• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סקירת המארז השני ב״פרוייקט הקולנוע העולמי״ של מרטין סקורסזה והוצאת קריטריון

11 ביולי 2017 מאת שני קיניסו
בסוף החודש שעבר יצא בהוצאת קריטריון המארז השני של קרן הקולנוע העולמית של סקורסזה, אשר שמה לעצמה כמטרה לשמר אוצרות קולנועיים חשובים מרחבי העולם. הפרויקט המקודש, במסגרתו חברים במאים מוכרים וידועים מרחבי העולם (וים ונדרס, פאטי אקין, וונג קאר וואי, ברטראן טברנייה וזוהי רשימה חלקית בלבד), כבר שימר והציל עשרות סרטים שכאלו. חלקם, כאמור, בסכנת כיליון - בין אם מסיבות… להמשך קריאה

לכבוד מהדורת קריטריון: סקירת סרטו של ג'ק גרפיין ״משהו פראי״ (״הכרך האכזרי״)

4 במרץ 2017 מאת שני קיניסו
סרטו השני והאחרון של ג'ק גרפיין, ״Something Wild״ מ-1961, יצא לפני כחודש במהדורת קריטריון מצוינת על גבי בלו-ריי ודי.וי.די. אחרי שנים בהם לא היה זמין מלבד כמה הקרנות טלוויזיוניות. זהו אוצר קולנועי מורכב, קשה ומעורר מחלוקת שראוי למלוא תשומת הלב לאחר שנמשה מתהומות הנשייה של הקולנוע האמריקאי, שבעת יציאתו נכשל כישלון חרוץ והקים (וימשיך להקים) לו מתנגדים רבים בגלל האופן בו… להמשך קריאה

״דוגמנית ושדים״ (The Neon Demon), סקירה

29 באוקטובר 2016 מאת שני קיניסו
אורות הניאון תמיד נוכחים בסרטיו של ניקולס וינדינג רפן. נוכחותם היא אינה רק מקור לאסתטיקה היפנוטית ייחודית באמת ומשכרת חושים, ואינה נוכחות ריקנית למטרות אלו בלבד. אורות הניאון בסרטיו של רפן הם דמות מרכזית בפני עצמה. הם מעמתים ומנכיחים את התהוות תודעתן של הדמויות, והכרתן ברגשותיהן, יצריהן ומאוויהן העמוקים ביותר, ובהמשך את דחייתן של הדמויות מלהתעמת עם פנימיותן, המעוותת לרוב,… להמשך קריאה

דרמות הממשות והקולנוע התיעודי של אלן קינג

19 ביולי 2016 מאת שני קיניסו
"במאי הקולנוע הקנדי אלן קינג הוא אחד מהסודות השמורים ביותר של הקולנוע", כך נכתב על גב מארז חמשת מסרטיו של הבמאי התיעודי, שיצא לפני כשש שנים במהדורת קריטריון כחלק מהסדרה "eclipse" (ליין סרטים נפלא שניתן לגלות בו אוצרות קולנועיים מפעימים רבים, ואני יותר מממליץ לבדוק את הוצאותיו. מרבית הסרטים היוצאים בו לא היו זמינים לפני כן בשום פורמט ביתי כזה או… להמשך קריאה

״יום קיץ בהיר יותר״, סקירה לכבוד הוצאת קריטריון לגרסה המלאה

18 באפריל 2016 מאת שני קיניסו
בחודש שעבר יצא במהדורת קריטריון מושקעת על גבי בלו-ריי ודי.וי.די. הסרט "יום קיץ בהיר יותר" (A Brighter Summer Day), יצירת המופת הלא מוכרת מספיק של אדוארד יאנג הטיוואני. הסרט הינו אפוס מורכב ומרתק של התבגרות ובדידות, לצד ניסיונות חוזרים ונשנים להתכחש לאותה בדידות באמצעות הגדרתה מחדש. בנוסף לכך, זהו סרט אפי גם אודות הזהות הטיוואנית, האינדיבידואלית והלאומית, ברגע ההיסטורי המשתנה… להמשך קריאה

