימית להמשך. נראה מה יביא יום. בחודש האחרון הספקתי להגיע לשנת 1991 בפרויקט האוסקר, שם כתבתי באריכות על זוכה האימה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות