3 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
אם לפרסי האוסקר יש ערך, אז הוא טמון ביכולת לראות כיצד תעשיית הקולנוע ההוליוודי מגדירה את עצמה, כאשר במקרים נדירים, זכייה של סרט זה או אחר מבשרת על כיוון חדש. החל מסוף שנות הששים, הוליווד נכנסה לתקופה הפרועה ביותר שלה, כאשר האולפנים לא רק כשלו לדעת מה יוביל להצלחה קופתית, אלא אילו ערכים לייצג. בהוליווד הקאלסית, ארה"ב (כמעט) תמיד הייתה… להמשך קריאה
1 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
ראשית, חייבים להגיד ש״סופרג'יסטיות״ (Suffragette) מפנה זרקור לסיפור היסטורי חשוב מאוד ורלוונטי גם לימים אלו. סיפור שהוא אחד מנקודת המפנה החשובות ביותר בהיסטוריה הקרובה ולא זוכה ליחס שכזה. המאבק של נשים לשיוון דרך קבלת זכות הצבעה עדיין לא זוכה למעמד הראוי לו, כמהפכה של ממש ולא כהערת שוליים בהיסטוריה. יתרה מכך, מאבק זה, ככל מאבק, מעלה שאלות לא פתורות לגבי שימוש באלימות… להמשך קריאה
29 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
אני מגיש לכם את פוסט זה כמחווה לפוסט שכתבתי לפני שנה, שכן זוהי תכלית השנה בקולנוע על רגל אחת: היזכרות ביצירות שנוצרו בעבר. לרוב, היזכרות המלווה בתחושה נוסטלגית שפעם היה יותר טוב, אבל הקולנוע העכשווי יכול להחזיר אותנו במודעות לסרטים של פעם. גם בלהיטים הגדולים ביותר, גם בסרטים שקהל היעד שלהם היה אמור להיות ילדים שחווים את הפעמים הראשונות בהן… להמשך קריאה
25 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
בראשית ברא הבמאי הבלגי ז'אקו ואן דורמל (״טוטו הגיבור״, ״מר אף-אחד״) סרט בשם ״Le Tout Nouveau Testament״. ויוקרן הסרט בפסטיבל קאן ותראה הביקרות העולמית (ברובה) כי טוב; ויקרינו פסטיבל הסרטים בחיפה ופסטיבל הסרטים אוטופיה את הסרט ויקראו שמו בעברית ״הברית החדשה לגמרי״ או ״הברית הלגמרי חדשה״, במטרה לתרגם את השם המקורי אותו בחר היוצר, כי סרט הוא יצירת אמנות ושמו הוא חלק… להמשך קריאה
18 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
בפוסט זה אני מחבר יחדיו סקירה על שני סרטים שונים למדי שעלו לאקרנים בסוף השבוע, אף כי שניהם משוייכים במידה זו או אחרת לקולנוע האמריקאי העצמאי. האחד הוא הניסיון הראשון של במאי נורווגי מוערך לביים מחוץ למולדתו, והשני הוא פרי עמלו של יוצר בעל ותק בקולנוע הלא ממסדי של ארה״ב. שני הסרטים נבדלים זה מזה בז'אנר ובסופו של דבר גם… להמשך קריאה
14 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
11 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
סרטו של דרור הלר, שנקרא ״בסיס המחשבה״, מוקרן החודש במספר הקרנות בסינמטק תל אביב. מדובר בסרט שצפוי לאתגר גם את עכברי הסינמטקים הגדולים ביותר בזכות הנראטיב הייחודי שלו, הקצב האיטי, והחזרה על שוטים דומים. עוד מדובר בסרט שעבור מי שיילך עמו את כברת הדרך יכול לעורר מחשבות מסוגים שונים גם על חיפוש פנימי אחר הגדרה, וגם על עצם האפשרויות הפתוחות בפני במאי הקולנוע.… להמשך קריאה
10 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
זה יכול להיות בלון הליום הנשמט ועף לשמיים, או קשיש המרים את זרועו לאט. זה יכול להיות עורך-דין המציע דבר מאפה לעובר אורח, או אדם אשר אינו למצליח לפתוח את רכבו. זו יכולה להיות טעות בשינון לוח הכפל. או כל אלו ביחד. משהו בהתרשות האנושית הטבעית והמהונדסת היטב אשר נלכדת בסרט ״היורד למעלה״ עשוי לחדור אל לבכם. פרט קטן אשר… להמשך קריאה
4 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
הנה סרט שיש לו את כל נתוני הפתיחה על מנת להפוך לסרט מעניין, אולי אפילו לסרט חשוב: ״לאהוב אותה״ (Freeheld) מבוסס על סיפור אמיתי שכולל גם התמודדות עם מחלה, גם סיפור אהבה לא שגרתי וגם עיסוק בנושא פוליטי טעון ובעל חשיבות, המהווה חלק מן אחד מן התהליכים החברתיים הכי מסקרנים שעוברים במאה ה-21 על ארה"ב והעולם כולו. סיפור שכבר היווה בסיס… להמשך קריאה
30 בנובמבר 2015 מאת עופר ליברגל
סרטו החדש של הבמאי הצרפתי סטפן בריזה, שנקרא בישראל ״ערכו של אדם״, עוסק בסבל של האדם הקטן והטוב הנרמס בידי כוחות השוק, באופן אשר נוגע בין היתר לשמות השונים של הסרט במדינות בהן הוא מוקרן. כמעט בכל מקום בעולם כותרת הסרט דומה לכותרת העברית, אולם במולדתו הוא נקרא ״La Loi Du Marché״, כלומר ״חוק השוק״. שני השמות, גם הצרפתי וגם ״The… להמשך קריאה
אם לפרסי האוסקר יש ערך, אז הוא טמון ביכולת לראות כיצד תעשיית הקולנוע ההוליוודי מגדירה את עצמה, כאשר במקרים נדירים, זכייה של סרט זה או אחר מבשרת על כיוון חדש. החל מסוף שנות הששים, הוליווד נכנסה לתקופה הפרועה ביותר שלה, כאשר האולפנים לא רק כשלו לדעת מה יוביל להצלחה קופתית, אלא אילו ערכים לייצג. בהוליווד הקאלסית, ארה"ב (כמעט) תמיד הייתה… להמשך קריאה
ראשית, חייבים להגיד ש״סופרג'יסטיות״ (Suffragette) מפנה זרקור לסיפור היסטורי חשוב מאוד ורלוונטי גם לימים אלו. סיפור שהוא אחד מנקודת המפנה החשובות ביותר בהיסטוריה הקרובה ולא זוכה ליחס שכזה. המאבק של נשים לשיוון דרך קבלת זכות הצבעה עדיין לא זוכה למעמד הראוי לו, כמהפכה של ממש ולא כהערת שוליים בהיסטוריה. יתרה מכך, מאבק זה, ככל מאבק, מעלה שאלות לא פתורות לגבי שימוש באלימות… להמשך קריאה
אני מגיש לכם את פוסט זה כמחווה לפוסט שכתבתי לפני שנה, שכן זוהי תכלית השנה בקולנוע על רגל אחת: היזכרות ביצירות שנוצרו בעבר. לרוב, היזכרות המלווה בתחושה נוסטלגית שפעם היה יותר טוב, אבל הקולנוע העכשווי יכול להחזיר אותנו במודעות לסרטים של פעם. גם בלהיטים הגדולים ביותר, גם בסרטים שקהל היעד שלהם היה אמור להיות ילדים שחווים את הפעמים הראשונות בהן… להמשך קריאה
בראשית ברא הבמאי הבלגי ז'אקו ואן דורמל (״טוטו הגיבור״, ״מר אף-אחד״) סרט בשם ״Le Tout Nouveau Testament״. ויוקרן הסרט בפסטיבל קאן ותראה הביקרות העולמית (ברובה) כי טוב; ויקרינו פסטיבל הסרטים בחיפה ופסטיבל הסרטים אוטופיה את הסרט ויקראו שמו בעברית ״הברית החדשה לגמרי״ או ״הברית הלגמרי חדשה״, במטרה לתרגם את השם המקורי אותו בחר היוצר, כי סרט הוא יצירת אמנות ושמו הוא חלק… להמשך קריאה
בפוסט זה אני מחבר יחדיו סקירה על שני סרטים שונים למדי שעלו לאקרנים בסוף השבוע, אף כי שניהם משוייכים במידה זו או אחרת לקולנוע האמריקאי העצמאי. האחד הוא הניסיון הראשון של במאי נורווגי מוערך לביים מחוץ למולדתו, והשני הוא פרי עמלו של יוצר בעל ותק בקולנוע הלא ממסדי של ארה״ב. שני הסרטים נבדלים זה מזה בז'אנר ובסופו של דבר גם… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
סרטו של דרור הלר, שנקרא ״בסיס המחשבה״, מוקרן החודש במספר הקרנות בסינמטק תל אביב. מדובר בסרט שצפוי לאתגר גם את עכברי הסינמטקים הגדולים ביותר בזכות הנראטיב הייחודי שלו, הקצב האיטי, והחזרה על שוטים דומים. עוד מדובר בסרט שעבור מי שיילך עמו את כברת הדרך יכול לעורר מחשבות מסוגים שונים גם על חיפוש פנימי אחר הגדרה, וגם על עצם האפשרויות הפתוחות בפני במאי הקולנוע.… להמשך קריאה
זה יכול להיות בלון הליום הנשמט ועף לשמיים, או קשיש המרים את זרועו לאט. זה יכול להיות עורך-דין המציע דבר מאפה לעובר אורח, או אדם אשר אינו למצליח לפתוח את רכבו. זו יכולה להיות טעות בשינון לוח הכפל. או כל אלו ביחד. משהו בהתרשות האנושית הטבעית והמהונדסת היטב אשר נלכדת בסרט ״היורד למעלה״ עשוי לחדור אל לבכם. פרט קטן אשר… להמשך קריאה
הנה סרט שיש לו את כל נתוני הפתיחה על מנת להפוך לסרט מעניין, אולי אפילו לסרט חשוב: ״לאהוב אותה״ (Freeheld) מבוסס על סיפור אמיתי שכולל גם התמודדות עם מחלה, גם סיפור אהבה לא שגרתי וגם עיסוק בנושא פוליטי טעון ובעל חשיבות, המהווה חלק מן אחד מן התהליכים החברתיים הכי מסקרנים שעוברים במאה ה-21 על ארה"ב והעולם כולו. סיפור שכבר היווה בסיס… להמשך קריאה
סרטו החדש של הבמאי הצרפתי סטפן בריזה, שנקרא בישראל ״ערכו של אדם״, עוסק בסבל של האדם הקטן והטוב הנרמס בידי כוחות השוק, באופן אשר נוגע בין היתר לשמות השונים של הסרט במדינות בהן הוא מוקרן. כמעט בכל מקום בעולם כותרת הסרט דומה לכותרת העברית, אולם במולדתו הוא נקרא ״La Loi Du Marché״, כלומר ״חוק השוק״. שני השמות, גם הצרפתי וגם ״The… להמשך קריאה
תגובות אחרונות