״עמק״, סקירה

26 במרץ 2016 מאת שני קיניסו
"הנוער" של תום שובל, "שש פעמים" של יונתן גורפינקל ורונה סגל, וכעת גם "עמק", סרט הביכורים של סופי ארטוס - שלושה סרטי התבגרות שעוסקים ומתקיימים בחברה שהאלימות בה כבר נראית כפיתרון הטבעי וההגיוני ביותר. חברה שבה יש תחושה שהשרירותיות הכרוכה בהפעלתו של האקט האלים כבר החלה להתטשטש כמעט עד כדי היעלמות. אל תוך השרירותיות הזו התבגרו גיבורי הסרטים הנ"ל, ובמידה… להמשך קריאה

לקראת הקרנת ״הקלפן והיצאנית״: שלושה סרטים פחות מוכרים של רוברט אלטמן (״חזור הביתה ג׳ימי דין״, ״אותו יום קר בפארק״, ״זוג מושלם״)

29 בנובמבר 2015 מאת שני קיניסו
זו השנה השלישית שבה אני עושה הקדמות לסרטים על בסיס חודשי, שאני וצוות סינמטק שדרות בוחרים. לפני קצת יותר משנה, ממש לפני שצוק איתן החל, קיימתי הרצאה בסינמטק שקדמה להקרנת עותק פילם שרוט ומהוה של "תמונות קצרות" (Short Cuts). זו הייתה מבחינתי הגשמת חלום לדבר על הבמאי רוברט אלטמן בפעם הראשונה באופן פומבי. ההתאהבות שלי באלטמן הייתה מיידית כאשר צפיתי לראשונה ב"נאשוויל"… להמשך קריאה

"נורטה, סוף ההיסטוריה", סקירה

25 באפריל 2015 מאת שני קיניסו
"נורטה, סוף ההיסטוריה" (Norte, the End of History), סרטו של הבמאי הפיליפיני לב דיאז נבחר בסוף 2014 במקומות רבים ונחשבים כאחד מסרטי השנה וייצג את מדינתו באוסקרים. זהו סרט שעוסק באנשים שנואשו מלהבין את הרציונל החברתי המאוד שרירותי שסובב אותם (משמע - את הדרך בה דברים מתנהלים בעולם), ורובם מחליטים, שלא במודע, להתריס כנגד ולחולל שינוי התנהגותי ותפיסתי. אל אותו שינוי… להמשך קריאה

ראיון/שיחה עם הבמאית טלי שלום עזר על הסרט ״פרינסס״

30 במרץ 2015 מאת שני קיניסו
אני חושב שאחת המהויות והמטרות של קולנוע היא לנסח את הדברים שלא ניתנים לניסוח. ״פרינסס״, סרט הביכורים של טלי שלום עזר שעלה החודש לאקרנים, הוא מהסרטים הבודדים שמצליחים לעשות את זה בצורה כמעט מוחלטת, בעיניי לפחות. זהו סרט שמנסח דברים שאי אפשר לנסח במילים, בין אם אלו רגשות, ניואנסים תודעתיים או אפילו חוויות טראומטיות. הוא גם סרט שממש מנסה לגעת בתודעה,… להמשך קריאה

למה מרטין סקורסזה עדיין במאי ענק – חלק ג׳ (״פסגת הפחד״, ״קזינו״)

2 במרץ 2015 מאת שני קיניסו
הקדמת אורון על הפרוייקט: זה התחיל לפני שנתיים, אז שורה בטקסט של יניב שערכה השוואה לא מחמיאה בין טרנטינו לסקורסזה גרמה לעופר לצאת להגנתו של הבמאי הוותיק מבין השניים. וזה לא שמרטין סקורסזה, אחד מהגאונים הבאמת גדולים האלה שעדיין מסתובבים בינינו, צריך סנגוריה. אבל סקורסזה של אחרי ״השור הזועם״ (1980) נחשב בעיניי רבים כפחות חד או חדשני, או אפילו מעניין,… להמשך קריאה